סרטן השד: קרינה תוך ניתוחית

(0)
לדרג

לאחר ניתוח לכריתה חלקית של השד, על המטופלת לעבור טיפולי קרינה כדי למנוע חזרה של הגידול. טכנולוגיה חדשנית מאפשרת בחלק מהמקרים לעבור טיפול קרינה ממוקד חד פעמי במהלך הניתוח עצמו, ולחסוך מהמטופלת סדרת טיפולי קרינה לאחר הניתוח

בית רופאים
053-7932999 (מספר מקשר)

ניתוח הוא אחד האמצעים הטיפוליים הנפוצים בסרטן השד. אם בעבר הרחוק האסטרטגיה הניתוחית המועדפת הייתה כריתה מלאה של השד, הרי שבארבעת העשורים האחרונים יש העדפה לביצוע ניתוח קטן יותר, בו כורתים רק את הגידול עצמו, תוך הקפדה על הסרתו המלאה, או במילים אחרות - הקפדה על שוליים נקיים. ניתוח הכריתה החלקית נחשב נכון יותר, הרבה פחות אגרסיבי וטראומתי לאשה, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית (הניתוח משאיר את מרבית השד הטבעי). עם זאת, בניגוד לכריתה מלאה של השד, שברוב המקרים אינה מצריכה טיפולי הקרנות לאחר מכן, הרי שלאחר כריתה חלקית, יהיה על המטופלת לעבור סדרת טיפולי הקרנות בכדי למנוע חזרה של הגידול.

הגעה יומיומית לבית החולים. צילום: שאטרסטוק

מהי קרינה תוך ניתוחית?

בעשור האחרון פותחה טכנולוגיה הנקראת "קרינה תוך ניתוחית“ (Intrabeam), המאפשרת במקרים מסוימים ובתנאים המתאימים, לחסוך את הצורך בסדרת ההקרנות החיצוניות הנעשית לאחר הניתוח, וזאת על ידי מתן קרינה באופן חד פעמי, במהלך הניתוח, למקום ממנו הוסר הגידול.

כיצד מתבצעת פרוצדורת הקרינה התוך ניתוחית?

השימוש בפרוצדורה מאריך את משך ניתוח הכריתה החלקית הסטנדרטי בכ-25-50 דקות. לאחר הסרת הגידול, תוך הקפדה על שוליים נקיים, תינתן הקרינה באמצעות מכשיר מיוחד, המכוון ישירות אל האזור ממנו הוצא הגידול, ומספק כמות גדולה של קרינה לאזור זה בלבד. חשוב לציין, כי לא בכל מקרה תחסוך הקרינה התוך ניתוחית את הצורך בסדרת ההקרנות החיצוניות. בתחילת כל ניתוח, תיבדק בלוטת הזקיף של המנותחת, כדי לוודא שלא התפשטו אליה תאים ממאירים, שלא התגלו בבדיקות ההדמיה שנעשו טרם הניתוח. אם בבדיקה הפתולוגית הנעשית בתחילת הניתוח יתברר כי הבלוטה נגועה בתאים ממאירים, ניתן יהיה להשתמש בקרינה התוך ניתוחית, אבל המטופלת עדיין תצטרך לעבור הקרנות חיצוניות לאחר הניתוח.

באילו מטופלות ניתן לבצע את הקרינה התוך ניתוחית?

שימוש בקרינה תוך ניתוחית ייתכן אך ורק במטופלות העומדות בתנאים הבאים:

  1. מעל גיל 50;
  2. ללא נשאות גנטית או היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן השד;
  3. בעלות גידול יחיד שקוטרו אינו עולה על 2 סנטימטרים;
  4. בעלות בלוטות לימפה נקיות בבית השחי, המעידות על כך שהמחלה לא התפשטה מחוץ לגבולות השד;
  5. מקור הגידול הוא בצינוריות החלב (גידול דוקטלי);
  6. המחלה היא סרטנית ולא טרום-סרטנית;
  7. הסוג הביולוגי של הסרטן ממנו הן סובלות מבטא קולטנים הורמונליים לאסטרוגן ופרוגסטרון.

מהם היתרונות והחסרונות של השיטה?

כאמור, השימוש בקרינה תוך ניתוחית מייתר במקרים בהם אין התפשטות של הגידול, את הצורך בהגעה יומיומית לבית החולים לסדרה של הקרנות חיצוניות, משך כ-3 עד 5 שבועות. למעשה, קרינה תוך ניתוחית מאפשרת למטופלת לסיים את הטיפול כולו ב"מכה אחת". בנוסף, קרינה תוך ניתוחית מצמצמת את היקף הקרינה וממוקדת באזור הניתוח, כך שאינה פוגעת באיברים סמוכים. כתוצאה מכך, מצמצמת הקרינה התוך ניתוחית את תופעות הלוואי המתלוות לקרינה, העשויות לכלול שלפוחיות בעור, אודם וכאב. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי שיעור ההישנות של המחלה, לאחר שימוש בקרינה תוך ניתוחית, גבוה במעט מאשר שיעור ההישנות של המחלה, לאחר סדרת הקרנות חיצוניות.

אין מניעה מלחזור לפעילות גופנית רגילה. צילום: שאטרסטוק

במה כרוך תהליך ההחלמה וההתאוששות מהניתוח?

ברוב המקרים, המטופלת תשוחרר לביתה יום לאחר הניתוח, כמו בכל ניתוח לכריתה חלקית של השד. בדרך כלל, תוכל המטופלת לחזור לשגרה רגילה, תוך שבועיים-שלושה. אם צלקת הניתוח נסגרה והחלה להחלים בצורה יפה, אין מניעה מלחזור לפעילות גופנית רגילה בשלב זה. כמו כל אשה שחלתה בסרטן השד, יהיה על המטופלת להישאר במעקב שוטף, על פי הנחיות הרופא. במסגרת המעקב, יוודא הרופא שלא מתפתח דימום או זיהום, שאין כאבים או תופעות לוואי יוצאות דופן, שהצלקת מתאחה בצורה תקינה, שלא מתפתח נמק של העור באזור המנותח ושהמהלך הפוסט ניתוחי כולו תקין. בטווח הארוך, יתבצע מעקב כדי לוודא כי אין הישנות של המחלה.

לסיכום: קרינה תוך ניתוחית היא טכנולוגיה המתאימה לחולות מסוימות בסרטן השד. הטכנולוגיה האמורה עשויה, בתנאי שהתאים הסרטניים לא התפשטו מחוץ לגבולות השד, לחסוך מהמטופלת את הצורך בסדרת טיפולי הקרינה החיצונית, הנדרשת לאחר ניתוח לכריתה חלקית של השד. הקרינה התוך ניתוחית נעשית במהלך ניתוח הכריתה עצמו, לאחר שהגידול הוסר, ולאחר שהמנתח וידא כי יש שוליים נקיים. הקרינה נעשית באמצעות מכשיר מיוחד, המוציא קרינה לאזור ממנו הוסר הגידול.

פרופ' דינה לב היא מומחית בכירורגיית שד ובכירורגיה אונקולוגית, מנהלת המרכז לבריאות השד ביחידה לכירורגיה של השד באסותא אשדוד ציבורי וכירורגית בכירה באסיא מדיקל.

סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap doctors.

  • צור קשר
אסיא מדיקל
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום