עוד בתחום
מומחים ומכונים
אכן כשמדובר על מחלה חוזרת בשד שכבר הוקרן, כריתת שד הינה האופציה הנבחרת ומכיוון שכורתים את השד ראוי גם לחזור על ביופסיית בלוטת הזקיף כיוון שבאם ימצא בדיעבד בפרפרט הניתוחי מרכיב חודרני, שוב לא ניתן לבצע ביופסיית בלוטת הזקיף. אולם צריך לדון כל מקרה לגופו, ולעיתים אפשרי לשקול כריתה חלקית, ולהוועץ באונקולוג מומחה בקרינה באם ניתן לחזור על הקרינה במידת הצורך.
מדובר במלנומה חודרנית (עמוקה) שלא הוצאה בשלמותה. עליך לפנות בהקדם לכירורג ולהמשיך את הבירור והטיפול במחלה. לשם התתחלה יש לבצע ניתוח נוסף ובו מרחיבים את הניתוח הקודם ומוציאים את שארית הגידול, וכן מקובל לבצע ניתוח דגימה (ביופסיה) של "בלוטת הזקיף" : זוהי בלוטת הלימפה המנקזת את האיזור בו היתה המלנומה. מטרת הדגימה היא לבדוק האם הגידול התפשט (שלח גרורות ) לבלוטת הלימפה. כמו כן הכירורג יפנה אותך לבצע מספר בדיקות הדמיה כגון PET CT, ובהתאם לתוצאות יקבע המשך הטיפול. רפואה שלמה!
סיגל היקרה שלום, אני בהחלט יכולה להבין כמה עצוב לך כרגע. שלחתי את השאלה לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא אינפורמציה רבה בנושא ואני מקווה שהיא תסייע לך בתהליך ההתמודדות. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il אנה
אכן כשמדובר על מחלה חוזרת בשד שכבר הוקרן, כריתת שד הינה האופציה הנבחרת ומכיוון שכורתים את השד ראוי גם לחזור על ביופסיית בלוטת הזקיף כיוון שבאם ימצא בדיעבד בפרפרט הניתוחי מרכיב חודרני, שוב לא ניתן לבצע ביופסיית בלוטת הזקיף. אולם צריך לדון כל מקרה לגופו, ולעיתים אפשרי לשקול כריתה חלקית, ולהוועץ באונקולוג מומחה בקרינה באם ניתן לחזור על הקרינה במידת הצורך.
מדובר במלנומה חודרנית (עמוקה) שלא הוצאה בשלמותה. עליך לפנות בהקדם לכירורג ולהמשיך את הבירור והטיפול במחלה. לשם התתחלה יש לבצע ניתוח נוסף ובו מרחיבים את הניתוח הקודם ומוציאים את שארית הגידול, וכן מקובל לבצע ניתוח דגימה (ביופסיה) של "בלוטת הזקיף" : זוהי בלוטת הלימפה המנקזת את האיזור בו היתה המלנומה. מטרת הדגימה היא לבדוק האם הגידול התפשט (שלח גרורות ) לבלוטת הלימפה. כמו כן הכירורג יפנה אותך לבצע מספר בדיקות הדמיה כגון PET CT, ובהתאם לתוצאות יקבע המשך הטיפול. רפואה שלמה!
סיגל היקרה שלום, אני בהחלט יכולה להבין כמה עצוב לך כרגע. שלחתי את השאלה לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא אינפורמציה רבה בנושא ואני מקווה שהיא תסייע לך בתהליך ההתמודדות. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il אנה
שלום דנה לעיתים בעת ניתוח יש צורך בחתך נוסף .
שלום לך לא כל כך ודאי ולכן צריך לבצע במהלך הנתוח ביופסיה של בלוטת הזקיף בהצלחה
לשושי שלום התופעות שתארת הינן תוצאה של הניתוח ולא של האבחנה חלקן הינן תופעות שלאחר ניתוח ןיחלפו בקרוב ,עליך לתאר אותן לרופא והוא ודאי שיוכל ליעץ לפזיוטרפיה ליד במידת הצורך.ןאני אף תקוה שהכאב בפצע יחלוף לאחר הוצאת התפרים בברכה
נעם שלום באופן כללי אני מסכים איתך שהכיוון הוא לטיפול הורמוני. לא נראה שיש מקום לטיפול כימותרפי על פי המתואר. ככל הנראה היה רצון לא לפספס משהו.מצד אחד ניתן להתחיל ומצד שני לא יקרה כלום מהמתנה של 3 שבועות
גלית שלום הניתוח המקובל היום לזיהוי מעורבות בלוטות הלימפה במחלת סרטן השד היא בדיקת בלוטת הזקיף. אם יש גידול משמעותי בבלוטה לרוב רואים זאת במהלך הניתוח הראשון. אם זה גידול מאד קטן יש צורך בעיבוד מעבדתי האורך כ 7-10 ימים. לדעתי כדאי ללכת לניתוח בלוטת זקיף גם אם יהיה צורך בניתוח נוסף להוצאת עוד בלוטות למפה. היתרון גדול מהחיסרון בהצלחה ד"ר תמי קרני
יטבת היקרה שלום, השאלות שאת שואלת חשובות מאוד והן נשלחו לאחד היועצים לקבלת מענה. בינתיים עד שתתקבל תשובתו אני מציעה לך לקרוא את הפרק המוקדש לסרטן שד גנטי באתר של עמותת "אחת מתשע". להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-146,m-Doctors,a-Forums.html#367979_367979 בברכה, אנה
שלום רב, אני מסכים עם דעתו של פרופ. א. במקרה של גוש בגודל 1.1 ס"מ הייתי מסתפק בכריתה מקומית + בדיקת בלוטת הזקיף. לא הייתי מבצע מבצע בדיקת חתך קפוא של "הזקיף", אלא ממתין לתוצאה הפתולוגית הסופית ואזי מחליט לגבי המשך.
שלום רותי אני מסכימה שאין קשר בין בדיקת בלוטת הזקיף , ההקרנות ומיפוי עצם. במיפוי עצם בודקים רק את העצמות ואין כל מניעה לבצע את הבדיקה עכשיו. בהצלחה
שלום לך האם ההסתדויות פזורות בכל השד או בחלק ממנו? שנית אם את מבצעת ניתוח לכריתת השד במקרה שלך צריך לבצע גם ביופסיה של בלוטת הזקיף ודבר אחרון אשמח לנתח אותך צפון הארץ ביח פוריה אינני יודע היכן את גרה ואם תוכלי לקבל טופס 17 אך אני מוכן לנתח אותך תוך שבוע עד 10 ימים בברכה דר זילברמן
שלום רב שלב המחלה של אמך הוא שלב 1 וזאת לפי גודל הגוש והבלוטות הנקיות מגידול. בדיקות הדמיה נוספות כמו מיפוי עצמות CT או אולטראסאונד כבד נעשות במקרה כזה רק כBASE LINE בסיס להשוואה לעתיד ולא מתוך חשש למחלה מפושטת .דברי עם האונקולוג המטפל באמך והוא ודאי יגיד מתי בדיקות אלו יעשו בברכה
שלום מאירה תלוי בגודל הנגע בדכ ההחלמה נמשכת יומיים שלשה.
שלום מירה, החומר הרדיואקטיבי המוזרק במהלך בדיקת בלוטת הזקיף הוא בכמות קטנה ביותר אשר אינה מסכנת אותך או את סביבתך. בנוסף, אחת המטרות בניתוח היא להוציא את כל הבלוטות אשר קלטו את החומר דבר שעוד מקטין את הסיכון לחשיפה שלך או של אנשים הקרובים אלייך. בעקבות זאת אין מדיניות של בידוד לאחר הבדיקה והניתוח כפי שמומלץ בטיפולים אחרים עם חומרים רדיואקטיביים. בברכה
דנה היקרה שלום, מדובר בביופסיה של בלוטת הזקיף המבוססת על הזרקת סמן לשד. הסמן חודר לדרכי הלימפה ודרכם מגיע לבית השחי. ניתן לאתר את בלוטת הזקיף בתזמון נכון של הניתוח או בשימוש של סמן הנכלא בבלוטת הלימפה הראשונה אליה הגיע. בדיקת קיומם של תאים סרטניים בבלוטת הזקיף נעשית כיום באמצעות הזרקת צבע כחול ו/או על ידי הזרקת סמן רדיואקטיבי (שאינו מסוכן). שילוב שתי הטכניקות מגדיל עד ל-98% את הדיוק באבחון נגיעו?ת בבלוטת הזקיף. בתהליך זה מוציאים את הבלוטה הרדיואקטיבית ו/או הכחולה ושולחים אותה לבדיקה. ברוב המרכזים מבוצעת בדיקה מהירה בעת הניתוח, ובמידה והבלוטה נגועה ממשיך המנתח לניתוח הסטנדרטי בבית השחי. בזכות בדיקה זו נמנעים ניתוחים מיותרים של בלוטות בלתי נגועות. למרות שהתיאוריה המהווה בסיס לביופסיית בלוטת הזקיף מתייחסת לבלוטה הראשונה המקבלת את הזרימה הלימפטית, יכולים להיות מקרים שבהם יותר מבלוטה אחת מכילה סמן. מחקרים הוכיחו שזיהוי יותר בלוטות המכילות סמן מוריד את שיעור הטעות של הפרוצדורה, ללא תוספת תחלואה. חשוב שבעת הניתוח כל הבלוטות המסומנות יזוהו וישלחו לבדיקה. פרוצדורת הביופסיה של בלוטת הזקיף בגידולי שד, המקובלת כאמצעי לאפיון הגידול תוך מזעור סיבוכי הניתוח, נכנסה לשימוש בתחילת שנות התשעים וצברה תאוצה לקראת סיום אותו עשור. כיום היא מקובלת במרכזים המטפלים בגידולים בשד, וברוב בתי החולים, אם כי לא בכולם, נמצאים מנתחים המנוסים בביצועה. אין ספק שהצלחת הפרוצדורה גדלה עם ניסיון המנתח. תוכלי לקרוא מידע נוסף תחת קישור ביופסיית בלוטת הזקיף. מקווה שמידע זה יעזור לך, בברכה, אנה
בוקר טוב לך כשמבצעים ביופסיה של בלוטת הזקיף בחלק מבתי החולים מתבצע ת בדיקה היסטולוגית מהירה המכונה חתך קפוא תוך כדי נניתוח בעוד המטופלת מורדמת אם מתקבלת תשובה שהבלוטה נגועה ממשיכים ומבצעים ניקוי של שאר בלוטות בית השחי אם מתקבלת תשובה שהבלוטה אינה נגועה בשלב זה לא מנקים את שאר הבלוטות אך ממתינים בסבלנות לבדיקה הנקראית חתך פרפין בדיקה זו יותר מדויקת מהבדיקה המהירה היא לוקחת יותר זמן ביצוע אך זוהי הבדיקה שקובעת דהיינו אם בבדיקה הקפואה היתה תוצאה שלילית ובפרפין חיובית לגרורות אזי צריך לבצע ניתוח נוסף לניקוי בלוטות בית השחי שגם ניתוח זה אינו טיפולי אך בעל חשיבות פרוגנוסטית לא ברור לי מה חסר לקביעתה האם הבלוטה נגועה או לא \ בכל מקרה גם אם את צריכה לעבור ניקוי של הבלוטות לא בהכרח שתסבלי מבצקת ביד הנקראית לימפאדמה זה קורה רק אצל 10 אחוז מהמטופלות בלבד יכול להעיות לא מידי אלא להתפתח במהלך השנים שלאחר הניתוח אז אל תהיה מיואשת עשי לי טובה צאי מהיאוש המון בריאות לשירותך תמיד בברכה דר זילברמן
ליונה שלום- DCIS זה לא סרטן חודרני לכן המצב מצוין והסיכון למחלה גרורתית הוא בעצם אפס. לכן כל טיפול הוא למנוע חזרה של DCIS לשד או הופעה של סרטן חודרני לשד- לא למנוע גרורות. טיפול תרופתי משלים לסרטן חודרני הוא כן במטרה למנוע גרורות. לא נותנים הרספטין ל-DCIS. אחוז יחסי גדול של DCIS חיובי ל HER2 ואין את אותו משמעות כמו ב סרטן חודרני. טמוקסיפן מוריד את הסיכון לחזרה של מחלה באותו שד ב DCIS אבל רק כאשר ER או PR חיובי. ארימידקס עוד בנסיונות קליני ב DCIS. כאשר ER שלילי טמוקסיפן קרוב לבדאי מוריד בקצת השכיכות של סרטן בשד השני. אצלך לא הייתי נותן טמוקסיפן בגלל הDVT בעבר ואני לא בטוח שיש מספיק מדע על ארימידקס לתת כאשר ER.PR שלילי ב- DCIS. אני לא הייתי נותן שום טיפול תרופתי אלא אם כן זה במסגרת מחקר. יש לוודה שאכן כל הגידול היה DCIS ולא חודרני. ערב טוב.
יהודית היקרה, אם יש בלוטת לימפה מעורבת בגידול לאחר ניתוח בלוטות הזקיף, יש צורך לבצע ניתוח חוזר של בלוטות הלימפה Axillary lymph node dissection. דר' נלי ברק
לרותי היקרה, את מוזמנת לקרוא את מאמרו של ד"ר משה כרמון, מיועצי הפורום, "ביופסיית בלוטת הזקיף - פריצת דרך מוצלחת", המופיע בפורום שלנו באתר דוקטורס: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/146 בעמודה משמאל, במסגרת הכתבות "עוד בנושא". בברכה, צוות אחת מתשע
שלום לך מרים, אני בדרך כלל יושבת עם מטופלת חדשה במצב שלך במשך כשעה כדי להסביר לה את כל האפשרויות,ולא נראה לי שאפשר לתמצת את זה באינטרנט בצורה אפקטיבית. זכרי רק שסרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בישראל, ושרוב הנשים מבריאות , ושככל שמוצאים את זה בשלב מוקדם יותר (ואם זה אצלך נמצא רק בממוגרפיה אז זה כנראה מוקדם) - הסיכויים לריפו מלא עולים. אני מציאה לך בשלב זה לפנות לכירורג שד במרכז קרוב למקום מגורייך (בדרך כלל אלה הכירורגים שמרכזים את הטיפול בשלב הראשוני תוך תיאום עם שאר הצוות המטפל), והוא יוכל להסביר לך בפרוטרוט את האפשרויות, ותוכלו ביחד לתכנן את המשך הטיפול.
גאולה שלום מהפרטים שמסרת לא נראה שהשינויים באיזור הניתוח עלולים להיות קשורים לבצקת לימפטית כעת או בעתיד. בנוסף ציינת ש"הבלוטה היתה תקינה", להבנתי עברת ביופסיה של בלוטת הזקיף/ השוער (Sentinel lymph node biopsy) כפרוצידורה מינימלית לבדיקת בלוטה המייצגת המצב בבית השחי. בצקת לימפטית אחר פרוצידורה זו נדירה ביותר. בכל מקרה נראה שאינך צריכה לחשוש מ"לימפאדמה". מאחר והמקום מפריע לך רצוי לקבוע פגישה עם המנתח ולודא שתהליך הריפוי תקין, בעיה משמעותית לא נראה שקיימת. לגבי הטיפול בטמוקסיפן צריך להתייחס למספר פרטים כולל סוג הגידול כמצויין בתשובה הפתולוגית הסופית, גודלו, מצב הרצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון וכן תוצאת בדיקה ל HER 2 NEU. התשובה לגבי תועלת מול מחיר יכולה להתקבל מהאונקולוג המטפל. אני משוכנע שיש רציונל ברור ונכון לטיפול שהומלץ (אותו את כמובן זכאית לדעת ולהבין), עם זאת, מאחר ולא תמיד הקוים המנחים לבחירת הטיפול במצבים מסויימים הם ברורים או חד משמעיים, יש מקום לשקול קבלת חוות דעת נוספת. לגיטימי לגמרי גם לשאול את האונקולוג המטפל על אופציות טיפוליות חלופיות לאילה שהציע ועל היתרונות והחסרונות של כל אופציה טיפולית. בברכה ד"ר מ כרמון בברכה משה כרמון
אורלי שלום אני מתנצל על העיכוב בתשובה א) עקרונית , המערכת הרפואית מחוייבת לתת לכם תשובות מלאות על כל שאלותכם. אני ממליץ לבקש פגישה עם מנהל המחלקה בו נותחה קרובת המשפחה ולבקש פירוט הטיפול והסברים. מנהל המחלקה יבקש אינפורמציה מהרופא המנתח ואתם תוכלו לקבל הבהרות. ב) להבנתי, הצוות שטיפל בקרובת משפחתך ביצע פרוצידורה המכונה ביופסיה של בלוטת הזקיף. הצוות החליט, למרות תשובה של נוכחות תאים גידוליים בבלוטת הזקיף, לא להמשיך בניתוח מלא של כריתת הבלוטות. בהחלטה זו יש הגיון אם האינפורמציה מהבדיקה בעת הנתוח היתה שמדובר במיקרומטסטזה, הווה אומר עדות למעורבות מינימלית של גידול בבלוטות. במצב זה, לטעמי, לגיטימי לא להמשיך לניתוח המלא בבית השחי, מאחר ואין הוכחה שמעורבות כזו צרכה להיות משמעותית לסיכויי ההחלמה ולהשפעה על סוג הטיפול האונקולוגי הדרוש (כגון כמוטרפיה). אין קשר הכרחי בין המצב בבלוטות הלימפה בבית השחי לבין ההחלטה על נתוח כריתה מלאה של השד או נתוח חלקי (של הגידול). במידה והצוות מעדיף לחסוך לחולה את הפוטנציאל לסיבוכים אפשריים של הנתוח המלא בבית השחי, לגיטימי לדעתי להמתין לתוצאות הדו"ח הפתולוגי הסופי, ולפיו לקבל החלטות להמשך. מדובר אמנם בסיכון בצורך בניתוח נוסף, אך גם באפשרות של שיעור סיבוכים נמוך יותר. אשמח לקבל אינפורמציה נוספת ולענות על שאלותייך בטלםון 054557830, רצוי בשעות הערב. בברכה ד"ר משה כרמון
רותי שלום הזרקת חומר הצבע אינו חלק מכריתת הגידול אלא תהליך שמטרתו לברר את מידת המעורבות של בלוטות הלימפה במחלתך. הפעולה נקראת "בדיקת בלוטת הזקיף" ובתהליך מזריקים חומר רדיואקטיבי לתוך הגידול כיממה קודם לניתוח, ובנוסף מזריקים חומר צבע כחול בזמן הניתוח. החומרים הללו מסמנים את בלוטת הלימפה שתיכרת לצורך בדיקה מדוקדקת לנוכחות של תאי גידול. א. אני מניח שהרופא שלך הסביר לך את מטרת הבדיקה במקרה הספציפי שלך. יש לזכור שאם מדובר בסרטן פולשני , הרי שהפעולה אינה מתאימה לכל מקרה. ב. החומר הכחול עצמו הוא חומר מוכר ובטוח, והוא אכן צובע את הרקמות בגוון כחלחל שנעלם מאוחר יותר. יש לזכור שיש מעט תגובות אלרגיות לחומר. בהצלחה, פרופ' גוטמן
מומחים ומכונים
