גידולים באף: הסימפטומים, האבחון והטיפול

גידולי אף וסינוסים שכיחים יותר בעשורים השישי עד השמיני לחיים. גידולים אלה יכולים להתפתח מכל הרקמות הנמצאות בתוך ובסמיכות לחלל האף והסינוסים: רירית, עצם, סחוס, כלי דם ועצבים. הגידולים עלולים להיות שפירים או ממאירים, אם כי הממאירים הם יחסית נדירים.

כאבים או תחושת לחץ חד-צדדיים בפנים הם אחד מהסימפטומים שיכולים להעיד על נוכחות גידול. צילום: שאטרסטוק

כיצד בנוי האף ומה כולל האזור שסביבו?

חלל האף נחלק לשני צדדים, המופרדים ביניהם על ידי מחיצת האף שמורכבת מסחוס ומעצם. בכל צד ישנן שלוש קונכיות (תחתונה, אמצעית ועליונה), שהן למעשה מדפי עצם המצופים ברירית. הקונכיות אחראיות על סינון, חימום וליחוח האוויר אותו אנו נושמים (בעיקר הקונכיות התחתונות והאמצעיות),וכן על חוש הריח (בעיקר הקונכיות העליונות).

האף מוקף בסינוסים (מערות הפנים), שהם למעשה חללי אוויר הממוקמים במצח (סינוסים פרונטליים), מאחורי הלחיים (סינוסים מקסילרים), בין העיניים לבין האף (סינוסים אתמואידלים) וכן מאחורי העיניים (סינוסים ספנואידלים).

הסינוסים גובלים בארובות העיניים וכן במוח ובחלק מהעצבים היוצאים מן המוח ועוברים באזור, ביניהם כאלה שמעניקים תחושה לפנים ומפעילים את גלגלי העיניים. רצפת האף ורצפת הסינוסים המקסילרים גובלים בחך הקשה והשיניים של לסת עליונה.

בחלק הקדמי של חלל האף, ממוקם צינור הדמעות, שיורד מזווית העין ומתנקז לאף. בחלק האחורי -  באזור הלוע האפי, נפתח  צינור המכונה "חצוצרה", האחראי על איזון הלחצים בין האוזן לבין הסביבה.

מה גורם להופעת גידולים באף ובסינוסים?

קשה מאוד להצביע על גורם מסוים שעלול לגרום להופעתם. אולם, יש להניח שבחלק מן המקרים מדובר בחשיפה לחומרים מסרטנים הנשאפים לאף בתהליך הנשימה. ידוע, למשל, כי לחשיפה לחלקיקי עץ (הנפוצים בתעשיית הנגרות) יש קשר להופעת חלק מגידולים אלה.

מהם הסימפטומים שעלולים להעיד על נוכחות של גידול?

ניתן למנות מספר סימפטומים מוכרים:

• אף סתום: (לרוב חד צדדי, המלווה בהפרשות של נזלת).
  
  
• דימומים חד-צדדיים חוזרים.
  
  
• כאבים או תחושת לחץ חד-צדדיים בפנים.
  
  
• אובדן חוש ריח (פחות שכיח).
  
  
• דמעת: במקרים שהגידול התקדם והתפשט, וגורם לחסימה של צינור הדמעות.
  
  
• בלט של העין: גידול באף ובסינוסים עלול להתפשט גם לארובת העין לדחוק את גלגל העין ולגרום לבלט שלו.
  
  
• הפרעה בתנועות גלגל העין: עלולה להיגרם עקב חדירה של הגידול לארובת העין ועירוב שרירי גלגל העין או לעצבים המניעים את שרירי גלגל העין.
  
  
• ירידה בתחושה בצד אחד של הפנים: מצב הנגרם כתוצאה מפגיעת הגידול בעצב התחושה בפנים.
  
  
• ניידות של שיניים בלסת העליונה: מצב הנגרם כתוצאה מהתפשטות הגידול מחלל האף כלפי מטה את חלל הפה.

כיצד נהוג לאבחן גידולים באף?

האבחון מתבצע על ידי בדיקה של פנים חלל האף, באמצעות סיב אופטי וסריקה של חלל האף לכל אורכו. בנוסף, יש לבצע גם בדיקת הדמיה באמצעות CT, לרוב גם בשילוב MRI.

בדיקות ההדמיה מאפשרות, בין היתר, לראות את גבולות הגידול ואת מידת חדירתו לאזורים שונים באזור.

לעיתים יידרש המטופל לבצע גם אולטרסאונד צוואר להשלמת התמונה, על מנת לבדוק אם חלה התפשטות של הגידול, בהנחה שהוא ממאיר, לבלוטות לימפה צוואריות.

בשלב הבא, תילקח דגימת ביופסיה מהגידול, שתאפשר לקבוע האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר ומהו סוגו המדויק.

 כחלק מתהליך האבחון יש לבצע בדיקת הדמיה באמצעות CT, לרוב גם בשילוב MRI. צילום: שאטרסטוק

מהן דרכי הטיפול המקובלות?

סוג הטיפול נקבע על ידי שני גורמים עיקריים:

1. סוג הגידול, כפי שנמצא בביופסיה.

2. מידת ההתפשטות של הגידול בתוך חלל האף והסינוסים וכן אל מעבר להם (ארובות העיניים, מוח, עור, חלל הפה) כפי שנראה בבדיקות ההדמיה.

ארסנל הטיפולים שעומד לרשות המומחים כולל בין היתר: ניתוח להוצאת הגידול, קרינה, טיפול כימי או שילוב של הטיפולים הללו.

לגבי האופציה הכירורגית: כיום ניתן לבצע חלק גדול מהניתוחים לגידולי האף והסינוסים בשיטה אנדוסקופית, המאפשרת להוציא את הגידול דרך הנחיריים, מבלי להותיר חתכים או צלקות בפנים. ניתוחים מסוג זה הם מורכבים ודורשים מיומנות גבוהה וניסיון רב ולכן הם מתבצעים במספר מועט של מרכזים בארץ ובעולם. במקרים בהם הגידול התפשט לאזורים שמהם לא ניתן להבטיח את הוצאתו המלאה בשיטה האנדוסקופית, לעיתים יש צורך להוציאו באמצעות ביצוע חתכים באזור הפנים/חלל הפה. במקרים מסוימים, לא ניתן להוציא את הגידול באמצעות ניתוח, בשל מיקומו ומידת התפשטותו. במקרה כזה, הטיפול כולל קרינה מקומית - עם או בלי טיפול כימותרפי. מאחר שמדובר בניתוח מורכב, ההחלטה לגביו דורשת הערכה משולבת, של צוות רופאים רב-תחומי הכולל: אא"ג, פה ולסת, עיניים, נוירוכירורג, כירורג פלסטי ואונקולוג; כל אלו מנוסים בטיפול בגידולים מסוג זה.

לסיכום: גידולים באף ובסינוסים אינם שכיחים. הם יכולים להיות שפירים או ממאירים. חשוב לבצע הערכה ראשונית על ידי רופא אא"ג מומחה בעל ניסיון בטיפול בגידולים אלה, וכן בדיקות הדמיה מסוג CT ו-MRI, וביופסיה המאפשרת לאבחון את סוג הגידול. במקרה של גידול ממאיר, לרוב מדובר בפרוצדורה טיפולית מורכבת אשר נקבעת לפי אופיו ומיקומו של הגידול. את האסטרטגיה הטיפולית מומלץ לגבש במרכז רפואי בעל ניסיון בטיפול בגידולים מסוג זה, תוך הערכה משולבת של מומחים מתחומים שונים.

פרופ' איתן סודרי הוא מומחה לאף אוזן גרון, מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת במרכז הרפואי רבין.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.