חצבת בישראל: שישה פעוטות נפטרו מתחילת ההתפרצות - משרד הבריאות מקדים חיסונים
התפרצות החצבת בישראל גבתה מתחילת ההתפרצות החודש אפריל האחרון את חייהם של שישה פעוטות - ארבעה מהם בשבועיים האחרונים, והובילה לכמעט אלף נדבקים מאובחנים ולעשרות אשפוזים. משרד הבריאות הודיע על הקדמת החיסונים לתינוקות. מה הם תסמיני המחלה, מדוע היא כה מידבקת ואיך מתגוננים?
מציאות בריאותית מטרידה בשבועות האחרונים בישראל: החצבת, מחלה ויראלית שהייתה נדירה יחסית בשנים האחרונות, חזרה במלוא עוצמתה. על פי נתוני משרד הבריאות, נכון לתחילת ספטמבר 2025 אובחנו כ-967 מקרים מאומתים, כאשר ההערכה היא שמספר הנדבקים בפועל מגיע לכמעט 4,000 איש, רובם המכריע הם ילדים שלא חוסנו. על פי דיווח עדכני של משרד הבריאות, נכון להיום מאושפזים 24 חולי חצבת, רובם ילדים עד גיל שש שלא התחסנו נגד חצבת, ומתוכם שבעה ילדים מאושפזים בטיפול נמרץ. מתחילת ההתפרצות בחודש אפריל נפטרו שישה פעוטות, ארבעה מהם בשבועיים האחרונים, כולם בני פחות משנתיים וחצי ולא מחוסנים.
פטירתם של הפעוטות מטלטלת את הציבור ומזכירה עד כמה המחלה עלולה להיות קטלנית. משרד הבריאות הכריז על היערכות חירום, הקים מרכזי חיסון ניידים והורה להקדים את החיסון נגד חצבת כבר מגיל חצי שנה. לנוכח המציאות הזו, חשוב להבין מהי המחלה, למה היא כל כך מדבקת, מה הם הסיכונים ובעיקר, איך אפשר למנוע את הטרגדיה הבאה.
משרד הבריאות: "מדובר בהצלת חיים"
בהודעה הרשמית שפרסם משרד הבריאות נכתב: "בעקבות מקרי התחלואה והתמותה האחרונים, משרד הבריאות מאפשר מתן חיסון נגד חצבת גם לתינוקות בגילאי 6–11 חודשים. חיסון זה יינתן ללא צורך בתור בטיפות החלב ובקופות החולים והוא אינו מחליף את החיסונים בשגרה אלא מוסיף שכבת הגנה קריטית". עוד צוין בהודעה כי החיסון המוקדם מומלץ במיוחד לתינוקות החיים או מבקרים ביישובים שבהם יש התפרצות פעילה.
בהודעה נאמר: "אנו עדים להתפרצות חמורה של מחלת החצבת בישראל, אשר כבר גבתה את חייהם של מספר פעוטות. מדובר במחלה מידבקת במיוחד, הניתנת למניעה באמצעות חיסון פשוט ובטוח. משרד הבריאות קורא לכל ההורים להשלים את החיסונים של ילדיהם בהקדם – מדובר בהצלת חיים, פשוטו כמשמעו, הן של ילדיהם והן של ילדים אחרים בסביבתם".
מהי מחלת החצבת?
החצבת היא מחלה נגיפית חריפה, הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת הפרמיקסו־וירוסים (Morbillivirus). המחלה מוכרת לאנושות זה מאות שנים, ולמרות תכניות חיסון מקיפות, היא עדיין לא הוכחדה. החצבת מתפשטת בקלות רבה – מספיק מגע קצר או שהייה באותו חלל עם חולה פעיל כדי להידבק. הוירוס מועבר דרך טיפות זעירות המשתחררות לשיעול או עיטוש, והוא מסוגל לשרוד באוויר ובחלל סגור במשך כשעתיים. התקופה הבין-דורית (זמן ההדגרה) נעה בין שבעה ימים ל-21 יום מרגע החשיפה לנגיף ועד להופעת התסמינים הראשונים, כאשר הממוצע הוא כ-10-14 ימים.
למה החצבת כל כך מדבקת?
החצבת נחשבת לאחת המחלות המדבקות ביותר באוכלוסיה. שיעור ההדבקה בקרב אנשים לא מחוסנים שנחשפו לחולה מגיע ל־90%. המשמעות היא שכמעט כל אדם שאינו מחוסן ונמצא ליד חולה פעיל יידבק. נתון זה מחייב שמירה על שיעור התחסנות גבוה מאוד באוכלוסיה (לפחות 95%) כדי להשיג "חסינות עדר" ולבלום את התפשטות המחלה. כל ירידה מתחת לרף זה פותחת פתח להתפשטות המחלה, במיוחד באזורים מסוימים עם שיעורי חיסון נמוכים.
מה הם הסימפטומים של חצבת?
בשלב הראשון מופיעים תסמינים כלליים הדומים למחלת חום: חום גבוה (עד 40 מעלות), נזלת, שיעול יבש ועיניים דומעות. לאחר כיומיים־שלושה ניתן להבחין בכתמים לבנים־אפורים אופייניים בתוך חלל הפה המכונים "כתמי קופליק" - סימן אבחנתי ייחודי למחלה. בהמשך, מופיעה פריחה אדומה־כתמתמה מובהקת, שמתחילה באזור הפנים והצוואר ומתפשטת בהדרגה לשאר הגוף - תחילה לגפיים העליונות ולאחר מכן לגפיים התחתונות. הפריחה נמשכת מספר ימים ונעלמת בהדרגה באותו הסדר שבו הופיעה.
החולה מדבק ביותר בתקופה של ארבעה ימים לפני הופעת הפריחה ועד ארבעה ימים לאחר הופעתה. אצל רוב הילדים המחלה חולפת תוך שבע עד עשרה ימים, אך אצל חלקם עלולים להופיע סיבוכים חמורים: דלקת ריאות (הסיבוך השכיח ביותר), שלשולים קשים, דלקת אוזן תיכונה, דלקת מוח (אנצפליטיס) ואף מוות.
מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר?
החצבת מסוכנת לכל אדם לא מחוסן, אך יש קבוצות פגיעות במיוחד: תינוקות מתחת לגיל שנה (שעדיין לא הגיעו לגיל החיסון הרגיל), ילדים עם מערכת חיסון מוחלשת, נשים הרות שאינן מחוסנות ומבוגרים שלא חוסנו בילדותם או שלא חלו במחלה. בישראל החיסון הראשון ניתן בגיל שנה והשני בכיתה א'. אולם בעת התפרצות פעילה, כמו זו שמתרחשת כעת, משרד הבריאות מאפשר הקדמת החיסון לגיל חצי שנה כדי להגן על התינוקות הפגיעים ביותר.
תינוקות עד גיל שישה חודשים בדרך כלל מוגנים על ידי נוגדנים שקיבלו מאמם (אם האם מחוסנת או חלתה במחלה), אך הגנה זו נחלשת עם הזמן ונמוגה לחלוטין עד גיל שנה.
איך מתגוננים מפני חצבת?
הדרך היעילה ביותר היא באמצעות חיסון. החיסון המשולב MMR (חצבת, חזרת, אדמת) נחשב בטוח מאוד ויעיל ביותר, עם שיעורי הגנה של מעל 95% לאחר שתי מנות. חשוב להדגיש כי החיסון הניתן לתינוקות בני חצי שנה בעת התפרצות אינו מחליף את החיסון הרגיל, אלא מוסיף שכבת הגנה מוקדמת שיעילותה נעה בין 70% ל-85%.
בנוסף לחיסון, בידוד חולים הוא אמצעי מניעה חיוני – חולה חצבת צריך להישאר בבית לפחות ארבעה ימים לאחר הופעת הפריחה כדי למנוע הדבקה של אחרים. חשוב גם לשמור על היגיינת ידיים טובה ולהימנע מהתקהלויות במקרה של חשד למחלה. למי שנחשף לחולה חצבת ואינו מחוסן, ניתן לקבל חיסון עד 72 שעות מהחשיפה או טיפול בנוגדנים (אימונוגלובולין) עד שישה ימים מהחשיפה, בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
התפרצות החצבת בישראל 2025
נכון לסוף ספטמבר 2025, מוקדי ההתפרצות הפעילים הם ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, חריש, נוף הגליל, קריית גת ואשדוד. כ-967 מקרים מאומתים אובחנו, כאשר משרד הבריאות מעריך שהמספר האמיתי מגיע לכ-4,000 נדבקים בפועל, רובם ילדים לא מחוסנים.
למרבה הצער, שישה פעוטות נפטרו מתחילת ההתפרצות. המקרה הטרגי האחרון היה פעוט בן שנה ועשרה חודשים מירושלים, לפני כן נפטר פעוט בן שנה וארבעה חודשים מירושלים ותינוקת בת 13 חודשים שנלחמה על חייה חודשיים במכונת אקמו לפני שנפטרה מסיבוכי המחלה.
החיסון אינו רק החלטה אישית אלא אחריות ציבורית והוא מציל חיים. אילוסטרציה: שאטרסטוק
הנתונים ממחישים עד כמה המחלה קטלנית, בעיקר בקרב מי שאינם מחוסנים ומזכירים את התפרצות החצבת הקשה שהתרחשה בישראל בשנים 2018-2019, שבה נדבקו למעלה מ-4,300 איש ונפטרו שלושה חולים.
מידע להורים: מתי מתחסנים נגד חצבת בישראל?
מנה ראשונה (שגרה): בגיל 12 חודשים, במסגרת החיסון המשולב MMR (חצבת, חזרת, אדמת).
מנה שנייה (שגרה): בכיתה א', גם כן במסגרת MMR. בזמן התפרצות, מומלץ להקדים את המנה השנייה לגיל שנה וחצי.
בזמן התפרצות: משרד הבריאות מאפשר כעת להקדים את החיסון ולתת מנה נוספת לתינוקות בני 6–11 חודשים, במיוחד אם יש קשר משפחתי או חברתי לאנשים המתגוררים או מבקרים ביישובים עם התפרצות פעילה.
חשוב לדעת: החיסון המוקדם לא מחליף את מנות השגרה – התינוק יקבל שוב את החיסון בגיל שנה ובכיתה א'. יעילות החיסון המוקדם נמוכה יותר (70%-85%) לעומת החיסון במועד הרגיל (+95%).
חיסון למי שנחשף לחולה חצבת: ניתן לקבל חיסון עד 72 שעות מהחשיפה, או טיפול בנוגדנים (אימונוגלובולין) עד שישה ימים מהחשיפה, בהתאם להמלצת רופא.
מי נחשב למחוסן? ילידי 1956 ומטה (נחשבים בעלי חסינות טבעית), ילידי 1957-1977 זקוקים לשתי מנות MMR או תיעוד רפואי מתאים, ילידי 1978 ואילך זקוקים לתיעוד של שתי מנות או חיסוני שגרה מלאים.
לכו להתחסן!
החצבת איננה מחלה "של פעם" – היא כאן ועכשיו והיא מסוכנת יותר מתמיד. התפרצות 2025 בישראל גבתה חיי פעוטות והביאה לאשפוזים רבים, אך גם הזכירה לכולנו את חשיבות החיסון. חיסון פשוט, יעיל ובטוח יכול למנוע את המקרה הבא, להציל חיים ולבלום את ההתפשטות.
מעבר להגנה האישית, חיסון הוא אחריות חברתית. כאשר שיעור ההתחסנות באוכלוסיה יורד מתחת ל-95%, נפגעת "חסינות העדר" שמגנה על מי שאינם יכולים להתחסן, כמו תינוקות קטנים מתחת לגיל שנה או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
האחריות מוטלת על כולנו – ההורים, מערכת הבריאות והקהילה – כדי להבטיח שלילדים בישראל תהיה הגנה אמיתית מפני מחלה קטלנית שניתן למנוע. כל מקרה של תינוק שאיבד את חייו מזכיר לכולנו שהחיסון אינו רק החלטה אישית אלא אחריות ציבורית. החיסון מציל חיים – פשוטו כמשמעו.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
(צילומים: שאטרסטוק)
