תוצאות חיפוש עבור תסמונת-קרדיו-רנלית

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום רב אני יודע שזה לא הפורום המתאים אבל מאוד מבקש מענה מכירורג בסדר גודל של הדוקטור לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

חולה בת 62- סרטן שחלות גרורתי מופשט בחלל הצפק . לפני כשנתיים וחצי עברה כריתה מירבית רחם טופלות אומנטום ולאחר מכן 15 טיפולי כימותרפיה דרך הוריד בטקסול, קרבופלטין,טקסוטר ,דוקסיל(קליילקס ) וביולוגיות-אבסטין ולינפראזה.  כיום, בשל חסימת מעי דק(*חלקית) בוצעה לפרוסקופיה להוצאת סטומה - אילואסטומיה.  תוך כדי נשלחה ביופסיה מכמה מקומות לאונקוטסט ופאונדיישן. וכמובן נצפו מספר גרורות כולן בחלל הצפק (*כבד נקי לגמרי). לפי מדד הניקוד crs נמצאו 18 שזה דיי הרבה.. . מלבד הממאירות,  החולה במצב טוב מבחינת פרופיל לבבי, תפקודי ריאות וכו.  שאלתי היא: 1. מהן ה'דרישות' להתאמת חולה זו לניתוח crs+הייפק?  ומהי המלצתך? 2. הגניקו-אונקולוגים ממליצים לחזור לכימותרפיה דרך הוריד.... בהתאם לתוצאות הפאונדיישן ואונקוטסט. והרי ידוע, שיש מיעוט כלי דם בחלל הצפק.... לכן מבקש לדעת האם זה לא מיותר? מדוע זה נראה להם כל כך טבעי לחזור על כימותרפיה שהקרצינומה לא מגיבה לה? לתשובתך אודה

חולה בת 62- סרטן שחלות גרורתי מופשט בחלל הצפק . לפני כשנתיים וחצי עברה כריתה מירבית רחם טופלות אומנטום ולאחר מכן 15 טיפולי כימותרפיה דרך הוריד בטקסול, קרבופלטין,טקסוטר ,דוקסיל(קליילקס ) וביולוגיות-אבסטין ולינפראזה.  כיום, בשל חסימת מעי דק(*חלקית) בוצעה לפרוסקופיה להוצאת סטומה - אילואסטומיה.  תוך כדי נשלחה ביופסיה מכמה מקומות לאונקוטסט ופאונדיישן. וכמובן נצפו מספר גרורות כולן בחלל הצפק (*כבד נקי לגמרי). לפי מדד הניקוד crs נמצאו 18 שזה דיי הרבה.. . מלבד הממאירות,  החולה במצב טוב מבחינת פרופיל לבבי, תפקודי ריאות וכו.  שאלתי היא: 1. מהן ה'דרישות' להתאמת חולה זו לניתוח crs+הייפק?  ומהי המלצתך? 2. הגניקו-אונקולוגים ממליצים לחזור לכימותרפיה דרך הוריד.... בהתאם לתוצאות הפאונדיישן ואונקוטסט. והרי ידוע, שיש מיעוט כלי דם בחלל הצפק.... לכן מבקש לדעת האם זה לא מיותר? מדוע זה נראה להם כל כך טבעי לחזור על כימותרפיה שהקרצינומה לא מגיבה לה? לתשובתך אודה

שלום רב, בננו בן שנה וארבעה חודשים הולך עקום ואובחן כבעל Intoeing Gait. הומלץ להרכיב לו סד CRS בלילות למשך מספר חודשים. האם זהו הטיפול המקובל והרצוי או שמא ניתן להמתין שהעיוות יחלוף מעצמו? האם קיימים חסרונות או סכנות כלשהן כתוצאה מהשימוש בסד? תודה רבה!

לבתי בת החצי שנה, עיוות במנח כפות הרגליים שפונות פנימה. על פי הפנייה של אורטופד ילדים התבקשנו לשכור עבורה סד CRS. כדי להשתמש בסד, עלינו לרכוש עבורה נעליים מתאימות בעלות קרסול קשיח, סוליה קשיחה ורצוי פתח מקדימה. גם נעל עור גבוהה עם שרוכים או נעל התעמלות גבוהה יתאימו אך קשה להשיג כאלו במידה שתתאים לבתי. (הנעליים לא צריכות להיות הפוכות). אשמח לקבל מידע היכן ניתן להשיג את נעליים כאלה.

מומחים שלום אני בן 27 ופני שבועיים נהייה לי תישתוש בעין ימין פניתי לרופא עיניים והוא הבחין שיש מי נוזלים בעין והפנה אותי למיון במיון עשו צילום oct ואלו התשובות לא כל כך הצלחתי להבין מה זה אומר אשמח אם משהו יוכל להסביר לי אובחן crs חשד לrapd מימין הרמה של המולקולה מימין גודל כ3-4 dd מהפוביאה עד לחלק הנטמפורלי של המקולה לת"ע 15\15 קיעור 0.6 דו"צ רשתית עובי מרכזי 600 מקרון... נשלחתי לבדיקה fa אבל זה יהיה רק ב9.9.12 אשמח אם משהו יוכל לעזור לי... תודה מראש

שלום לך אני סובל לאחרונה בעין שמאל מ-crs,נאמר לי שב-90% זה חולף מעצמו. נתקלתי במאמר רפואי שמספר שב100 חולים שקיבלו אספירין במינון נמוך ,התוצאות היו מעולות.מה דעתך?

שלום רב, לפני 5 שנים אובחן אצלי שינוי ניווני של היקף הרשתית בעין שמאל בחלק התחתון של הרשתית. לפני כחודשיים אובחן אצלי מקרה קל של CRS ונשלחתי לבדיקת OCT בעקבותיו. רציתי לדעת מה משמעות התוצאות שקיבלתי ומה עליי לעשות: עין ימין: מבנה הרשתית ושקע פוביאלי שמורים. עובי הרשתית המקולרית מגיע ל-316 מיקרון (ספקטרליס). עין שמאל: מבנה הרשתית ושקע פוביאלי שמורים. אי סדירות מינימאלית של ה-RPE בצד נזאלי תחתון של הפוביאה. עובי הרשתית המקלורית מגיע ל-324 מיקרון (ספקטרליס). האם ניתן להבין מהתוצאות שמזהים גם שינוי ניווני וגם CRS או רק אחד משניהם? הרופא שבדק אותי ציין בזמנו ש-CRS שלי נמצא במרכז הראייה. אציין כי בחודשיים האחרונים לא זיהיתי החמרה אך גם לא הטבה במצבי שמתבטא במין עיוות קל בראייה לשבריר שנייה בעיקר כאשר אני מסיט את מבטי הצידה במהירות (העיוות בא לידי ביטוי בשדה ראייה שמאלי). האם ישנן מגבלות ל-CRS? פעילות פיזית, תזונה? תודה מראש, עודד

שלום ד"ר זינגר רצינו להתעייץ איתך בנושא טיפול בקלאב פוט לאחר שלב הגבוס ונתוח גיד האכילס לתנוק בין חודשיים ( נולד עם ק"פ חמור דו צדדי ) 1. ברצוננו להשתמש במשיר CRS ולא בדניס בראון ע"פ המלצת הרופא המטפל שהסביר כי החשיבות היא לקבע את כף הרגל לזוית של 45 מעלות כלפי חוץ ואין צורך בשמירה על הפסוק והגבלה כ"כ גדולה עבור התנוק כפי שקורה עם הדניס בראון מה דעתך ? ומה המשמעות הטפולית של הפיסוק המושג מהדניס בראון ? האם שיטת פונטסי מדברת על קבוע הרגלים + פסוק ? נודה מאד לתשובתך ! מאד חוששים מנסיגה שנה טובה יעל ויפתח

אני בת 64. בבדיקות OCT ו- FA התגלתה בעיה בעיין ימין הגורמת לי לטשטוש ראייה. אני מרכיבה משקפיים לראייה מקרוב ומרחוק. בבדיקות הסתבר שברשתית עיין ימין יש שינויים במקולה, עיבוי רשתית,רשתית צמודה. ממימצאי בדיקת FA : בעיין ימין חשד ל-CSR טמפורלית למקולה. שמאל - שינויי RPE. בבדיקת OCT עיין ימין : עיבוי רשתית במקולה , ככל הנראה CSR. שאלותי הן : עד כמה הדבר רציני ודורש טיפול ממש מיידי? האם לא אזיק לעצמי אם אדחה הטיפול בחודשיים? ממה צריך להימנע במצבי - עוד לפני הטיפול? מהרמת דברים כבדים? מטיסה? מהו הטיפול במקרה כזה? איך גורמים לנוזלים להיספג בלי שזה יחזור על עצמו? תודה מראש עבור תשובה מפורטת. בברכה, קרולין

שלום, הנני אמא לתינוק בן 8 חודשים שעבר ניתוח לחיתוך גיד אכילס בגיל חודשיים. כיום הומלץ על נעליים בזוית מיוחדת עם ברזל המחבר ביניהן לשינה בלילה, דבר המקשה על התינוק וגם עלינו ההורים. (שיטת פונסטי הגורסת כי עד גיל 3 קיים חשש שהגיד יתקצר שוב ויגרום להתעקמות כף הרגל מחדש ולכן יש צורך לישון עם הנעליים עד גיל שלוש). אנחנו מתוסכלים מאוד כי הילד רוצה לישון על הצד ואינו יכול והלילות הופכים לסיוט כשלבסוף אנו נכנעים ומורידים את הנעליים לאחר מס' שעות. רציתי לדעת האם ישנן שיטות אחרות לטיפול בבעיה זו והאם לבישת נעל הפוכה תוכל לעזור? אשמח לשמוע תגובות גם מהורים אחרים באותה הזדמנות. תודה מראש, רוית

יש לי ירידה בראייה בעין ימין והאבחנה היא crs.חזרתי מבדיקת שדה ראייה ובתוצאה של עין ימין בפגועה כתוב outside normal limits .האם זה נורמלי ביחס ל crs ?אני מודאג

שלום, בני בן שנה ותשעה חודשים. עם תחילת הליכתו, הבחנו כי רגליו בצורת O. בבדיקת רופא קופת חולים נמסר כי אין לטפל. רופא מומחה שלל Blount (לאחר צילום רנטגן) והמליץ על שימוש בסד CRS בזמן השינה. נמדד מרחק של קרוב ל- 4 ס"מ בין הברכיים בלי נשיאת משקל. 1. האם שימוש בסד CRS יעיל? 2. למי מהרופאים להקשיב? תודה, אלעד

שלום ד"ר כץ, אני מעוניין לדעת מהו אחוז האנשים שראייתם התדרדרה ו/או נפגעה ללא יכולת שיקום לאחר הניתוח. תודה רבה.