עלייה במספר הלידות במשקל נמוך: האם יש דרך למנוע?
ארגון הבריאות העולמי פרסם לאחרונה כי חלה עלייה מדאיגה במספר הלידות במשקל נמוך ברחבי העולם. מהם הגורמים ללידות במשקל נמוך? מהן הסכנות הכרוכות בכך וכיצד ניתן למנוע את התופעה?
לאחרונה הודיע ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי משקל לידה נמוך ממשיך להוות בעיה משמעותית בבריאות הציבור ברחבי העולם, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. על פי ההערכות 15%-20% מכלל הלידות ברחבי העולם הן במשקל לידה נמוך, זאת אומרת - אחד מכל שבעה תינוקות נולד במשקל לידה נמוך, ובסך הכל למעלה מ-20 מיליון לידות בשנה.
מהו משקל לידה נמוך?
ההגדרה הרפואית של משקל לידה נמוך נחלקת לשני סוגים:
- משקל לידה נמוך אבסולוטי (LBW - low birth weight) - הגדרה זו מתייחסת למשקל היילוד האבסולוטי, ללא קשר לגיל ההריון. משקל לידה נמוך על פי ההגדרה הזו הוא משקל הנמוך מ-2.5 קילוגרמים. מרבית המקרים של משקל לידה נמוך מיוחסים ללידות מוקדמות. במקרים אלה, משקלם הנמוך של היילודים נובע לרוב מהעובדה שהעובר לא הספיק לגדול דיו ברחם ונולד טרם זמנו.
- משקל לידה נמוך לגיל ההריון (small for gestational age) - הגדרה זו בוחנת את משקל היילוד ביחס לשבוע ההריון בו הוא נמצא. משקל הריון נמוך על פי הגדרה זו הוא מתחת לאחוזון 10, על פי עקומות גדילה מקובלות. במקרה זה הטרמינולוגיה המקובלת הינה האטה או עיכוב בגדילה התוך רחמית.
ההתייחסות במאמר של ארגון הבריאות העולמי הינה למשקל לידה נמוך אבסולוטי, אך כאשר באים לבחון את הגורמים ואת ההשפעה הבריאותית, יש חשיבות גם לבחינה של משקל הלידה ביחס לגיל ההריון.
כך למשל, לידת תינוק במשקל קטן מ-2.5 קילוגרמים בשבוע ה-40 להריון, תצביע על אלמנט כלשהו במהלך ההריון שגרם לכך שהעובר לא גדל כראוי; אך לידה של תינוק באותו משקל בשבוע ה-32 להריון תצביע על כך שהתינוק גדל ברחם כמו שצריך והמשקל הנמוך שלו הוא תוצאה של שבוע הלידה המוקדם (הפגות).
יש חשיבות גם לבחינה של משקל הלידה ביחס לגיל ההריון. צילום: שאטרסטוק
מהם הגורמים להאטה בגדילה תוך רחמית?
כדי שעובר יתפתח בצורה טובה, עליו לקבל את כל הצרכים הדרושים לו (חומרי מזון – nutrients, גזים וכו'). העברת המזון מתבצעת מהאם דרך השיליה לעובר, כך שלמעשה ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות להאטה בגדילת העובר:
- חסר תזונתי אימהי/מחלה אימהית משמעותית - במצב זה חסר תזונתי משמעותי לאם ו/או מצב מחלה כרוני יוביל לעיכוב בהעברת אספקת ה"מזון" לעובר.
- הפרעה בתפקוד השיליה - השיליה הינה היחידה התפקודית אשר אחראית לשחלוף המזון והגזים בין האם לעובר. מצבים בהם ישנה הפרעה בתפקוד השלייתי נקראים "אי ספיקת שליה". במצב זה העובר יסבול מחסר תזונתי, בהתאם למידת תפקוד השיליה וללא קשר לחסר תזונתי אימהי. בעיה זו עולה בשכיחותה בשנים האחרונות, בעיקר במדינות המפותחות, לאור עלייה בגורמי סיכון להפרעות שיליה. בין גורמי הסיכון נמצאים: גיל אימהי מבוגר, מחלות רקע כגון יתר לחץ דם, השמנת יתר וסוכרת קשה, טיפולי פריון והריונות מרובי עוברים וכן תסמונות ייחודיות להריון, דוגמת רעלת הריון.
- בעיה הקשורה בעובר עצמו - כגון הפרעה כרומוזומלית, מומים אנטומים או מחלות זיהומיות, הגורמות לפגיעה עוברית ישירה.
מהן ההשלכות הבריאותיות של לידה במשקל נמוך?
משקל לידה נמוך קשור לתחלואה ביילוד בטווח הקצר (סביב הלידה), בטווח הקרוב ובטווח הארוך, ללא קשר לסיבה שהובילה לכך (חסר תזונתי של האם או הפרעה בתפקוד השלייתי).
סיבוכים בטווח הקצר: בטווח הקצר, סביב הלידה, משקל נמוך עלול להוביל לסיבוכים שונים, כגון: מצוקה של העובר, צורך בניתוחים קיסריים, נתוני אפגאר ו-PH נמוכים, ואף צורך בהחייאה סביב הלידה. בחלק מהמקרים העוברים כלל לא שורדים את הלידה.
סיבוכים בטווח הקרוב: הסיבוכים בטווח הקרוב כוללים את הסיכון לפתח הפרעות מטאבוליות (דוגמת היפוגליקמיה לאחר לידה), הפרעות נשימתיות, הפרעות במערכת העיכול וכדומה.
סיבוכים בטווח הרחוק: יילודים אשר נולדו במשקל לידה נמוך הינם בסיכון יתר לפתח הפרעות התנהגות, הפרעות קוגנטיביות ואף תסמונת מטבולית ומחלות קרדיווסקולריות בגיל הצעיר.
מהם הגורמים לסיבוכים בטווח הרחוק?
אחת מהתיאוריות המובילות בעניין זה היא התיאוריה ע"ש ברקר (FOAD - fetal origin of adult disease), שלפיה אירועים שונים שקרו ברחם עלולים להוביל לשינויים אפיגנטיים, שעיקרם, שינויים במנגנוני הבקרה והביטוי של הגנים השונים אשר יובילו לביטויי חולי בגיל הבגרות.
כשעובר חשוף לחסר תזונתי (עקב מחלה/חסר אימהי או אי ספיקת שיליה) נוצרים שינויים אפיגנטיים, אשר מטרתם לסגל לעובר יכולת התמודדות עם מצבי עקה. לאחר לידה, מערכות העובר מתקשות להתמודד עם תנאי השפע, שהם ההפוכים מאלה שהעובר "הורגל" אליהם ברחם ואותו הפער עלול להתרגם לתחלואה עתידית.
חשוב לדעת: נשים רבות שיולדות תינוקות במשקל נמוך, נוטות לאחר הלידה להאכיל "ביתר" את התינוק כדי שיעלה במשקל, אך הן אינן מודעות לכך שהעלייה המהירה במשקל לא רק שאינה מורידה את הסיכון לסיבוכים השונים, אלא אף מגדילה אותו. לכן, ההמלצה היום היא לא להאכיל ביתר תינוקות קטנים, אלא על פי קצב דרישתם.
משקל נמוך עלול להוביל לסיבוכים שונים, אחד מהם יכול להיות הצורך בביצוע ניתוח קיסרי. צילום: שאטרסטוק
כיצד ניתן לטפל/למנוע לידות עם משקלי לידה נמוכים?
הטיפול הכי טוב הוא כמובן מניעה, אך היות ומשקלי לידה נמוכים נובעים מסיבות רבות אין פיתרון קסם אחד.
עבור נשים הנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת, ניתן להמליץ על תכשירי פרוגסטרון בהריון והימנעות מטיפולי פיריון כאלה אשר יכולים להוביל להריונות מרובי עוברים בשיעור גבוה.
עבור נשים עם מחלות רקע, לרבות השמנת יתר ויתר לחץ דם, רצוי להקפיד להרות לאחר איזון אופטימלי של מחלות הרקע וירידה במשקל.
לנשים שנמצאות בקבוצת הסיכון לפתח הפרעה שלייתית (רעלת הריון) – ניתן לשקול טיפול באספירין במהלך ההריון, שנמצא כיעיל בהפחתת הסיכון לרעלת.
ד"ר רינת גבאי בן-זיו היא גניקולוגית, מנהלת מחלקת אם ועובר במרכז הרפואי הלל יפה.
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.
