סרטן הערמונית של ביידן: כל מה שחשוב לדעת על אבחון, טיפול והסיכויים להחלמה

האבחון המטלטל של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן (82), שלקה בסרטן אגרסיבי בערמונית עם גרורות בעצמות, מפנה את הזרקור למחלה המשפיעה על מיליוני גברים ברחבי העולם. סרטן הערמונית הוא הגידול הסרטני השני בשכיחותו בקרב גברים, אחרי סרטן העור, כאשר בארה"ב לבדה צפויים כ-313 אלף גברים להיות מאובחנים עם המחלה עד סוף 2025 ויותר מ-35 אלף גם למות ממנה.

בהיקף העולמי, כמיליון וחצי גברים מאובחנים עם סרטן ערמונית מדי שנה וכ-400,000 נפטרים מהמחלה. בישראל, כ-3,500 גברים מאובחנים וכ-500 מתים מהמחלה מדי שנה. הסטטיסטיקה מראה שאחד מכל שמונה גברים יאובחן במהלך חייו עם סרטן ערמונית. שישה מכל עשרה מקרים מאובחנים בקרב גברים בני 65 ומעלה, והגיל הממוצע בעת האבחנה הוא 67.

במקרה של ביידן, נמסר כי הסרטן רגיש להורמונים, מה שמאפשר ניהול יעיל יותר של המחלה, נתון משמעותי לאור העובדה שכאשר הסרטן מקומי, שיעורי ההישרדות לחמש שנים עומדים על 99% ומעלה, אך כשקיימות גרורות מרוחקות, כמו במקרה שלו, שיעור זה יורד ל-37%. הנשיא לשעבר ומשפחתו בוחנים כעת אפשרויות טיפול, כשברקע נשמעים איחולי החלמה מהנשיא דונלד טראמפ, קמלה האריס וברק אובמה, שציין כי "איש לא עשה יותר מביידן למציאת טיפולים פורצי דרך לסרטן".

פרופ' רענן ברגר, מנהל מרכז הסרטן במרכז הרפואי שיבא, מסכם בשורות הבאות כל מה שצריך לדעת על הסרטן הגברי, כיצד מאבחנים ומה הם הטיפולים הניתנים לו.

מהו סוג הסרטן בו לקה הנשיא לשעבר ג'ו ביידן?

פרופ' ברגר: "אני לא יודע בדיוק את הפרטים הקליניים, אבל ממה שאני מבין, מדובר במקרה של סרטן הערמונית בשלב מתקדם. כשמדובר באבחנה של סרטן, אחת השאלות המרכזיות היא האם מדובר במחלה מקומית או שמא היא כבר התפשטה ויצרה גרורות. לפי התרשמות כללית, מדובר במחלה בשלב ובדרגה מתקדמים. נראה שמדובר בסרטן הערמונית בדרגת גליסון 9, שהיא מהדרגות האגרסיביות ביותר של המחלה, עם התפשטות לעצמות".

איך אדם שמוקף ברופאים ועובר בדיקות קבועות מגיע למצב שהוא חולה בסרטן כל כך מתקדם, בלי שאובחן קודם?

"אם זו באמת אבחנה חדשה, ייתכן שלא גילו אותה קודם כי לא היו לו תסמינים. ייתכן גם שהסוג הספציפי של הסרטן שלו לא הפריש את ה-PSA שבדרך כלל עוזר לאבחן את המחלה. אבל אלו הן רק השערות. מה שאני כן יכול לומר הוא שזהו סוג סרטן שניתן לטפל בו בהצלחה רבה, כל עוד מאבחנים אותו בזמן. אם מאבחנים אותו בשלב מוקדם, לפני שהתפשט, יש סיכוי טוב מאוד לריפוי מלא. גם אם מאבחנים אותו בשלב מאוחר יותר, כשהוא כבר התפשט, עדיין יש לנו טיפולים שיכולים להאריך את חיי המטופלים לשנים רבות. לכן, אני חושב שבמקרה של ביידן – גם אם מדובר במחלה גרורתית – לאור גילו ומצבו הבריאותי הכללי, יש סיכוי לא רע שזה לא יהיה מה שיגרום למותו. כלומר, גם במצב שבו הוא אובחן כיום, אם אכן מדובר באבחנה חדשה, יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להאריך את חייו למשך שנים רבות".

האם בשלב של סרטן ערמונית גרורתי יש עוד מה לעשות?

"יש הרבה מאוד מה לעשות. יש לי מאות מטופלים כאלה שאני עוקב אחריהם שנים ומטפל בהם.  המון אנשים מגיעים אלי עם תחושה שהם הולכים למות ומגלים שהם יחיו עוד הרבה מאוד שנים, והם גם באמת חיים הרבה מאוד שנים".

אילו טיפולים קיימים כיום לסרטן ערמונית גרורתי ואיך מתאימים את הטיפול לגיל המטופל ולמצבו הכללי?

"יש היום מגוון מאוד גדול של טיפולים. הבסיס הוא מה שאנחנו מכנים טיפול הורמונלי – או בשמו הפחות נעים, טיפול הורמונלי מסרס. כלומר, טיפול שמטרתו להוריד את רמות הטסטוסטרון לאפס. הטיפול ההורמונלי המסרס אצל גברים מבוגרים, כמו ביידן, בדרך כלל לא גורם לתופעות לוואי משמעותיות. אצל גברים צעירים שנדרשים לעבור את הטיפול הזה, זה כבר הרבה פחות נעים.

פרופ' רענן ברגר, מנהל מרכז הסרטן במרכז הרפואי שיבא. "במקרים רבים, מדובר במחלה שאפשר לחיות איתה שנים רבות ללא כל טיפול". צילום: יח"צ

"בעבר, פשוט היו מסירים את האשכים – זה היה ניתוח שנקרא אורכידקטומיה. היום לא עושים זאת אלא נותנים זריקות שמדכאות את הציר ההורמונלי, טיפול שניתן לעתים גם בכדורים. תופעות הלוואי של הטיפול ההורמונלי כוללות גלי חום, ירידה בחשק המיני ולעתים גם שינויים בזקיפה, בריחת סידן וסינדרום מטבולי של עליית סוכרים ושומנים בדם.

"מעבר לזה, יש תרופות ביולוגיות – חלקן כבר קיימות ככדורים – שניתנות לרוב כבר מתחילת הטיפול למשל, תרופות כמו זיטיגה (Zytiga) – אבירטרון – ויש גם תרופות נוספות, חלקן נמצאות כבר בסל שירותי הבריאות. כיום נוטים להתחיל עם אבירטרון, אך יש גם פתרונות נוספים שלדעת חלק מהמומחים עשויים להיות עדיפים. בנוסף, יש טיפולים כימותרפיים, אך לא נותנים את כל הטיפולים יחד אלא רק במקרים מיוחדים, ובכל מקרה בהתאם להחלטת הרופא ולמאפייני המחלה.

"קיימת גם קבוצה של טיפולים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים. הכוונה היא לחומרים שמתחברים ישירות לרקמה הסרטנית ומקרינים אותה באופן ממוקד. אחד הטיפולים מהסוג הזה אינו כלול בסל הבריאות, הוא מאוד יקר ולכן לרוב ניתן במסגרת ביטוח פרטי. יש אמנם איזוטופ נוסף שכן נמצא בסל הבריאות ומתמקד בגרורות שבעצמות, אך להערכתי הוא פחות יעיל.

"לבסוף, יש גם תרופות ייחודיות המיועדות למטופלים עם מוטציות גנטיות מסוימות, כמו מוטציה בגן BRCA. מטופלים כאלה יכולים לקבל תרופה ביולוגית ייחודית שיודעת לתקוף את מנגנון הפגיעה שנגרם מהמוטציה. כמובן, יש גם לא מעט מחקרים קליניים שמטרתם לקדם פיתוח של טיפולים חדשים ולשפר את הקיימים".

האם בדיקת PSA מספיקה לצורך אבחון סרטן הערמונית או שיש צורך בבדיקות נוספות?

"ברוב המקרים רואים בבדיקה שה-PSA עולה, ואז הרבה פעמים שולחים פשוט את המטופל לבדיקת MRI שמראה אם יש או אין אינדיקציה לסרטן. אם יש, עושים ביופסיה".

 מה הם סימני האזהרה המוקדמים של סרטן הערמונית שעל גברים להכיר ומדוע המחלה קשה לזיהוי בשלביה הראשונים?

"כאמור, יש בדיקת דם לחלבון PSA שרבים מהגברים מבצעים, למרות שהיא לא נכללת בהנחיות של משרד הבריאות. סביב הבדיקה הזו יש ויכוח, אבל בפועל הרבה מאוד אנשים מאובחנים עם סרטן הערמונית דווקא בעקבותיה. הם מבצעים את בדיקת ה-PSA אחת לשנה או לשנתיים, וברגע שנצפית עלייה ברמות החלבון, זה מעורר חשד ואז נכנסים לתהליך אבחוני שבסופו מאובחן הסרטן, לעתים קרובות עוד לפני שמופיעים תסמינים כלשהם. זו הדרך העיקרית שבה מתבצעת האבחנה אצל רוב הגברים והיא מאפשרת לאבחן את המחלה בשלב מוקדם.

"ברוב המקרים רואים בבדיקת דם שה-PSA עולה, שולחים את המטופל לבדיקת MRI ואם יש אינדיקציה לסרטן, עושים ביופסיה". צילום: שאטרסטוק

"הבעיה היא – וזו גם הסיבה שהבדיקה אינה בהנחיות – שבעקבות האבחון, רבים מקבלים טיפולים שאינם הכרחיים. במקרים רבים, מדובר במחלה שאפשר לחיות איתה עוד שנים רבות ללא כל טיפול, אך למרות זאת אנשים עוברים ניתוחים והתערבויות רפואיות שפוגעות באיכות חייהם. לכן, יש כאן יתרונות וחסרונות – זה לא תמיד 'מציל חיים' באופן אוטומטי. מדובר, כאמור, בסרטן שרבים חיים איתו במשך שנים רבות ואינם מתים ממנו. לכן, אי אפשר לומר שבכל מצב נזדקק לטיפול מציל חיים – יש מצבים שבהחלט כן, אבל חשוב לעשות הבחנה בין המקרים השונים. לא צריך למהר להיכנס לניתוחים ולהתערבויות. יש גם טיפולים אחרים ויש לבחון את המצב לעומק לפני שמתחילים טיפול.

"לעניין התסמינים, לעתים המחלה מתגלה בעקבות תסמינים מסוימים אך הבעיה היא שזה מאוד טריקי: יש הרבה גברים שמגיעים לרופא בגלל בעיות במתן שתן, למשל אצירת שתן פתאומית או קושי במתן שתן, ואז שולחים אותם לבדיקה ומגלים סרטן. אבל בפועל, הגורם לתסמינים הוא לרוב ערמונית מוגדלת שפירה (שאינה ממאירה, כמו זו שממנה סבל ראש הממשלה בנימין נתניהו), ובמהלך הבירור מוצאים במקרה גם מרכיב סרטני. כך שלרוב, מצב שבו הסרטן עצמו הוא זה שגורם לתסמינים בשלבים המוקדמים הוא נדיר יחסית. כלומר, קיימים סימפטומים נלווים שיכולים להוביל לגילוי המחלה, אבל הם לא תמיד נובעים מהסרטן עצמו. לבסוף, אם המחלה מתפשטת ומגיעה לעצמות, אז בהחלט עלולים להופיע כאבים או סימפטומים אחרים שבגללם מתבצע בירור שמוביל לאבחון. בדרך הזו, לעתים קרובות מגלים את הסרטן בשלב מתקדם יותר".

אילו סימפטומים חווים כשהסרטן התפשט לעצמות?

"הסימפטומים מתבטאים בכאבים. לפעמים אלה כאבים שנובעים מהתפשטות הגרורות לחוליות עמוד השדרה ולוחצות על העצבים, מה שעלול לגרום לפגיעה נוירולוגית משמעותית. אבל זה נדיר, זה לא קורה לעתים קרובות".

למה בעצם סרטן הערמונית נוטה להתפשט לעצמות?

"זו הביולוגיה של סרטן הערמונית, שמתנהג אחרת מסרטנים אחרים. רוב סוגי הסרטן לא נוטים להתפשט לעצמות באופן כמעט קבוע. נכון שסרטנים אחרים יכולים גם הם לשלוח גרורות לעצמות – כמו גם לכבד או לריאות – אבל במקרה של סרטן הערמונית, ההתפשטות היא בעיקר לעצמות ולבלוטות לימפה. למעשה, בכ-80% מהמקרים בהם יש גרורות, הן נמצאות בעצמות ובבלוטות".

באיזה גיל מומלץ להתחיל בבדיקות סקר לסרטן הערמונית והאם יש קבוצות סיכון שצריכות להתחיל להיבדק מוקדם יותר?

"יש קבוצות סיכון. שוב, אין הנחיות רשמיות של משרד בריאות, אבל אם את שואלת אותי, אני בהחלט תומך בכך שגברים מגיל 50 ומעלה יתחילו לעשות בדיקת PSA בדם פעם בשנה-שנתיים. גברים שיש להם מקרים של סרטן הערמונית במשפחה, או נושאים גן מקבוצות ה-BRCA 1 או 2, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן הערמונית ורצוי שיתחילו להיבדק אפילו מוקדם יותר".

במקרה של ביידן נמסר כי הסרטן רגיש להורמונים, מה שמאפשר ניהול יעיל יותר של המחלה. מה זה בעצם אומר?

"במקרה זה יש כ-100% סיכוי שטיפול הורמונלי מסרס יעבוד מצוין עבורו ותהיה נסיגה של המחלה. בהמשך הוא יפתח עמידות לטפיול, אבל זה ייקח הרבה זמן".

(המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי)

צילומים: שאטרסטוק