שלשול בילדים: כיצד למנוע הדבקה?

(1)
לדרג

בגן של ילדיכם מסתובבת "מחלת שלשולים"? מדובר במחלה זיהומית של המעי, מדבקת מאוד. הקפדה על היגיינה תקטין את הסיכוי להידבקות. מדריך מקיף

מאת: ד"ר עדי עובדיה

אם הילד סובל משלשול אתם לא לבד: אחת ממחלות הילדות הנפוצות היא זיהום של המעי המתבטא בשלשול, מצב שנהוג לכנותו גם "מחלת שלשולים".

במקרים רבים, זיהום של המעי מתפתח למגיפה בגנים ובבתי הספר עד כדי כך שלעתים, כיתה שלמה ואנשי צוות עלולים להידבק ולשלשל. מה גורם לשלשול? האם ניתן למנוע הדבקה? מה יש לעשות במקרה שהילד נדבק? במאמר זה נביא את כל המידע החיוני.

מהו למעשה שלשול?

שלשול מוגדר כירידה בצמיגות ו/או עלייה בתדירות הצואה, יחסית ליציאות הרגילות של הילד לפני תחילת המחלה. פעמים רבות שלשול הוא סימפטום של מחלה זיהומית של המעי שיכולה להתפתח מגורמים שונים.

הגורמים הנפוצים הם זיהומיים, לרוב על רקע ויראלי (הידבקות בנגיף) או על רקע חיידקי. במקרים בהם הרקע לשלשול חיידקי - ייתכן חום גבוה, שלשול רירי ולעיתים גם דם בצואה. טפילי מעיים הם גורם נוסף למחלת מעיים בפעוטות, המתבטאת בשלשול עם מהלך מחלה ממושך יותר.

אחת ממחלות הילדות הנפוצות היא זיהום של המעי המתבטא בשלשול. צילום: שאטרסטוק
אחת ממחלות הילדות הנפוצות היא זיהום של המעי המתבטא בשלשול. צילום: שאטרסטוק

מהם סוגי החיידקים הנפוצים הגורמים לשלשול בילדים?

כיום, בישראל, החיידקים הנפוצים הגורמים לזיהום של המעי ובעקבותיו לשלשול הם: שיגלה (Shigella) וקמפילובקטר ג'ג'וני (Campylobacter jejuni). חיידקים נוספים אשר עלולים לגרום לשלשול הם סלמונלה ואי קולי (E. Coli).

מהם סוגי הנגיפים הגורמים בשכיחות גבוהה לשלשול בילדות?

הנגיפים (וירוסים) הגורמים לשלשול ושכיחים בישראל הם נגיף הרוטה (Rotavirus) ונגיף הנורו (Norovirus).

יש לציין כי עד להכנסת החיסון נגד נגיף הרוטה לשגרת החיסונים בישראל (בשנת 2011), נגיף הרוטה היה המחולל השכיח ביותר לשלשול חריף (אקוטי) בילדים, במיוחד מתחת לגיל שנתיים. תחלואת פעוטות בעקבות הדבקה בנגיף הרוטה, הובילה לפניות מרובות למיון ולאשפוזים של ילדים. לאחר הכנסת החיסון לישראל, הודגמה ירידה משמעותית בפניות למיון ואשפוז, על רקע זיהום בנגיף זה.

בשנים האחרונות, הפך נגיף הנורו לגורם המוביל לשלשול אקוטי בילדים, המצריך טיפול ואחראי למרבית האשפוזים בקרב ילדים מתחת לגיל שנתיים. בנוסף, חשוב לציין כי לשני נגיפים אלה קיימים וירוסים נוספים העלולים לגרום לזיהום במעי ולשלשול.

מהם סוגי הטפילים שילדים חשופים אליהם - וגורמים לשלשול?

כאמור, אחד הגורמים למחלת מעיים המתבטאת בשלשול הוא זיהום, על רקע הידבקות בטפילי מעיים. שלשול על רקע זיהום בטפילים אינו שכיח בישראל. טפילים הגורמים לזיהום מעיים ונחשבים שכיחים בקרב ילדים הם: ג'יארדיה למבליה (Giardia lamblia) וקריפטוספורידיום (Cryptosporidium).

זיהום בטפיל ג'יארדיה למבליה יכול להתבטא בשלשול אקוטי, המתבטא במהלך של מחלה פתאומי אשר דועך בהדרגה - אולם השלשולים עלולים להימשך בדרגה קלה שבועות ולעיתים חודשים לאחר מכן. לעיתים רחוקות יותר, השלשולים אף עלולים להוביל לתת-ספיגה (ובעקבות כך לחסרים תזונתיים, ירידה במשקל ואנמיה). כאשר מאבחנים שלשול על רקע זיהום בג'יארדיה למבליה מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי מכוון לטפיל.

זיהום בקריפטוספורידיום בילדים בריאים יגרום לרוב למהלך קצר של שלשול, שאינו מצריך טיפול מיוחד.

מהו מהלך השלשול כאשר הרקע לזיהום במעי הוא חיידקי?

כאשר השלשול נגרם על רקע זיהום חיידקי, שלב הדגירה נמשך בין יום אחד לחמישה ימים בממוצע (תלוי בגורם החיידקי שהוביל לתחלואה). במקרה זה, תסמיני המחלה יהיו בעיקר: שלשול (לעתים דמי), חום גבוה וכאבי בטן.

מהו מהלך השלשול שמקורו נגיפי?

תקופת הדגירה בזיהום מעיים על רקע ויראלי נמשכת לרוב כ-2-4 ימים. התסמינים עשויים לכלול: כאבי בטן, חולשה, בחילות, הקאות, שלשול וחום. ברוב המקרים, השלשול יהיה מימי, ללא דם או ריר. המחלה חולפת בדרך כלל תוך יום אחד עד ארבעה ימים.

חשוב לציין, כי לא ניתן לאבחן בוודאות שלשול ממקור חיידקי, על סמך התסמינים הקליניים בלבד. עם זאת, תסמינים כגון חום גבוה מ-40 מעלות צלזיוס ודם או ריר בשלשול, שכיחים יותר כאשר השלשול נגרם בשל זיהום חיידקי. כאשר יש תסמינים נוספים בנוסף לשלשול, כגון: הקאות, נזלת, שיעול - סביר יותר שמדובר בזיהום ויראלי.

מהו מהלך השלשול במקרה של זיהום טפילי?

במקרים בהם מדובר בזיהום טפילי, משך הדגירה ממושך יותר - ונמשך בין שבוע לשבועיים. התסמינים של מחלה חריפה עשויים לכלול: כאבי בטן, הקאות ושלשול מימי. במקרים בהם מדובר בזיהום בג'יארדיה למבליה ייתכן שלשול כרוני.

כיצד מתרחשת ההדבקה?

ההדבקה מתרחשת בעקבות מגע בהפרשות הצואה - ולאחר מכן מגע באוכל או בפה (לכן ההדבקה נקראת: Route Feco-Oral - מחזור צואה-פה) או על ידי מגע עם משטח מזוהם (כגון: משטחי החתלה, צעצועים, אביזרי אמבטיה ועוד).

לעיתים ההדבקה עלולה להתבצע ממקורות מים או מזון מזוהמים.

מה כולל הטיפול בשלשול חריף (אקוטי)?

עיקר הטיפול הוא מניעת התייבשות והחזרה של נוזלים ומלחים - ולכן יש להקפיד על שתייה מרובה. אם הילד אינו אוכל ובנוסף לשלשול הוא גם מקיא - שתיית מים בלבד אינה מספקת, מאחר שמים אינם מכילים מלחים או סוכר. שתייה מרובה של מים בלבד, עלולה להביא למחסור במלחים (נתרן ואשלגן) וירידה בערכי הסוכר בדם.

לכן, כשהילד משלשל מומלץ לתת שתייה ממותקת - בעיקר כאשר השלשול מלווה בהקאות והילד אוכל מעט. כמו כן, ניתן לרכוש ללא מרשם בבתי המרקחת תמיסות מיוחדות, המכילות מלחים וסוכר, שנועדו למצבים כאלה (מינרלי, אלקטרורייס, אורסט וכו').

אין המלצה לשינוי התזונה לכלכלה עוצרת, המבוססת על לחם, צנימים ואורז, מכיוון שמחקרים לא הוכיחו שתזונה זו מקצרת את משך המחלה.

שימוש שגרתי בכלכלה נטולת לקטוז אינו מומלץ בילדים עם שלשול חריף.

ברוב המקרים, אין מקום לטיפול אנטיביוטי, מכיוון שעל פי רוב השלשול חולף מעצמו; במקרים מסוימים, הטיפול האנטיביוטי אף עלול להאריך את זמן הנשאות של החיידק - במיוחד בשלשול על רקע זיהום בחיידק הסלמונלה.

כאשר יש חשד גבוה לשלשול על רקע הדבקה בחיידק שיגלה, יש מקום למתן טיפול אנטיביוטי, שמקצר את משך המחלה - ומפחית את משך הזמן שהחיידק מופרש בצואה (על ידי כך פוחת הסיכון להדבקה סביבתית). במקרה של זיהום בקמפילובקטר, עיקר התועלת בטיפול האנטיביוטי - בהפחתת ההפצה לסביבה (לרוב האנטיביוטיקה לא תקצר משמעותית את משך המחלה).

ישנם מספר מחקרים שהראו תועלת בנטילת פרוביוטיקה - בהפחתת כמות השלשול ומשכו. אם כי יש לסייג ולציין כי המחקרים נעשו בתכשירים שונים מהתכשירים המסחריים הזמינים לרכישה בבתי המרקחת (המכילים הרכב חיידקים אחר). לכן לא ניתן לקבוע האם התכשירים יעילים באותה מידה.

באילו מקרים רופא ילדים יפנה פעוט עם מחלת שלשול למיון?

ילד יופנה לחדר מיון במקרים הבאים: הקאות בלתי פוסקות, שלשול מרובה ומיעוט בשתייה, כאשר הרופא מתרשם שיש דרגה בינונית עד קשה של התייבשות או בעקבות מצב כללי ירוד של הילד.

הטיפול בחדר מיון ייקבע לפי מצבו הקליני של הילד ויכולתו לשתות. ברוב המקרים, הצוות הרפואי ינסה לתת לילד לשתות בחדר המיון, במשך שעתיים עד ארבע שעות. במקביל תיבדק תפוקת השתן של הילד. אם הילד שותה היטב, מטיל שתן ואינו מקיא - הוא ישוחרר לביתו. עם זאת, במקרים בהם נכשל הניסיון לתת לילד שתייה או שהילד מראה סימני התייבשות הדורשים טיפול - יבוצעו בדיקות דם ויינתן עירוי נוזלים דרך הווריד.

יש להקפיד לרחוץ ידיים לפני האוכל ולפני הכנת המזון. צילום: שאטרסטוק
יש להקפיד לרחוץ ידיים לפני האוכל ולפני הכנת המזון. צילום: שאטרסטוק

באיזה מקרים מחליט הרופא לאשפז ילד משלשל?

ילד יאושפז על רקע שלשול במקרים הבאים:

אם הילד מגיע לבית החולים במצב של התייבשות קשה.

כאשר הילד ממשיך להקיא ו/או לשלשל, גם לאחר ניסיון טיפולי במיון.

במקרים בהם מדובר בתינוקות קטנים המשלשלים בתדירות גבוהה מאוד.

כאשר הילד אינו מצליח לשתות.

במקרים שמופיעים תסמינים נוספים, כגון שינוי במצב הנוירולוגי (ישנוניות או פרכוסים).

יצוין כי האשפוז נועד למתן נוזלים ולמתן טיפול אנטיביוטי, במקרה הצורך.

מהן ההמלצות להורים, כדי להפחית סיכויי הדבקה?

חיידקים, נגיפים וטפילים עלולים להדביק במגע ישיר עם הפרשות נגועות ובנוסף במגע עם משטחים ועצמים נגועים. אם נגענו בגורם הנחשב למחולל מחלה - רחיצת ידיים במים ובסבון מונעת הדבקה. לכן, מניעת ההדבקה נעשית על ידי שמירה על כללי היגיינה:

לאחר כל מגע בהפרשות: יציאה משירותים והחלפת חיתולים - יש להקפיד על רחיצת ידיים במים ובסבון וניגוב במגבת נקייה (עדיף במגבת חד-פעמית).

הקפדה על כללי ההיגיינה בהכנת אוכל חשובה ביותר - יש להקפיד לרחוץ ידיים לפני האוכל ולפני הכנת המזון.

למניעת סלמונלה יש להימנע משטיפת ביצים.

בישול כהלכה של ביצים, עוף ובשר.

למניעת קמפילובקטר - חיטוי קרש חיתוך עם מים חמים וסבון.

מומלץ להשתמש במשטחי החתלה חד פעמיים.

יש לשמור על הניקיון של משטחים.

לכבס צעצועי בד ולהקפיד על ניקיון צעצועים אחרים.

לסיכום: שלשול הוא סימפטום של דלקת במעיים, שיכולה להתפתח מסיבות שונות. ברוב המקרים מדובר בהדבקה מנגיף או מחיידק. שלשול עשוי להיות מלווה בחום ובכאבי בטן - ובהתאמה לגורם מחולל המחלה, השלשול עשוי להיות דמי או רירי. עיקר הטיפול בשלשול נועד למנוע התייבשות של הילד. לכן יש לתת לילד שתייה מרובה, הכוללת גם שתייה ממותקת, כדי למנוע מחסור במלחים או סוכר. כאשר ילד מראה סימני התייבשות וסובל משלשול בתדירות גבוהה ו/או מהקאות בלתי פוסקות, יש לפנות אותו לבדיקה רפואית. שמירה על היגיינה ובעיקר רחיצה של הידיים - מונעת הדבקה.

ד"ר עדי עובדיה היא מומחית ברפואת ילדים במרכז הרפואי "וולפסון" בחולון.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום