פצע וסקולרי

סבתי בת ה-90 סובלת עשרות שנים מ-DVT ומפיגמנטציה בשוקיים ובקרסוליים, ובשנתיים האחרונות התפתח אצלה פצע עיקש בצד השוק. היא מסרבת/לא מסוגלת להשתמש דרך קבע בתחבושת לחץ, גרב אלסטית (שכבר לפני 30 שנה הומלצה לה) או הרמת רגליים. הפצע אמנם עיקש אבל הוא קטן, בסביבות 1.5 ס"מ בקוטר, ונראה שהוא לא הולך ומתפשט. היא לא מתלוננת על כאבים ולא נראה שזה משפיע על איכות החיים שלה. אני מבין מהספרות שמצבה נחשב לכאורה למצב חמור בדירוג CEAP 6 שמצריך טיפול פולשני דחוף ושישנם כל מיני טיפולים בתחום כירורגיית כלי דם שיכולים לפתור את הבעיה. השאלה מה באמת הדחיפות המעשית שבפנייה לטיפול פולשני, מה יקרה אם היא לא תעשה דבר מלבד טיפול שטחי של ניקוי, הטריה וחבישה אצל האחות בכל פעם שהפצע נפתח? מה הסיכוי שהימנעות מטיפול פולשני תפגע באורח משמעותי באיכות או בתוחלת החיים שלה?

באיזור השוק התחתונה/הקרסול העליון. כדאי לעשות דופלקס ורידים עמוקים ושטחיים? מה בדבר החשש שאי טיפול עלול לגרום לצלוליטיס ולספסיס מסכן חיים?