בעיות גסטרו

אני בת 48. לפני כ 9 שנים עברתי ניתוח SRVG כתוצאה מהשמנת יתר. אכן רזיתי וגם הצלחתי לשמור על משקל סביר עד לפני כשנה וחצי. לפני כשנה וחצי החלו להופיע אצלי בעיות חומציות בקיבה וצרבת דבר שגרם לי לעלות שוב במשקל כי את הצרבת ניתן להשקיט גם ע"י תרופות וגם ע"י אכילת ארוחות קטנות ותכופות... למרות זאת משקלי היום כ 92 ק"ג לגובה של 1.75 מ'. עדיין לא הגעתי למשקלי לפני הניתוח. במשך כל השנה וחצי האחרונות מאז הופעת הבעיה טופלתי בזוטון. התרופה הייתה יעילה מאד! בשלב מסויים קופת החולים החליטה לצמצם את השימוש בתרופה היקרה והועברתי לטיפול באומפרודקס מה שגרם לתופעות להחמיר מאד עד שלפני כחודש הגעתי לבית חולים במצב של הקאה מתמדת. פניתי דוקא לאיכילוב כי שם ביצעו לי את ה SRVG. היה לי חשד שבפעם ראשונה מאז הניתוח אני אולי חווה סתימה בניתוח. בבדיקה באיכילוב (צילום מעבר יוד) לא ניתגלתה סתימה. שיחררו לי את הנוזלים בקיבה באמצעות זונדה, מה שהפסיק את ההקאות. ביצעו גסטרוסקופיה ואז ניתגלתה תמונה איומה של מצב מערכת העיכול - כיבים מרובים, היצרות של הושת, רפלוקס, בקע סרעפתי גדול. גם הבדיקה להליקובקטר פילורי הייתה חיובית. טופלתי באנטיביוטיקה לחיידק. למצב מערכת העיכול אני מטופלת כיום בלוסק בהתחלה 80 מ"ג ליום והיום 40 מ"ג ליום. כמובן שזה עוזר לי ולמעשה אני כן מרגישה טוב. אני לא מרגישה חולה, אין לי בעיות אכילה או הקאות ואני מתפקדת ביום יום עם הלוסק מצוין, לטענת הרופאים ללא פרופורציה לתוצאה של הגסטרוסקופיה... למרות זאת בקרוב תבוצע לי גסטרוסקופיה חוזרת ואז יוחלט אם לנתח אותי. ניראה שאני זקוקה לניתוח, למרות שהלוסק מטפל היטב בסימפטומים. כארבעה ימים אחרי האישפוז באיכילוב הופיע אצלי כיב קשה גדול ומכאיב בחיך העליון. בהתחלה קישרתי את הכיב לחווית הזונדה. חשבתי שבמהלך הכנסת הזונדה פגעו לי בגרון. האנטיביוטיקה שקיבלתי לטיפול בהליקובקטר שיפרה באופן עקיף גם את מצב הכיב בחיך. הטיפול בחיידק הסתיים, הכאבים בחיך פסקו אבל הכיב נישאר. רופא המישפחה היפנה אותי לביופסיה במרפאת פה ולסת. הרופא שהיה אמור לבצע את הביופסיה לא מצא כל מימצא שמצדיק את הביצוע שלה. והביופסיה לא בוצעה. למרות שלטענת רופא הפה ולסת אין מימצא ניראה לעין המצדיק ביופסיה - אני מרגישה את הכיב בחיך. יש לי היצרות וקושי קל בנשימה. בלילה אני כניראה ישנה עם פה פתוח כתוצאה מזה והיובש מכאיב לי. גם במשך היום כשאני מדברת הרבה (וזה מיקצועי - אני מרצה באוניברסיטאות) האוויר שניכנס לפה מיבש לי את החיך במקום הכיב ואם אני לא מרטיבה במים אני מתחילה להישתעל תוך כדי דיבור. אין לי כאבים, רק תחושת נוכחות של הכיב. רופא הפה ולסת הציע להתייעץ גם עם אף אוזן גרון. השאלות: האם מצב דרכי העיכול העליונות שלי קשור לניתוח SRVG ? האם למרות שאני מרגישה טוב מאוד עם הלוסק, להיכנס לתהליך פולשני של ניתוח? האם הכיב בחיך קשור למצב דרכי העיכול העליונות? ואם אכן אני אבצע את הניתוח - הוצע לי באיכילוב להחליף את הניתוח ולעבור לניתוח חדש - טבעת, או להסיר את הניתוח בכלל. אם הבעיות הנוכחיות בדרכי העיכול הן אומנם מהניתוח SRVG - בודאי שכדאי להסיר אבל אם לא - האם לשנות לניתוח חדש או לא לגעת? ולמרות כל זאת, אני מרגישה טוב. בניגוד לכל התמונה הקלינית. ומלבד האירוע החד פעמי של ההקאות שהביא אותי לגילוי הבעיה, מלבד הכיב המטריד - אני בסדר. מה לעשות? תודה ש.ק.

תיארת פה מקרה מורכב שהסיבות לו לא לגמרי ברורות, אם כי ייתכן שהניתוח שעברת גרם לנזק כלשהו למערכת ההפרשה בקיבה ולכן ליצירת הדלקת והכיבים. את נמצאת במעקב של מרפאות מאד טובות (גם הכירורגית באיכילוב, ואולי גם גסטרו שם, ואם את לא במעקב של גסטרו - כדאי מאד שגסטרואנטרולוג טוב יהיה בתמונה). כדאי שהגסטרואנטרולוג יביט על הכיב בלוע ויביע את דעתו. לגבי הניתוח - ניתוח הטבעת נעשה באיכילוב בצורה טובה והמעקב שם מצויין. תמשיכי עם הלוסק, ותתייעצי עם גסטרואנטרולוג לגבי ההמשך. בהצלחה.