קורונה ושפעת: 7 צעדים חיוניים לטובת היערכות מערכת הבריאות לחורף הקרוב

(52)
לדרג

חורף 2020-2021 צפוי להיות מאתגר במיוחד עבור מערכת הבריאות. מעבר לשפעת העונתית שבימי שגרה מובילה לתפוסה מלאה בבתי החולים, השנה מצטרפת למערכה גם הקורונה. מהם הצעדים שיש לנקוט כבר עכשיו והאם נהיה מוכנים בזמן? כל התשובות בכתבה

מאת: Zap Doctors זאפ דוקטורס

מחלות עונתיות שונות, ובראשן השפעת, הן הסיבה העיקרית לכך שבתי החולים בארץ נמצאים על סף קריסה בימי החורף. לפי הנתונים השנתיים, כחמישים אחוז מהאוכלוסייה צפויים לחלות בהצטננות וחלקם אף בשפעת.

השנה, בנוסף למחלות המוכרות, ומתוך הנחה ריאלית שלא ימצא חיסון בשנה הקרובה, מערכת הבריאות צפויה להתמודד החורף הקרוב גם עם איום הקורונה. מכיוון שתסמיני השפעת עשויים להיות דומים לתסמיני הקורונה והם כוללים למשל חום ממושך ושיעול, סביר שהחרדה בקרב הציבור רק תלך ותגדל, מה שיוביל רבים מחולי השפעת לבתי החולים ולמרפאות, אשר צפויות לקרוס תחת הנטל.

לנוכח התרחישים, וכדי שמערכת הבריאות תוכל לצלוח את האתגרים הצפויים לה בפתחו של החורף, ראיינו את פרופ' אשר אלחיאני, מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות ב"אוניברסיטת אריאל", לשעבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת ומנהל ביה"ח מאיר וביררנו מהם הצעדים שיש לנקוט על מנת "לצלוח את החורף הקרוב בשלום":

  1. הגדלת מספר חיסוני השפעת:

מפאת הנסיבות, יש לשער כי השנה לא יהיו מספיק חיסוני שפעת זמינים עבור האוכלוסייה הכללית. לנוכח עובדה זו ישנם 3 צעדים מתבקשים: הראשון הוא כמובן להגדיל את כמות חיסוני השפעת הנרכשים על ידי קופות החולים. לאחר מכן, ראוי לדאוג לכך שהחיסונים שירכשו יהיו זמינים בראש ובראשונה, למי שנמצא באוכלוסיית סיכון, כלומר – לאנשים בעלי מחלות רקע ולקשישים. לבסוף, יש להתחיל בחיסון האוכלוסייה מוקדם ככל האפשר, עוד לפני תחילת החורף.

  1. הגנה על אוכלוסיות בסיכון:

כפי שנוכחנו לראות בגל הקורונה הנוכחי, אוכלוסיית הקשישים בבתי האבות נדרשת להגנה מקסימלית. לפיכך, חשוב לדאוג לבודד את הקשישים, אך לא לפני שדואגים לכל צרכיהם. אם לדוגמה, לכל קשיש יהיה גורם ספציפי שידאג לצרכיו באופן אישי, סביר שמשימת הבידוד החברתי תעבור בהצלחה רבה יותר. ישנם ארגוני התנדבות שונים ושירותים חברתיים מקומיים וארציים, אותם ניתן לנסות ולגייס לטובת המשימה. אלה יוכלו לדאוג לתרופות, למזון, למניעת בדידות ולכל מה שנדרש.

צילום: שאטרסטוק.

  1. הצטיידות:

עד כה רכשה מערכת הבריאות אלפי מכונות הנשמה וציוד רפואי, שאמורים לשמש חולי קורונה בשעת חירום. אולם, הצטיידות, חיונית ככל שתהיה, היא רק חלק אחד וחשוב במשימת ההגנה על הציבור. שכן, אם לא יהיו אנשי מקצוע שידעו להפעיל אותו, הוא אינו רלוונטי. זו הסיבה שבגינה חשוב להכשיר צוותים רפואיים לטובת היכרות עם מכונות ההנשמה. לצורך העניין כדאי לשקול למשל הכשרת אקדמאים שנפלטו מהעבודה במשבר הקורונה.

  1. הגדלת תקציב והפשרת תקנים:

אם יש משהו שלמדנו בתקופת הקורונה, זה עד כמה אנחנו תלויים במערכת חזקה, יציבה ומתפקדת. כידוע, מערכת הבריאות היא מערכת "צמאה" לכוח אדם. לכן, רצוי לגייס אחיות ורופאים נוספים לבתי החולים, להפשיר תקנים ולוודא שהמערכת מקבלת את התקציב הראוי לה על מנת שתוכל לשרת נאמנה את הציבור בעת שגרה ולבטח גם בשעת חירום.

צילום: שאטרסטוק

  1. בדיקות סרולוגיות:

כמו בכל מלחמה, גם בעת המלחמה בקורונה חשוב להכיר את מפת "תנאי השטח". במילים אחרות: ככל שנדע יותר אודות מצב התחלואה בישראל, כך נוכל להיערך טוב יותר לקראת הגל הבא. הבדיקות הסרולוגיות הן כלי חשוב לטובת המשימה. הן מאפשרות לדעת למשל מי כבר נדבק במחלה ויכול לשוב למעגל התעסוקה, כמה אנשים נדבקו, מיהם הנדבקים שאינם מראים סימפטומים וכן נתונים נוספים שיאפשרו למשק להתנהל בצל המחלה, מבלי להיגרר שוב לסגר גורף ההורס את הכלכלה ואת החברה וגורם לנזקים אף גדולים מהמגיפה עצמה.

  1. שקיפות:

דברים רבים וטובים אפשר לומר על התנהלות משרד הבריאות עם משבר הקורונה הנוכחי. אולם אם יש היבט שנזקק לשיפור זה ללא ספק צורת ההתנהלות והעברת המסרים לציבור. עד כה התרגלנו שהעברת המסרים נעשית בידי גורמים רבים, שלא בהכרח מראים תמימות דעים. במקום לשמוע גם את ראש הממשלה, גם את שר הבריאות וגם את מנכ"ל הבריאות או מי מטעמו ומומחים רבים ומגוונים מטעמם, ראוי שיעמוד גורם מוסמך אחד שיהיה אחראי להעביר מסרים בצורה שקופה, ברורה, עקבית ואחידה. מדובר בכלי חיוני שמחד יאפשר להסביר לציבור בדיוק כיצד נדרש לפעול, ומנגד – למנוע מצב של חוסר בהירות ובלבול, כמו גם להגביר האמון במערכת ובהנהגה.

  1. פיתוח מערך אשפוזי הבית:

כדי למנוע מצב של קריסה בבתי החולים, באופן טבעי, אחד הצעדים החשובים ביותר הוא למנוע את המצב הזה מראש. אשפוז בית רחב יאפשר לחולי קורונה, וגם לחולי שפעת, לקבל את מלוא הטיפול הנדרש מבלי לצאת מהבית או מהמוסד שבו הם שוהים. עם הדרכה ואמצעים מתאימים, בתי אבות למשל יכולים להמשיך לטפל בקשישים שחלילה סובלים מדלקת ריאות או מאובחנים כחולי קורונה קלים. מובן שצעד כזה דורש התארגנות ומוטב לדאוג לכך מוקדם ככל הניתן.

לסיכום: החורף הבא צפוי להיות מאתגר במיוחד למערכת הבריאות. ככל הנראה, נגיף הקורונה עומד להישאר עמנו עוד זמן רב, מה שלא צפוי להקל על מערכת הבריאות, שתאלץ להתמודד כבכל חורף – גם עם מחלת השפעת במקביל. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להתארגנות מוקדמת ולנקיטת צעדים חיוניים, שבסופו של דבר יאפשרו למערכת הבריאות לבצע את עבודתה כראוי ולמנוע אבדות מיותרות בנפש.

סייעה בהכנת הכתבה – מיכל הלפרין. כתבת Zap Doctors

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום