אכילה באמצעות זונדה

אבי בן 92 ,הוא משתעל מזה כמה ימים, כשאושפז בבי"ח, נאמר לנו שיש לו קשיים בבליעה וכפי הנראה עשה אספירציה ונוצרה דלקת ריאות. הרופאים המליצו בהמשך על האכלה באמצעות: .PEG או זונדה אודה לך אם תסביר לי מה ההבדל בין שניהם ומהם ההשלכות? האם אתה ממליץ על אוכל מרוסק עבורו? תודה

אנשים אחרי ארוע מוחי או דמנציה קשה (אלצהיימר למשל), בגיל מתקדם, עלולים לעשות אספירציות של מזון או נוזלים, דבר שיכול לסכן אותם בדלקת ריאות קשה. לכן במצב זה, מומלץ אוכל מוצק או דייסתי (טחון וסמיך, ג'לי, וכו'), ובמקרים אחרים זונדה (אם מדובר בזמן קצר) או PEG. זונדה היא צינור שמוכנס דרך האף ישירות לקיבה ודרכו מכניסים את האוכל. במקרה זה המטופל צריך להיות בהשגחה של בית חולים (כי במצב זה הוא מוגדר "סיעודי מורכב") כי הזונדה יכולה לצאת, או שיכול להכנס זיהום, וכו'. כאשר המצב הוא קבוע, ואין סיכוי לשיפור - מבצעים ניתוח קטן ופותחים פתח ישירות לקיבה (דרך דופן הבטן) ומעבירים צינור שדרכו מתבצעת ההאכלה. צינור זה נקרא PEG. במצב זה החולה יכול להיות מועבר למוסד סיעודי רגיל או להיות מטופל בביתו.