מפגיעה בראייה ועד לעיוורון: הנזקים העלולים להגרם כתוצאה ממחלות עיניים בגיל הילדות

מזג האוויר, המצב המדיני וגם הבריאות שלנו: העובדות בשטח מוכיחות שלא על כל היבט בחיים אנחנו יכולים לשלוט, לפחות לא באופן מלא. כשמדובר בראייה שלנו, מסתבר שיש כמה פרמטרים במהלך הילדות שלנו, שיכולים להשפיע באופן משמעותי על הסיכוי שלנו לסבול מבעיות קשות באיכות הראייה בעתיד. למעשה, מחלות שונות ומצבים גופניים מסוימים לעיתים עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך בראייה ואף לעיוורון. החדשות הטובות הן שבחלק גדול מהמקרים בהחלט ניתן להציל את הראייה כאשר מחלות או מצבים אלה מאובחנים בזמן.

 בגיל 3 הרופא יבחן את ראיית העומק ואת הראיה של כל עין בנפרד. צילום: שאטרסטוק

אילו בדיקות ראייה חשוב לבצע במהלך הילדות באופן יזום?

מעבר לבדיקה השגרתית המתבצעת לאחר הלידה (בדיקת "רפלקס אדום"), מומלץ לבדוק את הילד אצל רופא עיניים לילדים, גם בגיל שנה, 3 ובגיל 5 שנים. בגיל 3 הרופא יבחן את ראיית העומק ואת הראיה של כל עין בנפרד, ובגיל 5 יבחן שוב את הצורך במשקפיים. מדובר בצמתים משמעותיים ביותר, שבהם עדיין ניתן לעצור מחלות מסוימות שאינן בהכרח מורגשות (כי ילדים אינם מתלוננים, גם כאשר הם רואים מטושטש). מחלות אלה עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך.

אילו מחלות עיניים של ילדים יכולות להוביל לעיוורון?

באופן כללי, ניתן לחלק את המחלות שעלולות להוביל לפגיעה קשה עד כדי עיוורון לשני סוגים: מולדות ונרכשות:

מחלות מולדות:

ישנה קבוצה שלמה של מחלות תורשתיות הגורמות לניוון הרשתית ובשל כך גם לעיוורון. ילדים הסובלים מהן, לרוב מאופיינים בתנועות עיניים תזזיתיות (ריצוד), ובאי יצירת קשר עין.

להלן מספק סוגים של מחלות כאלה:

"נוון רשתית מסוג לבר (Leber congenital amaurosis): מדובר בהפרעה בהולכה החשמלית מהקולטנים של הרשתית למוח. אף כי מראה הרשתית נשאר תקין הילד אינו רואה. במצב כזה, לרוב ניתן להבחין בילד שמתקשה ביצירת קשר עין, אשר עיניו מאופיינות בתנועות "חיפוש". ילדים כאלה מופנים לבדיקת אבחון, ובגיל מוקדם, כבר בסביבות 6 חודשים, הם עוברים בדיקה לתפקוד החשמלי של הרשתית (ERG) ומאובחנים. היום קיימת גם אפשרות לאבחנה של הפגם הגנטי. ילדים שלא עוקבים עד גיל 6 חודשים אינם בהכרח עוורים, ויתכן בהחלט שהם פשוט "מבשילים באחור" ובהמשך יפתחו ראיה תקינה. אחרי גיל חצי שנה יש צורך לברר אם הילד עדין לא עוקב או יוצר קשר עין.

זיהום במהלך ההריון: מדובר בזיהום שפוגע בהתפתחות התקינה של הרשתית, לדוגמה באופן משני ל"טוקסופלזמה" - זיהום תוך רחמי המועבר מהאם אל העובר. הוא עלול להותיר בעיניו העובר דלקת וצלקת ברשתית שבסופו של דבר פוגעת בראייה. זוהי הסיבה שנהוג לבדוק תינוקות מיד לאחר לידתם, ואם אכן מתגלה זיהום כזה הוא מטופל. למרבה הצער, לא תמיד ניתן למנוע את הנזק הנגרם לראייה.

קטרקט מולד: קטרקט (ירוד, עכירות בעדשת העין), הוא מצב שלעיתים רבות מופיע על רקע גנטי או לחלופין על רקע זיהום או אחר. לא תמיד הסיבה ידועה. בד"כ כשהוא מופיע בשתי העיניים מדובר ברקע גנטי. גם מצב זה עלול לגרום לעיוורון כאשר לא מטפלים, כי העדשה העכורה חוסמת את מעבר האור לרשתית, ולכן הוא מחייב התערבות ניתוחית מיידית. לעיתים אחרי הניתוח ישנם סיבוכים, כמו גלאוקומה משנית (secondary glaucoma), שפוגעת בשיקום הראייתי.

גידולים תוך עיניים: מדובר במצב נדיר ביותר, שבו התינוק נולד עם גידול בתוך העין. בדיקת "רפלקס אדום" המתבצעת מיד לאחר הלידה אינה תקינה במקרה כזה ומחייבת ברור מקיף לשלילת גידול או סיבות אחרות להפרעה. (לאחרונה נפתח שרות אבחון טיפול ומעקב לגידולי עיניים לכל תושבי צפון הארץ בבי"ח בני ציון על ידי ד"ר פביאן).

מחלות או מצבים נרכשים:

בנוסף למצבים המולדים שצוינו, חשוב לציין גם את מצבים נרכשים שעלולים להתרחש במהלך הילדות או ההתבגרות. הנה כמה מהמוכרים שביניהם:

מצבים שפוגעים בעצב הראייה: לחץ מתמשך על עצב הראייה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לראייה עד לעיוורון. הסיבה ללחץ כזה יכולה להיות גידול מוחי שמופיע במהלך החיים, ומעלה את הלחץ מפני שהגולגולת היא למעשה קופסה סגורה. בנוסף ישנם מצבים של לחץ ללא גידול "דמוי גידול" (pseudotumor), שיכולים להופיע ללא סיבה, על רקע השמנה או  לאחר נטילת תרופות , לדוגמה "רקוטן" נגד אקנה. פגיעה אחרת בעצבי הראיה מתרחשת בקרב נערים צעירים אחרי צריכת אלכוהול או עישון. גברים אלה סובלים מפגם גנטי במיטוכונדריה ועלולים להתעוור באופן פתאומי, ראשית בעין אחת, ותוך מספר שבועות גם בעין השנייה. במקרה כזה מומלץ לערוך ברור משפחתי ויעוץ גנטי.

פגיעה חודרת בגלגל העין: גם תופעה זו נפוצה יותר בקרב בנים, והיא מתרחשת כתוצאה מנפילה, חבלה חודרת מסכין או ממספרים, או  עקב תאונה. במקרים רבים, מצב כזה עלול לגרום לפגיעה במבנה העין, כולל הרקמה העצבית של הרשתית, ולנזק בלתי הפיך המוביל לעיוורון.

דלקות עיניים: מחלות אוטואימוניות (שמקורן בבעיה במערכת החיסון), לרוב בילדים מלוות בדלקות פרקים, עלולות להוביל לפגיעה בראיה ולעיוורון (uveitis). בד"כ יהיה קשה מאוד להבחין בתסמין המעיד על בעיה בראיה כי העיניים אינן אדומות או מגרדות ולכן חשוב שילדים הסובלים ממחלה זו יעברו בדיקת עיינים, על מנת לזהות סימני דלקת תוך עינית (לא חיצונית) וכן יישארו במעקב.

האם אבחון בזמן מאפשר למנוע את הנזק הצפוי לראייה?

למרבה הצער, התשובה לכך היא לא תמיד. למעשה, חלק מהמחלות שצוינו עלולות לגרום לפגיעה חמורה בראייה גם כאשר הן מאובחנות בזמן. ובכל זאת, ישנה חשיבות רבה לאבחון, המאפשר להעניק לילד את הטיפול הטוב ביותר, שבזכותו במקרים רבים ניתן למנוע את הבעיה ואת ההתדרדרות הצפויה בראייה. שני המצבים שבהם טיפול בזמן יכול להיות יעיל מאוד במניעת נזק עתידי לראיה הם "עין עצלה" ופזילה". במצבים אלה, לרוב התערבות פשוטה מצד רופא העיניים תוכל לסייע במניעת הנזק.

מה חשוב לדעת אודות שני מצבים אלה?

עין עצלה: מדובר במצב שיכול להיגרם כתוצאה משלוש סיבות עיקריות:

1. פזילה – כאשר המוח "מתעלם" מאחת התמונות ה"משודרות אליו" כדי לא לראות כפול.
2. משקפיים – כאשר קיים הבדל בתשבורת בין העיניים, מה שגורם לעין אחת "להתאמץ" כדי לראות ברור ולשנייה נותרת ראיה מטושטשת.
3. חסימה של ציר הראיה - כמו למשל עפעף צנוח או עדשה עכורה שגורמים להפרעה בכניסת האור לעין.

כאשר מדובר בפגם אסתטי או בפזילה, ההורים בד"כ מודעים לחשיבות הבדיקה הרפואית, כיוון שקשה להתעלם מהבעיה  הנראית לעין. אולם, כאשר הילד זקוק למשקפיים קשה מאוד להבחין שישנה עין שפחות מתפקדת. מכאן, קיימת חשיבות רבה בבדיקות הראייה לאורך הילדות. למעשה, אם מטפלים בעין עצלה עד גיל 7 ניתן לגרום לה לתפקד היטב, ולהגיע לחדות טובה שתמנע בעתיד ליקוי ראייה קשה

פזילה: מצב המאופיין בהפרעה בפעילות הדו עינית, בעיקר "בריחה" של העין פנימה או החוצה. לרוב הפזילה מולדת, אך יכולה להופיע גם משנית לגידול במוח או לחץ תוך גולגלתי מוגבר.  צריך לטפל בסיבה שגורמת לפזילה הנרכשת, תוך כדי שמירה על הראיה באמצעות רטייה לכסוי העין הטובה, הרכבת משקפיים ועד לניתוח.

חשוב להקפיד לגשת עם הילד לבדיקת ראייה. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: אם אתם הורים לילדים קטנים, חושב שתדעו שבעיות ראיה מולדות או כאלה המופיעות בגיל הילדות עלולות להוביל לליקוי ראיה חמור עד למצב של עיוורון. לכן, חשוב להקפיד לגשת עם הילד לבדיקת ראייה אצל רופא העיניים בהתאם לגיל הרלוונטי. כאשר קיימת בעיה גנטית או כל בעיית עיניים מוכרת במשפחה, מומלץ להגיע לבדיקות אלה אף בשלב מוקדם יותר.

פרופ' ניצה גולדנברג-כהן, היא מנהלת מחלקת עיניים בבי"ח בני ציון, ופרופ' חבר בפקולטה לרפואה של הטכניון.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.

הכתבה בחסות: ד"ר פישר EYE CARE BABY SENSITIVE  מגבונים עדינים ורכים במיוחד לתינוקות וילדים . לניקוי יסודי של אזור העיניים העפעפיים והריסים.

הכתבה מתפרסמת במסגרת חודש המודעות לבריאות העין ילדים 2019 של עמותת "לראות" ובחסות חברת ד"ר פישר.

www.eyes.org.il