הקורונה כאן כדי להישאר?

שבוע בריאות הנפש, החל השבוע, הוא הזדמנות לברר את השפעתה של הקורונה על הנפש, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשקיט את עצמנו ואת הסביבה הקרובה אלינו ולא פחות חשוב – מתי חייבים לפנות לעזרה. פנינו אל ד"ר יעל שלזינגר פסיכולוגית קלינית לנוער ומבוגרים מרמה"ש.

איזה רגשות הקורונה יכולה לעורר באנשים?

"כדאי להבדיל בין תחילתה של הקורונה למה שקורה עכשיו. התחלנו את הקורונה עם ציפייה שהעולם יהיה מקום יציב וצפוי שעוזר לנו ולחוסן הנפשי שלנו. ואז, קרה משהו כל כך לא צפוי שערער את הביטחון של כולנו. לכן, בתחילת המגיפה נטו רבים מאיתנו למחשבות שליליות ואפילו קטסטרופליות. אבל עם הזמן, כשאנחנו מבינים שהקורונה כאן כדי להישאר, רובנו גילינו בעצמנו תעצומות נפש ומיומנויות התמודדות שלא הכרנו ופיתחנו תהליך הסתגלות שחשוב לעצור ולפרגן לעצמנו עליו. הנה, הצלחנו להסתגל גם מול שינוי כה דרמטי ועל הדרך אפשר היה לגלות מה עוזר לנו להתמודד עם מצבי לחץ, כי הדרך שונה אצל כל אחד", אומרת ד"ר שלזינגר. "אצל חלקנו, ערוץ ההתמודדות יכול להיות חברתי – להקיף עצמנו באנשים שאנחנו אוהבים, לחפש את החברים האופטימיים, הרגועים ולאפשר להם להרגיע אותנו. חלק אחר מאיתנו הם אנשים רוחניים יותר שמערכת האמונות והדיאלוג עם החלק הרוחני עוזר להם. אצל מישהו אחר זו יכולה להיות 'וינטלציה' – לדבר ולקבל אישור על הרגשות שלנו. לאחרים ספורט, מוזיקה או עיסוק בתזונה יכולים לעזור. לכל אדם יש את ערוצי ההתמודדות שלו וחשוב לנצל תקופה כזו, בשביל ללמוד יותר על עצמנו. החיים דינמיים, וגם כשהקורונה תעלם, מצבי הסטרס יישארו. כדאי להשתמש במה שלמדנו על עצמנו כדי לפתח מיומנויות התמודדות שנכונות לנו ויעזרו להתמודד ולווסת את הרגשות גם במצבי סטרס מתונים יותר", מציעה ד"ר שלזינגר.

האם יש כאלו שסובלים רגשית מהקורונה יותר מאחרים?  

"אנחנו נחווה סטרס במידה ואנחנו מרגישים שהמשאבים שלנו מועטים בהשוואה לנסיבות שאנחנו אמורים להתמודד איתן", אומרת ד"ר שלזינגר. "אם הקורנה נוגעת באיזשהו צורך מאד בסיסי שלנו – למשל הצורך ביציבות או בביטחון והצורך הזה לא מקבל מענה, נהיה מועדים יותר לחוות קושי רגשי ונדרש עוד יותר למשאבים הפסיכולוגים שלנו. ויש גם קושי מוגבר שנובע מנסיבות. מי שחווה זוגיות פחות טובה או יציבה לפני הקורונה סבל כנראה יותר, או אנשים עם ילדים קטנים, מי שפוטר או שהעסק שלו נסגר וחווה משבר כלכלי. יש גם קושי נסיבתי, שמשפיע על מידת הסטרס ומי שנפגע יותר מהקורונה, נדרש למשאבים פסיכולוגים משמעותיים יותר".

כיצד השפיעה הקורונה על ילדים?

"זה תלוי. הילד חווה את העולם דרך עיני ההורה והדמויות המשמעותיות בחייו. אם הילד מתבונן בעיני הוריו ומוצא שם השתקפות של רוגע, הכלה, יציבות וביטחון אז גם אם הוא נאלץ להישאר בבית כמה שבועות אבל הבית עצמו רגוע וההורים לא משדרים מצוקה ומתנהלים יחסית בחופשיות, אז יחסית לילדים אחרים, הוא יהיה בסדר. אבל בבתים רבים, זה היה מאתגר מאד לשדר תחושה כזו כי גם ההורים חוו מתח משמעותי. וכשזה לא קרה, רבים מהילדים הרגישו מצוקה, חוסר ביטחון ותחושה של הרבה חוסר וודאות. ילדים מבטאים את המצוקות שלהם אחרת ממבוגרים, אבל בהחלט הרבה ילדים הרגישו שהם מתקשים להכיל רגשית את השינויים שקרו וזה בא לידי ביטוי בגילויי עצבנות, בבכי, הפרעות שינה ואפילו רגרסיה בגילאים הקטנים וכל זאת מבלי לדעת לשים את האצבע על גורם הלחץ כי התופעה גדולה יותר ממה שהם מסוגלים לבטא מילולית". ד"ר שלזינגר מציעה כי בנוסף לניסיון לשדר רוגע ויציבות, כדאי להסביר לילדים את תופעת הקורונה בגובה העיניים ובמילים שלהם, תוך שידור אופטימיות ולהגיד כי למשל שמשרד הבריאות מטפל בזה, אנחנו לא רואים את סבא וסבתא כדי להגן עליהם ועכשיו יש הרבה חיסונים שיעצרו את המחלה.

איך להתמודד עם החרדה והלחץ?

"אז כמו שאמרנו – לחשוב מה עזר לנו בעבר. הרי כולנו התמודדנו עם מצבי לחץ עוד לפני הקורונה. דמיון מודרך, מיינדפולנס, התעמלות, תזונה, אנשים אופטימיים, חברים, אמונה – כל דבר שעוזר. מעבר לזה, הרבה אנשים מתמודדים עם מחשבות טורדניות – מה אם אני אדבק, שכחתי לשטוף ידיים, הקופאי היה בלי מסכה ודיבר אליי. כדאי לנסות במצבים האלה לבחור כיצד לחשוב על זה. לומר לעצמנו את המחשבות שמרגיעות אותנו ושאנחנו באמת מאמינים בהם. אפשר אפילו לכתוב על פתק חמש מחשבות שמשקיטות אותנו לגבי הקורונה כמו – אני שומר על הבריאות שלי ואני מאמין שזה יעזור לי, מי שהתחסן בטוח ב 96 אחוזים, אני עדיין מצליח לשמור על השגרה שלי וכיוצא בזה. וגם, אפשר להפסיק להישאב למידע השלילי. הרבה מאיתנו צורכים מדיה באופן אינטנסיבי ושומעים שוב ושוב את המתחסנים נגד מתנגדי החיסונים, סיפורים עצובים על נפטרים ועוד. זה לא עוזר ומיותר. אנחנו הרי יודעים שצריך להיזהר".

מתי לפנות לטיפול ועזרה?

ד"ר שלזינגר חושבת שצריך לפנות לעזרה כשמרגישים שמידת הפגיעה בתפקוד שלנו היא משמעותית. "אפשר בהתחלה לנסות את הטכניקות שהצענו כדי להקל, אבל אם שום דבר לא עוזר והפגיעה בתפקוד היא משמעותית, כדאי לפנות לעזרה מקצועית".

ד"ר שלזינגר מסכמת כי הקורונה ללא ספק מאתגרת ומורכבת. "כולנו עוברים תקופה שמשפיעה עלינו. אבל אפשר לנצל אותה כדי ללמוד לא מעט על עצמנו ועל המסוגלות ותעצומות הנפש ולהוציא מתוק מעז".