דוח קופות החולים ל-2018: עלייה חדה בגרעון הכללי
מנתוני דוח קופות החולים לשנת 2018 עולה כי הגירעון השנתי הכולל של ארבעת הקופות הגיע לסכום של 352 מיליון שקל – כמעט פי ארבע מהגירעון בשנה הקודמת
האגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים פרסם היום את הדוח המסכם על פעילות ארבע קופות החולים – כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת - לשנת 2018.
להלן עיקרי הדוח:
- עלייה בגרעון הכללי - הגרעון המצרפי (כולל כספי תמיכה) של קופות החולים עמד בשנת 2018 על כ-352 מיליון שקל – מדובר בעלייה בגרעון, לעומת גרעון של כ-94 מיליון שקל בשנת 2017. הגידול בגרעון נובע מגידול משמעותי ביותר בגרעון של מאוחדת שהסתכם לסך של כ-489 מיליון שקל.
- צמצומים בקופ"ח כללית – קופת חולים כללית צמצמה באופן משמעותי את הוצאותיה ובעיקר ריסנה את היקף הרכש מבתי החולים והפחיתה משמעותית בהוצאות הפיתוח – צמצום שאם ימשך, יפגע ברמת השירות של הקופה למבוטחים. בעקבות הצמצום והגידול בתמיכות הממשלה, לראשונה זה למעלה מעשור, שירותי בריאות כללית לא הציגה גרעון וסיימה את שנת 2018 בעודף שהסתכם בכ-23 מיליון שקל (לעומת גרעון של כ-433 מיליון שקל בשנת 2017).
היקף הניתוחים במימון ציבורי גדל באופן משמעותי. צילום: שאטרסטוק
- ירידה בגרעון של בתי החולים של קופ"ח כללית - בתי החולים של כללית סיימו את שנת 2018 בגרעון של כ-2.16 מיליארד שקלים, ירידה בגרעון משנת 2017, שנובע בעיקר מצמצום הוצאות הפיתוח.
- קופת חולים מכבי הציגה עודף גדול בהכנסות – העודף בהיקף של 125 מיליון שקל הינו לאחר שקלול הוצאות הקופה בשל רכש בתי החולים ותרופות ולאחר שקלול הפסדיה כתוצאה מהפעלתו של בית החולים אסותא באשדוד. ההשפעה הגדולה ביותר של התכנית לקיצור תורים נרשמה במכבי, הן בהיקף הוצאות האשפוז במגזר הקהילה, תמיכות הממשלה והפחתת דמי החבר בתוכניות השב"ן.
- גרעון בקופת חולים לאומית - לאומית סיימה את שנת 2018 בגרעון של 11 מיליון שקל.
- גרעון בקופת חולים מאוחדת - קופת חולים מאוחדת סיימה את שנת 2018 עם גרעון בסך של 489 מיליון שקל, לעומת עודף של כ-106 מיליון שקל בשנת 2017 ולאחר חמש שנים של התנהלות מאוזנת. הגידול בגרעון מוסבר בעיקר בעלייה משמעותית, לא מתוכננת, בהוצאות הקופה בכל התחומים המשמעותיים ובהם: אשפוז, שכר ותרופות.
- תכנון לקוי של תקציב הקופות - היקף תמיכות הממשלה גדל בשנים האחרונות והסתכם לסך של כ-3.02 מיליארד שקלים, המהווים שיעור של כ-5.92% מעלות סל הבריאות לעומת שיעור של כ- 2.9% בשנת 2016. חלק משמעותי מהעלייה מוסבר בגידול בהיקף התמיכות בתכנית לקיצור תורים, וגידול בתמיכות לכיסוי הגרעון השוטף השנתי של שירותי בריאות כללית. היקף שיעור תמיכות הממשלה מעלות הסל בשיעורים אלו, בשילוב חוסר הוודאות על מועדי פרסום מבחני התמיכה השונים, פוגעים ביכולת הקופות לתכנן את תקציביהן באופן מיטבי ובהתנהלות השוטפת.
- ירידה בהכנסות ממבוטחים בשל השתתפות עצמית - נמשכת הירידה בשיעור ההכנסות ממבוטחים במסגרת הסל (השתתפויות עצמיות) - בשנת 2018 הן עמדו על 5.92% מעלות הסל, לעומת שיעור נורמטיבי של 6.45% הקבוע בחוק.
- יותר ניתוחים במימון ציבורי וקיצור תורים - התכנית להסטת הפעילות ממימון פרטי לציבורי (הפחתה בניתוחים בשירותי הביטוח המשלים וגידול בפעולות במימון הסל הציבורי) ולקיצור התורים, עקפה את היעדים שהוגדרו לה. המשמעות: הגדלת היקף הניתוחים במימון ציבורי באופן משמעותי, מעבר להפחתת היקף הניתוחים במימון פרטי - מהלך אשר צמצם את זמן ההמתנה הממוצע לביצוע הניתוחים.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ציין כי: "מערכת הבריאות משוועת לתוספת משאבים ואנחנו לא נרפה במאמצים להגדיל את התקציבים למען ציבור החולים. הדוח מדגיש שוב את הצורך בתוספת משאבים למערכת באופן מתוכנן ומנוהל. סוגיית הגירעון שקופות החולים בישראל נמצאות בו נידונה ביני לבין ראש הממשלה לפני שהכנסת פוזרה ואני מקווה שהסיכומים על תוספות התקציב יתממשו גם לאחר מערכת הבחירות."
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הוסיף: "ברור לכל היום שהמערכת זקוקה לתוספת משאבים, והנתונים שאנו מפרסמים מראים זאת בבירור. חשוב שמשאבים אלה יינתנו באופן מתוכנן ומראש ולא באמצעות הסכמים רטרואקטיביים שמונעים אפשרות ניהול ושיפור המערכת. אנחנו נמשיך לפרסם נתונים לציבור שיאפשרו לו להבין לעומק את מצב המערכת ולקדם את השיח הציבורי בנושא."
