תוצאות חיפוש עבור לקות-שמיעה-קבועה

שלום ד"ר רציתי לשאול אם דיבור רב בטלפון יכול להחמיר טינטון ולפגוע בשמיעה? למשל עבודה עם הרבה טלפונים. תודה רבה.

שלום רב בתי בת 4. בבדיקת שמיעה מעכשיו נמצאו נוזלים בשתי האוזניים וירידה בשמיעה - אוזן ימין 40/10 DB ושמאל 30/10 DB. בבדיקה מלפני שנה וחצי אוזן ימין 25/10 ושמאל 15/10. רופא אאג ממליץ על ניתוח כפתורים ואולי גם שקד שלישי. שתי שאלות: 1. האם העובדה שחיכנו יכלה חלילה לגרום נזק קבוע לשמיעה (לציין שלפני שנה וחצי- לא נדרשנו לכל טיפול ....כמו כן, הבדיקה הקודמת התקיימה בקיץ)? ומהו הסיכוי שנוזלים ייגרמו לנזק קבוע באוזן? מאד מודאגת שלא עשינו את הניתוח כבר אחרי הבדיקה הראשונה!! האם יש חשש לדאגותי? 2. האם לא כדאי לחכות עם הניתוח כבר לתחילת הסתיו..? שהרי אנחנו בפתח הקיץ? האם היעילות של הניתוח תשמר אם נעשה זאת בזמן הקרוב? תודה אם מודאגת מאאאאאאאאאאד

שלום רב, בני בן השלוש וחצי סובל מאז שהיה כבן שנה ושמונה חודשים מדלקות אזניים חוזרות. מדובר בדלקת שמלווה בכאבים ובמצב החמור שלה גם בחום גבוה והקאות. בשני החורפים הראשונים בהם סבל מהבעיה, היתה לו דלקת חריפה כל מספר שבועות. הוא קיבל אנטיביוטיקה (מוקסיפן), כשהכמויות הלכו וגדלו ולבסוף אף רשמו לו אוגמנטין (אחרי כשלוש מנות, הפסקתי לתת לו בשל תופעות הלוואי). בחורף האחרון החלפנו רופא (אחד שמאוד לא אוהב אנטיביוטיקה) והיו דלקות בתדירות נמוכה יותר, אך ברובן ללא חום ולכן הוא קיבל רק 3 פעמים אנטיביוטיקה (נובמבר, אפריל ויולי). והנה אנחנו בקיץ וכשבועיים לאחר שסיים את האנטיביוגיקה בפעם האחרונה הוא שוב מתלונן על כאבים עזים, הרופא ראה שיש דלקת חריפה באון שמאל, באוזן ימין היו הפרשות בפעם הראשונה, אך בדלקת הזו לא התפתח חום ולכן לא נתנו לו כרגע אנטיביוטיקה (חלף כשבוע והוא עדיין מתלונן על כאבים). עשינו לו בדיקת שמיעה לפני מספר חודשים ויש לו 30% ירידה בשמיעה על פי תוצאות הבדיקה (על אף שהתפתחות השפה שלו מדהימה וחריגה לילדים בגילו - הגננת לא האמינה שיש לו בעיית שמיעה). קבועה לנו בדיקה נוספת בעוד כחודשיים. כיוון שהבעיה אינה נפתרת ואנו יודעים שהבן שלנו סובל כמעט כל הזמן מכאבים באזניים, התחלנו כבר לשקול ניתוח צינוריות, אך בטרם נקבל החלטה סופית בעניין זה, רצינו לדעת האם יש טיפול טבעי אלטרנטיבי, אשר פותר בעיות מהסוג הזה אצל ילדים, ויכול לייתר ניתוח (אנחנו מאוד לא רוצים לעשות לו ניתוח). תודה רבה, ליאורה

שאאאאאאאאלום, אני ליאור, בת 15. יש לי שאלה אחת בקשר לאוזניים. אני תמיד אוהבת לשמוע מוזיקה בווליום ממש ממש גבוה [פול ווליום, עם אוזניות], ותמיד אמרו לי שאם אני אשמע ככה אני יכולה להתחרש, אתמול התחלתי לשמוע כאילו צפצופים באוזן, יכול להיות שזה אומר שהשמיעה שלי מתחילה לרדת?????? אם כן, מה אני עושה, ואיך אפשר למנוע את זה?? ומה אני עושה עם המוזיקה, אני חייבת לשמוע מוזיקה! =[ ועוד דבר, לפעמים אני רואה שיוצאים לי כמו גרגירים כאלה לבנים מהגרון, והם באמת גורמים לתחושת אי נוחות, ואני תמיד מנסה לגרגר מי פה אבל זה לא עוזר וגם כשאני רואה אותם אני לא מצליחה להגיע אליהם.. בכל מקרה, זה אף פעם לא היה לי ורק בחודש האחרון התחיל. קראתי עם זה קצת והם אומרים שזה דברים בגרון שעושים ריח רע, ולא ידעתי ולא ניראה לי שיש לי ריח רע, אז יש לי ואני לא יודעת מזה? או שיכול להיות שאין לי? ואיך אני כבר מוצאיה את זה זה ממש מציק!!! ואם אפשר טיפול עצמי כי אני לא אוהבת ממש לבקר אצל רופאים.. =[ ממש תודה [אם תעזרו לי..] אזז, פלייייז תענו לי על השאלות כי זה דחוף! LLLIIIIOOOORRR

נכדי בן השנתיים סובל באופו קבוע ממים באוזן.האם זו יכולה להיות סיבה להתקפי כעס ובכי התוקפים אותו מידי פעם. הוא בוכה בכל פעם שרצונו לא מבוצע ונכנס להיסטריה במשך עד שעה. בתודה ושבת שלום

חשיפה לרעש האם חשיפה לרעש מזיקה לשמיעה? עם ההתקדמות התרבותית והטכנולוגית בשנים האחרונות עצמת הרעש בסביבה הטבעית עלתה. החשיפה לרעש פוגעת ברגישות השמיעתית המתבטאת בשנוי סף השמיעה. שנוי הסף יכול להיות זמני עקב חשיפה לרעש בעצמה גבוהה ולאחר מכן נראה החלמה - שיפור וחזרה לסף שמיעה קדם חשיפתי תוך שעות עד שבועות. השנוי בשמיעה יכול להיות קבוע ויתבטא בכך שתידרש יותר עצמת צליל מאשר קדם החשיפה לרעש על מנת שהאדם ישמע. בבדיקת שמיעה ניתן לראות כי תדרים מסוימים (הגבוהים) רגישים יותר לרעש ופגיעים יותר מאשר תדרים אחרים. השוני בין התדרים יבוא לידי ביטוי בכך שמעבר לכך שהאדם שומע חלש יותר הוא גם שומע מעוות ולא תמיד ברור. במקרים של נזק שמיעתי קבוע מדובר על נזק לאוזן הפנימית. בתוך האוזן הפנימית מצויים תאי שערה אשר מתרגמים את האנרגיה של גל הקול המכני המגיע לאוזן לאנרגיה חשמלית ומעבירים את המסר השמיעתי למערכת העצבים ולמוח. במחקרים נמצא כי בעקבות חשיפה לרעש ישנה פגיעה ואיבוד של תאי השערה החשובים לתרגום והעברת המסר השמיעתי. איזה רעש מזיק לשמיעה? קיימת השפעה רבה לסוג הרעש: 1. האם מדובר ברעש קבוע, רצוף, קטוע או לסירוגין. 2. מהו התדר של הרעש - תדרים נמוכים פחות מזיקים מאשר תדרים גבוהים וצורמניים יותר. 3. משך ותדירות החשיפה לרעש (נמדד גם לפי מספר שעות החשיפה ביום וכן מספר הפעמים להם נחשף על פני טווח זמן ארוך יותר). 4. גורם חשוב הינו עצמת הרעש אליה נחשפים. קשה להפריד באופן מלאכותי בין הגורמים השונים ועל כן נבנו טבלאות הלוקחות מספר גורמים בחשבון. למשל חשיפה לטווח תדרים רחב בעצמה של 80 דציבל עלולה לגרום לשנוי זמני בסף השמיעה. חשוב להתייחס לצורת מדידת הרעש הנעשית בעזרת מכשיר המודד עצמת רעש ומושפעת מהמרחק של הנבדק ממקור הקול, מהתנאים האקוסטים של החדר (גודל החדר, שטיחים) ועוד. במפעל שלי כולנו חשופים לאותו רעש, ולא כולנו סובלים מאותה ירידה בשמיעה. למה? מעבר להשפעה של סוג הרעש, קיימת שונות אינדיבידואלית רבה בין אנשים. לא ברור האם הרגישות השונה של אנשים הינה על רקע תורשתי או נרכשת במהלך החיים, אך נמצא כי קיימת השפעה: 1. היסטוריה של התנסות שמיעתית וחשיפה קודמת לרעש. 2. גיל הנבדק - אנשים מבוגרים מאד רגישים יותר מאשר גיל הביניים. לגבי ילדים צעירים קיימת מחלוקת. ההנחה הרווחת היא כי האוזן המתפתחת רגישה יותר מאשר אוזן מפותחת. 3. פקטורים לא שמיעתיים כגון נטילת תרופות מסוימות יכולות להשפיע על הרגישות השמיעתית. מה הוא הסיכוי לסבול מליקוי שמיעה לאחר חשיפה לרעש בעצמה מזיקה, ולאיזה רעש ניתן להחשף מבלי שהדבר יזיק לשמיעה? חשוב לדעת כי הקריטריון "סיכוי לנזק" אינו חד משמעי וקיימת תלות רבה בכל הגורמים שהוזכרו לעיל. על סמך עבודות מחקר שונות נקבעו קריטריונים נוקשים לגבי עצמה ומשך החשיפה לרעש במקומות עבודה ליד מכונות מרעישות , שם מדובר על נזק מצטבר על פני שנים. האם חשיפה לרעש באירוע או מסיבה מזיקה לשמיעה? בחשיפות לרעש באירועים כגון חתונות, דיסקוטקים עצמת הרעש שנמדדה הינה מעל 90 דציבל בסולם המדידה ומגיעה אף מעל 103 דציבל במוסיקה רועשת. עקב תלות בגורמים הרבים אותם ציינו: רגישות אישית, משך החשיפה, הפסקות, המרחק ממקור הרעש, אין אפשרות לניבוי מדויק מי יפגע בשמיעה, כמה והאם מדובר בנזק לטווח קצר או ממושך יותר. אילו השפעות נוספות יש לרעש? מעבר להשפעות שיש לרעש על סף השמיעה קיימות השפעות כלל מערכתיות מזיקות נוספות של רעש: מפריע לתקשורת בין בני אדם עקב קושי בהבנת דבור על פני רעש, הרעש יוצר מתח לוחץ פסיכולוגי, ואצל אנשים מסוימים ניתן למדוד אף שינויים פיסיולוגים בגוף (שנוי בקצב הלב, ובדגם הנשימה). כיצד ניתן לטפל בנזקי רעש? מכיוון שאין טיפול בשמיעה הנגרמת עקב נזקי רעש, הגישה היחידה היא מניעת חשיפה מוגזמת תוך הגבלת משך החשיפה והפחתת עצמת הרעש. לאנשים העובדים ברעש חשוב לעקוב אחר הנזק במידת הקיים ולהגיע לבדיקות שמיעה תקופתיות. כמו כן כל אדם החש ירידה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש יפנה לרופא א.א.ג. ולבדיקת שמיעה. חינוך להימנעות מרעש: יש לדאוג שרמת עוצמת הרעש באולמות שמחה ודיסקוטקים לא יעלה על הרמה המותרת. כמו כן, יש לדאוג שאנשים, אנשי צבא וכו', החשופים לרעש במקומות עבודתם, ירכיבו אוזניות מגן ו/או אטמי אוזניים. רעש א. קול ורעש – פעילות לסיווג סוגי קול שונים כנעימים או כרעש: סווג את הקולות הבאים לרעשים או קולות נעימים: פטיש, טלוויזיה, רדיו, דיסקוטק, תופים, כינור, צעקות בחצר ביה"ס בהפסקה, מטוס, טרקטור, מכונית חולפת, שואב אבק, זרימת מים, טפטוף מים, רעם, גלי ים, ציוץ ציפורים, נביחת כלבים, מיקסר, אזעקת מכוניות, צופר. הקול הוא אחד מאמצעי התקשורת בין בעלי החיים. הוא משמש להעברת מידע כגון הכרזת טריטוריה, חיזור, הפגנת כוח, התראה מפני אויבים, זיהוי טרף, וכו'. אצל בע"ח ישנם אמצעי תקשורת נוספים כגון פרמונים (הורמונים בעלי ריח), ותנועות גוף (טווס ואיילים). אצל בני האדם הקול הוא ערוץ התקשורת העיקרי להעברת מידע ולהבעת רגשות. בניגוד לרוב המפגעים הסביבתיים, שמקורם בראשית ההתפתחות התעשייתית והטכנולוגית, רעש היה קיים תמיד ממקורות טבעיים. כמו כן, עוד לפני המהפכה התעשייתית המו מרכזי קהל ( רומא, ירושלים, וכו'). בטבע קיימים מגוון קולות: מציוץ ציפורים ומפלי מים ועד קולות הרעמים והתפרצויות הרי געש. בעולם האנושי המודרני התווספו לקולות הטבעיים קולות המסמלים את הקדמה והטכנולוגיה: כלי רכב ממונעים, מטוסים, רכבות, מכונות בתעשיה, מכשירי חשמל ביתיים, וכמובן הטלוויזיה והרדיו – אלו הם קולות מלאכותיים המלווים את תהליכי העיור והתיעוש המוגברים. מהו קול נעים לאוזן ומהו קול מטריד? האם קול מטריד עבור אחד הינו קול מטריד עבור האחר? ( יש הרגילים ללמוד ולהתרכז עם מוזיקה רועשת). הרעש הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, עד כדי כך שאין אנו מודעים, במקרים רבים, לעוצמתו ולנזק שהוא גורם לסביבה ולחיים בה. רעש – קול מפריע בתוכנו ( סובייקטיבי) ובעוצמתו ( אובייקטיבי – ניתן למדידה) שאיננו רצוי לאוזן האדם. מה הבעיה בהגדרת רעש? הגדרה זו הינה בעייתית משום שהיא סובייקטיבית (עד לגבול מסויים שבו הרעש גורם למפגע בריאותי) ותלויה במצבים נפשיים וגופניים ובגיל האדם. שלא כמו מזהמי המים ומזהמי האוויר והפסולת, הרעש איננו מזהם סביבתי אלא נחשב למפגע סביבתי. אין לרעש אפקט מצטבר על הסביבה כמו לזיהומים אחרים, אך יש לו אפקט מצטבר על האדם. רוב האנשים מתייחסים לרעש כאל מטרד היוצר תגובה שלילית ואינם ערים לנזק המצטבר. מצאו שעוצמת הרעש בארצות מתועשות מוכפלת מדי שלוש שנים. לפי אומדנים כשליש מהאוכלוסיה העובדת בארץ נחשפת לרעש מזיק. ב. קול כתופעה פיזיקלית – קול נוצר ע"י תנודות מכניות של עצם מסויים. קולות הדיבור נוצרים ע"י הרעדת מיתרי הקול שבגרון. בכלי נשיפה, למשל, הקול נשמע ע"י הרעדת עמוד אוויר, ואילו קולות הכינור והגיטרה נשמעים ע"י הרעדת מיתרים. אם, לדוגמה, נניח אצבע על המיתר, הקול יפסק כיוון שהמיתר לא ינוע. כל עצם מתנודד מוקף חלקיקי אוויר זעירים. כאשר הוא מתנודד הוא מרעיד והודף את החלקיקים שבקרבתו, ואלה מתנגשים בחלקיקים שבקרבתם. ההתנגשויות הללו יוצרות שינויים בלחץ האוויר ומאפשרות לקול להתקדם בצורה של גלים במהירות של כ-300 מ' בשנייה (1200 ק"מ לשעה). לכל גל יש שיאים ויש שקעים. השיאים מעידים על לחץ גבוה בו מולקולות האוויר צפופות יותר (שם מתרחשות ההתנגשויות), והשקעים מעידים על לחץ נמוך בו המולקולות מתרחקות אלו מאלו (שם אין תזוזת אוויר כתוצאה מהקול – או שחלף כבר שם או שעדיין לא הגיע לשם) . תופעת התפשטות גלי הקול מקבילה לגלים הנוצרים באמבט מים כתוצאה מזריקת אבן במרכז האמבט: הגלים מתפשטים מהמרכז כלפי הפריפריה בצורה שווה לכל הכיוונים – כל נקודה אליה מגיע הגל תורם מעל פני השטח, ואם היתה שם סירה קטנטנה היא היתה מורעדת. יש לשים לב כי הקושי בהבנת התפשטות הקול כגל באופן הדרגתי היא העובדה שההתפשטות היא כה מהירה ואוזן האדם לא מסוגלת להבחין במרווחי הזמן בין נקודה אחת הקרובה יותר למקור הקול לבין נקודה שניה המרוחקת ממקור הקול – נראה כאילו אדם היושב בשורה ראשונה ואדם היושב בשורה אחרונה באולם קונצרטים שומעים את המוזיקה בו-זמנית. מאפייני גלי קול: 1. אורך גל – המרחק בין שני שיאים או שקעים קרובים של גל (נמדד ביחידות של מטר) 2. תדירות – מספר הגלים שעוברים בשנייה בנקודה מסויימת ( מספר תנודות בשנייה). התדירות נמדדת ביחידות הרץ. למשל, גל שתדירותו 2000 הרץ מבצע 2000 מחזורים בשנייה. קולות בתדירות נמוכה עוברים בקלות רבה יותר את האוויר ומכשולים נוספים בדרך, ולכן נשמעים למרחוק (בסים). ככל שאורך הגל גדול יותר כך התדירות קטנה יותר 3. מהירות הגל – קצב התקדמות הגל ( נמדד ביחידות של מטר בשנייה) מהירות הגל מושפעת מהתווך בו עובר הגל, מאורך הגל ומתדירותו. מהירות הגל = אורך הגל x תדירות הגל באוויר מהירות התקדמות הקול היא 340 מטר בשנייה. שאלה: מהי תדירות של גל קול שאורכו 50 ס"מ? הנח שמהירות הקול היא 340 מטר בשנייה. 4. אמפליטודה – משרעת – גובה הגל (נמדד ביחידות של דציבל) אוזן האדם מגיבה לקול רק לאחר שגל הקול מגיע אליה, עובר דרכה, ויוצר גירוי הגורם לתגובה של המוח ולעיבוד התגובה כקול. הקול איננו יכול לעבור ללא תיווכו של חומר מסויים – בואקום לא ניתן לשמוע קול. רוב הקולות המגיעים אל אוזנינו מתפשטים באוויר, אולם, קול יכול להתפשט גם בחומרים נוזליים ומוצקים. לחומר דרכו מתפשט הקול קוראים תווך הקול. ג. ד. תכונות הקול – ה. מיתרי הקול של האדם, כמו גופים מפיקי קול אחרים, מפיקים מגוון רחב של צלילים השונים אלה מאלה בשני מרכיבים עיקריים: עוצמתם (חזק, חלש) ובגובהם (גבוה=סופרן, נמוך=בס). קול חזק הוא תזוזה חזקה של מיתר, בעוד שקול חלש הוא תזוזה עדינה של מיתר. קול גבוה הוא הרעדה של מיתר קצר ודק, בעוד שקול נמוך הוא הרעדה של מיתר ארוך ועבה. עישון ממושך של סיגריות גורם לעיבוי של מיתרי הקול, ולקול נמוך (צרוד) של המעשנים. 1. עוצמת הצליל – כמות האנרגיה של הקול העוברת ביחידת שטח ביחידת זמן. עוצמת הקול תלויה במשרעת (אמפליטודה) של תנועת העצם היוצר את הקול. ככל שהמשרעת גבוהה יותר הקול יהיה חזק יותר. ככל שהמשרעת נמוכה יותר הקול יהיה חלש יותר. עוצמת הקול מושפעת גם מסוג התווך שגלי הקול מתפשטים בו ובמרחק ממקור הקול. אסטרונאוטים הנמצאים על הירח, שצפיפות האוויר בו נמוכה בהרבה מזו של כדו"א, זקוקים להגברה של גלי הקול כדי לשוחח זה עם זה ככל שהמרחק בין הקול לקולט גדול יותר כך הצליל יהיה חלש יותר. את עוצמת הצליל מודדים ביחידות דציבל ( פון וסון). סף שמיעה – עוצמת הקול החלשה ביותר שאוזן האדם מסוגלת לשמוע – גבול מדידה תחתון במד-רעש ( 0 דציבל (A)). סף כאב – עוצמת הקול המרבית שאוזן האדם מסוגלת לקלוט – גבול מדידה עליון במד-רעש (140 דציבל (A)). במצב זה עצבי השמע הגיעו למלוא הקיבולת שלהם – זהו מנגנון הזהרה (כאב) המתריע לפני חבלה אקוסטית שהיא פגיעה בלתי-הפיכה במערכת השמע. 2. גובה הצליל – תלוי בתדירות התנודות של מקור הקול (גל ארוך תדירותו נמוכה, וגל קצר תדירותו גבוהה). ככל שגל הקול קצר יותר, מספר הפעמים שהקול חוזר על עצמו בשניה הוא רב יותר, וכך הצליל יהיה גבוה יותר (סופרן). ככל שגל הקול ארוך יותר, מספר הפעמים שהקול חוזר על עצמו בשניה הוא מועט יותר, וכך הצליל יהיה נמוך יותר (בס). את גובה הצליל מודדים ביחידות הרץ או קילוהרץ. סוג הקול | אורך גל | תדירות (הרץ) בס | ארוך | 87-350 (נמוכה) סופרנו | קצר | 250-1175 (גבוהה) משרד התקשורת מעניק לכל תחנת רדיו חוקית תדר משלה – ערוץ. תחנות הרדיו משדרות, כל אחת, בתדר (תדירות) מסויים כך שסיבוב של מחוג התחנות ברדיו מעביר אותנו מתדר לתדר, ומאפשר קליטה של תחנות שונות. גם השידור והקליטה בין מגדל הפיקוח והמטוסים הוא בתדרים מסויימים. הסכנה העיקרית בתחנות רדיו פירטיות היא בכך שהן משדרות בתדרים כאלה החופפים לתדרים של מגדלי הפיקוח ובכך משבשים את התקשורת בין הפיקוח למטוסים ומסכנים חיים. הצליל הנמוך ביותר שאוזן האדם מסוגלת לקלוט הוא בתדירות של 16 הרץ, ואילו הצליל הגבוה ביותר הוא בתדירות של 20,000 הרץ. טווח זה נקרא מצלול. אם במצלול יש רק קול בעל תדר אחד, קוראים לצליל הנשמע טון אם יש במצלול תדרים אחדים או טונים אחדים שחוזרים על עצמם באופן חוקי – הרמוני מתקבל צליל ואילו ברעש יש תדרים אחדים שאינם שומרים על יחס קבוע כלשהו ביניהם – לא הרמוני. בע"ח שומעים ומשמיעים בתדרים שונים. עטלפים משמיעים קולות שתדירותם היא בין 40,000 ל-100,000 הרץ. תדירויות אלו נקראות על-קוליות (אולטראסוניות). הקולות מוחזרים אל העטלפים מעצמים שהם פוגעים בהם. על-פי מרווח הזמן שבין השמעת הקולות לבין קבלת ההד מן העצמים, אומדים העטלפים את המרחק בינם לבין העצמים הללו. בדרך דומה מגלים דולפינים את טרפם במים. עוצמת הצליל הנשמעת ע"י אוזן האדם תלויה בתדירות הצליל. (ראה גרף) לדוגמה: סף שמיעה (דציבל) תדירות (הרץ) 50 31 20 100 10 250 8 1000 5 4000 20 8000 שאלות: 1. אם תאזין לצלילים בעלי תדירות של 1000 הרץ ולצלילים של 100 הרץ בעוצמה של 15 דציבל, איזה מביניהם תשמע? 2. לאיזה תדירות יש סף שמיעה נמוך יותר: 80 הרץ או 1000 הרץ? 3. לאיזה תדירות יש סף שמיעה גבוה יותר: 800 הרץ או 5000 הרץ? בבדיקת תקינות שמיעה מודדים את סף השמיעה הנמוך ביותר שאוזנו של אדם מסויים שומעת בתדירויות שונות. עלייה בסף השמיעה מלמדת על פגיעה בשמיעה – כלומר, האדם זקוק לעוצמת קול חזקה יותר כדי לשמוע. המכשיר המשמש למדידת השמיעה נקרא אודיומטר והוא משמיע צלילים בתדירויות ובעוצמות שונות. הסט שמיעה – ההפרש בין סף השמיעה של אדם בעל שמיעה תקינה לבין סף השמיעה של אדם ששמיעתו נפגעה. ד. מבנה האוזן ותהליך השמיעה – האוזן בנוייה משלושה חלקים כאשר לכל חלק יש תפקיד בהעברת הקול: האוזן החיצונית – האפרכסת מרכזת את תנועת גלי הקול המגיעים מהסביבה. תנודות האוויר בסביבה גורמים לתנודות אוויר בתעלת השמיעה (צינור השמע). תנודות אוויר אלו מגיעות לעור התוף לעור התוף העשוי קרום מתוח וגמיש וגורמות להרעדתו. האוזן התיכונה – בהמשך לעור התוף מחוברות שלוש עצמות השמע: הפטיש, הסדן והארכובה, היוצרות גשר המחבר את עור התוף לאוזן הפנימית ומהוות מגבר של עד פי 2000. העצמות מעבירות את הרעידות של עור התוף ל"אשנב סגלגל" שנמצא במבוא (כניסה) של האוזן הפנימית. חלל האוזן התיכונה מתחבר באמצעות תעלה דקיקה הקרויה צינור אוסטכיוס לפה. תפקיד תעלה זו הוא לווסת לחצים באוזן (בעת פיהוק או בליעת רוק). בין הפה לבין האוזן התיכונה מצוי שריר המנטרל את פעולת עצמות השמע כאשר האדם עצמו משמיע קול בעוצמה חזקה מאד העלול לגרום לחירשותו. האוזן הפנימית – נראית כמו שבלול מפותל, מלא נוזל, אשר בתוכו נמצא איבר קורטי המכיל תאי חישה המצויידים באלפי שערות זעירות. הרעידה של האשנב הסגלגל מזעזעת את הנוזל שבחלל השבלול וגורמת לתזוזתן של השערות והטייתן כלפי מטה. השערות מתיישרות חזרה כאשר הצליל נדם. השערות קשורות לקצוות של עצב השמע המעביר את המסר למוח. בתאי החישה האלה נעשית המרה של אנרגיה מיכנית של הקול לדחפים עצביים אשר מפורשים ע"י מרכזים במוח כ"קולות". המרכזים מיוחדים במוח שמעבדים את הגירויים שהועברו ע"י עצב השמע, וממפרשים אותם לצלילים הם: תלמוס, היפותלמוס, והיפופיזה. תאי חישה באיזורים שונים לאורך השבלול מגיבים לתדירויות שונות של הקול. האוזן הפנימית אחראית גם על שמירת שיווי המשקל וחוש ההתמצאות. ה. דרכים למדידת רעש – עוצמת הרעש נמדדת בשתי דרכים: 1. עריכת סקר סוציו-אקוסטי - סקר בא לבטא את מידת הסובייקטיביות של רעש – השפעתו שונה אצל כל אדם ואדם, ולכן מדידה מדוייקת של עוצמת הרעש לא תמיד משקפת את מידת המטרד שהוא מהווה. ממחקרים שנעשו עולים הממצאים הבאים: ! ככל שעוצמת הקול עולה גדל המטרד ! רעש ממושך מטריד יותר מרעש קצר ! רעש משתנה מטריד יותר מרעש קבוע – מונוטוני ! רעש בשעות מנוחה, בעיקר בלילה, מטריד יותר מרעש בשעות היום (בלילה השפעת רעש בעוצמה מסויימת מקביל להשפעת אותו הרעש + 10 דציבל ביום – פי 1- יותר חזק בלילה מאשר ביום) ! המטרד תלוי בסוג הפעילות בה שקוע האדם ( ריקוד, מנוחה, עבודה, הכנת ש.ב., וכו') ! רעש בתדירות גבוהה מטריד יותר מרעש בתדירות נמוכה ! רעש בעונות השנה החמות בהן הבית פתוח ומאוורר מטריד יותר מאשר בעונות הקרות בהן הבית סגור ! רעש ממקור בעל התייחסות חיובית פחות מטריד מרעש ממקור שלילי שאלות נפוצות בסקרים סוציו-אקוסטיים: * מהו הרעש המטריד אותך ביותר? * מהן השפעות הרעש עליך? * כיצד ניתן לדעתך לצמצם עוצמת רעש מסוימת? * למי אתה פונה כשאתה נחשף לרעש בלתי-סביר? ככל שהמדגם גדול יותר כך מהימנותו עולה. 2. מד-רעש – מודד את השינויים בלחץ האוויר, זאת אומרת, את עוצמת הקול. מכשיר מד הרעש מורכב בעיקר ממיקרופון רגיש ההופך את השינויים הנוצרים בלחץ האוויר עם התקדמות גלי הקול לאותות חשמליים, ממגבר אלקטרוני (אמפליפייר) ומלוח המראה את תוצאות המדידה בדציבלים. יחידת המדידה של עוצמת רעש היא דציבל, אך היא מתוקנת במד הרעש לפי סקלת A המביאה בחשבון את הקליטה הסובייקטיבית של הקול ע"י האוזן - (A)dB. הגבול התחתון בסקלה של מד-הרעש הוא אפס והוא עוצמת הקול המזערית הנשמעת לאוזן האדם. ערך זה נקרא סף השמיעה. אין זה אומר שאין בטבע קולות חלשים יותר מערך זה, אך הם לא נשמעים לאדם. הגבול העליון הסקלה הוא סף הכאב שהוא הגבול העליון של תחום השמיעה. קולות בעוצמה גדולה מסף הכאב יגרמו לכאבים ולנזק פיסי למערכת השמע. הסקלה במד הרעש היא לוגריטמית, כך שעליה של פי 10 בעוצמת הקולות הנשמעים מעלה את עוצמת הרעש ב- 10 דציבל, ועליה של פי 100 בעוצמת הקולות מעלה את עוצמת הרעש ב-20 דציבלים. עוצמת קול של 30 דציבל גדולה פי 1000 מסף השמיעה. סקלת מד הרעש איננה מוחלטת אלא יחסית – המכשיר מודד פי כמה גדולה עוצמת הקול הנמדדת מעוצמת הקול של סף השמיעה. האוזן, שלא כמו מכשיר, איננה רגישה רק לעוצמת הקול אלא גם לתדירות הקול. כלומר, לכל תדירות יש סף שמיעה אחר. דציבל A מתקן את היעדר ההתאמה שבין האוזן לבין מכשיר המדידה על-ידי סינון עוצמות הקול בתדירויות שאוזן האדם איננה קולטת. מכשירי מד הרעש, אם כן, מסננים את כל הטונים שתדירותם נמוכה מ- 250 הרץ וגבוהה מ0 4000 הרץ, כיוון שלטונים אלו סף השמיעה גבוה מאד (השמיעה היא אפסית). פי כמה עלתה עוצמת הקול log 10 = הבדל הדציבלים בין 2 קולות שונים שאלות: 1. עלייה של פי 2 בעוצמת הקול נגרמה עם פתיחת החלון. בכמה דציבלים נרשמה עלייה במד הרעש? (3) 2. עם הפעלת מדיח הכלים עלה מפלס הרעש בבית מ- 80 ל- 85 דציבל. פי כמה עלתה עוצמת הקול? ( 3.16) הדציבל הוא יחידה לוגריטמית ולכן אי אפשר לחבר או לחסר מפלסי רעש כשם שאנחנו עושים כרגיל. שינויים קטנים במפלס הרעש הנמדד מורים על שינויים גדולים בעוצמתו. כך, למשל, כאשר מפלס הרעש עולה ב-3 דציבל, עוצמת מקור הרעש תוכפל. כאשר אנו חשופים למספר מקורות רעש, מפלס הרעש המשותף יהיה תמיד גבוה יותר ממפלס הרעש הגבוה אליו נחשפנו. כדי לחשב את מפלס הרעש המשותף יש להעזר בתרשים הנקרא נומוגרף. לא ניתן לחבר 2 עוצמות רעש יחדיו באופן מתמטי פשוט (+). חישוב בעזרת נומוגרף יעשה עפ"י השלבים הבאים: · מציאת ההפרש בין שני מקורות הרעש · בדיקה עפ"י הנומוגרף מהו המספר המתאים להפרש הנ"ל · הוספת המספר לרמת הרעש הגבוהה שאלה: מהו מפלס הרעש אליו נחשף פועל העובד בקירבת שלוש מכונות המפיקות רעשים בעוצמות: 63, 70 ו-75 דציבלים? א. השפעת רעש על האדם ההשפעה הפיסיולוגית הנפוצה ביותר של הרעש היא הפגיעה במערכת השמע באוזן. הנזק הנגרם לאדם ע"י חשיפה לרעש תלוי ב: · עוצמת הרעש · משך החשיפה לרעש · פרק זמן המנוחה לאחר החשיפה מעל 70 דציבל נחשב כרעש מזיק. מעל 65 דציבל נחשב כרעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים. מעל 60 דציבל נחשב לרעש מפריע. כאשר האוזן נחשפת לצליל מתמשך או כזה שעוצמתו גבוהה, השערות שבשבלול האוזן נשחקות או נשארות כפופות. מצב כזה קורה בעיקר באזור שבו התדירויות של הרעש המסויים נקלטות. במקרה כזה מאבד האדם חלק מכושר השמיעה שלו. בהתחלה מאבדים את היכולת לשמוע צלילים גבוהים ואילו בהדרגה מפסיקים לשמוע גם את הצלילים הבינוניים והנמוכים. הירידה בכושר השמיעה נובעת מכמה סיבות: · עליה בגיל. פרביקוסוס – תופעה הקשורה בעליה בסף השמיעה של אנשים מבוגרים, בני למעלה מ-70, המתרחשת עם הגיל כתוצאה מאובדן גמישותו של עור התוף (השעווה המשמנת אותו) ורגישותם של הסיבים השעירים באוזן הפנימית. · חשיפה לתרופות הפוגעות ביכולת השמיעה · רעש תעסוקתי בבדיקת תקינות שמיעה מודדים את סף השמיעה הנמוך ביותר שאוזנו של אדם מסויים שומעת בתדירויות שונות. עלייה בסף השמיעה מלמדת על פגיעה בשמיעה – כלומר, האדם זקוק לעוצמת קול חזקה יותר כדי לשמוע. המכשיר המשמש למדידת השמיעה נקרא אודיומטר והוא משמיע צלילים בתדירויות ובעוצמות שונות. הסט שמיעה – ההפרש בין סף השמיעה של אדם בעל שמיעה תקינה לבין סף השמיעה של אדם ששמיעתו נפגעה. הסט שמיעה זמני – הפסד שמיעה הנגרם כתוצאה מחשיפה קצרה לרעש בעוצמה חזקה ( 70 dB(A)). כעבור תקופת החלמה קצרה מתאוששת מערכת השמע – זהו נזק הפיך (בילוי בדיסקוטק). הסט שמיעה קבוע – נזק קבוע לשמיעה שהתפתח עקב חשיפה ממושכת לרעש בעוצמה בינונית ומעלה (65 dB(A)) – זהו נזק בלתי הפיך ( רעש תעסוקתי). במפעלים בהם עוצמת הרעש גבוהה מ-85 דציבלים קיימת סכנה של איבוד הדרגתי של השמיעה בחשיפות ממושכות לרעש רעש בעוצמה של 85 דציבל בחשיפה שנמשכת יותר מ-8 שעות רצופות יכול לגרום לאובדן שמיעה. בחשיפה קצרה יותר הוא גורם להסט שמיעה זמני. עוצמת רעש של 125 דציבל כבר גורמת לתחושת כאב. כל רעש שעוצמתו מעל 130 דציבלים מסוכן לבריאות והוא פוגע בשמיעה גם בחשיפה הנמשכת דקות מעטות. חשיפה לרעש בעוצמה של 160 דציבל גורמת לחרשות מיידית, ורעש בעוצמה של יותר מ-190 דציבל גורם למוות. אך לרעש השפעה פיזיולוגית גם על מרכיבי הגוף האחרים פרט לאוזן. מהאוזן עובר הגירוי של הרעש דרך מערכת העצבים וההיפוטזה למרכזי הנשימה, לכלי הדם, לבלוטות ההפרשה הפנימית ולצינור העיכול . בדיקות שנערכו גילו כי רעש מעל לרמה של 65 דציבלים גורם ל: · הגברת קצב הנשימה / · הגברת קצב פעימות הלב / · הגברת צריכת האנרגיה בגוף / · עליית לחץ הדם / · הזעת יתר / תופעות המזכירות התקפי לב · פגיעה במערכת העיכול \ · עלייה ברמת האדרנלין בדם \ · ירידה בפוריות של הגבר \ · עליה בריכוז השומנים בדם \ · התכווצות שרירים \ עובדי תעשייה החשופים לרעש ממושך סובלים לעיתים קרובות מלחץ דם גבוה יותר מחבריהם בתעשיות שקטות. בסקר שנעשה בלונדון נמצא שמבין האנשים שגרים באזור נמל התעופה הגדול של העיר הגיעו לבתי חולים למחלות נפש פי שמונה יותר מקרים מאשר מאזורים שקטים יותר. כמו כן, לרעש השפעה פסיכולוגית המתבטאת ב: · עייפות · מתח · פגיעה בכושר הריכוז וכושר העבודה רעש קצר ופתאומי בעוצמה גבוהה מאד ( 140 dB(A)), למשל פיצוץ, יכול לגרום לפגיעה ישירה באוזן הנקראת טראומה \ חבלה אקוסטית שהיא בלתי הפיכה כתוצאה מקריעת עור התוף או נזק לשבלול האוזן . חבלה אקוסטית הנגרמת לשבלול האוזן איננה כואבת, ולכן אין מבחינים בה, וממשיכים להיחשף לרעש. עם זאת, קורה לפעמים שהחבלה מלווה בצלצול האוזניים, בעצבנות ובמתח ולעיתים בהפרעות בשינה. הרעש יכול להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף, מלבד האוזן. בעוצמות רעש גבוהות, גלי הקול הם בעלי אנרגיה רבה ועלולים לגרום לנזקי הדף. התרגלות לרעש היא פסיכולוגית בלבד ולא פיזיולוגית. אדם החשוף למקור רעש מתמיד (גר ליד כביש) ילמד להגיב באופן פחות עצבני לרעש, אך הנזק המתמשך שיגרם לאוזנו יהיה זהה לנזק שהיה נגרם לו לולא התרגל. בע"ח ביתיים מורגלים, יותר מחיות בר, לרעשים שהחברה האנושית מייצרת. אולם, בגלל מערכת שמע מפותחת, גבולות הסבילות שלהם נמוכים יותר. רעש מעל 80 דציבלים הוא כבר בלתי נסבל עבורם. בחולדות וארנבות החשיפה לרעשים חזקים הובילה לתופעות חרדה שהתבטאו בהפלת הוולדות ולעיתים נצפו תופעות של אכילת גורים. ז. חוקים ותקנות להפחתת רעש – קיימים לעיתים מצבים בהם הרעש איננו כזה שיגרום לנזק אולם הוא מהווה מטרד. ב"חוק כהנוביץ", החוק נגד מפגעים משנת 61, נאמר לגבי רעש: " לא יגרום אדם רעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים". חוק זה מנוסח באופן כללי ואיננו מפרט את כוונותיו בנושא מהו רעש בלתי סביר ודרכים למדידתו. עניין הרעש במקומות עבודה כוסה בתקנות הבטיחות בעבודה בשנת 1984. לפי התקנים מוגדר רעש מזיק במקום עבודה כרעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות, שעלול לגרום לנזק בריאותי לעובד החשוף לו במקום עבודתו. התקנות קובעות מהו רעש מזיק וכן את מפלסי הרעש המירביים המותרים בהתאם למשך החשיפה היומי. למשל, ככל שמעלים את מפלס הרעש ב- 3 דציבל יש לקצר את משך החשיפה לרעש זה בחצי. שנים לאחר חוק כהנוביץ, בשנת 1990, פורסמו התקנות שנכנסו לפרטים הטכניים בנושא רעש באזורי מגורים. תקנות אלו קובעות מהו רעש סביר, בהתחשב במשך הרעש ותוך התייחסות שונה לרעש הנשמע בשעות היום ולרעש הנשמע בשעות הלילה, ואת אופן מדידתו. סעיפים אלו הורחבו בשנת 1992, והם קובעים איסורים, חלקם מוחלטים, לביצוע פעולות העלולות לגרום לרעש חזק שעלול להפריע. הנושאים לגביהם קיימות הוראות בתקנות מפורשות הם: צופר ומשתיק קול מכשירי קול תיקונים ושיפוצים מכונות טלטול מכלים הודעות ופרסומות מערכות הזעקה חבטת שטיחים מזגנים ומדחסים בע"ח ח. מקורות הרעש והדרכים להפחתתו – יש להבדיל בין רעש שפוגע בציבור הרחב, שזכאי לשקט – זהו מטרד, לבין הרעש שחשופים לו פועלים שנמצאים בתוקף עבודתם במפעל תעשייתי – זהו מפגע. בשני המקרים סובלים אנשים מהרעש, אבל שתי קבוצות האנשים שונות זו מזו, הן מבחינת הבעיה והן מבחינת אפשרויות הטיפול בה. מקורות הרעש העיקריים הם: · תעשייה · עיר · בנייה · תחבורה – מכוניות, רכבות ומטוסים 1. רעש מכלי רכב – הכבישים בארץ צפופים מאד ואין כמעט הגבלת נסיעה, לא בזמן ולא במרחב. רעש מכלי רכב נובע משלושה מקורות עיקריים: · פעולת המנוע – תהליך השריפה במנוע דורש הפעלת מערכת יניקה המשלבת פתיחה וסגירה של בוכנות ושחרור גזים. הרעש העיקרי ברכב קל נובע ממערכת הפליטה, והוא גדל עם גיל הרכב, בעיקר עקב שחיקת המשתק בצינור הפליטה. ברכב כבד מקורות הרעש העיקריים הם צינור הפליטה, מערכת האיוורור, המנוע והצמיגים. · תנועה על הכביש – מהירות הנסיעה, עצירות פתאומיות, חיכוך הצמיגים עם הכביש, העמסת יתר של משאיות. הרעש גדל ככל שגיל הרכב עולה. · צופרים עיקר הרעש הוא מדרכים עירוניות המוקפות מבני מגורים צפופים. בדרכים אלו מהירות הנסיעה של כלי הרכב היא איטית, ובגלל הצמתים הרבים, מספר העצירות הוא רב. כמו כן, השימוש בצופרים הוא נרחב יותר בכבישים העירוניים. בדרכים הבין-עירוניות המהירות היא אומנם גבוהה, אך המכוניות חולפות במהירות על פני קטע מסויים של הכביש, ולכן הרעש הוא מועט. כמו כן, ריכוז האוכלוסייה המתגוררת בסמיכות לכבישים הבין-עירוניים הוא קטן, ומספר העצירות בכביש זה הוא מועט. מפלסי הרעש הנוצרים ע"י הרכב הקל הם נמוכים יותר בהשוואה למפלסי הרעש של הרכב הכבד. אולם, תרומתם למפלס הרעש הכולל מהתחבורה היא גדולה בגלל מספרם הרב. למרות שהחוק איננו מחייב, הרי וועדות התכנון דורשות כי תכנון כבישים יהיה מלווה בתסקיר השפעה על הסביבה או, לחילופין, חוות דעת לגבי האקוסטיקה ומפגעי הרעש הצפויים. בארץ אין תקן רשמי לרעש מכבישים, אולם המשרד לאיכות הסביבה אימץ את הערכים שנקבעו ע"י משרד התחבורה בארה"ב כערכים מרביים מותרים למפלסי רעש. התקן אומר כי במידה וקיים חשש ליותר מ-67 דציבלים מחוץ לבתי מגורים או, מעל 62 דציבלים מחוץ למוסדות ציבור רגישים לרעש (בי"ס, בי"ח, בתי כנסת, גני ילדים) יש להשתמש בכל האמצעים האפשריים למניעת המפגע. כדאי לציין כי ועדה מייעצת המליצה להוריד בשלושה דציבלים את מפלסי הרעש שצויינו קודם, בעת תכנון כבישים ושימושי קרקע בסמוך לכביש. אחד הדרכים להילחם במטרד הרעש הוא קביעת תקנים לרעש הנפלט מכלי הרכב השונים, מדידת הרעש שיוצרים כלי הרכב ( למשל, בעת מבחני הרישוי השנתיים – טסט) ונקיטת אמצעים נגד בעלי כלי הרכב שאינם עומדים בתקן. קיימות ארבע שיטות למדידת רעש הנפלט מכלי רכב: 1. מבחן " הרכב הנע" מתקיים באתר מיוחד אשר מתקיימים בו תנאים של שטח פתוח. הרכב נע במהירות והספק קבועים. מיקרופונים על המסלול מודדים את הרעש. הבדיקה נעשית בעיקר לרכבים חדשים. 2. מבחן "הרכב העומד" מקובל פחות והוא מבוצע בעיקר כהשלמה למבחן הראשון בייחוד שהרכב הנבדק הוא רכב כבד. בשיטה זו הרכב נמצא בהילוך סרק ומנועו מופעל. מיקרופונים על המסלול מודדים את הרעש. 3. בדיקת מפלט היא שיטה הדומה לשיטת הרכב העומד אלא שכאן מודדים את הרעש בסמוך לצינור המפלט. 4. בדיקה לצד הדרך היא בדיקה המקובלת לגבי רכבים שאינם חדשים. המדידה מתבצעת לצדי הכביש בזמן אמת ע"י ניידות של משרד התחבורה. בדרכים הראשיות המצויות בערים עוצמת הרעש המומלצת לשעת השיא בתנועה היא 67 דציבלים. בנוסף על קביעת תקנים לכלי רכב ניתן לטפל בבעיית הרעש בסמוך למקומות יישוב בדרכים נוספות: · תכנון דרכים עוקפות · הגבלת מהירות ביישוב · איסור שימוש בצופרים · פיתוח מודעות לתחבורה ציבורית · הגבלת תנועת כלי רכב כבדים באזורים מיושבים בצפיפות · סלילת כביש במפלס הנמוך ממפלס השכונה (סיכוך טבעי של האדמה) · סיכוך אקוסטי (עץ, אבן, צמחיה- ולא ע"י זכוכית משום שהיא מורעדת כתוצאה מפגיעת גלי הקול בה וכך מעבירה את הרעש הלאה) · מנועים שקטים (בנזין ולא דיזל) ותקינים (תלוי גם בגיל הרכב) · גל ירוק בכבישים העירוניים המקטין את הצורך בעצירות · כבישים שקטים להקטנת החיכוך של גלגלי הרכב עם הכביש · כיכרות · התקנת חלונות כפולים ומערכות מיזוג אוויר שיאפשרו הגפת חלונות · צמצום השטח הכולל של פתחי הדירה (חלונות ודלתות) · שימוש בחומרי בנייה מבודדים · תכנון נכון של הדירה כך שהחדרים הרגישים לרעש (חדרי השינה) לא יפנו לכיוון מקור הרעש בכבישים ראשיים הסמוכים למקומות יישוב יש להקים קירות מבודדים - אקוסטיים להקטנת ממדי הרעש. הקירות יכולים להיות מחומרים שונים: בטון, עץ, זכוכית אקרילית, צמיגי מכוניות. קירות אקוסטיים אינם מונעים לחלוטין את הרעש המגיע מהכביש אלא מפחיתים אותו במידה. לנוסעים במכוניות, החשופים לרעש, מומלץ לנסוע עם חלונות סגורים. 2. רעש מרכבות - הרכבת מקרינה רעשים שמקורם בתנועתה, בחיכוך עם המסילה ובצופר שהיא מפעילה. יחד עם זאת, עוצמת הרעש תלויה בסוג הרכבת: רכבת משא מול רכבת נוסעים, רכבת דיזל לעומת רכבת חשמלית. רמת רעש בדציבלים שפולטות רכבות שונות במרחק 25 מ' מהמסילה רעש (דציבלים) – 25 מ' מהמסילה סוג הרכבת 75 רכבת מהירה 75 רכבת מסע איטית 70 רכבת איזורית 65 רכבת פרברים 60 רכבת תחתית ורכבת עירונית חשמלית 3. רעש ממטוסים - רעש ממטוסים פוגע לא רק באיזורים עירוניים אלא גם באיזורים כפריים. אולם, הסובלים העיקריים הם היישובים הסמוכים לשדות התעופה. מחקרים שנערכו בגרמניה ובארה"ב הראו פגיעה בריכוז וביכולת הלמידה אצל תלמידים שלמדו בסמוך לנמל תעופה. מעקב אחר הילדים שעברו למקום מגורים מרוחק משדה התעופה הראה שיפור ביכולת הזיכרון והקריאה שלהם. עוצמת הרעש בעת שמטוס חולף בטיסה נמוכה מעל יישובים אלו היא 90 דציבלים בממוצע. שיטות להפחתת רעש ממטוסים: · מנועים שקטים · מסלולי המראה עוקפים יישובים · הגבלת שעות המראה ונחיתה · הגבלת שימוש בקרקע בקרבת נמל התעופה לבנייה רגישה (בתי חולים, בתי-ספר ומבני מגורים) 4. רעש מתעשייה - במפעלי תעשייה נחשפים העובדים לסביבה רועשת שמקורה, בעיקר, במכונות. ההגנה על העובד יכולה להעשות בשני מישורים: טיפול במכונות: · שימוש במכונות שקטות ככל שניתן · הרחקת המכונות מהעובדים ככל שניתן · הקמת קירות מבודדים בין המכונות והפועלים וטיפול בעובדים: שימוש אטמי אוזניים ואוזניות הרעש שנוצר במפעל גורם למטרד גם לתושבים הגרים בסמוך למפעל. במטרה להגן על התושבים בסביבת המפעל הרועש קיימת חקיקה המחייבת בנייה אקוסטית. כמו כן, יש לתכנן אזורי תעשייה נפרדים המרוחקים ממקומות מגורים. התקנות שפורסמו ב- 1984 מגדירות את מפלסי הרעש במקומות עבודה. התקנות קובעות מהו רעש מזיק וכן את מפלסי הרעש המירביים המותרים בהתאם למשך החשיפה היומי. 5. רעש מבנייה - באתרי בנייה עלולים להיווצר מטרדי רעש גדולים כתוצאה מכלי עבודה עוצמות הרעש של כלים שונים המשמשים בבנייה עוצמת רעש ממרחק 15 מ' (דציבלים) סוג הציוד 85 פטיש אוויר 78 גנרטור 81 מדחס אוויר 96 מדחס דיזל 88 מקדחת סלע 82-94 משאבת בטון 82-93 בולדוזר להכשרת השטח עפ"י התקנות חייבים הקבלנים לגדר את אזור הבנייה. ניתן לכסות את המכשירים בכיסויים אקוסטיים ולדאוג לתקינות המכשירים, כך שעוצמת הרעש תקטן. 6. רעש מסביבה עירונית - דיירים בבתים משותפים בעיר חשופים לרעש שכניהם לבניין ממכשירים שונים: שואב אבק, מדיח, מעבד מזון, מכונת כביסה, מזגן, טלוויזיה, רדיו, וכו'. בנוסף קיים רעש מהמעלית וזרימת מים בצינורות. הדיירים חשופים לרעש חיצוני שמקורו בתחבורה, מגרשי משחקים, אתרי בנייה, וכו'. הדרכים לטיפול ברעש הקשור בבניין משותף הם: · התחשבות ושמירה על שעות מנוחה שקטות · תכנון חדרי שינה כך שיפנו כלפי פנים הבניין · שמירת מרחקים סבירים בין חלונות של דירות שונות · בניית מרפסות שישמשו להפרדה · בניית קירות מחומרים מבודדים בין הדירות ובין הקומות · חלונות כפולים · ריבוי שטיחים ווילונות · חללים קטנים בדירות · צמחיה על עדן החלון ובמרפסות בירושלים, בסמוך לבריכת הסולטן שבה מתקיימים אירועים, זכה דייר, לאחר התדיינות משפטית עם עיריית ירושלים, שבביתו יותקנו חלונות כפולים להקטנת הרעש. באשדוד חוייבו מפעילי האירועים הפומביים בניטור רמות הרעש לאורך כל האירועים והפחתתם עפ"י התקנות. סיכום האמצעים להפחתת רעש כדי להפחית את הרעש ניתן להפחיתו: · במקורו – לשם כך דרושים: 1. שינויים טכניים (מנועים שקטים) 2. קביעת תקנים – תקני פליטה ( מכלי רכב, מכונות בתעשייה, אולמות אירועים, ציוד בנייה, אזעקות) תקני סביבה – נועדו כדי להגביל את התפשטות הרעש בסביבה (פיצוצים) לדוגמה: ביום – לרעש שנמשך מעל 9 שעות – 50 dB בלילה – לרעש שנמשך מעל 30 דקות – 40 dB הקנס לגרימת רעש בין השעות 6:00 – 24:00 הוא 350 ¤ ליחיד ו- 700 ¤ לתאגיד. · בדרכו – ע"י התקנת מחסומים אקוסטיים (סיכוך אקוסטי*, צמחיה), הרחקת מקור הרעש ( איזורי תעשייה) · במקום קליטתו ע"י המאזין לו – ע"י מגיני אוזניים ואוזניות * קיר אקוסטי בולע את גל הקול וממיר את האנרגיה הטמונה בו לאנרגיית חום. המשרד לאיכות הסביבה פועל להקטנת מפגעי הרעש ע"י: · קביעת תקנים (תקני פליטה ותקני סביבה) · טיפול במוקדי רעש קיימים ע"י ייזום פעילות להפחתת הרעש · מיפוי מוקדי רעש קיימים · קידום תוכניות מתאר למניעת מטרדי רעש לסביבה

שלום, אני בן 34. לפני 10 ימים התחילה אצלי דלקת באוזן ימין. לאחר יומיים התחילו סחרחורות קשות והקאות. בבית החולים אמרו שיש דלקת חריפה בפנים האוזן. כעת אני מרגיש הרבה יותר טוב, אך אני בקושי שומע באוזן, ואמרו לי שיתכן ויש פגיעה בעצב, ושאיבוד השמיעה יהיה תמידי. 1. האם דלקת בפנים האוזן היא נדירה? 2. האם פגיעה תמידית בשמיעה היא נדירה? 3. האם יש סיכוי שהפגיעה בשמיעה תיעלם? תודה, משה

אני נחשפתי במקום עבודתי לרעש חזק מצופר אויר בדיוק ליד האוזן שלי וכתוצאה מכך איבדתי את השמיעה לכמה שניות והיא חזרה לי אבל מלווה ברעשי צפצוף .ורציתי לדעת האם ברעש כזה חד פעמי השמיעה שלי עלולה להיפגע או שזה מחלים עם הזמן

בני בין ה-6 סובל מירידה בשמיעה בשתי האזניים עקב גודש נוזלים. המלצת הרופא הינה ביצוע ניתוח להתקנת כפתורים והסרת הפוליפים. השאלה: 1. האם קיימת סטטיסטיקה של הצלחת הניתוח (מבחינתי הצלחה משמע אי חזרת הסימפטומים של ירידת השמיעה והווצרות פוליפים) ? 2. מהי הסטטיסטיקה לגבי סיבוכים לאחר הניתוח (מסיבות כלשהן) כגון: דלקות, צורך באישפוזים נוספים, נזק קבוע לשמיעה ?