אופטומטריה לראייה ירודה: חידושים טכנולוגיים

(1)
לדרג
תוכן מקודם

האם אתם או אדם קרוב לכם מתמודדים עם ליקוי ראייה חמור, שאינו נפתר ע"י משקפיים רגילים? חידושים טכנולוגיים מתקדמים שפותחו בעשור האחרון מאפשרים לבעלי ליקויי ראייה חמורים לראות, ולעיתים אף לנהוג ברכב. סקירה מקיפה של כל החידושים

בעשור האחרון התפתח מאוד תחום האופטומטריה לראייה ירודה. במהלך השנים בוצעו מחקרים קליניים רבים, שהיוו פריצת דרך והובילו לגילויים חשובים ולפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. נכון להיום, אמנם לא כל הגילויים המחקריים הובילו למציאת פתרונות יישומיים, אך אלו שכן הובילו לפתרונות יישומיים - שינו לחלוטין את המציאות ושיפרו משמעותית את איכות חייהם של המתמודדים עם ראייה ירודה.

פתרונות "משני חיים" עבור הסובלים מראייה ירודה. צילום: שאטרסטוק

הפיתוחים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר לבעלי ראייה ירודה

כאמור, תחום האופטומטריה לראייה ירודה נמצא בהתפתחות מחקרית וטכנולוגית מתמדת. כבר כיום קיימים לא מעט פתרונות, שניתן להגדיר כפתרונות "משני חיים" עבור הסובלים מראייה ירודה.

בין המחקרים שהובילו לפתרונות החשובים ביותר, שכבר קיימים היום והוכחו כיעילים, ניתן למצוא למשל:

  • פיתוח המאפשר לנצל בצורה מיטבית את שרידי מרכז הראייה (Micro Perimetry);
  • פיתוח חדשני לנהיגה המיועד לאנשים שחדות הראייה שלהם טובה יחסית (6/24-6/12), אך נמצאו כגבוליים או כבלתי כשירים לנהיגה ע"פ בדיקת חדות הראייה של משרד התחבורה;
  • משקפיים עם תאורת לד מובנית;
  • משקפיים מיוחדים שהם למעשה סוג של מערכת טמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור) בשילוב VR (משקפי מציאות מדומה) לבעלי ראיה לקויה מאוד ובעלי תעודת עיוור.

פיתוח המאפשר לנצל בצורה מיטבית את שרידי מרכז הראייה (Micro Perimetry)

מחלות הפוגעות בראייה המרכזית, כגון ניוון מקולרי (AMD) משפיעות באופן משמעותי על הראייה ועל יכולת החולה לבצע פעילויות, הדורשות התמקדות בפרטים כגון קריאה, צפייה בטלוויזיה, זיהוי פנים ועוד. אחד המחקרים הגדולים והמשמעותיים ביותר בנושא נערך בשנת 1988 ע"י המחלקה לאופטומטריה של אוניברסיטת פנסילבניה (Pennsylvania College of Optometry). המחקר שהסתמך על מחקרים רבים נוספים, הוכיח כי חולים שסובלים זמן רב מפגיעה של פחות מ-20 מעלות במרכז הראייה (Maculopathies) לא התקשו בזיהוי אותיות, לא נגרמה להם ירידה בחדות הראייה והרשתית נותרה מתפקדת, אבל כולם דיווחו על האטה בקצב הקריאה, כשמדובר בהעברת המבט מנקודה לנקודה (Saccades). חולים שפגיעתם חמורה יותר סבלו גם מירידה בחדות הראייה.

מסקנת החוקרים היתה שלעין יש יכולת הסתגלות ושינוי בזמן פיקסציה (התמקדות). לכן, יש חשיבות רבה לטיפולים המבוססים על תרגול ושיקום (Fixation Control). על אף שחלפו מאז המחקר הזה כבר כשלושה עשורים, בקליניקות לראייה ירודה, עדיין מיישמים את מסקנותיו בעזרת לוח ייעודי לראייה היקפית. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בתהליך איטי שאינו מאוד מדויק.

Micro Perimetry - הפיתוח הטכנולוגי המתקדם

בהתבסס על מסקנות המחקר שלעיל ועל מחקרים רבים נוספים, שנערכו בנושא זה במהלך השנים, פותח מכשיר חדשני ומתקדם מאוד הנקראMAIA  (Micro Perimetry) המאפשר לנצל את שרידי הראייה בצורה המיטבית!

כיצד המכשיר פועל?

בשלב הראשון, המכשיר מצלם את הרשתית וממפה את האזורים המתפקדים הקרובים ביותר למרכז הראייה. לאחר שמזהים את האזור שבו המטופל רואה בצורה הטובה ביותר, משתמשים בטכניקת ביופידבק, כדי לתרגל את המטופל להביט דרך האזור הזה באופן קבוע. לאחר מכן (או במקביל לתרגול) ניתן להתאים אלמנטי עזר נוספים בתוך המשקפיים, כגון הסטה פריזמתית והגדלה, כדי להקל ולהיטיב עוד יותר את חדות הראייה של המטופל.

פיתוח חדשני לנהיגה

אחד הפיתוחים הטכנולוגיים החשובים שיצאו בשנה האחרונה מיועד לאנשים שחדות הראייה שלהם טובה יחסית (6/24-6/12), אך הם נמצאו כגבוליים או כבלתי כשירים לנהיגה ע"פ בדיקת חדות הראייה של משרד התחבורה.

אנשים רבים שנושאים רישיון נהיגה שנים רבות, מפתחים בעיות שונות בראייה המרכזית, כתוצאה משינויים ברשתית, וראייתם מוגבלת מבחינה חוקית. כך גם צעירים בעלי מחלות גנטיות המתבטאות בחדות ראייה גבולית (כגון: לבקנות, ניסטגמוס ו-Cone Dystrophy), שבעטיין הם אינם כשירים ללימוד נהיגה ע"פ הקריטריונים של משרד הרישוי. במשך שנים רבות, לא נמצא עבורם פתרון שיאפשר להם לנהוג. זאת, מכיוון שכדי לראות יותר טוב, אנשים אלה זקוקים להגדלה היכולה להינתן בדרך כלל ע"י שימוש באמצעים כגון טלסקופ. אבל טלסקופים אינם מתאימים לנהיגה, מפני שהם מצמצמים את שדה הראייה החשוב לנהיגה ומשנים את פרופורציות העצמים הנמצאים מולם (מקרבים ומגדילים).

הפתרון החדשני

הפיתוח החדש שנבחן ונבדק בישראל ואושר לשימוש גם ברחבי אירופה, משתמש בטכניקה המשלבת שתי עדשות המחוברות יחד, בליטוש ובקימור מיוחד, היוצרות עדשה שמגדילה את העצמים המרוחקים ב- 18%, ובנוסף ניתן לייצרה עם מסנן מיוחד המגביר את הקונטרסט (ניגודיות) החשוב בזמן נהיגה, ואף לשלבה גם כמשקפי שמש. יתרונה של העדשה החדשה היא ההגדלה המשמעותית (ב 18%(!, שמירה כמעט מוחלטת של שדה הראייה ושיפור חדות הראייה, הן לצורך פעילויות שגרתיות כגון הליכה וזיהוי פנים; ולעיתים אף ברמה גבוהה מספיק, שבחלק מהמקרים ניתן לשמר את רישיון הנהיגה. החיסרון טמון במשקל הכבד יחסית של המשקפיים (הנובע משילוב העדשות המיוחדות) ובמגוון המצומצם של המסגרות הייעודיות, מהן ניתן לבחור. מדובר בחסרונות זניחים, ביחס לשיפור באיכות החיים שמתאפשר בזכות המכשיר החדשני.

משקפיים עם תאורת לד מובנית

עובדה נוספת שידועה ממחקרים שנערכו בארה"ב, עוד בשנות השישים של המאה הקודמת, היא שאדם בעל ראייה לקויה זקוק לכמות אור גדולה פי 3 בהשוואה לאדם ללא ליקוי ראייה, כדי שיוכל להסתדר בראייה לרחוק או לבצע פעולת קריאה. המחקר שהתבצע בעזרת תאורה פלורסנטית שהיתה נפוצה מאוד בזמנו, הוכיח שהתאורה הפלורסנטית עצמה לא רק מזיקה לעור הפנים והעיניים, בשל היותה מורכבת מגלי אור כחולים (UV קצרים) - אלא שהיא גם מוסיפה מאמץ על מערכת הראייה, בניסיון למקד את גלי האור על הרשתית. היום כבר ידוע שגם לאנשים מבוגרים, ללא מחלות עיניים, יש ירידה ברזולוציית הקליטה של האור ברשתית וכתוצאה מכך גם ירידה בתפיסת הניגודיות (קונטרסט).

הפיתוח החדש

בעשור האחרון התגבר השימוש בתאורת הלד, הידועה כתאורה בריאה, חסכונית וממוקדת, המדמה את תאורת היום בצורה הטובה ביותר, ויש לה מספר גוונים הניתנים לבחירה, גם לתחום האופטיקה לראייה ירודה. כיום, משלבים את תאורת הלד בתוך משקפיים מיוחדים (הנטענים בעזרת סוללה), המאפשרים שימוש בעדשות עם הגדלות שונות, המגיעות גם עד פי 16. התאורה ממוקדת, ללא צל ומותאמת לשדה הראייה. המסגרת מהונדסת בצורה ארגונומית, ש"מתיישבת" על הפנים כדי לתת למשתמש זווית תאורה טובה, לביצוע פעולות יום יומיות ויכולות קריאה וכתיבה טובות. פתרון זה נחשב מהפכני, יעיל ומשנה חיים, גם לאנשים שראייתם לקויה מעט וגם (אולי בעיקר) לאנשים שחדות ראייתם נמוכה מאוד.

 מסורבלים ואינם יכולים לשמש כמשקפיים יומיומיים. צילום: שאטרסטוק

משקפי טמ"ס (טלוויזיה במעגל סגור) בשילוב VR (משקפי מציאות מדומה)

טכנולוגיה נוספת המיושמת בשנים האחרונות בתחום הפתרונות האופטיים לראייה ירודה, היא הטלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס) שמאפשרת הגדלה אלקטרונית באחוזים גבוהים, לאנשים בעלי ליקוי ראייה חמור. בשנים האחרונות, עם התפתחות משקפי המציאות המדומה והמציאות הרבודה (VR) חלה קפיצה טכנולוגית בתחום זה, ע"י שילוב הטמ"ס במשקפיים דמויי מציאות מדומה הכוללים מערכת שמע (OCR) ומצלמה שמגדילה עד פי 18! עם שינויי ניגודיות, כפי שהיה עד היום בטמ"ס שולחני, ובחלק מהמכשירים גם עם אפשרות מובנית של חיבור לאינטרנט, באמצעותWIFI  אוBluetooth  (המאפשר הורדה וצפייה בסרטים ובסדרות).

משקפיים מהפכניים אלה מאפשרים שימוש לראייה לרחוק, לקריאה ולמרחקי ביניים (למשל: מחשב ונגינה) לאנשים הסובלים ממחלות עיניות, כגון: ניוון מקולרי גילי (AMD), רטינופתיה סוכרתית, ניסטגמוס, אלביניזם (לבקנות) ורטיניטיס פיגמנטוזה (RP); ובנוסף, לאנשים שראייתם לקויה מאוד (6/30-6/240) והם בעלי תעודת עיוור!

החסרון טמון שהמשקפיים מסורבלים ואינם יכולים לשמש כמשקפיים יומיומיים, אלא ניתנים לפעילויות ספציפיות בלבד. למרות זאת, אין להם תחליף באשר להגדלה הניתנת ולאיכות הראייה המושגת באמצעותם. כדאי לדעת כי נכון להיום קיימות ברחבי העולם מספר גרסאות למשקפיים האלה. בנוסף, מתקיים פיתוח מתמיד, בניסיון להגיע למוצר הטוב ביותר ללקויי ראייה.

לסיכום: אנשים שראייתם לקויה מאוד, עד כדי קבלת תעודת עיוור, נטו בעבר לאבד תקווה בכל הקשור לזיהוי חפצים ופנים, צפייה בטלוויזיה, קריאה, נגינה או נהיגה. כיום, בזכות הפיתוחים האחרונים, קיימים פתרונות אופטיים שונים, המאפשרים גם לאנשים אלה לחיות חיים איכותיים.

 

נעמי לייזר היא אופטומטריסטית מומחית בראייה ירודה.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

 

 

 

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום