מצמוץ יתר: איך להיפטר מהמטרד?

(52)
לדרג

מצמוץ הוא פעולה חיונית, שנועדה לשמור על לחות העין ולהגן עליה. מצמוץ יתר עלול להעיד על בעיה רפואית. כיצד ניתן לאבחן במה מדובר – ולטפל בבעיה?

מאת: ד"ר רנין שחאדה משעור

מצמוץ הוא רפלקס בו אנו סוגרים את העפעפיים ופוקחים אותם במהירות; פעולה זו חיונית לצורך הגנה על העיניים ושמירה על לחות העיניים והיא מתרחשת בקרב תינוקות ומבוגרים מבלי שנהיה מודעים לה.

המצמוץ מתקיים הודות לפעולת השרירים המניעים את העפעפיים: שריר העין החוגי (Orbicularis Oculi) סוגר את העין; והשריר מרים העפעף העליון (Levator Palpebrae Superioris) - פוקח את העין.

מהו תפקיד המצמוץ?

מצמוץ מסייע למניעת התייבשות העיניים, הן באמצעות פיזור הדמעות והרטבת פני שטח הלחמית והקרנית של העין ובנוסף באמצעות מניעת החשיפה של שטח פני העין לזמן ממושך. כמו כן, המצמוץ מסייע בהרחקת גופים זרים וגורמי גירוי מפני השטח של העין, זאת מאחר שלדמעות יש תפקידים רבים, בין השאר הן שומרות על לחות העיניים, מוציאות חלקיקים שחדרו לעין, מספקות חמצן לקרנית ועוד.

המצמוץ מגן על העין גם בעזרת הריסים המהווים מעין מחסום, הלוכד חלקיקי אבק וגופים זרים אחרים ומונע מהם להיכנס לעין.

מצמוץ מסייע למניעת התייבשות העיניים. צילום: שאטרסטוק

ישנם שלושה סוגים של מצמוץ:

  1. מצמוץ ספונטני - רפלקס המתרחש בדומה לפעולת הנשימה, באופן בלתי מודע וללא כל גורם גירוי חיצוני.
  2. מצמוץ רפלקטיבי - מתרחש בתגובה לגוף זר שמתקרב או פוגע בעין.
  3. מצמוץ רצוני - המתבצע באופן מודע על ידי אנשים.

 

באיזו תדירות מצמוץ נחשב לתקין?

תדירות המצמוץ נקבעת על ידי "מרכז המצמוץ" במערכת העצבים המרכזית והיא מושפעת ממצבים גופניים ונפשיים שונים, כגון: מחלות כלליות או מחלות של העין עצמה, מתח נפשי ועייפות, גורמים חיצוניים כולל תרופות. יצוין כי בפעולות כגון קריאה, שימוש במכשירי טלפון ניידים, צפייה בטלוויזיה ועבודה מול מסך המחשב, תדירות המצמוץ דווקא יורדת ולכן העיניים נוטות ליובש. לכן, בפעולות אלה חשוב לתת לעיניים לנוח מדי פעם ולמצמץ באופן יזום.

תדירות המצמוץ משתנה בגילים שונים: תינוקות צעירים ממצמצים פחות ממבוגרים באופן משמעותי: פעם עד פעמיים בדקה, כנראה בגלל נטייה פחותה להתייבשות פני השטח של העיניים, מאחר שיש להם מפתח עיניים קטן יותר ושעות שינה ארוכות יותר. למעשה, כך עיניהם פחות חשופות ולכן גם פחות נוטות להתייבש. ככל שגדלים, תדירות המצמוץ עולה; ולקראת גיל ההתבגרות, תדירות המצמוץ הממוצעת בדקה, בדרך כלל משתווה לזו של מבוגרים: 10-25 מצמוצים לדקה בממוצע.


מהו מצמוץ יתר ומהן הסיבות לכך?

לעיתים, תדירות המצמוץ בדקה עולה על תדירות המצמוץ הממוצעת לפי קבוצת הגיל. במקרה שכזה, מדובר במצמוץ יתר (Excessive Eye Blinking). בילדים, הסיבות העיקריות העלולות לגרום למצמוץ יתר הן:

  1. לקות ראייה: חלק מהילדים סובלים מהפרעה בחדות הראייה והם ממצמצים באופן יותר תדיר, בניסיון למקד את הראייה. לכן, מצמוץ יתר בקרב ילדים עלול להעיד על לקות ראייה.
  2. אלרגיה בעיניים ודלקות עיניות: ילדים הסובלים מגירוי בעיניים כתוצאה מאלרגיה או דלקת מסיבה אחרת ממצמצים בתדירות גבוהה יותר, בניסיון להרחיק מעיניהם את הגורם שמפריע להם.
  3. "טיקים": עוויתות בלתי רצוניות קצרות, החוזרות על עצמן. זוהי תופעה נוירולוגית פיזיולוגית. בדומה לתופעות גופניות אחרות, גם "טיקים" מושפעים ממצבים רגשיים, כגון: מתח, חרדה, עייפות וכעס. מרבית הילדים הסובלים מ"טיקים" אינם סובלים מתופעות או הפרעות אחרות, אך מדובר בתופעה שכיחה יותר בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז והפרעות תקשורת; וכן אצל ילדים עם תסמונת טורט. אצל רוב הילדים, "טיקים" עשויים לחלוף מאליהם תוך זמן קצר; אצל אחרים, "טיקים" עלולים להימשך תקופה ארוכה, לעתים אף למספר שנים. יצוין כי עשויות להופיע מספר צורות "טיקים" בו זמנית או שתשתנה צורתם מ"טיק" אחד לשני, במשך הזמן. אחת הצורות המוכרות של "טיקים" היא מצמוץ יתר.

באילו מצבים מצמוץ יתר מחייב בדיקה על ידי רופא עיניים?

כאשר מבחינים בתופעה של מצמוץ יתר, מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא עיניים. במסגרת בדיקת העיניים, הרופא יכול לאבחן את הגורמים למצמוץ היתר, כגון: לקות ראייה, אלרגיה בעיניים או דלקת עינית. אם רופא העיניים ישלול סיבה עינית כגורם למצמוץ יתר, ייתכן שמדובר ב"טיק". לכן, רופא העיניים ימליץ למטופל לפנות לנוירולוג לצורך בדיקה ואבחון, כדי לשלול או לאשר הפרעה התפתחותית הנלווית ל"טיק" או אבחנה של תסמונת "טיקים" (כגון: תסמונת טורט).

אם הסיבה למצמוץ היתר היא גרד, כתוצאה מאלרגיה - הטיפול יכלול בדרך כלל טיפות עיניים. צילום: שאטרסטוק


מהו הטיפול המתאים למצמוץ יתר?

הטיפול במצמוץ יתר תלוי כמובן בגורם לתופעה:

  • אם הסיבה היא לקות ראייה, התאמת משקפיים או עזרים מתאימים אחרים - צפויה להפחית את תדירות המצמוץ; ולמעשה, להעלים את מצמוץ היתר.
  • אם הסיבה למצמוץ היתר היא גרד, כתוצאה מאלרגיה - הטיפול באלרגיה יכלול בדרך כלל טיפות עיניים. אם הגורם למצמוץ היתר הוא דלקת עינית, הטיפול יכלול טיפות לטיפול בדלקת ובתסמינים הנלווים: גירוי, אדמומיות ולעיתים הפרשות. הפחתת הגירוי אמורה להפחית את מצמוץ היתר.
  • כאשר מדובר ב"טיק", למעט במצבים בהם ה"טיק" הוא סימפטום של תסמונת "טיקים", כגון: טורט או "טיק" נלווה להפרעה התפתחותית, מצמוץ היתר הוא לרוב זמני, אינו גורם להפרעה משמעותית בחיי הילד וחולף מאליו, ללא צורך בטיפול. כאמור, כאשר ה"טיק" אינו חולף - יש להיוועץ ברופא נוירולוג.

 

לסיכום: מצמוץ הוא בדרך כלל פעולה ספונטנית, המסייעת להגן על העיניים מפני חדירת גוף זר ומפני יובש. מצמוץ יתר עלול לנבוע מלקות ראייה, תגובה אלרגית, דלקת עינית או עווית בלתי רצונית ("טיק"). כדי לאתר את הגורם למצמוץ היתר, יש לבצע בדיקת עיניים מקיפה ולהתאים את הטיפול, בהתאם לגורם למצמוץ היתר.

ד"ר רנין שחאדה משעור, רופאת עיניים מנתחת, מומחית למחלות המקטע הקדמי של העין; אחראית מרפאת קרנית במרכז הרפואי פדה-פוריה.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום