מחלות עיניים בגיל מבוגר: יש מה לעשות

העיניים נחלשות ככל שאנחנו מתבגרים, וזאת עובדה. כבר בתנ"ך קיבלנו רמז לכך: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, 1). ככל שאנחנו מתבגרים, הראייה שלנו נחלשת באופן טבעי, והסיכון לפתח מחלות שונות הקשורות לראייה עולה. אבל העובדה שמדובר בתופעה טבעית וצפויה אינה אומרת שחובה להשלים עם השלכותיה. יש מה לעשות והיכרות עם הנושא יכולה לעזור למצוא את הפתרונות הנכונים עבור כל אחד ואחת.

אז מה באמת קורה לעיניים שלנו עם עליית הגיל, והאם ניתן לדעת למה לצפות?

ד"ר תמר פדות קלויזמן, מומחית למחלות עיניים ומנתחת בכירה בשירותי בריאות כללית ובמרכז מעין בחיפה, מסבירה כי למחלות העיניים השונות סיבות גנטיות וסביבתיות, שכולן הופכות חמורות יותר ככל שעולה הגיל.

"החל מהעשור החמישי לחיים מתחילים שינויים פיזולוגיים במערכת הראייה ועולה הסיכון להתפתחות מחלות הפוגעות בראייה", היא אומרת. "לכל אחד הרקע הגנטי והרפואי שלו, ולעתים יופיעו אצל אדם מסוים מספר מחלות עיניים במקביל. עם זאת, חשוב לזכור שככל שנהיה יותר מודעים למצב ונגיע מוקדם יותר לטפל בבעיות עיניים, נוכל לשפר ולתקן בעיות באופן יעיל יותר".

מודעות למחלות עיניים הוא הבסיס, ולכן ביקשנו מד"ר פדות קלויזמן למנות את התסמינים ואת הטיפולים הקיימים למחלות העיניים הנפוצות ביותר:

פרסביופיה (זוקן ראייה)

אחד מליקויי הראייה הנפוצים ביותר המתרחשים עם ההתבגרות הוא פרסביופיה. מצב זה מופיע בדרך כלל בסביבות גיל 40-45 ומשפיע על הראייה לטווח הקרוב. אם שמתם לב שאתם נוטים להזיז חומרי קריאה רחוק יותר, או שיש לכם קושי בקריאה בתאורה עמומה, כאבי ראש, עייפות בעיניים ואתגרים עם משימות עדינות כמו תפירה או השחלת מחט – ייתכן שאתם סובלים מפרסביופיה.

פרסביופיה נובעת מאובדן הדרגתי של גמישות בעדשת העין, שמפחית את יכולתה להכיל ולהתמקד בחפצים סמוכים. הטיפול הנפוץ ביותר לפרסביופיה הוא שימוש במשקפי קריאה או עדשות מגע, וטיפול בלייזר יכול להיות גם אופציה לעיכוב הצורך במשקפי קריאה.

תסמונת העין היבשה

מחלה נפוצה נוספת ששכיחותה עולה עם הגיל היא תסמונת העין היבשה. מצב זה מתרחש כשהעיניים לא מצליחות לייצר מספיק דמעות או שהדמעות מתאדות מהר מדי, דבר שמוביל ליובש, כאב, צריבה, גירוד וראייה מטושטשת.

טיפול בתחליפי דמעות לעין יבשה. צילום: שאטרסטוק

תסמונת העין היבשה קיימת אצל כ-15%-20% מהאוכלוסיה והיא יכולה להיות מושפעת מגורמים כמו גיל, מחלות אוטואימוניות, שינויים הורמונליים (במיוחד אצל נשים לאחר גיל המעבר), תרופות מסוימות, דלקות כרוניות בעפעפיים ושימוש ממושך במחשב. אפשרויות הטיפול כוללות שימוש בדמעות מלאכותיות או תחליפי דמעות כדי להקל על התסמינים ושימוש בתרופות אנטי דלקתיות לטיפול בדלקת בעפעפיים.

ניוון מקולרי

ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) משפיע בדרך כלל על אנשים בני 55 ומעלה, כאשר השכיחות שלו עולה עם הגיל. AMD יכול להוביל לראייה מטושטשת, כתמים כהים במרכז שדה הראייה, עיוות צבע וקווים ישרים מעוותים.

ישנם שני סוגים של AMD: יבש ורטוב. מקובל  לטפל ב-AMD יבש עם ניטור וויטמינים נוגדי חמצון, בעוד AMD רטוב מצריך טיפול בזריקות תוך עיניות של חומרים המדכאים את צמיחת כלי הדם. גורמי הסיכון ל-AMD כוללים גיל, היסטוריה משפחתית ועישון.

מחלות עיניים כתוצאה מסוכרת

סוכרת היא מחלה נפוצה שעלולה לגרום לסיבוכים שונים הקשורים לעיניים, כולל רטינופתיה סוכרתית ובצקת מקולרית סוכרתית. מצבים אלה עלולים להוביל לאובדן ראייה עקב הצטברות נוזלים, בצקות והיפרדות רשתית.

גורמים כגון שליטה לקויה בסוכרת, משך זמן ארוך של המחלה, הפרעות בשומנים בדם, יתר לחץ דם ועישון, מגבירים את הסיכון לנזק בעיניים אצל אנשים עם סוכרת.

טיפול ברטינופתיה סוכרתית ובבצקת מקולרית כולל לעתים קרובות זריקות תוך עיניות של תרופות אנטי-VEGF או סטרואידים, וכמובן שחשוב מאוד להיות במעקב קבוע של רופא עינים.

קטרקט

קטרקט, המאופיין בערפול הדרגתי של עדשת העין, מתרחש בדרך כלל בגיל מבוגר. קטרקט גורם לירידה בחדות הראייה, לסנוור ולראייה כפולה. בתחילה, החלפת משקפיים עשויה לסייע בניהול המצב, אך ניתוח הופך להיות הכרחי כאשר קטרקט פוגע באופן משמעותי בראייה. במהלך הניתוח מסירים את העדשה העכורה ומחליפים אותה בשתל עדשה שקופה.

גלאוקומה

גלאוקומה, המכונה לעתים קרובות "הגנב השקט של הראייה", היא מחלה כרונית הפוגעת בעצב הראייה, בדרך כלל עקב לחץ תוך עיני מוגבר. זהו אחד הגורמים המובילים לעיוורון ברחבי העולם ושכיחותו עולה עם הגיל ובאנשים עם היסטוריה משפחתית של גלאוקומה.

רוב המקרים של גלאוקומה הם אסימפטומטיים עד שמתרחש אובדן ראייה, כך שאבחון מוקדם הוא קריטי וחשוב להיבדק על ידי רופא עיניים. הטיפול כולל בדרך כלל שימוש בטיפות עיניים להורדת לחץ תוך עיני, אך במקרים חמורים יותר נדרש טיפול בלייזר או ניתוח.

איך עוצרים את הידרדרות הראייה?

אמנם אנחנו לא יכולים לשנות את תהליך ההזדקנות והגורמים הגנטיים התורמים לבעיות ראייה הקשורות לגיל, אך ד"ר פדות קלויזמן מסבירה שישנם צעדים שאנו יכולים לנקוט כדי לשמר את הראייה שלנו ככל שאנו מתבגרים.

בראש ובראשונה, חיוני להיבדק בקביעות אצל אופטומטריסטים ורופאי עיניים החל מגיל 40-45. אלה יזהו סימנים מוקדמים של מחלות כגון גלאוקומה, ניוון מקולרי או רטינופתיה סוכרתית. עבור חולי סוכרת או אנשים מעל גיל 60, בדיקות שנתיות על ידי רופא עיניים הן קריטיות במיוחד.

שליטה בגורמי סיכון היא היבט מרכזי נוסף בשמירה על ראייה בריאה בגיל מבוגר. "אלה שסובלים מסוכרת, למשל, חייבים לשאוף לרמות סוכר אופטימליות בדם", אומרת ד"ר פדות קלויזמן, "לנהל את לחץ הדם ואת רמות השומנים בדם ולהימנע מעישון. אלה גורמים שמשפיעים באופן משמעותי על התקדמות רטינופתיה סוכרתית וסיבוכי עיניים סוכרתיים אחרים".

לדבריה, גם אימוץ אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת ועשירה בדגנים, פירות וירקות, תוך מזעור צריכת מזון מתועש, יכול לתרום לבריאות העין. עישון נקשר לסיכון מוגבר למחלות עיניים שונות, כולל ניוון מקולרי וקטרקט. על ידי הפסקת עישון, אנשים יכולים להוריד את הסיכויים שלהם לפתח בעיות ראייה.

טיפ נוסף של ד"ר פדות קלויזמן הוא להגן על העיניים מפני קרינת אולטרה סגולה (UV). "הרכבת משקפי שמש המסננות קרני UV, רצוי מגיל צעיר, יכולה לסייע במניעת נזק ארוך טווח לעיניים הנגרם מחשיפה לשמש", היא אומרת. "הגנת UV חשובה במיוחד בהפחתת הסיכון לקטרקט ולניוון מקולרי".

הרבה תלוי בנו

בסופו של יום, בעוד ששינויים בראייה הקשורים לגיל שלנו הם בלתי נמנעים, אנחנו יכולים לנקוט בצעדים יזומים כדי לשמר את הראייה שלנו בגיל מבוגר. בדיקות עיניים סדירות, ניהול מצבים כרוניים כמו סוכרת ויתר לחץ דם, אורח חיים בריא ואמצעי הגנה מפני קרינת UV - כולם ממלאים תפקיד משמעותי בשמירה על בריאות עיניים טובה. על ידי טיפול בעיניים שלנו, נוכל להמשיך ליהנות מראייה ברורה ולשפר את איכות החיים הכללית שלנו ככל שאנו מתבגרים.

(צילומים: שאטרסטוק)