שבוע קידום הבריאות בישראל – כיצד השפיעה הקורונה על מערכת הבריאות?

שבוע קידום הבריאות בישראל פוגש בדעיכת הגל הרביעי של הקורונה כשמערכת הבריאות מותשת ועייפה, למודת לקחים וביקורת. ההרעבה התקציבית ארוכת השנים של מערכת הבריאות פגמה ביכולת שלה להכיל את צונאמי החולים בשל חוסר במיטות אשפוז, מחסור בצוותים רפואיים שמוכשרים לטפל במכונות הנשמה ואקמו ובכוח אדם מדולדל, שעובד שעות רבות מדי. איך התמודדה מערכת הבריאות עם המשבר החמור בתולדותיה? מתברר שהכי טוב שהיתה יכולה.

אחת הסיבות לגזירות הסגרים שהוטלו על החברה הישראלית בשנה החולפת היתה החשש כי מערכת הבריאות הישראלית לא תוכל להתמודד עם הגל הגואה של המאושפזים בגלל הקורונה ותגיע למצב של אי ספיקה. זה לא קרה לשמחתנו, אך מערכת הבריאות, שעוד לפני הקורונה היתה מאותגרת ביכולת ההכלה שלה את החולים וספגה ביקורות בשל זמני המתנה ממושכים בתורים למומחים ולניתוחים, עמדה בפני קריסה. תקציב הבריאות החדש, לפיכך, הביא בחשבון אתגרים רפואיים שונים ומנסה לתת פתרון למצוקות השונות במערכת הבריאות.

דו"ח מבקר המדינה

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף חודש אוגוסט השנה על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, לא חוסך ביקורת ממערכת הבריאות. הדו"ח קובע כי מערכת הבריאות לא היתה ערוכה להתמודדות עם משבר הקורונה ונכנסה למשבר בשל מחסור קריטי במיטות ובכוח אדם, שיתוף הפעולה בין הגופים היה לקוי, פעילות קופות החולים נפגעה וגם מערך החקירות האפידמיולוגיות היה לא יעיל ולא מותאם למאה ה-21. כמו כן עולה מהדו"ח כי הטיפול באוכלוסיה המבוגרת בתחילת המשבר היה כושל בשל חוסר במידע שעיכב את מתן הסיוע הנדרש.

האתגרים שהיו

במשך שנים התריע ארגון הבריאות העולמי מפני התפרצות של מגיפה עולמית. אולם בכל העולם, לא רק אצלנו, מגיפת הקורונה הפתיעה את מערכות הבריאות ושיבשה את שגרת החיים.

היות ולא היה טיפול רפואי ממוקד כנגד הנגיף, הבהלה של מערכת הבריאות היתה מוצדקת ומוחשית. הפתרונות שתוקצבו במיליארדי שקלים על ידי הממשלה ניסו לצפות פני עתיד, אך לא הביאו בחשבון את כלל ההיבטים. כך למשל, נרכשו עשרות מכונות הנשמה ואקמו, אך לא היו בנמצא צוותים מקצועיים שיידעו לטפל באמצעותן.

הממשלה דרשה ממנהלי בתי החולים להתייעל, אולם הדרישה הזו פגשה אותם בשיאה של המגיפה, זמן פחות מוצלח להיערכות. נבנו אולמות טיפול בחניונים, מחלקות פנימיות הוסבו למחלקות קורונה, וחלק ניכר מכוח האדם הרפואי, שגם כך היה מצומצם לפני המגיפה, הוסב לטיפול במגיפה, מה שפגם כמובן בטיפול בחולים שאינם חולי קורונה.

המחיר היה קשה מנשוא. מחקר שנערך על ידי פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן בשיתוף עם צוותי חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב מצא כי 20 אחוז מנפטרי הקורונה בתחילת המגיפה מתו בשל מחסור בכוח אדם ובמשאבים בבתי החולים.

המצוקה הכלכלית של בתי החולים

27 בתי החולים בישראל מנוהלים על ידי שלוש רשויות שונות: חלקם מצויים בבעלות ממשלתית, חלקם שייכים לשירותי בריאות כללית ומיעוטם עצמאיים. על פי דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2020, כל בתי החולים, כבר יותר מעשור, מדווחים על גירעון כולל של מיליארדי שקלים, שנסגר מדי שנה אם באמצעות סיוע ממשלתי חלקי, עזרה מקופת החולים, או עמותות – על פי עמידה בקריטריונים שונים.

מגיפת הקורונה הגבירה את המצוקה הכלכלית בשל הפסקת פעילות הניתוחים הלא דחופים למשך תקופה ארוכה – פעילות רווחית עבור בתי החולים, ירידה בפעילות של מרפאות החוץ וגם של חדרי המיון בשל חשש מצד המטופלים להגיע לשם ולהיחשף לנגיף. תיירות המרפא נעלמה, תרומות מחו"ל הופחתו משמעותית בשל מצוקה גם מעבר לים, שירותי הבריאות שהוצעו בשעות אחרי הצהריים פסקו כמעט כליל ועם כל הפחתת הפעילות – צומצמו עד מאוד כמובן ההכנסות מהקניונים הצמודים אל בתי החולים, מהחניונים ומבתי המלון לשיקום וליולדות.

ההוצאות, לעומת זאת, הלכו ותפחו כשבתי החולים נאלצו לבנות מחלקות ותשתיות ייעודיות לטיפול בקורונה, להכשיר מיטות וצוותים, לרכוש ציוד מגן ולגייס צוותים ייעודיים וזמניים של מאבטחים ופקחים. הגירעון גדל וחלק נרחב מבתי החולים דיווח על אי ספיקה - מה שהכניס את המדינה לסגר, שלוש פעמים. המדינה אמנם הזרימה מיליארדים להתמודדות עם משבר הקורונה אם כדי לגייס כ"א ואם עבור ציוד רפואי וטכנולוגיה. אולם, זה היה מעט ומאוחר מדי.

התקווה היא כי תקציב המדינה החדש יטפל בבעיות מהשורש, כמו למשל הסדר ארוך טווח עם הרופאים המתמחים שעד כה נאלצו לעבוד במשמרות של 26 שעות רצופות. גם זה, בשל ההרעבה רבת השנים של המערכת והמחסור בכוח אדם הנובע מסיבות שונות, חלקן רגולטוריות.

ולמרות כל זה, הטיפול בחולי הקורונה כמו בחולים האחרים בבתי החולים היה מקצועי ומסור, תוך מסירות עצומה של צוותי הרפואה. לא מעט מומחים טוענים כי זה פלא שמערכת הבריאות בארץ מצליחה לפעול כהלכה, על אף כל הקשיים.

התקדמות מהירה

האתגר המורכב אילץ את מערכת הבריאות למצוא פתרונות יעילים ומהירים וניתן היום לומר כי אכן, גם אחרי מגיפת הקורונה, מערכת הבריאות בישראל תדע לעבוד בשיטות יעילות יותר.

מערכת מחשוב רפואית מצוינת היא זו שאפשרה לרופאים לנהל מעקב איכותי מול חולי הקורונה המשויכים לארבע קופות החולים. התייעלות עצומה בכלים האינטרנטיים הקלה מאד על כל רישומי הטיפול, החיסון והתקשורת, שיטת הרפואה מרחוק תפסה תאוצה וצמצמה מעט את הלחץ בבתי החולים, כשהעבירה את הטיפול בחולים לא קשים אל הקהילה. זאת, לצד ניהול לוגיסטי של כמות בדיקות נרחבת, ובנוסף, היתה מדינת ישראל לאחת הבודדות בעולם בהן רוב חולי הקורונה זכו לטיפול וניטור ביתי שנוהל על ידי רופאי הקהילה ומנע תפוסות שיא בבתי החולים. כל אלה – כאן להישאר. אשפוז הבית למשל הוא שיטה מצוינת לטיפול בחולים שתוך הקצאת משאבים רלוונטיים יכול לחסוך עומס מבתי החולים, המלאים עד אפס מקום גם ללא הקורונה וגם להקל רגשית על המטופל שיישאר להחלים בביתו המוכר.

סימנים מעודדים

נראה כי מגיפת הקורונה הובילה ללקחים בעלי חשיבות רבה במערכת הבריאות הישראלית: פיתוח יכולות למחקר מהיר, טכנולוגיה מתקדמת, הטיפול הצמוד של רופאי המשפחה, שימוש מיטבי ב-big data וההבנה כי קיים צורך עמוק באמון הציבור. לא פחות חשוב מכך, גם תקציב הבריאות המיועד יעלה, בית חולים חדש אמור להיפתח, גיוס של אנשי מקצוע יבוצע ויוקצו יותר כספים למערכת הבריאות המיועדים לכלל הפעילויות של המערכת.

עם דעיכת הגל הרביעי, מערכת הבריאות הישראלית החבולה אולי קצת יותר בוטחת בעצמה. דווקא הקצב המהיר של ההתרחשויות, על רקע המצוקות האובייקטיביות הגדולות, גרמו למצוינות ולפיתוח יכולות חדשות ויצירתיות בתחומים הטכנולוגיים, הטיפוליים והקהילתיים עד כדי כך שמערכת הבריאות הצליחה להפגין יכולות יוצאות דופן ולהוות מודל לחיקוי למערכות בריאות אחרות בעולם המערבי.

יש לקוות כי המדיניות הממשלתית שהזניחה את מערכת הבריאות במשך שנים תשתנה מהיסוד אף היא ותביא לתקציבים ראויים, אשר בשוך מגיפת הקורונה יביאו לרווחת הצוותים הרפואיים והמטופלים עצמם.