תזונה נכונה עם מיכל צפיר: מיתוסים על גבינות - מיוחד לשבועות

שבועות הוא החג שבו השולחן הלבן משתלט על המטבח – גבינות שמנות, פשטידות מבעבעות, בורקסים מהבילים ופסטות המתפקעות מרטבים עם ניחוח מגרה. רגע לפני שאתם נופלים לקסם הלבן שמוכרים לנו במרכולים ובמעדניות, מיכל צפיר מציעה לעצור, לחשוב ולבדוק מה באמת מסתתר מאחורי המיתוסים הכי גדולים של מזונות חג השבועות. האם מוצרי חלב הם באמת המקור הטוב ביותר לסידן? האם גבינה רזה היא באמת בריאה יותר? ואולי בכלל לא חייבים חלב בתפריט כדי לחיות טוב? שיחה כנה ומעוררת תיאבון (אבל עם קמצוץ של ספק בריא).

"חברות מוצרי החלב ניכסו לעצמן במשך שנים את חג שבועות, על אף שחג שבועות במהות שלו הוא הרי חג הביכורים, חגיגה של ירקות ופירות מהטבע", אומרת צפיר. "עם השנים, מה שבאמת תפס זה הצבע הלבן ואיכשהו גבינות הפכו לעניין המרכזי. זו הזדמנות לבחון כמה מיתוסים רבים סביב מוצרי חלב, שחלקם מטעים. חשוב להבין את הנושא לעומק ולבחון את ההמלצות בהתאם לצרכים האישיים של כל אחד ואחת".

מיתוס 1 – "חייבים לאכול מוצרי חלב בשביל הסידן"

"המיתוס הוא שמוצרי חלב עשירים בסידן ולכן הם המקור הטוב ביותר לסידן שנספג בגוף. אבל כאשר נטען כי יש לשתות חלב בשל תכולת הסידן שבו, חשוב להדגיש כי עצם הימצאות הסידן במוצר אינה מספיקה ומה שחשוב באמת הוא שיעור הספיגה של הסידן בגוף. מחקרים מצביעים על כך שמקורות תזונתיים כמו ירקות עליים ירוקים, טחינה, אגוזים וסרדינים מספקים ספיגה ביולוגית גבוהה במיוחד של סידן. לכן, אין הכרח להסתמך על מוצרי חלב כעל מקור בלעדי לאספקת סידן יומית. נכון שהסידן במוצרי חלב נספג יחסית טוב, במיוחד אצל אנשים ללא בעיות עיכול מסוימות, אבל אם המטרה היא לצרוך סידן, אני לא בטוחה שמוצרי חלב הם המקור הראשון שהייתי פונה אליו ובוודאי שלא הייתי בוחרת במוצרים דלי שומן".

מיתוס 2 – "תמיד להעדיף גבינה דלת שומן"

"כשאומרים 'דל שומן' או 'דיאט' מדובר במוצרים שהסירו מהם את הרכיב השומני, מה שאומר שהמוצר עבר תהליך עיבוד אגרסיבי למדי. בחלב טבעי יש בערך 3.7% שומן, ולכן כל מוצר עם אחוז שומן נמוך יותר עבר מניפולציה מעבר לתהליך הפסטור הרגיל. הבעיה היא שהשומן הוא זה שנותן לאוכל את הטעם שלו, אז כדי שהוא לא יהיה תפל מחליפים אותו בסוכר או נתרן, הגרועים יותר. בסופו של דבר, גבינה דלת שומן לא בריאה כלל. לכן, אם אין איסור רפואי להימנע משומן, עדיף לאכול את הגבינה השמנה, כן, את הגבינה השמנה והטעימה, שתי פרוסות ממנה, מאשר איזו מניפולציה של גבינה בטעם מלאכותי שהקשר בינה לבין המוצר המקורי הוא רחוק מאוד. עדיף לאכול גבינת אמנטל אמיתית וטובה מאשר איזושהי גבינה תעשייתית של 9% שומן, שהיא כמו פלסטיק ולא טעימה כלל".

מיתוס 3 - ארוחה חלבית קלה יותר מארוחה בשרית

"זה לא בהכרח מדויק", אומרת צפיר ומסבירה: "ארוחה חלבית לעתים כוללת בצקים, פסטות עם רטבים שמבוססים על שמנת והיא בוודאות הרבה פחות מזינה. בבשר, לעומת זאת, יש לנו את הרכיב של החלבון, שהוא משמעותי.

"נכון, יש גם חלבון במוצרי חלב, אבל אני מעדיפה לקבל את החלבון ממקורות אחרים כמו בשר, דגים, ביצים. ובמקרה של ארוחה חלבית? אולי אקח יוגורט. לפעמים מנת החלבון שמתקבלת ממנה חלבית מגיעה עם הרבה יותר קלוריות מאשר אותה מנת חלבון ממקור בשרי. מעבר לכך, כל נושא החלב הוא נושא מאוד שנוי במחלוקת.

מיכל צפיר. "אולי אם לא יכולים לעכל לקטוז, זה בכלל רמז שהגוף שלך לא רוצה את זה?". צילום: אסף שמע (שוקו)

"אני לא כאן כדי לתת תשובה חד משמעית בוויכוח הזה, אבל אני רוצה לעודד לשאול שאלות. בטבע, חלב-אם ניתן לזמן מסוים וברגע מסוים זה נגמר. היונק מקבל מאמו חלב-אם ובזאת זה מסתיים. תעשיית המזון שכנעה אותנו שצריך להמשיך לצרוך חלב ועוד לא שלנו. צריך להבין שיש אינספור מחקרים, אבל כדי שתקודם אמירה מסוימת היא צריכה לשרת אינטרס כלשהו, והאינטרס של חברות המזון ברור – יש כאן עניין כלכלי ואותן חברות מקדמות את מה שמשרת אותן. לכן, חשוב לעודד אנשים לשאול, לבדוק, להסיר מרכיבים מהתפריט ולמצוא תחליפים.

"גם כשמדובר במשקאות צמחיים, מה שאנחנו מכנים בטעות 'משקאות חלב', כמו משקה שיבולת שועל, משקה אורז או משקה שקדים, צריך להבין מה הם באמת. משקה שקדים למשל הוא בפועל מים עם אחוז קטן מאוד של שקד. המשקאות שלכאורה הם טובים יותר מכילים מקסימום 6% שקדים. כלומר, בפועל מדובר בקרטון מים. מעבר לזה, מוסיפים למשקאות הללו חומרי שימור כדי לייצב את המשקה.

"חברות המזון מתפארות בתחליפים שהן מפתחות לאלה שלא יכולים לצרוך לקטוז, לאלה שלא מעכלים חלב, וכן הלאה, אבל אולי אם אתה לא יכול לעכל לקטוז, זה בכלל רמז שהגוף שלך לא רוצה את זה? חשוב שנמשיך לשאול את עצמנו שאלות. אם הגוף מאותת שמשהו מסוים לא מתאים לו, אולי לא צריך לחפש תחליף אלא פשוט לוותר עליו ולבחור אלטרנטיבה בריאה יותר".

מיתוס 4 – מוצרי חלב הם מרכיב חשוב בפירמידת המזון

"במשך שנים חינכו אותנו לפי פירמידות מזון, שחייבים כמות מסוימת של מוצרי חלב ביום אבל דברים משתנים, במיוחד ככל שאנחנו גדלים. מה שהיה נכון פעם לא בהכרח נכון להיום. בעבר גם לא התייחסו לפעילות גופנית והיום ברור שהיא חלק בלתי נפרד מהתמונה. המקום של החלב בפירמידת המזון הולך ומתמסמס ובחלק מגרסאות הפירמידות חלב כבר לא בהכרח מופיע כמרכיב חובה".

מיתוס 5 - יוגורט הוא מקור לפרוביוטיקה

"יוגורט הוא באמת מקור טוב לפרוביוטיקה", מסכימה צפיר, "אבל אני תמיד אעדיף את היוגורטים שלא מגיעים עם תוספת פירות. אני מעדיפה לחתוך לעצמי פרי טרי שאני בחרתי, שאני יודעת מתי קניתי אותו, ולהוסיף אותו ליוגורט בעצמי. זה הרבה יותר זול, טעים וטרי".

לסיום, מסכמת צפיר: " אני מציעה לשנות את החשיבה, ליהנות מהטעם ולהתמקד בכמות. אי אפשר להפריד בין אורח חיים בריא לבין חשיבה בריאה ולכן לשאול שאלות, להטיל ספק, להבין מה נכון לי באופן אישי. אני למשל הפחתתי באופן משמעותי את כל צריכת החלב שלי. אני לא אומרת שזה נכון לכולם ואני לא קובעת את זה כעיקרון, אבל אצלי זה נתן שקט בבטן. אני כן מסוגלת לאכול גבינות שמנות, גבינות עזים שמנות, אבל גם מהן, בכמות קטנה. הגבינות השמנות המתועשות פשוט גורמות לי לטשטוש תחושתי בראש. אני לא יכולה להתעלם, אצלי יש קשר מאוד ברור בין מה שאני אוכלת לתחושה שלי ואני מזמינה את כולם לערוך חקירה עצמית".

* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי