צהבת B

מרשתי חלתה לפני כשנתיים בצהבת B.למחלתה זו אין ביטוי בחיי היום יום, היא אינה נוטלת תרופות ועל פי דברי הרופאים יש סיכוי של 3% בלבד שהמחלה תתפתח. בעלה טועןמספר טענות: 1. קיימת סכנה של הדבקות בעת מגע מיני ואפילו נשיקה. 2. לטענתו קיום יחסי מין עם אשתו מהווה סכנת נפשות. לעומת זאת מרשתי טוענת כי במידה והבעל יקבל חיסון מתאים יוכל לקיים עמה יחסי אישות ללא כל חשש להדבקות. שאלתי: מי מהצדדים צודק ? האם אכן קיים חיסון אשר יגרום לכך שהבעל לא יימצע בסכנה- אם קיימת. במידה וניתן לקיים יחסים, לאחר שהבעל חוסן, האם המחלה עוברת גם לעובר.

שלום חן, אחד מתוך ארבעת האפשרויות הבאות יקרו למרשתך המוגדרת כעת כנשאית כרונית של הוירוס : הטובה ביותר היא שהיא תתגבר על הוירוס תיצר נוגדנים ותפסיק להיות נשאית. אפשרות זו עשויה להתרחש עד מספר שנים מיום המחלה החריפה. אפשרות אחרת טובה גם היא שמרשתך תישאר ללא סימפטומים וללא פגיעה בכבד למשך כל ימיי חייה. האפשרות השלישית, הכבד שלה יפגע אך לא באופן רציני. אפשרות רביעית היא הכי פחות סימפטית, מחלת כבד בינונית עד קשה עם או בלי התפתחות של שחמת הכבד (מומלץ לקרוא כתבה במגזין שלנו על מחלה זאת). בהנחה שהבעל הוא אדם בריא, אם הבעל יקבל חיסון מתאים (אקטיבי) וגם רמת הנוגדנים לוירוס בדמו תיבדק אחת ל-5 שנים (על מנת לקבוע האם הוא זקוק לחיסון מתגבר) אין כל חשש שידבק בוירוס המדובר. לגבי תינוק הנולד לאם שהיא נשאית של המחלה, על מנת להבטיח שהתינוק לא ידבק בוירוס (הדבקה תוך עוברית או בשעת הלידה), מייד עם הוולדו נותנים לתינוק סידרת חיסונים הכוללת חיסון אקטיבי (הפועל לטווח הארוך וחיסון פסיבי הפועל מיידית למיקרה שהוירוס כבר נימצא בדמו ). התוצאה של מתן חיסונים אילו היא שהתינוק ניפטר מהוירוס גם במידה והוא היה בדמו. כל הנ"ל מתיחס אך ורק לוירוס הפטיטיס מסוג B. יעל