האם המוטציה הדרום אפריקאית צריכה להדאיג אותנו?

(23)
לדרג

לאחרונה דווח על זן חדש של קורונה – "המוטציה האפריקאית", ובישראל כבר תועדו מספר מקרים של חולים שלקו בה. האם היא באמת יותר מדבקת והאם בכלל צריך לחשוש מהעובדה שהנגיף עובר שינויים? מומחה מסביר

מאת: מערכת זאפ דוקטורס

בריטית, דרום אפריקאית – נראה שלאחרונה כולם הפכו להיות מומחים ב"מוטציות". לפני שנדבר על השינויים שעוברים על נגיף הקורונה, בואו ננסה להבין – מהי מוטציה? פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה וסגן דיקן הפקולטה למדעי החיים באונ' בר אילן, הסכים להעביר לנו שעור קצר בביולוגיה: "כחלק מהתהליך הטבעי שעוברים ווירוסים, חלים שינויים ברצף החומר הגנטי שלהם המכונים 'מוטציות'. החומר הגנטי מבוסס על 4 אותיות, וכל שינוי ברצף שלהן יכול להשפיע על אופי הנגיף. בעוד שישנם שינויים שלא ישנו את אופי הנגיף או יגרמו לו לשינוי מזערי, אחרים עשויים לגרום לו להפוך לאלים וסוער במיוחד ולעיתים גם ליותר מדבק".

פרופ' כהן מסביר שהמוטציות האלה למעשה מתרחשות כתוצאה מ"טעות" בהעתקת החומר הגנטי, לפיכך – ככל שהוא משתכפל יותר כך סביר שנראה יותר מוטציות. "אגב, זו הסיבה לכך שככל שיותר אנשים יתחסנו כך שעור התחלואה ירד וסביר להניח שניתקל פחות במוטציות", מציין פרופ' כהן.

האם וירוס הקורונה צפוי לעבור הרבה מוטציות?

"בניגוד לשפעת למשל, המוכרת לעולם המדע כווירוס שעובר שינויים בכל שנה, דווקא הקורונה נחשבת ליציבה יותר ברמה הגנטית, ולכן היא עוברת פחות מוטציות. זה מעניין כי מצד אחד, מדובר באחד הווירוסים הגדולים ביותר, ומצד שני – יש לו מנגנוני הגנה מפני מוטציות. למרות זאת, כיום יש כמעט מאה מיליון אנשים בעולם שנדבקו בקורונה ולכן זה בהחלט טבעי שבאופן סטטיסטי ניתקל במוטציות".

כיצד מאתרים מוטציה?

"מדינות רבות בעולם, ביניהן בריטניה עורכות ריצוף גנטי לזיהוי מוטציות, וכך למעשה גילו שם על המוטציה שמכונה 'הבריטית'. מכיוון שלא כל מדינה משקיעה מאמצים בריצוף, לא תמיד מאתרים מוטציות אבל ההשערה היא שכבר היו אלפי כאלה. גם בארץ למיטב ידיעתי, מרצפים מידי שבוע עשרות גנומים ואף יותר וכן קיימות ערכות שמתאימות לזיהוי מהיר של המוטציה הבריטית. השאלה שצריך לבדוק כשמאתרים מוטציה חדשה היא - האם יש לה משמעות מבחינת סיכון מוגבר וקצב הדבקה".

מה מייחד את הווריאנט הדרום אפריקאי?

"אם מצטברות מספר מוטציות (שינויים) בזן המקורי, הוא יכול להפוך לזן חדש המכונה גם 'וריאנט'. הווריאנט הבריטי והדרום אפריקאי חולקים מוטציה שלמעשה משפרת ככל הנראה את יכולת ההיקשרות של הווירוס לתאי הגוף, מה שלמעשה מגביר את כושר ההדבקה שלה. הסברה היא שזו יכולה להדביק ב 70 אחוזים יותר מהקורונה המוכרת. בנוסף, בווריאנט הדרום אפריקני, ישנן עוד מוטציות גם בחלבון ה'קוצן' ('ספייק'( שעלולות להפוך שונה עוד יותר מהזן המקורי".

כמה מקרים אותרו בארץ עם המוטציה הבריטית והאפריקאית בשלב זה?

"כרגע ידוע על עשרות מקרים של הזן הבריטי, אבל ההערכה מדברת על סבירות למאות הדבקות נוספות. במקביל, התגלו בימים האחרונים כבר מקרים בודדים של הזן הדרום אפריקאי בארץ אך אין עדות שהוא מדבק יותר מהזן הבריטי בשלב זה".

האם תחלואה בזן מסוים מונעת בזן השני?

"ההנחה היא שאם מישהו נדבק בעבר בקורונה הוא חסין במידה מסוימת גם לזנים אחרים, אך חשוב להדגיש כי לא בהכרח מדובר בהגנה טוטאלית ובכל מקרה, זה מאוד תלוי בזן הרלוונטי ובמידת האלימות שלו".

האם חיסוני הקורונה הנוכחיים מספקים הגנה מפני המוטציות?

"כרגע מניחים שהחיסון מגן גם מפני המוטציה הבריטית (המכונה N501Y ) שמופיעה גם בזן הדרום אפריקני, לאור מחקר ראשוני שהתפרסם ביום חמישי. אולם אין עדיין מידע לגבי המוטציות הנוספות בזן הדרום אפריקאית והעניין נחקר. לפי מאמר שפורסם לפני כמה שבועות נראה כי אחת המוטציות הנמצאת בזן הדרום אפריקני (E484K) לא מוכרת ביעילות ע"י נוגדנים מאנשים שחלו בזן המקורי אך אין לכך הוכחה ברורה שמי שחלה בקורונה בעבר (בזן המקורי) יידבק ע"י הזן החדש. בעניין זה, צריך להביא בחשבון שיש למערכת החיסון מספר מנגנונים המאפשרים להילחם כנגד וירוסים (לדוגמה תאי T) אשר יכולים לספק הגנה יעילה למספר זנים, בייחוד לאור העובדה שמדובר בשינויים בודדים בין הזן המקורי לזנים הבריטי והדרום אפריקאי (כעשרים מוטציות). לכן, סביר להניח ששינוי נקודתי אחד במבנה של חלבון שלם לא ישנה את יעילות החיסון בצורה דרמטית. אם אכן יסתבר בשלב כזה או אחר שהקורונה עברה שינוי משמעותי, ויהיה צורך לשנות את החיסון בהתאם, הדבר יעשה יחסית בקלות, וזאת הודות לטכנולוגיה שבה מיוצרים חיסוני mRNA המאפשרת זאת. למרות זאת, צריך להבין שגם אם אכן יידרש שינוי בחיסון, זה לא קורה ביום אחד כי יש להכין מיליוני מנות חדשות ובינתיים המגפה עלולה להתפשט".

בשורה תחתונה: האם חרף הופעת המוטציות השונות, אנחנו צפויים לראות את קץ עידן הקורונה בעתיד הקרוב?

"עדיין מוקדם לצאת במסקנות, אבל אני בהחלט אופטימי. אחרי הכול, מי היה מאמין שתוך זמן כל כך קצר נצליח לפתח חיסון שהוגדר על-ידי גורמים כמו ה-FDA כאפקטיבי ובטוח? אז מהבחינה הזאת לפחות אפשר לומר שניצחנו בקרב על הקורונה, אבל עדיין צפויה לנו מלחמה. לכן, בינתיים חשוב ללמוד לחיות לצד המחלה תוך שמירה על כללי ההיגיינה והזהירות המתחייבים, שכידוע מסייעים במניעת התפשטותה. אני מקווה שנצליח לראות כמות גדולה של מתחסנים ומחלימים שתייצר 'חסינות עדר', שתאפשר לכולנו לחזור לשגרה המוכרת והאהובה, לפחות באופן חלקי".

 

 

 

 

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום