מחלות סרטן הדם: חשיבות התמיכה הרגשית

(13)
לדרג

אדם קרוב לכם חלה בסרטן? אל "תהרגו" אותו בעודף רחמים, אל תעודדו אותו בחוסר רגישות ("זה קטן עליך"), הקשיבו בפתיחות לצרכיו האמיתיים (למרות הפחד הטבעי לגעת בכאב) ותשמרו כוחות גם ל"יום שאחרי" הטיפולים. סקירה מיוחדת לחודש המודעות לסרטן הדם

מאת: גיא תבורי

בעבר, "סרטן" היה שם כולל למספר מצומצם יחסית של סוגי סרטן, שרובם היו קטלניים. באותה עת, כשאדם קרוב לנו היה חולה בסרטן, המשמעות היתה בשורה מרה ממשית, כי הוא עומד למות תוך זמן יחסית קצר. עם השנים, התגלו סוגים ותתי סוגים נוספים של סרטן. במקביל, פותחו טיפולים ותרופות מתאימים. לצד הטיפול הרפואי בסרטן, יש חשיבות עצומה גם לתמיכה הרגשית - בכך נעסוק בהרחבה בהמשך המאמר.

מהם סוגי סרטן הדם? מהי שכיחותו?

בישראל חולים כ-30,000 איש במחלות ממאירות בדם. מדי שנה מאובחנים כ-3,500 חולים חדשים.

בסרטן דם יש סוגי ממאירויות רבים. כל מחלה שונה ביחס למחלות אחרות, על אף ההשתייכות לאותה קבוצה - "סרטן הדם".

קיימים עשרות תתי סוגים של לימפומה ומספר סוגי לוקמיות (כרוניות וחריפות). עם התקדמות הטיפולים, בשנים האחרונות ניכרים הבדלים משמעותיים בין הסוגים השונים של הסרטן, מבחינת אופי הטיפול וההתמודדות. במקרים רבים, החולים כלל אינם יודעים מהו סוג המחלה שלהם ומהו הטיפול המתאים להם.

מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,500 חולים חדשים בסרטן הדם. צילום: שאטרסטוק

מהם החידושים הטיפוליים האחרונים בתחום סרטן הדם?

כיום, עם התקדמות המחקר, קיימים טיפולים מתקדמים, חלקם כימותרפיים, חלקם נלקחים באופן כרוני. הבשורה המשמחת היא שלאחרונה קיימים טיפולים הניתנים לזמן קצוב ואינם כימותרפיים. כך, חוסכים מהחולה את תופעות הלוואי הקשות, הנלוות לכימותרפיה. לכן, חשוב שהרופא ילווה את החולה וישתף אותו בהחלטה הטיפולית המתאימה לו ביותר.

גם כיום, כשאדם מאובחן כחולה בלוקמיה, עדיין רווחת התפיסה כי מדובר בסרטן סופני. זאת, על אף שכיום יש סוגים של לוקמיות כרוניות, שאפשר לחיות איתן לאורך זמן ממושך, ואף למות בשיבה טובה.

כאמור, לצד החידושים הטיפוליים המשמעותיים האמורים לעיל, להיבט הרגשי יש חלק משמעותי בהתמודדות עם המחלה.

כיצד מגיב מטופל לאחר שנודע לו שהוא חולה סרטן?

כשאדם מתבשר כי הוא חולה במחלת הסרטן, התגובה המיידית היא פחד, מתוך אותה תפיסה כי "סרטן" באשר הוא מהווה מחלה סופנית. חולה סרטן חש בדידות גדולה וחשש עמוק. רבים יודעים על מחלת הסרטן, אך מעטים מכירים את ההבדלים בין מחלות הסרטן השונות. לכן, ברגע האבחנה של חולה חדש, מתעצמת בו פעמים רבות תחושת חוסר אונים, אליה נלווים חששות כבדים.

4 המלצות להתמודדות רגשית טובה יותר עם סרטן של אדם קרוב:

  1. בלי רחמים - אחת התגובות האופייניות, כשאנחנו פוגשים אדם חולה בסרטן, היא מבט מלא רחמים, אליו נלווית המחשבה הכמעט אוטומטית כי החולה סופני ועומד למות. כך, אנחנו מקשים מאוד על ההתמודדות של החולה. יתר על כן: כלל לא בטוח שהחולה ימות מסרטן. כאמור, קיימים סוגים רבים של סרטן, חלקם אקוטיים (לעתים, ברי טיפול והבראה); חלקם כרוניים (כלומר: המטופל יתמודד עם הסרטן כל חייו). בחלק מן המקרים, המטופל יהיה במעקב בלבד, ובמקרים אחרים הוא יעבור טיפול באופן קבוע ורציף. לכן, השתדלו להסתכל בגובה העיניים, אפשר להיות אמפטיים - אך אל תרחמו.

  1. אל תעודדו - חולים רבים המתמודדים עם סרטן, נאלצים להתמודד גם עם תגובת הסביבה למחלה, המכונה "תסמונת הפיל בחדר". כך, במקום לשאול "איך אני יכול לעזור?", בוחרים לשתף בחוויות אישיות, להציע טיפולים שונים ואומרים משפטים כגון: "זה קטן עליך", "תהיה חזק" או "אתה צריך לראות את המחלה כמתנה של החיים שלך". כל אלה לא רק שהם לא עוזרים לחולה, אלא עשויים להפוך את ההתמודדות לקשה הרבה יותר. הקרובים למטופל אמנם בטוחים כי הם סייעו והתעלו על הקושי האישי שלהם. עם זאת, התגובה המנומסת והמרוחקת, משאירה את החולה ללא תמיכה מתאימה ולמעשה מעצימה את תחושת הבדידות שלו. בנוסף, פעמים רבות, אנשים שפוגשים את המטופל נלחצים מעצם המחשבה על המחלה, מהפחד שהם יחלו בעצמם, או מהחשש שהמטופל יבכה והם לא ידעו איך להגיב. אז מה כן כדאי לעשות? תהיו אמתיים! למשל: "וואו, אין לי מושג מה להגיד עכשיו או מה עובר עליך, איך אפשר לעזור?"

  1. אל תתייגו את האדם כ"חולה סרטן" - הכוונה היא למשפטים כגון: "את דווקא נראית טוב", "איזה גיבור אתה" וכו'. כל אדם מתמודד עם סרטן בדרך שלו, יש מי שבוחרים "לצאת מהארון" ומספרים לכולם, בעוד אחרים בוחרים להמשיך "עסקים כרגיל" ולא לספר בכלל. כשאנחנו שומעים מאדם קרוב את המשפט "יש לי סרטן", אנו מאבדים לפעמים את שיקול הדעת וגם את ה"טאקט". הדרך הכי טובה היא לשאול את החולה שאלה פתוחה: איך אפשר לעזור? וגם להוסיף שאם הוא זקוק למשהו אתם שם בשבילו. כשאנחנו שואלים שאלה פתוחה, אנו משדרים לאדם שמולנו כי אנחנו באמת רוצים ומוכנים לעזור ולא אומרים זאת כדי לצאת ידי חובה.

  1. המשך תמיכה גם לאחר ההחלמה - כשמטופל מסיים את הטיפולים, הוא אינו בגדר "מחלים" - הוא רק מתחיל את תהליך ההחלמה הנפשי. ההתמודדות עם תקופת ההחלמה מהווה אתגר בפני עצמו. חשוב לשים דגש על ליווי ותמיכה, לא רק במהלך הטיפול במחלה, אלא גם לאחר ההחלמה, כשהחולה שרוי באופוריית הניצחון או הלם מההבראה ומהפסקת הטיפול הממושך. זהו הרגע בו מטופלים מתחילים להתמודד מבחינה נפשית עם המסע הקשה שעברו. אף אחד אינו מכין מטופלים ל"רגע שאחרי". כולם עסוקים במרוץ. לעתים קיים פער בין הציפיה "איך יראו חיי לאחר שאחלים" לבין המציאות. קיים גם פחד מהישנות המחלה. לכן, קיים צורך מהותי בשינוי תפיסה, כשעוברים שלב טיפולי, או כשנפסק הטיפול. הקפידו להיות שם, ולתמוך גם לאחר סיום הטיפולים. זהו שלב מורכב, מפחיד ובלתי מוכר.

השתדלו להסתכל בגובה העיניים, אפשר להיות אמפטיים - אך אל תרחמו. צילום: שאטרסטוק

לסיכום: אנו נמצאים בפתחו של עידן בו ההתמודדות עם מחלת הסרטן מלווה באתגרים חדשים. זאת, משום שבחלק מהמקרים מדובר בהתמודדות עם מחלה כרונית, שניתן לחיות איתה משך שנים ארוכות. מדובר בריצת מרתון רגשית, למטופל ולבני משפחתו. יש חשיבות רבה לתמיכה רגשית וליווי הולם, הן לחולים והן לבני משפחותיהם.

גיא תבורי, עובד סוציאלי וחבר בעמותת חליל האור.

עמותת חליל האור פועלת למען החולים במחלות סרטן הדם בישראל, ומקדמת מדי שנה את חודש המודעות לסרטן הדם.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום