אופיואידים בישראל - סכנת משככי הכאבים

(0)
לדרג

מחקר של מרכז טאוב מצא כי ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בצריכת אופיואידים, בהן פנטניל החזק מהרואין פי 50. איך מתמודדים עם התופעה? שוחחנו עם מוביל המחקר, פרופ' נדב דוידוביץ'

מאת: סתיו קורן - מערכת זאפ דוקטורס

עיקרי הכתבה:

  • משבר האופיואידים– אופיואידים הם משככי כאבים נרקוטיים מסוכנים במיוחד, הנחשבים לסמים הפסיכו-אקטיביים הממכרים ביותר. בארה"ב מדובר במשבר מדיני לכל דבר, ב-2021 נפטרו מצריכת יתר של אופיואידים מעל ל-80 אלף איש, אך כעת נראה שגם בישראל השימוש בהם הולך ומחריף.
  • באילו מקרים רופאים נותנים טיפול באופיואידים? במקרים של סרטן, כאבים כרוניים וגם במקרים בהם אנשים לא מגיבים לשום משכך כאבים אחר ויש להם כאב נוראי.
  • איך ניתן לטפל בתופעה? בדומה לארה"ב, גם בישראל דרושה תכנית לאומית המשלבת בין משרד הבריאות, משרדי הרווחה והאכיפה כדי לעלות את המודעות של המטפלים והמטופלים לנושא.
    ____________________________________

אופיואידים הם משככי כאבים נרקוטיים מסוכנים במיוחד ונחשבים לסמים הפסיכואקטיביים הממכרים ביותר. בארה"ב השימוש באופיואידים הפך למגיפה ומדובר במשבר מדיני לכל דבר: בשנת 2021 נפטרו מצריכת יתר של אופיואידים מעל ל-80 אלף איש, אך כעת נראה שגם בישראל השימוש בהם הולך ומחריף. כך עולה ממחקר של מרכז טאוב, בהובלת פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר ינאי קרנצלר ואורן מירון.

בדרך כלל, התרופות ניתנות על ידי רופאים בבתי החולים ובקופות החולים כמשככי כאבים עבור כאבים בלתי נסבלים. "במקרים רבים כאשר מטופל מפעיל לחץ, מאפשרים לו די בקלות גישה לתרופות הללו שהן סמים לכל דבר", מסביר פרופ' דוידוביץ', רופא מומחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, מנהל ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

תרופות

אופיואידים, משככי כאבים. "במקרים מסוימים הטיפול הזה חשוב, אך צריך לעשות בו שימוש בצורה חכמה, כדי לא לגרום להתמכרות". אילוסטרציה: שאטרסטוק

"כאב זה דבר חשוב וצריך לטפל בו, אבל צריך לטפל בו נכון והצרה היא שיש מצבים שבגלל שרופאים פחות מודעים להשפעות ארוכות הטווח של התרופות הללו, הם רושמים אותן בלי לחשוב יותר מדי. הבעיה היא שתוך שבוע שבועיים אפשר להיכנס למצב של התמכרות וכל פעם המטופלים צריכים יותר חומר מהתרופה. יש כאלה שכבר מכורים ועוברים מרופא לרופא כדי לקבל את מרשם נוסף ובמקרים מסוימים אף מעבירים אותן לשוק השחור. כמו כן, יש גם מכורים להרואין שעוברים לתרופות הללו ונוטלים אותן באמצעות הסנפה או הזרקה".

על אילו נתונים מבוסס המחקר?

"המידע שאספנו מבוסס על נתונים של שירותי בריאות כללית וגם על נתונים שישראל מעבירה לגוף בינלאומי. בעצם מה שראינו במסגרת המחקר זה שב-20 שנה האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בשימוש באופיואידים. בשנים אלו רופאים התחילו לרשום יותר תרופות כמו פנטניל למשל".

באילו מצבים רופאים נותנים מרשם לתרופות הללו?

"במקרים של סרטן, כאבים כרוניים וגם במקרים בהם אנשים לא מגיבים לשום משכך כאבים אחר ויש להם כאב נוראי. במקרים מסוימים הטיפול הזה חשוב, אך צריך לעשות בו שימוש בצורה חכמה, כדי לא לגרום להתמכרות".

דוידוביץ

פרופ' נדב דוידוביץ'. צילום: מרכז טאוב

"במסגרת המחקר, מתאר פרופ' דוידוביץ', "ראינו עלייה של שימוש בתרופות אלו על ידי אנשים צעירים שלא סובלים מסרטן אלא מכאבים אורטופדיים כאלה או אחרים, והם פונים לרופא ולפעמים הרופא לא מודע ורושם להם את התרופות הללו. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לאחרונה יש יותר מודעות לתרופות הללו בקרב צוותים רפואיים".

מהו הפתרון לנושא?

"בדומה לארה"ב, גם בישראל צריכים לצאת עם תכנית לאומית אינטגרטיבית המשלבת בין משרד הבריאות, משרדי הרווחה והאכיפה. צריך תכנית לאומית שכל שנה, כמו לגבי עישון, תציג את הנתונים ותעלה את המודעות של המטפלים והמטופלים. כך, כאשר רופא ישקול לרשום תרופה כזאת, תקפוץ לו חלונית עם ההמלצות הנכונות ועם האזהרות הנכונות. גם באנטיביוטיקה יש שימוש לא נכון וגם עבורה יש תכניות לאומיות. בעיקר נדרשת אינטגרציה ולא רק בתוך מערכת הבריאות אלא מחוצה לה".

מתי נכון לטפל באמצעות התרופות הללו?

"צריך לדעת מתי להציע את התרופה לפי מצבו של המטופל. אם אין דרך אחרת לטפל בכאבים הבלתי נסבלים שלו, אז אולי כן צריך לעשות בהן שימוש, אך אם מדובר בכאבים שכדורים פשוטים יותר יכולים לפתור, אז כמובן שצריך לוותר על התרופות הללו. בנוסף, צריך למצוא דרך לגמול אנשים מהטיפול ולא להמשיך לתת אותו לאחר שהוא כבר לא נחוץ יותר. תהליך הגמילה צריך להיעשות בצורה הדרגתית כי הוא משתנה ממקרה למקרה ומאדם לאדם. חשוב שתהיה מעורבות של מומחים בתחום הזה".

מהן תופעות הלוואי של התרופות הללו?

"בחילות, שלשולים, הגברת הכאב במקרים מסוימים, וכמובן התופעה של ההתמכרות עצמה - החלק הקשה ביותר. המכורים חייבים להשיג את התרופות בכל מחיר וזה הופך אותם לאנשים שלא יכולים להתרכז ומתקשים להתמיד בעבודה ובכל אספקט אחר בחייהם. הרופאים צריכים לזהות אדם שהוא כבר מכור, וכמובן שלא לטפל בו באמצעות התרופות הללו. אפשר לבדוק את זה באמצעות בדיקות שתן למשל".

מדוע ישראל לדעתך הפכה לשיאנית בנושא הזה?

"קודם כל, הבעיה היא עולמית ולא רק בישראל, אבל בישראל התעוררו עכשיו. בארה"ב נרשמה ירידה מסוימת בשימוש באופיואידים בגלל התכנית הלאומית שעוררה מודעות. בישראל גם יש פחות תשומת לב לאנשים שנמצאים בסיכון להתמכר, כמו למשל אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך, דרי רחוב ועוד. יחד עם זאת, יש אפשרות שנתחיל לראות ירידה מסוימת בקרוב".

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום