עובש לא רק על הקיר: הזיהום הפטרייתי שעלול להפוך למחלה מסכנת חיים

דו"ח חדש של ה CDC מעלה את המודעות למחלות עובש פולשניות ומדגיש את חשיבות הזיהוי המוקדם, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון. אילוסטרציה: AI

עובש על קירות הבית נתפס בדרך כלל כמטרד אסתטי או כגורם שעלול להחמיר אלרגיות ואסתמה. אלא שבנסיבות מסוימות, פטריות עובש עלולות לחדור לגוף ולגרום לזיהום פולשני ומסכן חיים. דו"ח חדש של המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ומניעתן  ((CDC, שסיכם חמש שנות מעקב אחר מאות מטופלים בארבעה בתי חולים בארצות הברית, מצא כי מחלות עובש פולשניות כרוכות בשיעורי אשפוז גבוהים ובתמותה משמעותית.

ד"ר יהודה שוורץ, מומחה בכיר לרפואת ריאות מסביר כי למרות שמדובר במחלות נדירות יחסית, חשוב להכיר את גורמי הסיכון, את התסמינים ואת חשיבות האבחון המוקדם, שעשוי להיות קריטי להצלת חיים.  

מהו זיהום עובש פולשני?

פטריות עובש נמצאות כמעט בכל מקום - באוויר, על הקרקע ובסביבה הביתית. אצל רוב האנשים מערכת החיסון מצליחה להתמודד עם נבגי הפטריות ללא קושי, אולם כאשר מערכת החיסון מוחלשת או קיימים גורמי סיכון רפואיים, הפטריות עלולות לחדור לרקמות הגוף ולגרום לזיהום פולשני.

לפי דו"ח ה – CDC, האיבר שנפגע בשכיחות הגבוהה ביותר הוא הריאות, אולם הזיהום עלול לערב גם את הסינוסים, העור, מערכת העצבים המרכזית ואף כמה איברים במקביל. הפטרייה השכיחה ביותר הייתה אספרגילוס, שאחראית לכ-71% מהמקרים. מדובר בפטרייה שנבגיה מצויים באופן טבעי באוויר, וברוב המקרים אינם מסוכנים לאנשים בריאים, אך אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת היא עלולה לגרום לזיהום קשה בריאות. אחריה נמצאו פטריות נוספות, ובהן פוזריום, שעלולה לגרום בעיקר לזיהומים בעור וברקמות עמוקות; מוקור, שנוטה יותר לפגוע באזור האף והסינוסים; וסקדוספוריום, שפוגעת בעיקר בריאות.

מי נמצא בסיכון לזיהום פטרייתי בריאות?

מהמחקר עולה כי מרבית החולים סבלו מגורמי סיכון מוכרים, ובהם מחלות ממאירות של הדם, השתלות איברים, טיפול בתרופות המדכאות את מערכת החיסון, שימוש ממושך בסטרואידים או מצבים רפואיים קשים אחרים. עם זאת, החוקרים מציינים כי כ-35% מהמקרים הופיעו דווקא אצל אנשים שלא עמדו בקריטריונים הקלאסיים של קבוצות הסיכון - נתון שמדגיש את הצורך בערנות רפואית גם במקרים פחות אופייניים.

"התופעה קיימת גם בישראל. אנחנו נתקלים בזיהומים פטרייתיים בעיקר בקרב אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון או נחשפים לעובש לאורך זמן. חשיפה לעובש בבתים ישנים, במבנים עם רטיבות או במקומות עבודה מסוימים עלולה להגביר את הסיכון לזיהומים פטרייתיים בריאות ובסינוסים, במיוחד אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת", מסביר ד"ר יהודה שוורץ, מומחה בכיר לרפואת ריאות.

התסמינים מזכירים דלקת ריאות - ולכן האבחון עלול להתעכב

אחד האתגרים המרכזיים בזיהומי עובש פולשניים הוא שהתסמינים אינם ייחודיים, ולעיתים קרובות הם דומים לאלה של מחלות נשימתיות שכיחות יותר.

"התסמינים דומים לאלה של דלקת ריאות או סינוסיטיס וכוללים שיעול יבש או ליחתי, קוצר נשימה ולעיתים גם חום. בדרך כלל מבצעים תחילה צילום חזה, ואם מתגלים ממצאים חשודים מתחילים טיפול אנטיביוטי. כאשר אין שיפור למרות הטיפול, יש מקום להמשיך בבירור באמצעות CT ולהפנות את המטופל לרופא ריאות או לרופא אף־אוזן־גרון. במידת הצורך מבוצעת גם ביופסיה ונשלחות תרביות, לרבות תרביות לפטריות, כדי להגיע לאבחנה", מסביר ד"ר שוורץ.

דבריו של ד"ר שוורץ עולים בקנה אחד עם ממצאי הדו"ח, כאשר גם המחברים מדגישים כי האבחון מורכב. לדבריהם, התסמינים אינם ספציפיים, ולעיתים עצם מציאת פטרייה בתרבית אינה מעידה בהכרח על מחלה פעילה, אלא עלולה לייצג התיישבות של הפטרייה או אף זיהום של הדגימה. משום כך, האבחנה נשענת על שילוב של ממצאים קליניים, בדיקות הדמיה, בדיקות מעבדה ולעיתים גם ביופסיה.

כאשר התסמינים אינם חולפים למרות טיפול אנטיביוטי, רופא ריאות עשוי להפנות לבדיקות נוספות כדי לשלול זיהום פטרייתי. אילוסטרציה: AI

לא כל דלקת ריאות היא חיידקית

אחת מנקודות המפתח, לדבריו של ד"ר שוורץ, היא שלא כל דלקת ריאות נגרמת מחיידקים. כאשר מטופל אינו מגיב לטיפול אנטיביוטי כמקובל, חשוב לשקול גם אפשרות של זיהום פטרייתי.

"האבחון אינו פשוט משום שהתסמינים והממצאים הראשוניים דומים למחלות נשימתיות אחרות. כאשר המטופל אינו מגיב לטיפול המקובל או שבבדיקות ההדמיה עולה חשד לזיהום פטרייתי, ממשיכים בבירור באמצעותCT  וגם ביופסיה ותרביות לפטריות, המסייעות לאשר את האבחנה ולהתאים את הטיפול."

בדו"ח מצוין כי בקרב החולים שאובחנו, כ-81% קיבלו טיפול בתרופות אנטי-פטרייתיות ייעודיות. החוקרים מדגישים כי זיהוי סוג הפטרייה חשוב גם לצורך התאמת הטיפול, משום שלא כל הפטריות מגיבות לאותן תרופות.

הנתונים שמדאיגים את החוקרים

במסגרת המעקב שנערך בין השנים 2020 ל-2024 אותרו 968 מטופלים שנחשדו בזיהום עובש פולשני, ומתוכם 449 אובחנו כחולים. הנתונים שאספו החוקרים ממחישים עד כמה המחלה עלולה להיות קשה.

מבין החולים:

• כ-68% סבלו מזיהום בריאות.
• כ-71% נדבקו בפטריית אספרגילוס
• 43%  אושפזו בטיפול נמרץ.
• 50%  נזקקו להנשמה.
• שיעור התמותה בתוך 90 יום הגיע ל-45%.

עוד מצא המחקר כי בקרב חולים שסבלו גם מ-COVID-19 נרשמו שיעורי אשפוז בטיפול נמרץ ותמותה גבוהים אף יותר לעומת החולים שלא חלו בקורונה.

האם צריך לחשוש מעובש בבית?

לדברי חוקרי ה – CDC, מחלות עובש פולשניות נותרות נדירות יחסית, אולם בשל חומרתן חשוב להעלות את המודעות אליהן, במיוחד בקרב אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון ובקרב צוותים רפואיים. אבחון מוקדם והתחלת טיפול בזמן עשויים לשפר את סיכויי ההחלמה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים קשים.

ד"ר שוורץ מסכם ואומר כי לא כל הופעה של עובש בבית משמעותה שמדובר בסכנה מיידית, אך אין להתעלם ממנה.

"עובש ביתי עלול להוות גורם סיכון, במיוחד בקרב אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, ובקרב חולי אסתמה הוא עלול גם להחמיר את התסמינים הנשימתיים. לכן חשוב לטפל במקורות רטיבות, להסיר את העובש ולשמור על אוורור תקין של הבית."

לדברי חוקרי ה – CDC, מחלות עובש פולשניות נותרות נדירות יחסית, אולם בשל חומרתן חשוב להעלות את המודעות אליהן, במיוחד בקרב אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון ובקרב צוותים רפואיים. אבחון מוקדם והתחלת טיפול בזמן עשויים לשפר את סיכויי ההחלמה ולהפחית את הסיכון לסיבוכים קשים.

ד"ר יהודה שוורץ, צילום: יח"צ

ד"ר יהודה שוורץ הוא מומחה בכיר לרפואת ריאות בילדים ובמבוגרים, בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת בואנוס אייריס שבארגנטינה. ד"ר שוורץ התמחה בבית חולים איכילוב בתל אביב ועבר התמחות ברפואת ריאות בין השנים 1988-1990. תחומי עיסוקו כוללים אבחונים וטיפולים דרך ברונכוסקופיה ובהנחיית CT של הריאות, וכן טיפול וייעוץ בכל הבעיות הקשורות למחלות ריאה ודרכי נשימה - אסטמה, דלקות ריאה חוזרות, שיעול כרוני, נזלת כרונית וסטרידור. ד"ר שוורץ פיתח את מערכת הניווט הממוחשבת לברונכוסקופיה עם חברת SuperDimension, שמשפרת את היכולת האבחנתית מ-30% להצלחה של 75%, וביצע את הניסוי הראשון בעולם בחולים עם תהליך תופס מקום פריפרי בריאות. עד היום פרסם 47 פרסומים מקצועיים בינלאומיים והציג 65 הצגות בכנסים מדעיים.

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי