א. פרקוסט ? מדוע בכלל יש לקחת פרקוסט בלימפומה ??? עליך לפנות לרופא לבדיקה. איני יודע מה זסיבת כאבי הבטן שלך וזו לא שאלה שניתו להשיב עליה מכאן. ב. גם זה לא משהו שניתן לדעת מהמידע החלקי ביותר שעומד לרשותי.
א. אי אפשר להכריח אותך לעשות כלום ובודאי שאסור לכעוס עליך... זו זכותך לשאול ולשמוע דעות אחרות וזכותך להחליט מה שאת בוחרת. המטולוג אפשר להחליף.... כמו כל רופא. כדאי לשאול את ההמטולוג מדוע לא קיבלת טיפול משמר בריטוקסימב בשנם שלאחר סיום הטיפול הראשוני.... ואולי דוקא את צריכה לכעוס ולא להיפך... ב. ניתוח בלימפומות בד"כ אינו פתרון בלי טיפול נוסף, ובכלל יש לשאול את רופא העיניים אם הגידול נתיח. עלייך לזכור שלימפומה איננה מחלה מקומית אלא סיסטמית (כלל גופית) ושלימפומה פוליקולרית איננה מחלה ש"נעלמת". ג. הקרנה היא חלק לגיטימי של הטיפול בלימפומה בעין וגם רופא העיניים צריך לדעת זאת. יש הבדל בין להזכיר את תופעות הלואי ובין "להזהיר"... (מה שנשמע קצת לא רפואי ולא מתאים). ראי, למשל: http://www.ro-journal.com/content/4/1/60 http://www.asco.org/ascov2/Meetings/Abstracts?&vmview=abst_detail_view&confID=16&abstractID=297 ד. בכלל.. עדיף שכל הרופאים המעורבים ידברו ביניהם ויחליפו מידע במקום להחליף "מכתבי אזהרה" וכעסים... זה לא יעיל ולא מועיל... ה. לא נותנים חוות דעת בהתכתבות. עלייך לפנות - עם כל החומר - להערכה נוספת של הממצאים והטיפול הנכון על ידי רופא במציאות. מידע נוסף eradiology.bidmc.harvard.edu/LearningLab/central/Sandhu.pdf online.haematologica.org/thj/2002/6200142a.pdf לסיכום: קרינה היא חלק חשוב של הטיפול בלימפומה של העין וטפולותיה / ארובת העין. לכל טיפול יש סיכון ותופעות לואי ותמיד צריך לבחור את הטיפול שנראה הכי מתאים, הכי יעיל והפחות מסכן את החולה.
צר לי, אך זו לא שאלה שניתן לדון בה בפורום. התשובה תלויה בהרבה דברים ספציפיים לחולה המסויים ואין מענה "כללי" לשאלה זו. לכל צורת טיפול יש יתרונות וחסרונות שבודאי צריכים להילקח בחשבון בדיון. ההחלטה תלויה גם בסוג הלימפומה, בתרופות קודמות שניתנו ועוד ועוד דברים. המידע שרשמת בודאי אינו מאפשר דיון בנושא. מה שאני יכול להציע לכם, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת זה לשאול את הרופא את השאלות הבאות: א. בהתייחס ללימפומה שיש לאימך, איזה טיפול יהיה עליה לקבל כהכנה להשתלה (התהליך כרוך בקבלת כימותרפיה במינונים גבוהים עם תופעות לואי רבות וסיכון) ומה תופעות הלואי והסיכונים הכרוכים בכך במקרה שלה. האם לאחר מכן - אם תהיה הישנות ח"ו -תוכל לקבל זבלין כחלק מהטיפולים ? ב. מה הסיכוי לתגובה כעת לזבלין בלימפומה שיש לה ? מה תופעות הלואי הצפויות מטיפול בזבלין ? האם לאחר טיפול בזבלין - אם לא יצליח - אפשר יהיה לעבור איסוף תאים והשתלה עצמית ? האם אפשר לאסוף תאים כעת למקרה שיהיה צורך בהשתלה לאחר מכן ? ועוד כמה נקודות שכדאי לקחת החשבון: עקרונית, גם לאחר השתלה - אם תהיה הישנות - אפשר לקבל זבלין. יכול להיות שאפשר גם לקבל זבלין כחלק מההכנה להשתלה. טיפול בזבלין הוא טיפול פחות מסוכן מאשר השתלה. רפואה שלמה
א. פרקוסט ? מדוע בכלל יש לקחת פרקוסט בלימפומה ??? עליך לפנות לרופא לבדיקה. איני יודע מה זסיבת כאבי הבטן שלך וזו לא שאלה שניתו להשיב עליה מכאן. ב. גם זה לא משהו שניתן לדעת מהמידע החלקי ביותר שעומד לרשותי.
א. אי אפשר להכריח אותך לעשות כלום ובודאי שאסור לכעוס עליך... זו זכותך לשאול ולשמוע דעות אחרות וזכותך להחליט מה שאת בוחרת. המטולוג אפשר להחליף.... כמו כל רופא. כדאי לשאול את ההמטולוג מדוע לא קיבלת טיפול משמר בריטוקסימב בשנם שלאחר סיום הטיפול הראשוני.... ואולי דוקא את צריכה לכעוס ולא להיפך... ב. ניתוח בלימפומות בד"כ אינו פתרון בלי טיפול נוסף, ובכלל יש לשאול את רופא העיניים אם הגידול נתיח. עלייך לזכור שלימפומה איננה מחלה מקומית אלא סיסטמית (כלל גופית) ושלימפומה פוליקולרית איננה מחלה ש"נעלמת". ג. הקרנה היא חלק לגיטימי של הטיפול בלימפומה בעין וגם רופא העיניים צריך לדעת זאת. יש הבדל בין להזכיר את תופעות הלואי ובין "להזהיר"... (מה שנשמע קצת לא רפואי ולא מתאים). ראי, למשל: http://www.ro-journal.com/content/4/1/60 http://www.asco.org/ascov2/Meetings/Abstracts?&vmview=abst_detail_view&confID=16&abstractID=297 ד. בכלל.. עדיף שכל הרופאים המעורבים ידברו ביניהם ויחליפו מידע במקום להחליף "מכתבי אזהרה" וכעסים... זה לא יעיל ולא מועיל... ה. לא נותנים חוות דעת בהתכתבות. עלייך לפנות - עם כל החומר - להערכה נוספת של הממצאים והטיפול הנכון על ידי רופא במציאות. מידע נוסף eradiology.bidmc.harvard.edu/LearningLab/central/Sandhu.pdf online.haematologica.org/thj/2002/6200142a.pdf לסיכום: קרינה היא חלק חשוב של הטיפול בלימפומה של העין וטפולותיה / ארובת העין. לכל טיפול יש סיכון ותופעות לואי ותמיד צריך לבחור את הטיפול שנראה הכי מתאים, הכי יעיל והפחות מסכן את החולה.
צר לי, אך זו לא שאלה שניתן לדון בה בפורום. התשובה תלויה בהרבה דברים ספציפיים לחולה המסויים ואין מענה "כללי" לשאלה זו. לכל צורת טיפול יש יתרונות וחסרונות שבודאי צריכים להילקח בחשבון בדיון. ההחלטה תלויה גם בסוג הלימפומה, בתרופות קודמות שניתנו ועוד ועוד דברים. המידע שרשמת בודאי אינו מאפשר דיון בנושא. מה שאני יכול להציע לכם, כדי שתוכלו לקבל החלטה מושכלת זה לשאול את הרופא את השאלות הבאות: א. בהתייחס ללימפומה שיש לאימך, איזה טיפול יהיה עליה לקבל כהכנה להשתלה (התהליך כרוך בקבלת כימותרפיה במינונים גבוהים עם תופעות לואי רבות וסיכון) ומה תופעות הלואי והסיכונים הכרוכים בכך במקרה שלה. האם לאחר מכן - אם תהיה הישנות ח"ו -תוכל לקבל זבלין כחלק מהטיפולים ? ב. מה הסיכוי לתגובה כעת לזבלין בלימפומה שיש לה ? מה תופעות הלואי הצפויות מטיפול בזבלין ? האם לאחר טיפול בזבלין - אם לא יצליח - אפשר יהיה לעבור איסוף תאים והשתלה עצמית ? האם אפשר לאסוף תאים כעת למקרה שיהיה צורך בהשתלה לאחר מכן ? ועוד כמה נקודות שכדאי לקחת החשבון: עקרונית, גם לאחר השתלה - אם תהיה הישנות - אפשר לקבל זבלין. יכול להיות שאפשר גם לקבל זבלין כחלק מההכנה להשתלה. טיפול בזבלין הוא טיפול פחות מסוכן מאשר השתלה. רפואה שלמה
לצערי, לימפומות כאלה בד"כ לא ניתנות לריפוי ומה שניתן להשיג במקרה הטוב הוא הפוגה או עצירה בהתקדמות הלימפומה. ממה שרשמת אני רואה שהוא קיבל את כל מה שקיים בתחום זה. יכול להיות שאפשר לחשוב על טיפול נסיוני בתכשיר שנקרא alemtuzumab - או Campath לבד או בשילוב עם תרופות אחרות, אולי עם מבטרה. ראה. http://clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT00077961?term=follicular&rank=91 וגם http://www.nature.com/bmt/journal/v31/n7/abs/1703898a.html זה כמובן בתנאי שעל פני התאים של הלימפומה קיים האנטיגן CD52 שכנגדו מכוון הנוגדן הנ"ל. בכל מקרה, זכור שזה טיפול נסיוני ולא ברור אם ישפיע, שלא לדבר על כך שאינו ממומן ע"י קופות החולים / סל הבריאות. אם תהיה תגובה לטיפולים נסיוניים כאלה אפשר לחשוב על השתלה חוזרת.
זוולין היא תרופה קונבנציונלית. מאושרת בארץ לטיפול בלימפומות ואף נכללת בסל הבריאות בלימפומות במצבים מסוימים. אין מיידע לגבי היעילות של זבלין בסרטן הריאה. ד"ר יוסף ברנר
לא. ראה את ההתוויה הרשומה של תרופה זו http://tinyurl.com/2esdaf זה עדיין טיפול מחקרי.
אולי. תלוי בתגובה לטיפול. איני יכול לנבא זאת.
א. אינני עוסק בהמלצות או במתן חוות דעת על רופאים ובתי חולים. ב. גם איני יכול לחוות דעה לגבי טיפול בחולה פרטני מסיבות ברורות של העדר מידע מספיק ואי היכרות עם החולה. ג. DVIP הוא טיפול מוכר ולא ביזארי ואני משער שהיתה סיבה לרופאיו לבחור בטיפול זה. ד. עקרונית, אפשר לברור מתוך תאי לשד העצם רק את התאים הדרושים לשחזור מח העצם. זה לא מבטיח שלא יהיו ביניהם תאים חולים, אבל בודאי עשוי להקטין את מספרם במידה ניכרת. ה. כן, גם זבלין יכול לבוא בחשבון כחלק מהטיפול.
א. השתלת מח עצם אף פעם אינה טיפול ראשון. תמיד, לפני השתלה יש לסלק את הגידול הנמצא. לא תמיד השתלה היא גם אופציה המשכית מובנית ומחויבת. ב. תאים גדולים או קטנים - זה מה שרואים במיקרוסקופ, במשטחים מהביופסיה של הבלוטה, יחד עם כל שאר הפרמטרים (פוליקולרי או דיפוזי ועוד פרמטרים). סיווג הלימפומה חשוב לקביעת מדיניות הטיפול, הן מבחינת התרופות והן מבחינת הצורך בהתחלת טיפול מיידית. ג. בדיקת מח העצם היא חלק מההערכה הכללית, כדי לדעת האם יש תאי לימפומה במח העצם ומה המצב בו מבחינת ייצור דם נורמלי. ד. חושלה היא משהו לא ממש מוגדר, אבל חולשה יכולה להיות חלק מביטוי הלימפומה. ה. ריטוקסימב אינו זהה לזבלין. הריטוקסימב (מבטרה) הוא נוגדן "נקי" ואילו הזבלין הוא נוגדן המכיל גם איזוטופ רדיואקטיבי. ריטוקסימב נכלל בין התרופות לקו ראשון בחלק מהלימפומות. זבלין לא. מה לשאול את הרופאים ? כל דבר !!! כל מה שלא ברור לך. אל תוותרי על אף שאלה.