במה שונה זן הדלתא מהקורונה המקורית

זן הדלתא שהתגלה לראשונה בחודש דצמבר 2020 בהודו וקטל במשך חודשים ספורים כחמישה מיליון הודים. מאז, הוא הספיק להתפשט לרוב מדינות העולם והפך לזן הנפוץ ביותר של מחלת הקורונה כשהוא מותיר מיליוני אזרחים בסגר ובציפייה לחיסונים. גם עכשיו, כשהחיסונים כבר כאן, הוא ממשיך להתפשט ואף הספיק להתפתח לזן משוכלל עוד יותר – הדלתא פלוס. אין ברירה ואנחנו נדרשים להכיר אותו קצת יותר לעומק. לשם כך, שוחחנו עם ד"ר שיהאב שיהאב, מומחה בבריאות הציבור בענף האפידמיולוגיה ומומחה ברפואת משפחה.

מה זה בעצם וריאנט

ד"ר שיהאב מסביר כי הווירוס מוגדר על ידי הגופיפים שנמצאים על דופן הווירוס ועל ידי ההרכב שלהם. ההרכב הגנטי של הווירוס משתנה במעט מדי פעם ואז ההרכב שלו משתנה. ברגע שזה קורה, הוא רוכש תכונות קצת אחרות כמו היכולת להדביק, האלימות והעמידות שבו.

ד"ר שיהאב אומר שווירוס הקורונה משתייך לקבוצת ה"סארס" וממנה מקורו. "אנחנו מכירים את התופעה הזו מהרבה מאד וירוסים. היכולת לשנות ולהשתנות. אבל בקורונה התכונה הזו מאד שכיחה והתדירות שלה גבוהה ביותר", אומר ד"ר שיהאב ומדגיש כי מה שיכול לעצור את התפתחות הווריאנטים הוא החיסון. "ברגע שאחוז גדול של האוכלוסייה מתחסן, היכולת של הווירוס להתרבות ולהשתנות יורדת משמעותית. כשהאוכלוסייה מחוסנת, אנחנו חוסמים את היכולת של הווירוס לשבת אצל המאחסן ולהשתנות.

מה מאפיין את זן הדלתא

"זן הדלתא הוא בדיוק אותו וירוס קורונה, אלא שהאנטיגניות שלו השתנתה במעט והוא נעשה יותר אלים עד שהוא דוחק את הזנים האחרים. היכולת שלו להדביק יותר גבוהה. אין שום שוני בבסיס אלא בכך שהוא יכול להתפזר מהר יותר ולגרום לעלייה מסיבית בתחלואה. אבל ניתן לראות שהתחלואה בגל הזה מול הקודם פחות חמורה כיוון שאנשים מחוסנים".

ודלתא פלוס?

"דלתא פלוס הוא עוד איזשהו שינוי בווירוס הקורונה שעדיין לא נפוץ כמו הדלתא. היום כבר יש יותר מעשרה זנים שונים שמתפשטים בעולם. עוד מעט האותיות היווניות לא יספיקו. אבל שוב", מדגיש ד"ר שיהאב, "אם האוכלוסייה מחוסנת, היכולת של הווירוס לייצר מוטציות חדשות נפגעת מאד".

האם יכולה להתפתח מחלה אחרת, שונה מהדלתא באמצעות וריאנט עתידי?

"תיאורטית כן. אבל אני לא מאמין. את הווריאנט הקולומביאני שמדברים עליו כרגע, אנחנו לא מכירים מספיק אבל בכל מקרה, היכולת לייצר ווריאנטים קיימת לווירוס הקורונה. היא קיימת בכל וירוס. גם בשפעת. אלא שבשפעת, היכולת יותר איטית", מדגיש ד"ר שיהאב. הוא מסביר שהמסלול של השפעת הרבה יותר מוכר וידוע. הווירוס מתחיל בדרום מזרח אסיה, מגיע לארה"ב, לאירופה ואחר כך אלינו. "אנחנו, לפי הווירוס שמגיע נניח מדרום מזרח אסיה, יודעים איזה זן אמור להגיע לכאן בהסתברות של כ 70 אחוזים. ולכן מייצרים חיסון נגד השפעת משלושה ארבעה וירוסים בכל שנה כשאחוז הדיוק נע בין 65 ל 70 אחוזים".

איך אפשר למנוע התפשטות וריאנטים?

"המפתח לפתרון כל נושא הווריאנטים, הוא החיסון". מבהיר ד"ר שיהאב. הוא מצר על כך שיש אוכלוסיות שלא מתחסנות מספיק, כמו האוכלוסייה הערבית ומאמין שכדי להגיע לאוכלוסיות שחלק גדול בהם נמנע מחיסון כדאי להפעיל קבוצות השפעה רלוונטיות – רופאי משפחה ורופאים מטפלים, אנשי דת, ראשי מועצות, מורים וכל מי שיכול לעזור כדי לשנות את התמונה. "בלי חיסון, אין לנו באמת כלים להתמודד. אז או שמשאירים את זה לגורל אבולוציוני – מי שנדבק נדבק, מי שלא לא, או שמתערבים. ההתערבות היחידה היא החיסון וכדי שהוא יהיה יעיל, צריך להגיע לאחוז גבוה של מחוסנים. אני, לא מבין למה אנשים לא מתחסנים", אומר ד"ר שיהאב בתסכול. הוא מצביע על העובדה שרמת התחלואה הקשה נמוכה יותר בגל הזה מאשר בקודמיו בגלל החיסונים וטוען כי גם ההגדרה הרווחת של חולים קשים היא בעייתית קמעה. "רמת הסטורציה (חמצן) של אנשים מעשנים יכולה להגיע ל 94. זו ההגדרה של חולה קשה במגפת הקורונה. וזה מעט חוטא למציאות. אמנם יש הגדרה בינלאומית שאנחנו הולכים לפיה, אבל לדעתי זה מעוות מעט את התמונה", אומר ד"ר שיהאב.

האם יש ערובה שהחיסון יהיה יעיל באיזשהו אופן לכל הווריאנטים?

ד"ר שיהאב מאמין כי המדענים והרופאים העוסקים בכך ימצאו תרכובת שיעילה נגד רוב הווריאנטים ממש כי שנעשה במחלת השפעת.

התחסנות מדי שנה נגד ווריאנטים?

"ההתחסנות מדי שנה תלויה ביכולת של הווירוס לייצר ווריאנטים שהם עמידים בפני החיסון. עד כה, החיסון יעיל מול כולם. אבל, יכול להיות שיתפתח זן שיהיה עמיד וזה כבר ישנה את כללי המשחק". אם קראתם את הכתבה עד כה, גם אתם כבר מבינים שד"ר שיהאב בטוח שאם כולם יתחסנו, אנחנו נחסל את היכולת של ווירוס הקורונה לפתח ווריאנטים חדשים, בין אם שמם דלתא, דלתא פלוס, או גמא.