המוטציה החדשה באנגליה: האם יש לנו סיבה לדאגה?

השבוע יצא לדרך מבצע חיסוני הקורונה בארץ, ואין ספק שזהו רגע היסטורי ומרגש. אולם בזמן שעיני העולם כולו נישאות אל עבר העתיד, בתקווה שכולנו נוכל לחזור לשגרה הנורמלית והמוכרת בקרוב, חדשות שמגיעות מבריטניה מתריעות מפני זן חדש של קורונה וגורמות לחשש בקרב הציבור, בעיקר לנוכח הסברה כי הוא עשוי להיות מדבק יותר.

דודי שטיינר, ד"ר לאימונולוגיה, חבר בעמותת "מדעת" וחוקר בחברת "טארגטג'ין", דווקא לא נשמע מוטרד מהידיעה. "סביר להניח שבמוקדם או במאוחר נהיה עדים למוטציות בווירוס הקורונה, משום שבאופן טבעי, כך פועלים וירוסים עוד משחר ההיסטוריה. חלק מהם משתנים מהר יותר וחלקם לאט – אבל בשורה תחתונה אני מניח שאין סיבה לדאגה. אף שבדומה לווירוס השפעת ווירוס הקורונה הוא וירוס RNA, בניגוד לשפעת, שעובר שינויים מהירים ורבים, לקורונה יש מנגנונים שעוזרים לו לצבור פחות מוטציות, כלומר השינויים שחלים בו הם בד"כ נקודתיים וגם קצב השינויים של הקורונה אינו גבוהה כפי שהיה ניתן לצפות. מעבר לכך, כלל לא בטוח שהמוטציה החדשה המדוברת היא אכן שינוי חדש שרק עכשיו החל להפיץ עצמו. בריטניה היא בין המדינות היחידות בעולם שדואגות ל'רצף' ווירוסים באופן רוטיני. ולכן יכול להיות שהיא גילתה על מוטציה די נפוצה, ומשום שרוב המדינות לא עוסקות בריצוף, הן פשוט לא עדיין עלו על זה. העובדה שאנחנו לא עדים להדבקה המונית של אנשים שהחלימו מהקורונה וחלו בזן החדש בהחלט מעודדת".

ד"ר שטיינר מסביר שבניגוד לחשש מכך שהחיסון החדש לא יגן מפני הזן החדש, דווקא השיטה שבה מייצרים את חיסון ה mRNA, מאפשרת להתאים את החיסון מהר יחסית ובקלות רבה לשינויים החלבוניים שעשויים להתרחש בנגיף.

אם ניקח צעד אחורה - כדי להבין יותר על האופן שבו נוצרת מוטציה, ביקשנו מד"ר שטיינר להסביר על הקשר שבין השינויים לבין תגובת המערכת החיסונית. הנה ההסבר הכללי:

"מערכת החיסון שלנו למעשה לא מזהה את החלבון של הווירוס כחלבון אחד שלם. כלומר היא מזהה מקטעים של החלבון - או בשפה מקצועית – פפטידים/ אנטיגנים. למעשה, המוטציה החדשה של הקורונה שהשתנתה בעצם השפיעה בפועל על מקטע אחד ספציפי. במצב כזה נוגדן שהיה מזהה את המקטע שהשתנה, יחדל להיות אפקטיבי. אבל מה שבאמת חשוב לשאול זה – האם המערכת מזהה את שאר המקטעים? התשובה היא כן. אפשר לדמות את הדבר לפסל של אישיות מוכרת כמו דוד בן גוריון למשל. אם משהו יפגע בפסל, ונניח שהאוזן של בן גוריון תיפגע ותיפול, עדיין נוכל לזהות באיזו אישיות מדובר".

נשמע מסובך? במילים פשוטות יותר ד"ר שטיינר מסביר שלמרות השינוי שאולי חל בווירוס, כל עוד לא הצטבר מספר גדול של שינויים בחלבון אליו מוכוון החיסון, אולי תהיה ירידה קלה ביעילות החיסון החדש, אך ודאי שלא כזו שתגרום לו להיות בלתי רלוונטי. יתרה מכך, גם אם אכן יחול שינוי שיצריך שינוי של החיסון בהתאם, עולם המדע יוכל להתמודד עם העניין בקלות רבה הודות לשיטת הפיתוח החדשה שבה השתמשו.

אגב, החיסון של המכון הביולוגי דווקא פחות מוצלח לדבריו בהקשר זה – "לעומת החיסון של פייזר לדוגמה, הטכנולוגיה שבה יוצר החיסון הזה לא מאפשרת להתאים אותו בקלות לשינויים שעשויים להתרחש בנגיף – כלומר במקרה הזה צריך להכניס מקטע חדש ולגדל את הווירוס זה הרבה יותר מורכב".

לאיזו תקופה החיסון אמור להגן?

"אפילו אם הווירוס לא ישתנה בכלל, עדיין מוקדם לדעת לכמה זמן החיסון יגן – ייתכן שנצטרך להתחסן בכל שנה, בכל שנתיים או אולי באופן חד פעמי. מניסויים שנעשו בחיות ישנן אינדיקציות להניח שהחיסון מגן לתקופה ארוכה אבל עדיין לא ברור מה משך הזמן המדויק ולא ברור כמה זה נכון לגבי בני אדם".

האם לדעתך צריך להגביל את הטיסות מבריטניה בשלב זה?

"אנחנו עדיין לא יודעים את המשמעויות המלאות של הזן חדש, ומובן שתמיד טוב להיזהר. עם זאת, אני לא חושב שבהמשך תהיה סיבה לעצור את הטיסות לבריטניה או ממנה. בכל מקרה חשוב להבין שאנשים שמתחסנים היום יהיו הרבה יותר מוגנים מפני קורונה באופן כללי וודאי ביחס לאנשים שלא מתחסנים".