אמבה אוכלת מוח: ילד בן 9 במצב קשה - כל מה שצריך לדעת

(117)
לדרג

ילד בן תשע מאושפז במצב קשה לאחר שנדבק באמבה נגלריה פאולרי בעקבות רחצה בחוף כורסי בכינרת. זהו המקרה הרביעי שאובחן בישראל בשנים האחרונות. איך נדבקים ב"אמבה אוכלת מוח", מהם התסמינים שצריכים להדליק נורה אדומה, האם מסוכן כעת לרחוץ בכינרת ואיך אפשר לצמצם את הסיכון?

מאת: גלית לוונטל - מערכת זאפ דוקטורס
AI סכמו לי את הכתבה

אמבה אוכלת מוח בחוף בכנרת. אילוסטרציה: AI

אמבה אוכלת מוח בחוף בכנרת. אילוסטרציה: AI

מקרה נוסף של הידבקות ב"אמבה אוכלת מוח" מעורר דאגה בישראל: ילד בן תשע מפרדס חנה מאושפז במצב קשה בבית החולים רמב"ם בחיפה, כשהוא מורדם ומונשם, לאחר שנדבק באמבה Naegleria fowleri ולקה בדלקת מוחית. מחקירה אפידמיולוגית ראשונית של משרד הבריאות עולה כי הילד שחה בחוף כורסי בכינרת כשבוע לפני אשפוזו.

המקרה הנוכחי מצטרף לשלושה מקרי הידבקות שאובחנו בישראל בשנים האחרונות, שניים מהם הסתיימו במוות. האמבה הנדירה חיה במים מתוקים וחמים ועלולה לחדור לגוף כאשר מים נגועים נכנסים דרך האף ומשם להתקדם אל המוח. היא אינה עוברת מאדם לאדם ואינה מועברת באמצעות שתיית מים.

למרות חומרתה של המחלה, ההידבקות בנגלריה פאולרי נדירה ביותר. עם זאת, בעקבות המקרה החדש חוזרות ועולות שאלות שמטרידות במיוחד הורים ומתרחצים: האם בטוח להיכנס כעת לכינרת, כיצד ניתן להפחית את הסיכון, אילו תסמינים לאחר רחצה מחייבים פנייה לבדיקה רפואית ומה ידוע כיום על הטיפול במחלה?

המקרה האחרון בישראל

ב-6 בספטמבר 2026 הודיע משרד הבריאות כי ילד בן תשע מפרדס חנה מאושפז במצב קשה בבית החולים רמב"ם בחיפה לאחר שנדבק באמבה נגלריה פאולרי. הילד, ברוך נריה, מורדם ומונשם ביחידה לטיפול נמרץ ילדים וסובל מדלקת מוחית שנגרמה מהזיהום. דגימה שנשלחה למעבדות משרד הבריאות איששה את החשד להידבקות באמבה.

מחקירה אפידמיולוגית ראשונית עולה כי הילד שחה בחוף כורסי שבכינרת כשבוע לפני אשפוזו. המקרה מצטרף לשלושה מקרי הידבקות נוספים שאובחנו בישראל בשנים האחרונות, שניים מהם הסתיימו במוות. בשלב זה נמשכת בדיקת נסיבות ההדבקה, ומומחים מדגישים כי יש להמתין לממצאי משרד הבריאות כדי לקבוע אם האמבה נמצאת באזור שבו רחץ הילד ומה משמעות המקרה עבור ציבור המתרחצים בכינרת.

מהי "אמבה אוכלת מוח"?

נגלריה פאולרי, הידועה כ"אמבה אוכלת מוח", היא יצור חד-תאי מיקרוסקופי השייך לקבוצת האמבות. מדובר באמבה נדירה אך קטלנית הגורמת לדלקת במוח ובקרומי המוח (PAM). נגלריה פאולרי חיה באופן טבעי במקורות מים מתוקים וחמים, כגון אגמים, נחלים, מעיינות חמים ואף בקרקע לחה. האמבה משגשגת בטמפרטורות שבין 35 ל-46 מעלות צלזיוס, מה שמסביר את נטייתה להופיע בעיקר בעונות החמות. מחזור החיים של האמבה כולל שלושה שלבים עיקריים: טרופוזואיט, שהוא השלב הפעיל בו האמבה ניזונה ומתרבה; שוטן, שהיא צורה ניידת המאפשרת לאמבה לעבור למקומות חדשים; וציסטה, שהיא מצב רדום המאפשר לאמבה לשרוד בתנאים קשים.

הדבקה באמבה

ההדבקה מתרחשת כאשר מים המכילים את האמבה חודרים לאף של אדם, בדרך כלל בשחייה, צלילה או פעילות מים אחרת. איור: שאטרסטוק  

בישראל, המקרה הראשון המתועד של PAM היה ביולי 2022, כאשר גבר בן 36 מת מדלקת קרום המוח. רק לאחר מותו התברר, בזכות ערנותה של ד"ר היבא אבו זיאד מהמרכז הרפואי פדה-פוריה, כי נדבק באמבה הקטלנית באזור הכנרת.

כיצד מתרחשת ההדבקה?

ההדבקה בנגלריה פאולרי מתרחשת כאשר מים המכילים את האמבה חודרים לאף של אדם, בדרך כלל בעת שחייה, צלילה או פעילות מים אחרת. חשוב להדגיש כי לא ניתן להידבק באמבה משתיית מים מזוהמים או ממגע עם אדם נגוע. לאחר החדירה לאף, האמבה מתקדמת לאורך עצב הריח ישירות אל המוח, שם היא מתחילה להתרבות ולגרום נזק לרקמת המוח, מה שמוביל לדלקת חמורה ולתסמינים קשים.

תסמיני המחלה

התסמינים הראשונים של PAM מופיעים בדרך כלל 1-12 ימים לאחר ההדבקה, כאשר הממוצע הוא כחמישה ימים. התסמינים כוללים כאב ראש חזק, בעיקר בחלק הקדמי של הראש, חום גבוה, בחילות והקאות, קשיון עורף, שינויים בחוש הריח, טשטוש ראייה, בלבול, ישנוניות ופרכוסים. המחלה מתקדמת במהירות ועלולה לתרדמת ולמוות תוך כחמישה ימים מהופעת התסמינים הראשונים.

אבחון וטיפול

אבחון מהיר ומדויק הוא קריטי להצלת חיי החולה, אך לעתים קרובות קשה לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים בשל הדמיון לדלקות מוח אחרות. האבחון נעשה באמצעות בדיקת נוזל השדרה (CSF) לנוכחות האמבה.

בהנחיות החדשות שפרסם משרד הבריאות בעקבות המקרים האחרונים, נקבע כי במקרי חשד יש לבצע לחולה בדיקות דם הכוללות ספירת דם ובדיקת כימיה, ולאחריהן בדיקת נוזל השדרה. נוזל השדרה נבדק הן במעבדות בית החולים והן במעבדה המרכזית לבריאות הציבור בירושלים.

הטיפול ב-PAM מורכב ומאתגר, בעיקר בשל המהירות בה המחלה מתקדמת והקושי של תרופות לחדור את מחסום הדם-מוח. הפרוטוקול הטיפולי החדש שפורסם על ידי משרד הבריאות כולל שילוב של מספר תרופות: אמפוטריצין B, תרופה אנטי-פטרייתית הניתנת לתוך הווריד או ישירות לחוט השדרה; מילטפוזין, תרופה אנטי-טפילית; אנטיביוטיקות כמו אזניל וריפאמפין למניעת זיהום משני; ודקסמתזון, סטרואיד להפחתת הדלקת והבצקת במוח. בנוסף, ננקטים אמצעים תומכים כמו הנשמה מלאכותית והורדת טמפרטורת הגוף. אולם, למרות הטיפול האינטנסיבי, שיעור התמותה מהמחלה עדיין גבוה מאוד, מעל 97%.

מגמות ושינויים בתפוצת המחלה

בשנים האחרונות נצפית עלייה במספר המקרים המדווחים של PAM ברחבי העולם. הסיבות לכך מגוונות וכוללות עלייה במודעות ושיפור באבחון, שינויי אקלים המרחיבים את אזורי המחיה של האמבה, ושינויים בדפוסי פעילות אנושית עם יותר אנשים המבלים במקורות מים טבעיים.

במדינות כמו פקיסטן למשל, נצפתה עלייה דרמטית במספר המקרים המדווחים, בעיקר בקשר לטקסי טהרה דתיים. בישראל, המקרים האחרונים מעוררים דאגה לגבי אפשרות של התפשטות המחלה באזורים שבעבר נחשבו לבטוחים יחסית.

תגובת והנחיות משרד הבריאות

בעקבות המקרה החדש פתח משרד הבריאות בחקירה אפידמיולוגית. בדיקה שנשלחה למעבדות המשרד איששה כי הילד נדבק באמבה Naegleria fowleri, ומהחקירה הראשונית עלה כי הוא שחה בחוף כורסי בכינרת כשבוע לפני אשפוזו. משרד הבריאות ממשיך לעקוב אחר המקרה וציין כי יעדכן את הציבור במידת הצורך.

במקביל פרסם המשרד המלצות לצמצום הסיכון בעת רחצה במקורות מים מתוקים וחמים. ההמלצה המרכזית היא להימנע ככל האפשר מחדירת מים לאף, במיוחד בעת צלילה, קפיצה או הכנסת הראש למים. ניתן לסגור את האף או להשתמש באטם אף. כמו כן מומלץ להימנע מחפירה או מערבול של הקרקעית במים רדודים, שבהם האמבה עלולה להימצא בריכוז גבוה יותר.

משרד הבריאות מדגיש כי במקרה שבו לאחר חשיפה למים מתוקים וחמים מופיעים חום, כאב ראש משמעותי, בחילות או הקאות, ובמיוחד אם מתפתחים קשיון עורף, בלבול, ישנוניות חריגה או שינוי במצב ההכרה, יש לפנות בדחיפות לקבלת טיפול רפואי ולציין בפני הצוות את החשיפה למים.

מניעה והמלצות

למרות הסיכון הנמוך להידבקות, יש מספר המלצות חשובות להפחתת הסיכון. אלו כוללות הימנעות משחייה במים מתוקים חמים, במיוחד בעונות החמות; שימוש באטמי אף בעת שחייה או צלילה במקורות מים טבעיים; הימנעות מהרמת סחף מקרקעית מקווי מים; שמירה על הראש מעל פני המים בעת שחייה במים מתוקים; ושימוש במים מזוקקים או מורתחים לשטיפת האף (כולל לאחר טבילה במקווה). בנוסף, חשובה מאוד תחזוקה נאותה של בריכות שחייה ופארקי מים, כולל חיטוי וסינון מתאימים. משרד הבריאות ממליץ להוסיף כלור למים במתקנים כמו מזרקות ומתקני שעשועי מים כדי למנוע את שגשוג האמבה.

חשוב לציין כי האמבה אינה שורדת במים מלוחים או במים עם כלור. כמו כן, לא ניתן להידבק בה באמצעות שתייה. ההדבקה מתרחשת רק כאשר מים מזוהמים נשאפים דרך האף.

השפעת שינויי האקלים

מומחים מצביעים על הקשר בין שינויי האקלים לבין מקרי ההדבקה באמבה. התחממות כדור הארץ מובילה לטמפרטורות גבוהות יותר ולמים חמים יותר, תנאים אידיאליים עבור נגלריה פאולרי. בנוסף, החום הגובר מעודד אנשים להיכנס למקורות מים טבעיים כדי להתקרר, מה שמגביר את הסיכון למפגש עם האמבה.

בארה"ב למשל, נצפתה התפשטות של מקרי הדבקה צפונה, במדינות שבעבר נחשבו לקרות מדי עבור האמבה. מקרים דומים נצפו גם באירופה. בישראל, שהיא מדינה חמה ממילא, ההתחממות הגלובלית עלולה להרחיב את התקופה שבה האמבה פעילה ומסוכנת.

מחקר ופיתוח

למרות נדירותה של המחלה, המקרים האחרונים והחשש מהתפשטותה בעקבות שינויי האקלים מעוררים עניין מחודש במחקר ופיתוח של טיפולים יעילים יותר. חוקרים עובדים על פיתוח תרופות שיוכלו לחדור ביעילות את מחסום הדם-מוח וכן על חיסוני mRNA נגד האמבה. אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח טיפולים הוא המהירות שבה המחלה מתפתחת והקושי באבחון מוקדם. לכן, חלק מהמאמצים המחקריים מתמקדים בפיתוח שיטות אבחון מהירות ומדויקות יותר.

לקחים ומבט לעתיד

ההתמודדות עם PAM בישראל מספקת לקחים חשובים למערכת הבריאות ולמקבלי ההחלטות. ראשית, היא מדגישה את החשיבות של מערכות ניטור ואבחון מהירות ויעילות למחלות נדירות. שנית, היא מעלה את הצורך בשיפור התחזוקה והבטיחות של מתקני מים ציבוריים. יתרה מזאת, המקרה מדגיש את הצורך בגמישות ובהתאמה מהירה של מערכת הבריאות לאיומים מתפתחים. זה כולל הכשרת צוותים רפואיים לזיהוי וטיפול במחלות נדירות, ופיתוח פרוטוקולים לתגובה מהירה במקרה של התפרצויות.

לבסוף, האירועים האחרונים מחדדים את הצורך במחקר נוסף בתחום המחלות הנדירות והשפעת שינויי האקלים על תפוצתן. זה עשוי לכלול השקעה בפיתוח טיפולים חדשים, שיטות אבחון מתקדמות ואסטרטגיות מניעה יעילות יותר.

חשוב לזכור כי למרות החששות המובנים, אין סיבה להימנע לחלוטין מפעילויות מים. במקום זאת, יש לנקוט באמצעי זהירות סבירים ולהיות מודעים לתסמינים אפשריים. שילוב של מודעות ציבורית, תחזוקה נאותה של מתקני מים ומערכת בריאות ערנית ומגיבה, יכול לסייע בהפחתת הסיכונים ובשמירה על בריאות הציבור.

בסופו של דבר, ההתמודדות עם איומים בריאותיים כמו PAM דורשת גישה כוללנית, המשלבת מחקר מדעי, מדיניות ציבורית, חינוך ושיתוף פעולה בינלאומי. רק כך אפשר להבטיח את בריאות הציבור ואת היכולת ליהנות בבטחה ממשאבי הטבע שסביבנו.

(צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק)

*חלק מהתמונות והתכנים המופיעים בכתבה זו הוכנו בעזרת מחוללי בינה מלאכותית. אם זיהיתם תמונה או תוכן כלשהו בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות כתובת המייל[email protected] 

**המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום