וירוס ניפה המסוכן חוזר: האם הישראלים שטסים להודו צריכים לדאוג?

עיקרי הדברים: 

לאחר מספר מקרים מאומתים במערב בנגל בהודו - חשש מהתפרצות נגיף הניפה במזרח הרחוק. 

להידבקות בנגיף שיעור תמותה גבוה ואין עבורו חיסון או תרופות ספציפיות.

תאילנד, נפאל ומלזיה, החלו בהידוק הבדיקות בנמלי תעופה ובמעברי גבול, בדומה לבדיקות החום שנערכו במגיפת הקורונה במטרה למנוע את התפשטות הנגיף. 

יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, פרופ' יסמין מאור: "מדובר כרגע בהתפרצות מקומית ומוגבלת ולכן לעת עתה אין צורך לבטל טיסות להודו".

________________________________________________

התפרצות נגיף ניפה במערב בנגל שבהודו מחזירה את אחד הנגיפים המסוכנים בעולם לכותרות. לפי משרד הבריאות ההודי, מספר מקרים אושרו כנשאים במהלך השבועות האחרונים, בהם גם עובדי מערכת הבריאות, כאשר יותר מ-200 בני אדם שהיו במגע עימם נמצאים במעקב רפואי צמוד.

נגיף ניפה, שמקורו בעטלפי פירות ומועבר לבני אדם בעיקר במגע קרוב, עלול לגרום למחלה קשה עם שיעורי תמותה של 75%-40% ואין לו כיום חיסון או טיפול ייעודי. בעקבות ההתפרצות, מדינות האזור ובהן תאילנד, נפאל ומלזיה, החלו בהידוק הבדיקות בנמלי תעופה ובמעברי גבול. צעדים אלה מגבירים את החשש בקרב ישראלים רבים שטסים לתאילנד ולהודו בעונה זו. ברשויות הבריאות בהודו מדגישים כי מדובר בהתפרצות מקומית ומבוקרת, אך הצעדים שכבר ננקטו והניסיון המצטבר מלמדים כי במקרים של נגיפים בעלי פוטנציאל תחלואה גבוה נדרש מעקב הדוק וזהירות מתמשכת.

פרופ' יסמין מאור. "כל כמה שנים יש התפרצויות כאלו, אבל הן נשארות מקומיות ומוגבלות". צילום: שלמה מזרחי

שוחחנו עם פרופ’ יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון ויושבת ראש האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות,  כדי להבין מהי רמת הסיכון והאם יש סיבה אמיתית לדאגה.

פרופ' מאור, מה זה בדיוק נגיף ניפה, איך הוא פועל בגוף ומה הם התסמינים?

"נגיף ניפה הוא נגיף שנדבקים ממנו מחיות, בדרך כלל מעטלפים. אפשר להידבק במגע ישיר עם עטלפים, או במגע עם מזון שעטלפים זיהמו - למשל, אם עטלפים היו על פירות ומכינים מהם מיץ מבלי לשטוף היטב את הפרי. כך אפשר להידבק דרך מוצרי מזון מזוהמים. בנוסף לדרך ההדבקה הזו, אפשר להידבק גם ממגע עם הפרשות של אנשים שנדבקו. הפרשות ממערכת המין, מהפה, מהאף, שתן וכיו"ב. לכן, אם לא מקפידים על כללי מניעת זיהומים, יכולות להיות הדבקות גם של צוות רפואי. שיעור התמותה במחלה הזו מאוד גבוה - בין 40% ל-70%. זו מחלה קשה מאוד". 

האם היו בעבר התפרצויות של הנגיף הזה?

"לאורך השנים היו התפרצויות רבות במלזיה ובהודו, אבל הן היו קטנות יחסית ומוגבלות, לא המוניות. בדרך כלל כמות הנדבקים בכל התפרצות היא קטנה יחסית. בעבר היו גם מקרים של הדבקה של אנשי צוות רפואי, כי כשמגיע חולה והצוות הרפואי עדיין לא יודע שזו המחלה שלו, לא תמיד מקפידים מספיק על כללי מניעת זיהומים".

האם יש תרופה או חיסון לנגיף ניפה ומה עושים כשמישהו נדבק?

"אין לנגיף הזה תרופה ספציפית ואין לו חיסון. בגלל ששיעורי התמותה גבוהים ואין תרופה או חיסון, הנגיף נמצא גבוה ברשימת המחוללים שאנחנו היינו שמחים שלא יטרידו אותנו. מצד שני ובניגוד לקורונה למשל, נראה שיכולת ההפצה שלו מוגבלת יחסית. עד היום המגיפות של נגיף ניפה לא הפכו להיות המוניות. כל כמה שנים יש התפרצויות כאלו, אבל הן נשארות מקומיות ומוגבלות כאמור". 

מה המצב כרגע בהודו? האם יש בדיקות בנמלי תעופה?

"למיטב ידיעתי, בהודו כרגע יודעים על שני אנשים שנדבקו ושניהם אנשי צוות רפואי. שניהם במצב קשה ונמצאים בטיפול נמרץ, אבל למיטב ידיעתי הם לא נפטרו. בוצע איתור מגעים של שני החולים האלה והכניסו כ-200 אנשים לבידוד. כרגע אנחנו לא יודעים על חולים נוספים, אבל יכול להיות שהתגלו עוד מקרים בינתיים. התחלואה כרגע מוגבלת לאזור קולקטה בהודו. מדינות באזור, כמו תאילנד, שלעתים קרובות עושות ניטור חום בכניסה לטריטוריה שלהן, עשויות לבצע בדיקות לאנשים שמגיעים מהאזור הזה. הן לא רוצות שמישהו יגיע עם הנגיף. אבל אין כרגע מידע על תחלואה בתאילנד או במקומות אחרים מחוץ להודו. שם, לפי מה שפורסם, היא מוגבלת מאוד".

האם יש קבוצות סיכון מיוחדות לנגיף ניפה?

"כמו תמיד במחלות זיהומיות, קבוצות הסיכון העיקריות הן ילדים, קשישים, מדוכאי חיסון ונשים בהריון".

האם היית ממליצה לבטל נסיעה להודו?

"לא, אני לא חושבת שהמצב כרגע מצדיק זאת. כפי שאמרתי, זה כרגע משהו מאוד מוגבל. אנחנו צריכים לעקוב ולראות את ההתפתחויות. כמובן, עם וירוסים אף פעם לא יודעים, הם תמיד יכולים להשתנות והמהלך יכול פתאום להיות אחר. אבל איני חושבת שמדובר כרגע במצב חירום כלשהו".

אם, חלילה זה יהפוך למגיפה גלובלית, האם ימציאו חיסון במהירות?

"אם זה יהיה משהו כזה, אז זה יהיה כמו בקורונה. התהליך של פיתוח חיסון אמור להיות דומה".

______________________________________________________________

המרואיינת, פרופ' יסמין מאור, היא מומחית בכירה למחלות זיהומיות ורפואה פנימית ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי וולפסון. היא בעלת דרגת מרצה באוניברסיטת תל אביב, שותפה פעילה בהכשרת סטודנטים ומתמחים במחלות זיהומיות וחברה בוועדת הבחינות של האיגוד למחלות זיהומיות.

פרופ' מאור פעילה בכנסים מדעיים בארץ ובחו"ל, חברה בוועד המנהל של החברה למלחמה באיידס ומשמשת כאחראית רפואית על מרפאת לוינסקי למחלות מין. תחומי ההתמחות שלה כוללים זיהומי בתי חולים, חיידקים עמידים, זיהומים בהריון, HIV ואיידס, רפואת מטיילים וקורונה.

*המידע בכתבה הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

(צילום ראשי: שאטרסטוק)