שיקום אחרי שבץ: האם הקסדה הזו באמת מגדילה סיכוי לחזור לעצמאות?

שבץ מוחי הוא מהגורמים המרכזיים לנכות בישראל, עם כ-18 אלף מקרים חדשים מדי שנה. רבים מהנפגעים נותרים עם פגיעה תפקודית משמעותית גם לאחר טיפול רפואי מוצלח ושיקום שמוכתר כהצלחה. בשנים האחרונות מתמקד המאמץ הרפואי לא רק בהצלת חיים אלא בשאלה כיצד ניתן לשפר את יכולת ההחלמה של המוח עצמו.

טכנולוגיה ישראלית חדשה מבית חברת BrainQ מנסה לעשות זאת באמצעות קסדה המעבירה פולסים חשמליים ממוקדים למוח, תוך שימוש בבינה מלאכותית הלומדת את ביצועי המטופל ומתאימה את הטיפול באופן אישי במהלך תרגילי השיקום הביתיים. מחקר שפורסם לאחרונה הצביע על שיעור גבוה יותר של חזרה לעצמאות בקרב מטופלים שהשתמשו במערכת, אך לצד התקווה עולות גם שאלות לגבי היעילות, ההתאמה למטופלים והנגישות הכלכלית.

שוחחנו עם פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל מערך המוח בבית החולים שערי צדק, על הפוטנציאל האמיתי של הטכנולוגיה, המגבלות שלה ומה חשוב שמטופלים ובני משפחותיהם יבינו לפני שהם ממהרים לראות בה פתרון מהפכני.

עיקרי הדברים:

• השילוב בין גרייה מוחית לבינה מלאכותית לא עומד בפני עצמו, אלא עובד הכי טוב לצד פיזיותרפיה ושיקום קלאסי - וביחד הם עשויים לשפר את יכולת התפקוד ולהגדיל את הסיכוי לחזרה לעצמאות.
• הטיפול יעיל במיוחד בשבועות הראשונים אחרי השבץ, כשהמוח עדיין בשלב של התאוששות ויכולת יצירת קשרים חדשים, ולכן בדיקת התאמה מוקדמת יכולה להשפיע בפועל על תוצאות השיקום.
• הטיפול מיועד בעיקר לפגיעות בינוניות עד קשות ואינו כלול בסל הבריאות, כך שבפועל נדרשת גם התאמה רפואית מדויקת וגם היערכות לעלות פרטית או בדיקת כיסוי ביטוחי.

_____________________________

איך למעשה פועלת הטכנולוגיה מבחינה מוחית ומה הקשר שלה ליכולת של המוח ליצור קשרים עצביים חדשים לאחר שבץ?

"הטכנולוגיה מבוססת על שימוש בשדה אלקטרומגנטי בעצימות נמוכה (Low-Field Electromagnetic Stimulation). מדובר בגירוי המופעל באמצעות מערכת אלקטרומגנטית המכוונת לרשתות העצביות במוח. המוח פועל באמצעות רשתות וקישוריות ביניהן, מושג המכונה 'קונקטום'. המערכת יודעת לזהות את הרשתות הרלוונטיות לתפקוד שנפגע ולהעצים את יכולתן – למעשה היא מחזקת את מנגנוני ההגנה והשיקום הפנימיים של המוח, המנסים ממילא להתגבר על הנזק שנגרם. על ידי העצמת הקישוריות הזו והגירוי הממוקד, המערכת משפרת את יכולת המוח להחלים ולצמצם את רמת הנכות הנובעת מהפגיעה. זהו הרעיון המרכזי."

במה הטיפול הזה שונה משיטות השיקום המקובלות כיום? והאם הוא נועד להחליף פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק או להשתלב בהם?

"התשובה היא חד-משמעית: הטיפול אינו נועד להחליף את השיטות הקונבנציונליות כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת. הוא נועד להשתלב בהן ולהעצים אותן. הטיפול משלב בין הפיזיותרפיה לבין הגרייה המוחית שיוצרת הקסדה. אנו יודעים שלאחר אירוע מוחי מטופלים רבים סובלים מחולשה או משיתוק בגפיים, ולצערנו הטיפול הקלאסי לבדו לעיתים אינו מספק. הגרייה המוחית באמצעות המכשיר מעצימה את היכולת הקיימת וגורמת לסיכוי גבוה יותר להחלמה. המחקרים שבוצעו השוו בין קבוצה שקיבלה פיזיותרפיה בלבד לקבוצה שקיבלה פיזיותרפיה משולבת בגרייה מוחית, והראו שיפור משמעותי יותר בקבוצה המשולבת. לצורך הגילוי הנאות, חשוב לציין שעד כה פורסמו שני מחקרים חיוביים, וכעת מתקיים מחקר נוסף ורחב בארצות הברית תחת פרוטוקול מחקרי קפדני מאוד."

פרופ' נתן בורשטיין, צילום: אפרת פרג'ון שערי צדק

המחקר שפורסם הציג שיעור חזרה גבוה יותר לעצמאות. עד כמה מדובר כבר בטיפול מבוסס ראיות?

"הטיפול נחשב למבוסס ראיות בהקשר של שני המחקרים שבוצעו, אשר חוברו יחד למטא-אנליזה שהדגימה את יעילות השילוב בין הגרייה המוחית לפיזיותרפיה. עם זאת, לפי נהלי ה-FDA, נדרש כעת מחקר מאשש נוסף כדי לבסס את היעילות בצורה סופית. בינתיים, מהנתונים הקיימים, אנו רואים שהטכנולוגיה בהחלט פועלת בכיוון הנכון."

לאילו מטופלים לאחר שבץ הטיפול מתאים במיוחד?

"הטיפול מיועד בעיקר לקבוצת המטופלים שנבחנה במחקר: אנשים שעברו שבץ מוחי חד ונמצאים בשלב שבין המצב החריף לתת-חריף. כיום אנו מציעים את הטיפול למטופלים הסובלים מחולשה בינונית עד קשה – לא מדובר בפתרון לפגיעות קלות מאוד. לגבי מטופלים כרוניים שעברו שבץ לפני מספר שנים: אין לנו עדיין מידע מבוסס ראיות ממחקרים רנדומליים על הקבוצה הזו, אך קיימות תצפיות חיוביות על אנשים במצב כרוני שהשתמשו במכשיר והראו שיפור. הגדולה של המערכת הזו היא הניידות שלה – ניתן להשאיל את הקסדה לשימוש ביתי. המטופל לא חייב להישאר במרכז שיקום; הוא יכול להמשיך את התוכנית בביתו עם ליווי מוקפד של פיזיותרפיסט."

האם קיים "חלון הזדמנויות" שבו היעילות גבוהה יותר, או שיש שלב שבו הטיפול כבר אינו רלוונטי?

"אנו שואפים שהטכנולוגיה תהיה חלק מתוכנית השיקום המוקדמת. ככל שמתחילים מוקדם יותר - בין אם ביום הרביעי או העשירי לאחר האירוע – אנו מצפים ליעילות גבוהה יותר. המוח מתאפיין ב'פלסטיות' ויכולת שיקום עצמי גבוהה יותר סמוך ככל הניתן לאירוע. יחד עם זאת, ראינו מקרים של מטופלים שהשיגו תועלת משמעותית גם שנתיים או שלוש לאחר השבץ, כך שהדלת אינה נסגרת לחלוטין עבור מי שעבר זמן רב מאז הפגיעה."

האם קיימים סיכונים או תופעות לוואי לטיפול?

"לא. בכל המחקרים שבוצעו ובקרב המטופלים שהשתמשו במערכת, לא נצפו תופעות לוואי כלל."

האם הטכנולוגיה הזאת יכולה גם למנוע שבץ מוחי בקרב מי שנמצא בסיכון?

"לא. חשוב להבין שזו אינה טכנולוגיה מניעתית. היא נועדה אך ורק לטיפול ושיקום לאחר שכבר התרחש אירוע מוחי."

לגבי עלות הטיפול והנגישות שלו - האם יש כיסוי של ביטוחים פרטיים?

"הטיפול כיום אינו כלול בסל הבריאות והוא כרוך בעלות פרטית עבור השאלת המכשיר. לגבי כיסוי של ביטוחים פרטיים – הנושא תלוי בפוליסה הספציפית של כל מטופל, וכדאי לכל אחד לבדוק מול חברת הביטוח שלו האם הטיפול מכוסה."

אם מטופל או בן משפחה רוצים לבדוק התאמה, מה עליהם לעשות?

"הם מוזמנים לפנות אלי ישירות להתייעצות במייל. חשוב שההערכה תיעשה על ידי נוירולוג מומחה לשבץ מוחי כדי לוודא התאמה מרבית."

פרופ' נתן בורנשטיין הוא נוירולוג בעל שם עולמי, מומחה למחלות כלי דם של המוח ומנהל היחידה לשבץ מוחי ומעבדת הדופלר במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). כפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הוא מוביל מחקרים קליניים פורצי דרך בנושא שבץ מוחי ומתמחה בשימוש באולטרסאונד דופלר לעורקי הצוואר והמוח.

*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל mailto:[email protected]