אוסטאופורוזיס: למנוע שברים ולשמור על איכות חיים

(3)
לדרג

העצמות של חולי אוסטאופורוזיס עלולות להישבר בקלות: די בנפילה מגובה עמידה, כדי לגרום לשבר. החדשות הטובות: טיפול נכון עשוי למנוע את השבר הבא. מהם הטיפולים החדשניים והבדיקות המומלצות? כתבה לרגל יום האוסטאופורוזיס העולמי (20.10)

מאת: ד"ר ונסה רואש

אוסטאופורוזיס היא מחלה שקטה: אפשר לחלות בה בלי להרגיש כל כאב, עד לרגע שבו מתרחש שבר. מרגע השבר, עלולים לחוות ירידה באיכות החיים; וירידה בתפקוד, שהולכת ומחמירה. לעיתים, המחלה אף עלולה לגרום למוות בקרב מטופלים קשישים.

שברים במקומות מסוימים אופייניים יותר באוסטאופורוזיס, לעומת שברים אחרים. כך, למשל: שברים באצבעות כף היד או כף הרגל לרוב אינם שברים אוסטיאופורוטיים, אלא שברים העלולים לקרות לכל אדם. לעומתם, שברים בעמוד השדרה, בירך, בצלעות, באגן, באזור שורש כף היד ובכתף - שכיחים יותר בקרב חולי אוסטאופורוזיס.

שברים בעצם הירך ובחוליות עמוד השדרה הם השברים החמורים ביותר, בקרב חולי אוסטאופורוזיס. שברים אלה עלולים לגרום לכאב רב, לנכות ולמגבלה תפקודית קשה. בקרב מטופלים קשישים, שסבלו משבר בעצם הירך, יש שיעורי תמותה גבוהים. זו הסיבה לכך שאבחון מבעוד מועד (לפני השבר הראשון) ומתן טיפול מתאים למניעת השברים - הם בעלי חשיבות יתרה, לשמירה על חייהם של החולים.

שברים באזור שורש כף היד נחשבים לשכיחים בקרב חולי אוסטאופורוזיס. צילום: שאטרסטוק

מה כולל האבחון והטיפול במחלה, למניעת שברים?

אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקה שנקראת "צפיפות עצם". הבדיקה מבוססת על קרינת רנטגן ממוקדת, שעוצמתה נמוכה יחסית. הבדיקה מאפשרת להעריך את חוזק העצם. הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הגב ונמשכת כחמש דקות. לרוב, הבדיקה כוללת סריקה של שני אזורים בגוף: עמוד השדרה המותני ואזור הירכיים.

אזורים אלה מנבאים בצורה הטובה ביותר את הסיכון לשברים. בדיקת צפיפות העצם מספקת הערכה לחוזק העצם. ככל שצפיפות העצם נמוכה יותר - כך הסיכון לשברים גדל.

חשוב להדגיש שכאשר מתרחש שבר אוסטאופורוטי, הוא מהווה אבחנה של אוסטאופורוזיס. כלומר: לאחר שבר אוסטאופורוטי, אין צורך בבדיקת צפיפות עצם, כדי לאשר את האבחנה.

התאמת הטיפול תלויה במספר גורמים: מין, גיל, חומרת המחלה, הסיכון לשברים, האם קיימות מחלות נוספות ברקע או תרופות אחרות שהמטופל נוטל והאם כבר התרחש שבר.

הטיפול בחולי אוסטאופורוזיס מתחיל באורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, הימנעות מעישון ומאלכוהול ותזונה עשירה בסידן. לעיתים, יהיה צורך גם בתוספי ויטמין D וסידן. כמו כן, כדי למנוע את התדרדרות המחלה, יש צורך בטיפול תרופתי. הטיפולים השונים הניתנים לחולי אוסטאופורוזיס פועלים כדי לחזק את העצמות ולמנוע את השברים. רוב הטיפולים הקיימים פועלים כדי לעצור את פירוק העצם. יש גם טיפול שמעודד בניית העצם.

מהו הטיפול התרופתי המומלץ?

הטיפול הראשוני המקובל - טיפול "קו ראשון" - הוא טיפול המונע פירוק עצם ועוצר את הירידה בצפיפות העצם. בדרך כלל, מדובר בתרופות ממשפחת הביספוספונטים, אותם נוטלים דרך הפה, אחת לשבוע או אחת לחודש.

לצערנו, ההיענות לטיפולים אלה נמוכה יחסית. תופעות הלוואי הקשורות למערכת העיכול, לעיתים מונעות מהחולים ליטול אותן.

אם תחת טיפול בביספוספונטים חלה הדרדרות בצפיפות העצם או אם התרחש כבר שבר, אנו מציעים לרוב תרופות נוספות: אקלסטה - תרופה המשתייכת גם למשפחת הביספוספונטים וניתנת דרך הווריד, אחת לשנה; פרוליה - טיפול עוצר פירוק עצם מסוג אחר, הניתן בזריקה תת-עורית, אחת לשישה חודשים.

טיפול זה פועל במהירות ונמצא כיעיל יותר במניעת שברים. אם צפיפות העצם נמוכה במיוחד - ובהינתן היסטוריה של שברים חוזרים; או מחלות רקע המשפיעות על בריאות העצם - נציע לרוב טיפול שמעודד את בניית העצם. רק לאחר מכן, נעבור לטיפולים אחרים. לעיתים, כאשר מתרחש שבר במהלך הטיפול, המטופל צריך לעבור בירור מקיף יותר של מומחה עצם.

תזונה עשירה בסידן חשובה מאוד עבור החולים באוסטאופורוזיס. צילום: שאטרסטוק

האם הטיפול באמת עוזר?

כל עוד לא התרחשו שברים במהלך הטיפול ואם אין ספק לגבי ספיגת התרופות או יעילותן - הטיפול מוגדר כטיפול מוצלח. כדי לקבל הערכה ראשונית ליעילות הטיפול, יש להמתין לפחות שנה. ניתן לחזור על בדיקת צפיפות עצם, כדי לוודא יציבות בערכים.

הזכאות לבדיקה עבור חולי אוסטאופורוזיס בסל הבריאות היא אחת לשנתיים, אך לעיתים - בעקבות מחלה דלקתית, ממאירות, או טיפול תרופתי שעלול לגרום לירידה מהירה במסת העצם - הרופא המטפל ימצא לנכון לבצע את הבדיקה מוקדם יותר. במקרים אלה, הבדיקה תתבצע בתשלום.

חשוב לבצע את הבדיקה באותו מכון בו בוצעה הבדיקה הראשונה, כדי לאפשר השוואה לבדיקות קודמות. לעיתים, כדי לוודא את יעילות הטיפול, נשתמש גם בבדיקת דם מיוחדת, הנקראת "מדדי שחלוף עצם", שבוחנת באופן עקיף את מידת פירוק העצם ומאפשרת לוודא ספיגה ויעילות של הטיפול הניתן.

אפשר לבצע את הבדיקה הזו כבר שלושה חודשים אחרי תחילת הטיפול, אך הבדיקה אינה נמצאת בסל הבריאות. הבדיקה מתבצעת רק במספר בתי חולים בישראל. אם בבדיקות המעקב נמצא שחלה ירידה מספקת במידת פירוק העצם, המשמעות היא כי הטיפול יעיל.

לסיכום: שמירה על אורח חיים בריא, התמדה בקבלת הטיפולים השונים ומעקב אצל הרופא - יוכלו לעצור את השבר הבא ולמנוע את הפגיעה באיכות חיי החולים.

ד"ר ונסה רואש היא מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, אחראית המרפאה למחלות עצם, המכון האנדוקריני, בית החולים "איכילוב", המרכז הרפואי תל אביב (ע"ש סוראסקי).

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום