זהירות: הקורונה עלולה לפגוע לכם בראייה

(14)
לדרג

בגלל הקורונה: עלייה מדאיגה במקרי פגיעה בלתי הפיכה בראייה בגלל חוסר טיפול ומעקב רפואי אצל רופא עיניים. איגוד רופאי העיניים בשיתוף עמותת "לראות" ערך לאחרונה סקר שנועד לבחון את השפעת מגפת הקורונה על אופן הטיפול במחלות עיניים. מטרת הסקר היתה לבדוק מהו שיעור המטופלים שבגלל המגפה נמנעו מלהגיע לבדיקות עיניים חיוניות, ביטלו תורים לרופאי עיניים, נמנעו מלפנות לרופאי עיניים בעקבות הפרעות ראייה חדשות, או שלא השלימו טיפול שהומלץ להם על ידי הרופא, כמו למשל זריקות תוך עיניות. יצאנו לבדוק

מאת: מערכת זאפ דוקטורס

הסקר שבוצע ידי חברת גיאוקרטוגרפיה בדק באופן אינטרנטי נשים וגברים בגילאי 40 ומעלה במדגם ארצי מייצג במדינה. נסקרו 504 מטופלים. הסקר נערך ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%.

הממצאים העיקריים העולים מן הסקר:

  • 70% מהמשיבים ציינו כי הם סובלים מקוצר ראיה, 29% מניוון מקולרי של הגיל, 21% מגלאוקומה.
  • 32% מהמשיבים ציינו כי ביקרו אצל רופא עיניים בחצי השנה האחרונה, 24% ביקרו בשנה האחרונה, 16% בשנתיים האחרונות, 11% ב- 5 השנים האחרונות, בעוד 7% ביקרו אצל רופא עיניים לפני יותר מ- 5 שנים).
  • 50% מהמשיבים שהיתה להם ירידה בראייה לא פנו לרופא עיניים. מתוכם, 38% לא פנו בשל המגפה (אחרים מסיבות אחרות), דהיינו לא פנו בגלל החשש להידבק בקורונה.
  • % 20 מהמשיבים ציינו כי ביטלו תורים לרופאי עיניים בגלל מגפת הקורונה או לא ביצעו בדיקות שהומלצו להם ו 13% נוספים ציינו כי ביטלו או הפסיקו או לא השלימו טיפול שהומלץ להם בגלל מגפת הקורונה.
  • 38% מהמשיבים ציינו כי בגלל מגפת הקורונה נמנעו מלהגיע לקופת חולים ו- 25% ציינו כי נמנעו מלהגיע לבית חולים.
  • מבין החולים המטופלים בהזרקות כמחצית ציינו שלא הגיעו לזריקה מתוכננת בגלל חשש הידבקות בקורונה.

פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מערך עיניים בבי"ח איכילוב ויו"ר איגוד רופאי העיניים, מיוזמות הסקר:

"ממצאים אלה מדגימים כי אחוז גבוה מבין מטופלי עיניים נמנעו מלהגיע לבדיקות וטיפולים בשל מגפת הקורונה. יש לכך השלכות חמורות, שכן אי הגעה לרופא לבדיקה, כאשר מופיעים סימפטומים חדשים בראייה, או חוסר טיפול במחלות עיניים, כמו למשל, במחלת ניוון הרשתית הקשור לגיל, יכולים להביא לירידה בלתי הפיכה בראייה, ואפילו לגרום לעיוורון. בכל מקרה של ירידה בראייה, שינוי בשדה הראייה, ראיית גופים זזים בשדה הראייה, ראיית ברקים או כאב משמעותי בעין, על המטופל להיבדק בהקדם האפשרי גם בימי הקורונה".

נדין הולדר, מנכ"לית עמותת לראות: "אסור להעלים עין מבריאות העיניים שלנו גם בימי הקורונה, וחשוב לעקוב אחר מצב העיניים ולשמור על רצף טיפולי, ובמידה שמופיעה הפרעת ראייה חדשה או החמרה בראייה, יש לגשת לרופא עיניים כדי למנוע נזק בלתי הפיך. לאחרונה, השיקה העמותה שירות מיוחד לתקופת הקורונה המציע בדיקת רופא עיניים או אופטומטריסט המגיעים לבית המטופל בכל רחבי הארץ".

חשוב להיבדק!

האם תקופות הסגר וההימנעות מלגשת לבדיקות רפואיות כאלה ואחרות עלולות להזיק לראייה שלנו או להחמיר מצב קיים? שאלנו את פרופ׳ ענת לבנשטיין מנהלת מערך עיניים המרכז הרפואי תל אביב, סגנית דקאן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ודר׳ דפנה מיצד, מנהלת היחידה לרפואת ילדים ופזילה במרכז הרפואי תל אביב, ששפכו אור על התופעה.

תכיפות בדיקות העיניים היא אינדיווידואלית ומתבססת על גיל המטופל, קיומם של גורמי סיכון וסימפטומים או ממצאים בבדיקות קודמות. ישנן תקופות בחיים בהן מומלץ לעבור בדיקות עינים שגרתיות לכל האוכלוסיה:

בינקות: כל תינוק צריך לעבור בדיקת עיניים ראשונית (בדיקת רפלקס אדום) ע"י רופא ילדים מיד לאחר הלידה.

בילדות: בתקופה זו מתפתחת הראיה. ילדים לא מתלוננים כשהראיה ירודה ובעיקר לא כשמדובר בראיה לא סימטרית. יתרה מכך, כ- 2% מהילדים יסבלו מראיה לקויה כל חייהם בשל עין עצלה אם גורמי סיכון לעין עצלה לא יאובחנו ויטופלו בזמן. לפיכך, מומלץ על ביצוע מספר בדיקות שגרתיות בילדות. הבדיקה הראשונה היא בגיל 6-12 חודשים, לאחר מכן בגיל שלוש, כשהילדים משתפים פעולה ומזהים צורות, ובדיקה נוספת בגיל 6, עם הכניסה לכתה א'. בין גיל 6 לגיל 40 הסיכון להתפתחות מחלות עיניים בהעדר תסמינים נמוך.

אצל מבוגרים: עד גיל 40 אין צורך בבדיקות שגרה, אלא אם יש גורמים סיכון משפחתיים. בגיל 40 מומלץ לבצע בדיקת עיניים הכוללת בדיקת לחץ תוך עיני כיוון ששכיחות מחלת הגלאוקומה עולה ל 2%  אחרי גיל זה. לאחר מכן, מומלץ  להיבדק אחת ל 2-4 שנים עד גיל 55. בגיל 55-64 הבדיקה המומלצת היא אחת ל 1-3 שנים כיוון שהסיכון למחלת ניוון הרשתית עולה מעל גיל 55. מעל גיל 65 מומלץ לבצע בדיקה שנתית שגרתית. בדיקת עיניים שלמה כולל בדיקת רשתית לזיהוי ניוון הרשתית הקשור לגיל, מחלה ששכיחותה עולה אחרי גיל 55), ומעל גיל 65 בדיקה אחת לשנה גם אם אין כל תסמינים.

ישנם מצבים מיוחדים בהם מומלץ לבצע בדיקות אצל רופא עיניים מעבר למעקב הבסיסי המקובל:

  • אנשים עם קוצר ראיה משמעותי צריכים להבדק אחת לשנה לשלול שינויים בהיקף הרשתית שיכולים לגרום להיפרדות רשתית.
  • חולי סכרת מסוג 1 (שחלו לפני גיל 30) צריכים להבדק על ידי רופא עיניים 5 שנים לאחר הופעת המחלה, וחולי סכרת מסוג 2 צריכים להבדק בזמן האבחון. כל חולי הסכרת צריכים להבדק לאחר מכן לפחות אחת לשנה, או יותר אם נמצאו ממצאים כלשהם המראים תחילת פגיעה ברשתית. נשים עם סוכרת מסוג 1 או סוג 2 צריכות לעבור בדיקת עיניים מקיפה לפני ההריון, בתחילת השליש הראשון להריון ולאחר מכן בתלות בממצאים ובהמלצות הרופא העוקב.
  • אנשים עם שינויים תכופים במרשם המשקפים או כשיש קושי לאופטומטריסט להביא את המטופל לראיה טובה צריכים להיבדק אצל רופא עיניים.            בכל ספק לגבי היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון, כדאי להתייעץ עם רופא עיניים לגבי תדירות הבדיקה, בהתאם לגיל ולמחלה עליה מדובר.

כמובן שללא קשר לבדיקות סקר אלה יש להיבדק בכל הופעת תסמינים הקשורים לירידה או שינוי בראיה: טשטוש ראיה, כפל ראיה, רושם לצמצום שדה ראיה, הופעת מסך מול העיניים או אירועים של אבדן ראיה כולם מחייבים פניה דחופה לרופא עיניים, כמו גם הופעת רחפנים (זבובונים) או ברקים.  שינויים במבנה העין כגון בלט, נפיחות, אודם מחייבים בדיקה וכן חבלות בעיניים או כאבים. תדירות המעקב בנוכחות מחלה חריפה או כרונית משתנה לפי חומרת המחלה, תגובתה לטיפול והסיכוי להחמרה.

לסיכום, תדירות בדיקות העין צריכה להיות תלויה בגיל, בסיפור המשפחתי, במחלות רקע, ובתסמינים וממצאים. אם מתגלה מחלה עינית משמעותית, תדירות הבדיקה תהיה תלויה בחומרת המצב, בתגובה לטיפול או לניתוח, ופוטנציאל לאיתור החמרה. בדיקות אלה, גם הרוטיניות וגם הדחופות צריכות להתבצע גם במצב בו קיימת מגפת הקורונה או אחריה. אי ביצוע הבדיקות עקב חשש מהדבקות יכול להביא לירידה בלתי הפיכה בראיה. המערכות הקיימות מספקות סביבה בטוחה לביצוע בדיקות אלה גם בימי הקורונה או פוסט קורונה.

עמותת "לראות":

https://www.eyes.org.il/Home

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום