צ'אט בשתיים בלילה: מה קורה כשאנחנו מספרים לבינה המלאכותית מה עובר עלינו?

הצ'אט מכיר הכל. גם בשתיים בלילה. אילוסטרציה: AI

השעה שתיים בלילה, החרדה לא מרפה, אין למי להתקשר וגם לא תמיד יש חשק לדבר עם אדם קרוב. יותר ויותר אנשים במצוקה נפשית בוחרים במצב כזה להיכנס לצ'אט ולשפוך שם את אשר על ליבם. ד"ר ראמי חורי, פסיכיאטר מבוגרים ומנהל רפואי בחברה המפתחת פתרונות דיגיטליים בבריאות הנפש, פוגש את התופעה מקרוב, גם בקליניקה. בשיחה איתו הוא מסביר איך הצ'אט יכול לקרב אותנו לטיפול, למה אסור לתת לו להחליף אותו, ואיך שואלים אותו כך שיעזור לנו לחשוב ולא יחליט בשבילנו.

ד"ר חורי, מה גורם לכל כך הרבה אנשים לפנות היום לבינה מלאכותית עם מצוקה נפשית, לפני שהם פונים לאדם או לאיש מקצוע? מה זה אומר עלינו ועל הזמינות של טיפול נפשי בישראל?
"אני חושב שקודם כל צריך להבין למה להתייעץ עם הצ'אט הפך להיות כל כך אטרקטיבי. בשתיים בלילה, כשאדם מוצף מחרדה, רב עם בן או בת הזוג או פשוט מרגיש שמשהו לא בסדר, הבינה המלאכותית נמצאת שם מיד. לא צריך לקבוע תור, אין מבוכה, אין תחושה שמישהו שופט אותך. אפשר להתחיל אפילו במשפט כמו "אני לא יודע להסביר מה עובר עליי".
יש בזה משהו מאוד אנושי. לפעמים קל יותר לספר בפעם הראשונה למסך משהו שקשה לנו אפילו להגיד לעצמנו.
אבל בישראל יש גם סיבה מערכתית. הביקוש לטיפול נפשי עלה מאוד בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר, בעוד שהמערכת הציבורית עדיין מתמודדת עם מחסור באנשי מקצוע ותורים ארוכים מאוד. בנק ישראל עצמו תיאר ב-2026 את זמני ההמתנה הארוכים כאחת הבעיות המרכזיות של מערכת בריאות הנפש הציבורית.
לכן מבחינתי, העובדה שאנשים פונים ל-AI אומרת שני דברים בו־זמנית: מצד אחד, אנשים מחפשים דרך נגישה ונוחה יותר לדבר על הנפש שלהם, וזה חיובי. מצד שני, זה גם מזכיר לנו שיש פער בין הרגע שבו אדם זקוק לעזרה לבין הרגע שבו המערכת מצליחה לתת לו אותה.

אנשים לא פונים ל- AI רק כי הטכנולוגיה מרשימה. הם פונים לשם כי ברגע שבו הם צריכים אותו, הצ'אט כבר שם."

כשמטופל מספר לך שהתייעץ עם צ'אט על מה שמעיק עליו, מה התגובה הראשונית שלך, כאיש מקצוע ואולי גם ברמה האישית?
"התגובה הראשונה שלי היא סקרנות, לא ביקורת. אני אשאל אותו: 'מה שאלת? מה הוא ענה לך? האם משהו בתשובה עזר לך? האם משהו הפחיד אותך? והכי חשוב, מה לקחת מהשיחה הזאת כמסקנה לגבי עצמך?'
אני דווקא שמח כשמטופל מגיע אחרי שניסה להבין מה קורה לו. מבחינתי זה מעיד שהוא מעורב במצב שלו ולא פסיבי. הבעיה מתחילה רק אם מה מאמינים באופן עיוור לכל מה שהצ'אט אומר.  אם מטופל מגיע אלי וטוען שהצ'אט איבחן אותו, אני לא אתווכח עם האבחנה אלא אניח אותה כהשערה שאנו נחקור ביחד".

האם אתה רואה בזה כלי שהגיע כדי להישאר, או תופעה חולפת?
"זהו חד־משמעית כלי שהגיע כדי להישאר. בעיניי השאלה כבר איננה האם אנשים ישתמשו ב-AI  לבריאות הנפש אלא האם הם כבר משתמשים בו. השאלה היא איזה סוג שימוש אנחנו רוצים לעודד.
גם ארגון הבריאות העולמי (WHO) כבר מתייחס במפורש לשימוש שמונחה על ידי המטופל, למשל בירור של סימפטומים וטיפולים, כאחד השימושים המרכזיים הצפויים של מודלים כאלה ברפואה. במקביל הוא מדגיש סיכונים של מידע לא נכון, הטיות, פרטיות ונטייה של אנשים לקבל החלטות רק כי המערכת נשמעת בטוחה בעצמה.
אני חושב שבעוד כמה שנים זה יהיה טבעי לחלוטין שמטופל מגיע לפגישה אחרי שכבר עשה איזושהי עבודה עם AI. העתיד הוא לא AI במקום פסיכיאטר. העתיד הוא מטופל ופסיכיאטר שיודעים להשתמש נכון ב-AI."

באילו מצבים בינה מלאכותית באמת יכולה לתרום להבנה עצמית ולוויסות רגשי? תוכל לתת דוגמה מהיום־יום שבה זה עשוי לעזור?

"עצם זה שאדם מנסח במילים מה שהוא מרגיש, מול מסך, כבר עושה משהו מבחינה טיפולית, וזה בעיניי אחד החלקים המעניינים ביותר. לפעמים עוד לפני שה- AI נותן לנו איזושהי תשובה, עצם העובדה שאנחנו נאלצים לקחת חוויה מעורפלת ולהפוך אותה למילים כבר עושה סדר.

יש אפילו מושג פסיכולוגי שנקרא 'תיוג רגשי' (affect labeling), כלומר לתת לרגש שם. מחקרים מראים שעצם התהליך של 'לשים את הרגש במילים' יכול להפחית במידה מסוימת את העוצמה הרגשית ולעזור בוויסות.

יש הבדל גדול בין: 'אני מרגיש נורא' לבין: 'אני שם לב שאני בעיקר מפחד שמתאכזבים ממני, ובגלל זה אני הופך לכועס.' ברגע שנתתי לדבר שם, אני כבר פחות נמצא רק בתוך הרגש ומתחיל גם להתבונן עליו. אבל חשוב לזכור: זה יכול להיות תהליך מועיל, אבל זה לא אומר שכל כתיבה לצ'אט היא 'טיפול'. לפעמים החלק הטיפולי בשיחה עם AI מתחיל עוד לפני התשובה שלו, ברגע שבו האדם מצליח סוף־סוף לנסח מה עובר עליו."

עבור מי הכלי הזה מתאים במיוחד? האם עבור אנשים שמתקשים לדבר על רגשות, או כאלה שחוששים מסטיגמה?
"כן. הוא יכול להיות מאוד שימושי למי שהסף לפנות לעזרה גבוה עבורו.
מישהו שמתבייש להגיד 'אני חושב שיש לי דיכאון', אדם שמתקשה להסביר רגשות, צעיר שחושש ממה יגידו עליו, או אפילו מישהו שרוצה קודם להבין עם עצמו מה קורה לפני שהוא משתף אדם אחר.
יש גם יתרון בכך שאפשר לעצור, למחוק, לנסח מחדש, לקרוא שוב. בשיחה עם אדם אין לנו תמיד את תחושת השליטה הזאת.
אבל יש כאן פרדוקס: האנשים שהכי נהנים מכך שהם לא חייבים לדבר עם אף אחד עלולים לפעמים להיות גם האנשים שצריך לוודא שלא נשארים רק עם הצ'אט."

האם הבינה המלאכותית יכולה לשמש כמעין גשר, שלב ראשון שמקל על אנשים לפנות בהמשך לטיפול אמיתי?
"בעיניי זה אולי אחד השימושים הכי טובים שלה. אפשר לומר לה: 'אני חושש ללכת לפסיכיאטר. תעזור לי להבין מה קורה בפגישה הראשונה.'
 אם הצ'אט גורם לאדם להגיע מוכן יותר, מפוחד פחות ומסוגל יותר לדבר, הוא עשה משהו מצוין."

מהם סימני האזהרה שבהם אדם צריך לעצור מיד את ההתייעצות עם הבינה המלאכותית ולפנות לגורם מקצועי אנושי?
"אני אפילו לא דורש ממנו לסגור את הצ'אט. אני רוצה שהוא יפסיק לתת לצ'אט להיות הכתובת היחידה.
יש כמה מצבים שבהם אני רוצה אדם אמיתי בתמונה: מחשבות אובדניות, במיוחד כשיש כוונה או תכנון; תחושה של אובדן קשר עם המציאות, פרנויה או מחשבות שווא; מצב מאני עם כמעט בלי שינה, התנהגות חריגה ואימפולסיביות; הידרדרות משמעותית ומהירה בתפקוד; סכנה לעצמו או לאחרים; או מצב שבו אדם מתחיל לקבל החלטות על תרופות רק דרך הצ'אט.
גם כשאין מצב חירום, אם אדם חוזר שוב ושוב לאותה שאלה ולא מצליח להירגע בלי לקבל אישור מהצ'אט, זה כבר סימן ששווה לעצור ולבדוק מה קורה.
הכלל שלי:
'ככל שהמצב דורש יותר הערכת סיכון, יותר הקשר ויותר אחריות, אני רוצה יותר אדם ופחות אלגוריתם.'

מה בינה מלאכותית לא יכולה לעשות, שמטפל אנושי כן? נסה להסביר את זה למי שמרגיש שהצ'אט מבין אותו מצוין.
"אני מאמין לו כשהוא אומר שהצ'אט מבין אותו. ואני גם לא חושב שצריך לזלזל בתחושה הזאת.
יש מחקרים שבהם אנשים אפילו דירגו תשובות של  צ'אט כאמפתיות מאוד, ולעיתים אף יותר מתשובות שכתבו רופאים.
אבל כשאני יושב מול אדם, אני לא שומע רק את המילים. אני רואה שהוא אומר 'אני בסדר' אבל לא ישן ארבעה לילות. אני רואה שינוי בקצב הדיבור, בהתנהגות, במבט. לפעמים אני שומע גם בן או בת זוג או הורה. אני יודע אילו תרופות הוא לוקח ומה קרה לפני חצי שנה. ואני יכול לזהות פער בין מה שהאדם חושב שקורה לבין מה שאני רואה.
והכי חשוב: בסוף אני נושא באחריות להחלטה. אם אני חושב שהוא בסכנה, אני יכול לפעול בעולם האמיתי.
הצ'אט  יכול לנסח אמפתיה בצורה מרשימה. הוא עדיין לא מחזיק את מלוא מערכת היחסים הקלינית ואת האחריות עליה.
היכולת להגיד את המשפט הנכון היא לא כל מה שמרכיב טיפול."

כשמדובר בדיכאון עמוק, מחשבות אובדניות, טראומה או משבר חריף, מה אתה רוצה שהקוראים ידעו?
"שהם לא צריכים להישאר לבד עם צ'אט במצב כזה.
הצ'אט להיות לפעמים תחנה בדרך. הוא יכול לעזור לאדם להגיד "אני צריך עזרה", לעזור לו לנסח הודעה לקרוב משפחה אבל הוא לא צריך להיות שירות החירום.
במיוחד באובדנות, אנחנו יודעים שהמערכות הכלליות עדיין לא אמינות מספיק. סקירה מ-2026 מצאה שבבדיקות של צ'אטבוטים מסחריים, היכולת להתמודד עם משבר אובדני הייתה לא מספקת, במיוחד ברמות סיכון שאינן חד־משמעיות.
גם בטראומה צריך לעשות הבחנה. אפשר להשתמש בצ'אט  כדי להבין תגובות טראומטיות או לתרגל נשימה וקרקוע. אבל אם אדם נכנס שוב ושוב לזיכרון טראומטי, מוצף, מתנתק או מידרדר, אני לא רוצה שהוא יעשה את זה לבד מול מסך."

האם ראית או שמעת על מקרים שבהם הסתמכות על בינה מלאכותית דחתה פנייה לעזרה שהייתה נחוצה?
"כאן חשוב לי לא להפוך אנקדוטות לראיה מדעית. אני כבר רואה בעבודה הקלינית אנשים שמגיעים אחרי שעשו תהליך משמעותי מאוד עם צ'אט. לעיתים הם מגיעים עם אבחנה כמעט סגורה בראש, ולעיתים עם הסבר שלם למה הם מרגישים כפי שהם מרגישים.
לפעמים זה מצוין ומקצר לנו דרך. לפעמים צריך לפרק חלק מהמסקנות ולבדוק מחדש.
הסכנה מבחינתי היא לא עצם השימוש, אלא הרגע שבו אדם אומר לעצמו: 'הצ'אט הרגיע אותי, אז אין צורך לבדוק את זה יותר.'
אני לא רוצה לטעון שהיה לי מקרה שבו אני יכול להוכיח שהצ'אט הוא זה שדחה את הטיפול. אבל אני בהחלט רואה את הפוטנציאל לביטחון שווא, וזה גם אחד החששות המרכזיים שעולים".   

בסופו של דבר, אין תחליף לשיחה עם איש מקצוע. אילוסטרציה: AI 

ד"ר ראמי חורי הוא פסיכיאטר מבוגרים מומחה ומנהל רפואי במרכז הפסיכיאטרי הווירטואלי Healthymind ובחברת הסטארט-אפ Taliaz, שם הוא מוביל צוותי מחקר ופיתוח המשלבים בינה מלאכותית ורפואה מותאמת אישית בפסיכיאטריה.

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי