ויאגרה נגד סרטן? מחקר חדש מגלה כיצד התרופה עשויה לעכב את התפשטות הגידול
חוקרים ממכון ויצמן, כללית, בילינסון והמכון הלאומי לסרטן בארה"ב גילו כי סילדנפיל (ויאגרה) שיבשה מנגנון חיוני לתאי סרטן והפחיתה יצירת גרורות במודלים מחקריים. האם מדובר בפריצת דרך טיפולית, למה דווקא תרופה להפרעות זקפה נחקרה נגד סרטן - ומה עדיין מוקדם לדעת?

מחקר חדש בוחן האם ויאגרה עשויה בעתיד להשתלב במאבק בסרטן. אילוסטרציה: AI
ויאגרה (סילדנפיל) מוכרת כבר יותר מ־25 שנה כתרופה לטיפול בהפרעות זקפה, אולם מחקר חדש מעלה אפשרות מסקרנת: ייתכן שהיא מסוגלת גם לפגוע במנגנון שמאפשר לתאי סרטן להתפשט בגוף. החוקרים מצאו כי התרופה הפחיתה יצירת גרורות במודלים מחקריים, אך מדגישים כי מדובר בשלב מוקדם של המחקר ואין לראות בה טיפול לסרטן בשלב זה.
המאבק בסרטן אינו מתמקד רק בהקטנת הגידול הראשוני. למעשה, במקרים רבים הסכנה הגדולה ביותר היא התפשטות המחלה לאיברים אחרים באמצעות גרורות. משום כך, חוקרים ברחבי העולם מנסים למצוא דרכים לעצור את יכולתם של תאי הסרטן לנדוד בגוף.
המחקר הבינלאומי החדש, שפורסם באחד מכתבי העת המובילים בעולם בתחום האונקולוגיה - Cancer Research, מציע כיוון מחקרי מפתיע: שימוש אפשרי בתרופה ותיקה ומוכרת - ויאגרה.
המחקר הובל על ידי חוקרי מכון ויצמן למדע, בשיתוף שירותי בריאות כללית, המרכז הרפואי בילינסון, אוניברסיטת תל אביב, המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית (NIH) ומרכזים נוספים בישראל ובארה"ב. החוקרים מצאו כי סילדנפיל הצליחה לשבש מנגנון חיוני להעברת כולסטרול בתוך תאי הסרטן, להפחית את יכולתם ליצור גרורות ובניתוח מאגרי מידע רפואיים אף נמצא קשר בין השימוש בתרופה לבין הישרדות טובה יותר של חולי סרטן. עם זאת, החוקרים מדגישים כי עדיין אין הוכחה שהתרופה יעילה לטיפול בסרטן בבני אדם.
על המחקר
בראש צוות החוקרים עמדה פרופ' איילת ארז ממכון ויצמן למדע, ובמחקר השתתפו חוקרים ממכון ויצמן, שירותי בריאות כללית, המרכז הרפואי בילינסון, אוניברסיטת תל אביב, המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית (National Cancer Institute – NIH) ומרכזים רפואיים נוספים.
המחקר שילב ניסויים בתאי סרטן אנושיים, מודלים של בעלי חיים וניתוח נתוני בריאות דיגיטליים של בני אדם – שילוב המחזק את ההבנה של מנגנון הפעולה, אך עדיין אינו מהווה הוכחה ליעילות טיפולית בבני אדם.
למה דווקא ויאגרה?
בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בתחום המכונה Drug Repurposing - אשר מטרתו היא מציאת שימושים חדשים לתרופות ותיקות שכבר אושרו לשימוש רפואי.
היתרון בגישה זו הוא שפרופיל הבטיחות של התרופות כבר מוכר, תופעות הלוואי שלהן נחקרו לאורך שנים ולעיתים ניתן לקצר את הדרך לניסויים קליניים חדשים.
סילדנפיל, החומר הפעיל בוויאגרה, היא דוגמה טובה לכך. מעבר לטיפול בהפרעות זקפה, היא משמשת גם לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי. החוקרים ביקשו לבדוק האם מנגנון הפעולה שלה עשוי להשפיע גם על חילוף החומרים של תאי סרטן.
מה גילו החוקרים?
לפי המחקר, סילדנפיל העלתה את רמות החומר cGMP בתאים. בעקבות זאת נפגעה פעילותו של חלבון בשם NPC1 שתפקידו להעביר כולסטרול מתוך הליזוזומים - אברונים המשמשים כמעין "מרכזי מיחזור" של התא.
כאשר מעבר הכולסטרול נחסם, תאי הסרטן התקשו לבנות קרומי תא חדשים, נפגעה פעילותם האנרגטית והם איבדו חלק מיכולתם לנדוד לרקמות אחרות וליצור גרורות.
למה כולסטרול חשוב גם לתאי סרטן?
כולסטרול אינו רק גורם סיכון למחלות לב. הוא מהווה מרכיב חיוני בקרומי התאים ומשתתף בתהליכים רבים הדרושים לפעילות תקינה של התא.
גם תאי סרטן זקוקים לכולסטרול כדי לגדול, להתחלק ולהתפשט. החוקרים הראו כי כאשר מנעו מהם גישה לכולסטרול הזמין בתוך התא, נפגעה יכולתם להמשיך בתהליך יצירת הגרורות.
האם הממצאים נבדקו בבני אדם?
בנוסף לניסויי המעבדה, החוקרים ניתחו מאגרי מידע רפואיים ומצאו קשר בין שימוש בסילדנפיל לבין הישרדות טובה יותר של חולי סרטן. עוד נמצא כי השילוב בין סילדנפיל לבין תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים היה קשור ליתרון הישרדותי גדול יותר.
עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי. המשמעות היא שנמצא קשר סטטיסטי בלבד, ולא ניתן לקבוע שהשימוש בוויאגרה הוא שהוביל לשיפור בהישרדות. כדי להוכיח זאת יהיה צורך בניסויים קליניים מבוקרים בבני אדם.
האם אפשר כבר לקחת ויאגרה נגד סרטן?
לא.
המחקר אמנם מציג מנגנון ביולוגי חדש ומעורר עניין, אך הוא אינו מוכיח שוויאגרה מהווה טיפול יעיל לסרטן. רוב הניסויים נערכו בתאים ובמודלים של בעלי חיים, ואילו הנתונים בבני אדם מבוססים על ניתוח מאגרי מידע רפואיים.
לכן, אין כיום כל המלצה רפואית להשתמש בוויאגרה למניעה או לטיפול בסרטן מחוץ למחקרים קליניים.

הממצאים מעודדים, אך בשלב זה הם אינם מוכיחים כי ויאגרה מהווה טיפול יעיל נגד סרטן. אילוסטרציה: AI
האם לוויאגרה יש תופעות לוואי?
המחקר הנוכחי לא בחן את תופעות הלוואי של התרופה, אלא את השפעתה האפשרית על תאי סרטן. החוקרים מציינים כי סילדנפיל היא תרופה בעלת פרופיל בטיחות מוכר בזכות שנים רבות של שימוש רפואי, אך אינם דנים בבטיחותה בקרב חולי סרטן.
באופן כללי, סילדנפיל עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון כאב ראש, הסמקה בפנים, גודש באף, צרבת והפרעות ראייה זמניות. היא אינה מתאימה לכל אדם, ובמיוחד אסורה לשימוש יחד עם תרופות ממשפחת הניטרטים המשמשות לטיפול בתעוקת חזה ובמחלות לב כמו ניטרודרם או מונוקורד, בשל הסיכון לירידה חדה בלחץ הדם. לכן אין ליטול אותה ללא הנחיה רפואית, ובוודאי שלא כטיפול עצמאי נגד סרטן.

מה השלב הבא?
כדי לברר האם הממצאים אכן יתורגמו לטיפול חדש, יהיה צורך בניסויים קליניים שיבחנו האם סילדנפיל מסוגלת להפחית את התפשטות הסרטן גם בבני אדם, באילו סוגי גידולים, באיזה מינון והאם שילובה עם טיפולים אונקולוגיים קיימים או עם סטטינים אכן משפר את התוצאות.
אם הממצאים יאושרו גם במחקרים קליניים, ייתכן שבעתיד תרופה ותיקה ומוכרת כמו ויאגרה תמצא לעצמה תפקיד חדש במאבק באחת המחלות הקטלניות בעולם. בשלב זה, עם זאת, מדובר בכיוון מחקרי מבטיח - ולא בטיפול מוכח.
*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected]
**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי