פיברומיאלגיה: איך להקל על הכאב?

(0)
לדרג
תוכן מקודם

כאב מפושט בכל הגוף, המלווה בעייפות ובקשיי שינה, עלול להעיד על תסמונת פיברומיאלגיה. אמנם, חוסר מודעות לנושא עלול לגרום לעיכוב באבחון, אך מרגע שהתסמונת מאובחנת, ניתן להציע לחולה מגוון דרכים טיפוליות שעשויות להקל על מצבו

רופא ריאומטולוג
053-7003390

כ-3-4 אחוזים מכלל האוכלוסייה לוקים בפיברומיאלגיה, או "דאבת" במינוחה העברי. מדובר בתסמונת כאב מרכזית, השכיחה בעיקר בקרב נשים, אשר גורמת לשיבוש מנגנוני הכאב במוח. היא מתבטאת בהעצמה של כאב, וכרוכה בכאבים מפושטים בכל הגוף, לצד תופעות נוספות כגון: הפרעות בשינה, עייפות מתמשכת, בעיות ריכוז וזיכרון ועוד. יש להדגיש כי לא מדובר במחלה דלקתית ולא בדלקת מפרקים. למעשה, התסמונת מאובחנת למרות נוכחות בדיקות מעבדה שגרתיות תקינות.

עלולה להופיע בגילים שונים. צילום: שאטרסטוק

מי עלול לסבול מהתסמונת?

פיברומיאלגיה עלולה להופיע בגילים שונים, כולל בילדות. היא גורמת לפגיעה בתפקוד הפונקציונלי ובאיכות החיים של הלוקים בה, ועלולה להיות שכיחה יותר בקרב אנשים שסובלים במגוון מחלות כרוניות אחרות -דלקתיות, חיסוניות וזיהומיות. הלוקים בתסמונת, עלולים לחוות פגיעה משמעותית באורח החיים. לכן, קיימת חשיבות באבחון ובטיפול מוקדם ככל שניתן, המצמצם את התסכול הכרוך באי הוודאות המתלווה ללוקים בה, עד לאבחונה.

מדוע זה קורה?

ישנן עדויות לחשיבות הרקע הגנטי. לכן, לא נדיר למצוא חולים שלהם הורים, בני דודים, או אחים, הסובלים מהתסמונת. בנוסף, לעיתים קרובות התסמונת  מתפרצת  לאחר טריגר, דוגמת  טראומה גופנית, כגון חבלה, תאונת דרכים (בייחוד כאשר במהלכה מתרחשת "צליפת שוט" – פגיעה באזור הצוואר הנובעת מהדף), ולעיתים על רקע טראומה נפשית, אקוטית או מתמשכת, ובפרט עקב תסמונת "פוסט טראומטית". שכיחותה של התסמונת עולה, כאשר היא מתלווה למגוון מחלות אוטואימוניות ומחלות דלקתיות אחרות, כולל זיהומים כרוניים. כך לדוגמה, בחולי "לופוס" (זאבת – מחלה אוטואימונית), שכיחותה יכולה להגיע ל-20-30 אחוז, שזה הרבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עובדה זו חיונית לצורך אבחון מדויק. על רופא המטפל בחולה מסוג זה, להבין שהסימפטומים החדשים שהחולה מציג הינם פיברומיאלגיה משנית, למחלה האוטואימונית ואינם בהכרח מעידים על המחלה עצמה.

 

כיצד מאבחנים פיברומיאלגיה?

האבחון נעשה לאחר שהחולה מדווח על הסימפטומים הטיפוסיים המוכרים, שכוללים כאמור כאבים מפושטים בכל הגוף, עייפות ועוד. זאת במקביל לבדיקה המדגימה כאב המופק באמצעות לחץ על נקודות טיפוסיות מסוימות בגוף, המכונות "”Tender points. ואולם, כיום אפשר לאבחן פיברומיאלגיה גם ללא בדיקת הנקודות הרגישות, אלא על פי אזורי כאב שונים בגוף ולפי מדדים אחרים כגון: חומרת השינה הלא מרעננת, העייפות, בעיות קוגניטיביות ומגוון סימפטומים גופניים אחרים. למרבה הצער, המודעות לאבחון התסמונת עדיין נמוכה יחסית. במקרה הקלאסי, החולה יתחיל לסבול מכאבים במקומות שונים בגוף, שעם הזמן יתפשטו לכל הגוף. הוא יהיה עייף מהרגיל, יתקשה לישון ויחווה סימפטומים נוספים, וזאת בנוכחות בדיקות מעבדה שגרתיות תקינות. במצב זה, החולה נודד בין מומחים שונים עד אשר הוא מאובחן לבסוף בתסמונת. תהליך כזה עלול להימשך לעיתים גם מספר שנים. רופא מומחה בראומטולוגיה ידע לאבחן את המצב, למנוע את הסחבת ולצמצם את הסבל.

 

איך מטפלים בפיברומיאלגיה?

הטיפול מורכב, וכרוך בשימוש בתרופות לצד טיפולים משלימים נוספים ושינוי באורח החיים. ראשית, קיימת חשיבות רבה לביצוע פעילות אירובית, מתונה ומדורגת, כגון הליכה או שחייה. גם "הידרותרפיה" (טיפול פיזיותרפיה במים), עשוי להקל על הסימפטומים. מעבר לכך, ישנן עדויות לפיהן טיפול ב"טאי – צ'י" (אמנות לחימה סינית), וטיפול קוגניטיבי, CBT – יכולים לסייע. לצד הטיפול הגופני והנפשי, קיימות מגוון תרופות המיועדות לטיפול בתסמונת. מדובר בתרופות נוגדות כאב, העשויות להקל על הכאב, תרופות אנטי דיכאוניות ותרופות אנטי אפילפטיות, אשר מקלות את הכאב, למרות שבמקור פותחו למטרה שונה.

שילוב של תרופות מקבוצות שונות. צילום: שאטרסטוק

האם הטיפול התרופתי כרוך בתופעות לוואי?

טיפול זה מותאם לכל חולה באופן אישי, כך שאי אפשר לדעת מראש איזו תרופה תתאים לכל אחד. במקרים קשים, מומלץ על שילוב של תרופות מקבוצות שונות. תופעות הלוואי של התרופות כוללות בין השאר תחושת נמנום, טשטוש, השמנה, בחילות ועוד. אגב, חולים קלים אשר אינם מעוניינים בטיפול תרופתי, יכולים לנסות את הטיפולים המשלימים שהוזכרו שבמקרים מסוימים ימנעו את הצורך גם בטיפול תרופתי.

לסיכום: פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב, הפוגעת באופן משמעותי בתפקוד ובאיכות חייו של החולה. אבחון מוקדם של המחלה יביא לצמצום התסכול והסבל של הלוקים בה, ולטיפול מוקדם ככל שניתן. על הרופא המטפל מוטלת האחריות לעשות כל שביכולתו, על מנת להקל על כאבו של החולה, מאחר שכאב מתמשך גורם לפגיעה משמעותית באורח החיים. בעידן הנוכחי בו ישנה מודעות לטיפול בכאב כרוני, אין מקום לאמירה "תלמד לחיות עם הכאב".

פרופ' דן בוסקילה הוא מומחה לראומטולוגיה ורפואה פנימית.

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל הלפרין, כתבת zap doctors.

  • קבע פגישה
  • שאל אותי
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום