הגורמים ודרכי הטיפול: כל מה שחשוב לדעת על דימומים מהאף

(11)
לדרג
תוכן מקודם

דימום מהאף הוא מצב שעלול לגרום ללחץ ובהלה. החדשות המעודדות: ברב המקרים אין סיבה לדאגה. מה עושים כשזה קורה ומתי חשוב לגשת לרופא? מדריך

רופא אף אוזן גרון ,מומחה למחלות א.א.ג וכירורגיית ראש-צוואר
077-9977277 (מספר מקשר)

באופן טבעי, כל אחד מאתנו עלול לחוש בהלה לנוכח מראה דם שלפתע מתחיל לזלוג מהאף. אולם, למרבה המזל מדובר בתופעה שכיחה יחסית, שברב המקרים חולפת מעצמה ואינה מעידה על בעיה כלשהי. מבחינה סטטיסטית, דימומי אף שכיחים יותר בשתי קבוצות גיל: בקרב מבוגרים בני 50 - 80, ובילדים בני שנתיים עד עשר.

מכיל כלי דם קטנים שעלולים לדמם בקלות. צילום: שאטרסטוק

דימומים מהאף נחלקים באופן כללי לשני סוגים:

הסוג הראשון והשכיח יותר הוא דימומים קדמיים  – כלומר כאלה הנובעים מדימום מכלי דם קדמיים בחלל האף. דימומים אלה לרוב חלשים יותר ומדממים אל מחוץ לאף.

הסוג השני והפחות שכיח הוא דימומים אחוריים - כאלה שמקורם בכלי דם אחוריים בחלל האף. דימומים אלה לרוב משמעותיים יותר, ומלווים בקרישי דם היורדים ללוע ולחלל הפה.

מה גורם להופעת דימום מהאף?

רירית האף עשירה מאוד בכלי דם. החלק הקדמי של מחיצת האף מהווה נקודת חיבור של מספר כלי דם והוא מכיל כלי דם קטנים שעלולים לדמם בקלות.

גורמי סיכון לדימום באף הם:

  • סביבה חמה ויבשה: בקיץ בשל הטמפרטורה הגבוהה ובחורף בשל חימום יתר. תנאי יובש וחום עלולים לגרום ליובש של רירית האף הקדמית, אשר לעיתים מוביל לפציעה של כלי הדם.
  • חיטוט באף או חבלת אף: עלולים גם הם לגרום לפציעה של כלי הדם.
  • תרופות: ממשפחת התרופות לדילול הדם או נוגדות הקרישה.
  • גירוי של רירית האף כתוצאה מדלקת כגון: הצטננות ויראלית או אלרגיה.
  • סטיית מחיצת האף: בעקר בחלק הקדמי, עלולה לגרום לשינוי בזרימת האויר, מה שגורם לכך שבצד אחד קיים לחץ גבוה יותר הגורם ליובש ולפציעת רירית האף.
  • הפרעות במערכת קרישת הדם.
  • Hereditary Hemorrhagic Telangiectasia) HHT) : מחלה תורשתית גנטית נדירה אשר גורמת לבעיה מבנית בכלי הדם, וכך לדימומים רבים וחוזרים . בארץ מאובחנים כאלף חולים במחלה.
  • חדירת גופים זרים לתוך חלל האף (התופעה שכיחה בעקר בקרב ילדים).
  • גידולים: שפירים או ממאירים.
  • שימוש ממושך בטיפות או בתרסיסים נוגדי גודש באף: שימוש תדיר במוצר מסוג זה עלול לגרום לפגיעה ברירית האף ובכלי הדם.

 

כיצד מומלץ לפעול במצב כזה?

בשלב ראשון, ההמלצה היא לכופף את הראש קדימה, על מנת שהדם יזרום אל מחוץ לאף ולא יכנס לגרון וחלילה יחדור למערכת הנשימה. יש ללחוץ על האף משני צידו לזמן קצר עד לעצירת הדימום.  במרבית  המקרים, פעולות אלה מספקות.  ניתן גם להיעזר בקירור האף ע"י קרח באמצעות הנחתו על גשר האף. הקרח יסייע בכיווץ כלי הדם ויפחית את הדימום. (כדי להימנע מכוויה מומלץ להשתמש במגבת ולא להניח את הקרח ישירות על העור). גם מציצה של קרח גורמת לכיווץ חלק מכלי הדם האף ולכן אפשר להיעזר בה אם הדבר אפשרי. במקרים שבהם הדימום אינו פוסק, ניתן לשים בנחיר המדמם כדור צמר גפן, אשר יפעיל לחץ על מקור הדימום (מעין טמפון מאולתר). יש להוציאו כמובן בסיום הדימום.

מתי כדאי לפנות לטיפול רפואי?

כאשר מדובר בדימום משמעותי, המלווה ביריקת דם, כאשר הדימום אינו נעצר תוך מספר דקות, חרף לחץ מקומי על האזור, או כאשר מדובר בדימומים חוזרים מהאף.

מה קורה במהלך הבדיקה?

במהלך הבדיקה, הרופא ינסה לאתר את מקור הדימום. במרבית המקרים ניתן יהיה לאתר את מקור הדימום בחלק הקדמי של האף באמצעות בדיקה פשוטה. אם לא ברור מהו המקור, מומלץ לבצע בדיקה נוספת על ידי רופא אף אוזן גרון, בעזרת סיב אופטי המוחדר אל תוך חלל האף, ומאפשר סקירה של כל חלל האף. לעיתים יש צורך גם בביצוע בדיקות דם שמטרתן להעריך את תפקודי הקרישה, את מספר טסיות הדם, מצב ההמוגלובין ועוד. במקרים מסוימים, כאשר לא ניתן לאתר את הגורם באמצעות סיב אופטי, תידרש בדיקת הדמיה (CT לרוב).

מהן האופציות הטיפוליות במקרה כזה?

ישנן מספר אופציות לטיפול בבעיה:

צריבת כלי הדם המדמם: הליך זה ניתן לביצוע באמצעות צריבה כימית (מעין גפרור) או חשמלית (פינצטה חשמלית). הצריבה הכימית מיועדת לטיפול במקרים פשוטים יחסית, והחשמלית מתבצעת לרוב במסגרת בית חולים ומיועדת לצריבת כלי דם גדולים יותר.

מי מלח או משחה: כאשר מקור הדימום הוא יובש, ניתן ללחח את האזור באמצעות מי מלח או באמצעות משחה שומנית הניתנים במרשם רופא.

טמפון ייעודי: ישנם שני סוגי טמפונים שמסייעים לעצור את הדימום: טמפונים נמסים או טמפונים לא נמסים, אותם יש צורך לשלוף לרוב כעבור יום- יומיים. החיסרון הגדול באופציה הזאת נובע מכך שהמטופל לא מסוגל לנשום מהאף בזמן שהוא חסום בטמפון.

צנתור: במקרים קשים בהם כל השיטות נכשלו ניתן לסגור את כלי הדם באמצעות הליך צנתורי שכולל את חסימת כלי הדם הבעייתי.

 לאתר את הגורם במטרה להחליט על סוג הטיפול הרלוונטי. צילום: שאטרסטוק

כאשר מדובר בדימום על רקע גורמים אחרים, הטיפול יבחר בהתאם לגורם: במצבים של חדירת גוף זר, מטרת הטיפול היא להוציאו; אם הדימום מופיע על רקע שימוש בתרופה מסוימת – תיבחן הפסקת הטיפול או החלפת התרופה באחת אחרת; אם מדובר בגידול, סוג הטיפול ייקבע בהתאם לאופיו, גודלו ומיקומו.

לסיכום: דימום מהאף הוא תופעה יחסית שכיחה, ובמרבית המקרים אין סיבה לדאגה. כאשר מדובר בדימום מסיבי או בתופעה שחוזרת על עצמה לעיתים קרובות, יש לגשת לבדיקה אצל מומחה אא"ג. במהלך הבדיקה ינסה הרופא לאתר את הגורם במטרה להחליט על סוג הטיפול הרלוונטי.

ד"ר איתן סודרי הוא מומחה לאף אוזן גרון, מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת במרכז הרפואי רבין.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
ד"ר איתן סודרי- אף אוזן גרון
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום