ברונכיוליטיס: כיצד תגנו על תינוקכם?

ברונכיוליטיס (Bronchiolitis) היא מחלה ויראלית חריפה, נפוצה מאוד בדרכי הנשימה. ההדבקה מתחילה במערכת הנשימה העליונה: אף, לוע וגרון; בהמשך, המחלה עלולה להתפשט גם אל דרכי הנשימה התחתונות: קנה הנשימה, הסמפונות והריאות. הנזק העיקרי הוא בדרכי הנשימה הקטנות - ברונכיולים - הסעיפים של הסמפונות.

הדבקה בווירוס שגורם לברונכיולטיס בתינוקות נפוצה בכל הגילאים. עם זאת, בקרב מבוגרים בריאים, התסמינים קלים בלבד ומתמקדים בעיקר במערכת הנשימה העליונה (מאחר שהמערכת החיסונית בשלה ומתפקדת כראוי). לעומת זאת, בקרב יילודים ופעוטות, המחלה קשה יותר וכוללת גם את מערכת הנשימה התחתונה כולל ברונכיולים שהם הסמפונות הקטנים הפריפרים ולכן גם נקראת "ברונכיולטיס". כ-90% מהפעוטות נדבקים בברונכיוליטיס עד גיל שנתיים; וכ-60% עד גיל שנה.

ככל שהתינוק נדבק בגיל צעיר יותר - כך עולה הסיכון לסיבוכים. כך גם בנוגע לפגים, תינוקות שנולדו עם מומים בריאה או בלב. יש לציין כי גם קשישים מהווים קבוצת אוכלוסייה בעלת סיכון להידבקות בווירוסים ולחלות בברונכיולוטיס, נוכח היחלשות המערכת החיסונית שלהם. למעשה, מחלה זו (ברונכיולוטיס) ודלקת ריאות הנגרמת מאותם הווירוסים שגורמים לברונכיולטיס בתינוקות, נחשבות לגורמי התמותה השכיחים, בקרב קשישים בבתי אבות.

מהי תפוצת המחלה ומתי היא מגיעה לשיאה?

ברונכיוליטיס היא מחלה ויראלית, שנפוצה במדינות חצי כדור הארץ הצפוני בחודשי הסתיו, החל מאוקטובר ועד לאפריל, כאשר המגיפה מגיעה לשיאה בחודשים ינואר-פברואר.
המחלה מדבקת בקלות והופכת במהירות למגיפה, בקרב תינוקות וילדים קטנים.

כ-80% מהתחלואה בברונכיוליטיס נגרמת בשל הידבקות בווירוס RSV - Respiratory Syncytial Virus. כמו כן, בשנים האחרונות בודד הווירוס Human metapneumovirus, שעל פי הערכות גורם לעד 20% ממקרי התחלואה בברונכיוליטיס.

קיימים וירוסים נוספים הגורמים למחלה, אבל בשכיחות נמוכה הרבה יותר. לדוגמה: וירוסים הגורמים לשפעת ו-Adenovirus. בנוגע לאדנו וירוס, מדובר בשכיחות נמוכה להדבקה, אבל מהלך המחלה קשה יותר. ההדבקה בווירוסים אלה מתרחשת גם בעונות שאינן בעונת המגיפה של הווירוס RSV.

קל מאוד להידבק בווירוס הגורם לברונכיוליטיס. צילום: שאטרסטוק

כיצד נדבקים בווירוס RSV הגורם לרוב התחלואה בברונכיוליטיס?

קל מאוד להידבק בווירוס הגורם לברונכיוליטיס - ולכן ההדבקה הופכת במהרה למגיפה, בקרב בני המשפחה של החולה ובפעוטונים. ההדבקה אינה מתרחשת רק במגע ישיר עם הפרשות של ילד או מבוגר חולה (נזלת ורוק) - אלא גם במגע עם ידיים של חולה וחפצים עימם היה לו מגע (מצעים, מגבות, ביגוד וצעצועי בד).

ברוב המקרים, מבוגרים וילדים גדולים יסבלו ממחלה של דרכי הנשימה העליונות עם תסמינים קלים (כגון: נזלת). עם זאת, כאשר הם מתקרבים לתינוק או נוגעים בו - התינוק יידבק ויסבול מתסמינים קשים יותר.

מהו מהלך המחלה?

מרגע ההדבקה, וירוס RSV דוגר יומיים עד שמונה ימים, עד להתפרצות המחלה. כלומר: תסמינים ראשונים יכולים להופיע גם כעבור שמונה ימים. החולה מדבק מאוד - כל עוד התסמינים נמשכים.

בתחילה יופיעו תסמינים בדרכי הנשימה העליונות: נזלת, התעטשויות, כאבי אוזניים וכאבי גרון. בהמשך עשויים להופיע תסמינים של מערכת הנשימה התחתונה: שיעול, קוצר נשימה, נשימה מהירה וצפצופים. בשלב זה התסמינים הולכים ומתגברים, עד שמגיעים לשיא כעבור 3-4 ימים. רק אז חל שיפור.

למרות שהחל מהיום הרביעי או החמישי, חומרת התסמינים נמצאת בירידה - חשוב לציין כי הם אינם נעלמים לגמרי, אלא נמשכים שבועיים עד חודש וחצי. פרט זה חשוב מאוד, בהתייחס להחלמת התינוק ומתי כדאי להחזירו לגן.

הורים רבים מחזירים את התינוק לפעוטון, עוד לפני שהספיק להתאושש. מכיוון שהמערכת החיסונית שלו חלשה, הוא מועד להידבקות בווירוסים נוספים ובחיידקים - ונמצא בסיכון גבוה לפתח דלקת ריאות חיידקית קשה או להיות חולה שוב ושוב. לכן, חשוב לתת לתינוק די זמן להתאושש, לאחר מחלה ויראלית כמו ברונכיוליטיס.

מהם התסמינים האופייניים לברונכיוליטיס?

התסמינים מהם סובל החולה תלויים במהלך המחלה.

תסמינים ראשונים: נזלת, התעטשויות, כאבי אוזניים וכאבי גרון וחום.

בהמשך, לאחר מספר ימים, אצל חלק מהחולים מתחילים תסמינים של מערכת הנשימה התחתונה: שיעול, קוצר נשימה, נשימה מהירה וצפצופים.

מהם סיבוכי ברונכיוליטיס?

שיעור הסיכון לסיבוכים תלוי בשילוב בין גנטיקה (שקובעת את הנטייה לפתח מחלה קשה יותר) לבין גיל ההדבקה (יש לבודד תינוקות מחולים - כדי למנוע הדבקות ותסמינים קשים, שעלולים לחייב אשפוז).

הסיבוך הנפוץ הוא דלקת ריאות. כאשר מדובר בתינוק קטן עם רקע משפחתי של אסתמה או אלרגיה, יש סיכון שיפתח צפצופים חוזרים, מכל זיהום ויראלי בו יידבק בעתיד. מצב זה עלול להימשך שנים, בעיקר עד גיל 6. ילד כזה יסבול מסוג של אסתמה המתבטאת בהתקפים לאחר גירויים ויראליים.

סיבוך נדיר יותר, שמתפתח ממצב של ברונכיוליטיס ויראלי - הוא ברונכיוליטיס חסימתי (Bronchiolitis Obliterans), המתבטא במחלת ריאות כרונית. סיבוך זה אופייני למקרים של זיהום בדרגה קשה (ברוב המקרים, לאחר הידבקות באדנו וירוס).

תמותה: בקבוצות הסיכון, קיים סיכון לתמותה, כתוצאה מסיבוכי ברונכיוליטיס. עם זאת, יש לציין כי כיום מקרי תמותה נדירים מאוד, בזכות הטיפול הרפואי המתקדם.

מי נמצאים בקבוצת סיכון לסיבוכים ולאשפוז?

• פגים.
  
  
• תינוקות בני פחות משלושה חודשים - הגיל הממוצע לאשפוז של תינוקות עם ברונכיולויטיס הוא 2.5-3 חודשים.
  
  
• פגים הסובלים ממחלת ריאות כרונית של היילוד (BPD - Bronchopulmonary dysplasia).  
  
  
• תינוקות וילדים החולים במחלות לב כרוניות.
  
  
• תינוקות החשופים לעישון פאסיבי.

מה כולל הטיפול בברונכיוליטיס?

חשוב להדגיש כי בברונכיוליטיס ויראלי, הטיפול אינו כולל מתן אנטיביוטיקה, מכיוון שהזיהום ויראלי ולא חיידקי. רק אם המחלה מחמירה ולא משתפרת לפי המהלך הטבעי הצפוי, גם כעבור 4-5 ימים, מחפשים עדות לזיהום חיידקי משני, באמצעות איתור סמני דלקת בבדיקות דם ובאמצעות צילום חזה. בהתאם לממצאים, שוקלים מתן טיפול אנטיביוטי.

בעיקרו, הטיפול תמיכתי - וכולל מתן נוזלים, מניעת מגע עם חולים (כדי שלא לחשוף את התינוק לווירוסים וחיידקים נוספים - באופן שיאפשר לו להתאושש ולמנוע סיבוכים). טיפולים אנטי אסתמטיים פחות יעילים או שכלל אינם עוזרים, בחולים עם ברונכיוליטיס. עם זאת, לעתים איננו יודעים אם אותו תינוק שסובל מברונכיוליטיס סובל גם מאסתמה - ולכן לעיתים נעשה ניסיון לשלב גם טיפול כנגד התקף אסתמה.

טיפול יחסית חדש כולל אינהלציות של מלח מרוכז. הטיפול נוסה לראשונה במרכז הרפואי "וולפסון" ונמצא בשימוש במרכזים רפואיים בארץ ובעולם, כטיפול מונע אשפוזים ומקצר אשפוז.

עם זאת, קשה לתת אינהלציה, בעיקר בתינוקות קטנים - מפני שאם התינוק בוכה או שהמסכה אינה צמודה לפניו, התרופה (בתרסיס) לא חודרת ולא מגיע למטרה - לברונכיולים. יתכן שזו אחת הסיבות שיש כרגע ויכוח: מאמרים שטוענים כי מלח מרוכז עוזר לא רק בילדים קטנים לפני האשפוז, אלא גם בילדים מאושפזים ומקצר את משך האשפוז. מנגד, יש הטוענים כי הוא אינו עוזר בילדים קטנים מאושפזים. לכן, צריך להקפיד לבצע את הטיפול כאשר התינוק אינו בוכה ו/או ולהניח כיסוי מיוחד מעל ראשו. פתרון נוסף שצפוי להקל על ביצוע אינהלציה בילדים היא מסכה מיוחדת המשלבת מוצץ - מסכה שנמצאת כרגע בפיתוח וצפויה להגיע לישראל בחורף הקרוב. אם התינוק סובל מסיבוך בריאות - תבוצע הנשמה, במקרה הצורך.

הטיפול במקרה זה כולל מתן אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום חיידקי משני. במקרה של ברונכיוליטיס חסימתית כרונית, לעיתים יינתן טיפול בסטרואידים.

לילדים שסבלו מצפצופים בעבר ו/או עם רקע אסתמטי, יינתן טיפול נגד אסתמה.

טיפול יחסית חדש כולל אינהלציות של מלח מרוכז. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן להפחית את הסיכון להידבקות ילדים בברונכיוליטיס ולמנוע את שרשרת ההדבקה במשפחה או בגן?

• בראש ובראשונה: בני משפחה, אנשי צוות בפעוטונים, צוות רפואי וכל מי שנמצא בקרבה ובמגע עם תינוקות - חייבים להקפיד לשטוף ידיים, שוב ושוב.
  
  
• מבוגר או ילד גדול שנדבקו צריכים להתרחק מהפעוט.
  
  
• מניעת מגע עם חולים, הפרשותיהם וכל דבר שהיה בשימושם. לכן, יש להשתמש תמיד במצעים ובמגבות אישיות.
  
  
• תינוקות שנולדו זה עתה (ורצוי לפחות עד גיל 5-6 חודשים) - מומלץ לבודד אותם עד כמה שניתן, כדי שלא לחשוף אותם לווירוסים, מאחר שהמערכת החיסונית שלהם עדיין איננה בשלה ודרכי האוויר שלהם עדין קטנות.
  
  
• אין לעשן בסביבת ילדים - ככל שהילדים קטנים יותר, עישון פסיבי הרבה יותר משמעותי. הנזק שנגרם לתינוק קטן שחשוף לעישון פאסיבי לטווח ארוך, שווה לנזק הנגרם למעשן עצמו. העישון גורם לחוסר יעילות של מנגנון הוצאת הליחה. לכן, הליחה תקועה בדרכי הנשימה - ומהווה כר פורה להתרבות וירוסים (בוודאי וירוס כדוגמת RSV, הפוגע כשלעצמו עוד יותר במנגנון הוצאת הליחה). על כן, ילדים להורים מעשנים חשופים יותר להידבקות ולסיבוכי המחלה.
  
  
• תינוקות ואוכלוסיות בסיכון - מומלץ לחסן חיסון פסיבי כנגד וירוס RSV.

לסיכום: ברונכיוליטיס היא מחלה ויראלית זיהומית נפוצה מאוד בתינוקות ופעוטות, עד גיל שנתיים. אצל רוב הילדים, תחול נסיגה של תסמיני המחלה, כעבור 4-5 ימים. פגים, תינוקות בחודשי החיים הראשונים, ילדים עם מחלות ריאה או מחלות לב וילדים להורים מעשנים -נמצאים בסיכון גבוה לסיבוכי המחלה. כדי למנוע הדבקה בחודשי החיים הראשונים, חשוב לבודד את התינוק מסביבה של ילדים או מבוגרים חולים. במקרה שיש חולה אחר במשפחה - יש להרחיקו מהתינוק, להקפיד לשטוף ידיים היטב, לפני כל מגע עם התינוק והחפצים שלו. בשום מצב, אין לעשן בסביבת תינוקות וילדים. כדי להפחית את הסיכון להידבקות בווירוס RSV (המחולל של מרבית התחלואה) - מומלץ לחסן תינוקות וקבוצות נוספות, הנכללות באוכלוסיית הסיכון.

ד"ר אביגדור מנדלברג הוא מומחה ברפואת ילדים וברפואת ריאות, מנהל היחידה לריאות ילדים במרכז הרפואי "וולפסון".

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, Zap Doctors.