היפרגליקמיה: סכנה!

(1)
לדרג

סובלים מסוכרת או מטרום סוכרת - ורמות הסוכר ממשיכות לטפס? אל תהיו שאננים: עליית רמת הסוכר (היפרגליקמיה) עלולה לגרום לעיוורון, התקף לב או קטיעת גפיים

רופא אנדוקרינולוג ,מומחה לרפואה פנימית
077-2306943 (מספר מקשר)

רמת הסוכר התקינה בדם אצל אדם בוגר (מעל גיל 18) הינה עד 100 מ"ג לד"ל סוכר בדם, לאחר צום שנמשך 8 שעות. היפרגליקמיה היא מצב שבו רמת הסוכר בעת צום, אצל אדם בוגר, גבוהה מ-100 מ"ג לד"ל - ומתחילה להוות סכנה בריאותית.

רמות סוכר בטווח 100-125 מ"ג לד"ל נחשבות "טרום סוכרת"; רמת סוכר בצום מ-126 מ"ג לד"ל ומעלה - נחשבות סוכרת לכל דבר ועניין. יחד עם זאת, גם רמת סוכר שעולה על 200 מ"ג לד"ל, שלא בצום בבדיקה אקראית - מהווה אינדיקציה לסוכרת, למעט במקרים שלהלן.

גם אנשים בריאים, שאינם חולי סוכרת או טרום סוכרת, עשויים לסבול ממצב זמני של היפרגליקמיה. כך, למשל: הדבר עשוי לקרות במצבים של סטרס קיצוני ואחרי טראומות גופניות שונות (כגון: תאונת דרכים). במקרים אלה, ייתכן ויופיעו תסמינים שונים של רמות סוכר גבוהות מהתקין בדם, אך תסמינים אלה ייעלמו כאשר הסטרס או הטראומה יטופלו - וגם רמת הסוכר תרד לנורמה.

מהי הסכנה הטמונה ברמת סוכר גבוהה מהתקין בדם?

לרמת סוכר גבוהה בדם - היפרגליקמיה - יש השפעות מזיקות, בין אם רמת הסוכר הגבוהה מופיעה לטווח קצר בלבד; ובין אם לטווח זמן ממושך.

רמת סוכר גבוהה מהתקין לטווח קצר, המצויה בטווח המדדים של סוכרת, גורמת לטשטוש ראייה, חולשה גופנית, עייפות, ירידה במשקל (למרות עלייה בתאבון), יובש בפה והשתנה מרובה. על פי רוב, תופעות אלה אינן מסוכנות מבחינה בריאותית, כל עוד המטופל דואג לאיזון רמות הסוכר בדם, אך הן בהחלט לא נעימות.

לרמת סוכר גבוהה בדם - היפרגליקמיה - יש השפעות מזיקות. צילום: שאטרסטוק
לרמת סוכר גבוהה בדם - היפרגליקמיה - יש השפעות מזיקות. צילום: שאטרסטוק

מהן הסכנות הבריאותיות של רמת סוכר גבוהה בדם, לטווח זמן ארוך?

רמת סוכר גבוהה בדם, הנמשכת זמן רב ללא איזון ומצויה בטווח של סוכרת - עלולה להוביל לפגיעה משמעותית, לעתים בלתי הפיכה, באיברים שונים בגוף.

בין הפגיעות השונות: פגיעה ביכולות הקוגניטיביות (התפיסה, החישה והריכוז); פגיעות במערכת הלב (המקבלות ביטוי בעיקר בהתקפי לב); ופגיעה בכלי הדם הקטנים. הפגיעה בכלי הדם הקטנים גורמת לבעיות שונות בכל אברי הגוף. ברגליים היא גורמת לפצעים ובמצבים מתקדמים לרגל סוכרתית, העלולה להסתיים בקטיעה של כף רגל או הרגל כולה. בכליות, רמות סוכר גבוהות מהתקין הנמשכות לאורך זמן ללא טיפול - גורמות לאי ספיקת כליות. בעיניים, רמות סוכר גבוהות יגרמו לפגיעה בראייה; ובמקרים קיצוניים, לעיוורון בלתי הפיך.

מהם הגורמים לסוכרת?

יש להבחין בין סוכרת מסוג 1 לסוכרת מסוג 2 (קיים גם סוג נוסף - סוכרת הריון, המהווה "מקרה פרטי" של סוכרת מסוג 2 המתרחשת על רקע הריון).

ככל הידוע לחוקרי הסוכרת - סוכרת מסוג 1 נגרמת כתוצאה מתהליך אוטואימוני בגוף, שבמהלכו מערכת החיסון מזהה את הלבלב בטעות כגוף זר, תוקפת את הלבלב - ומשביתה אותו מפעילות.

כאשר הלבלב מפסיק לפעול, הוא אינו מפריש לדם אינסולין (החומר המסייע בהכנסת הסוכר לתאים, באמצעות מערכת הדם). הסוכר משמש למעשה להפקת אנרגיה בכל תא ותא בגוף - וכך נשמרת רמה תקינה של סוכר (גלוקוז) בדם. כאשר אין מספיק אינסולין - רמות הסוכר בדם עולות. רק כ-10% מקרב חולי הסוכרת חולים בסוכרת מסוג 1.

מהם הגורמים לסוכרת מסוג 2?

90% מחולי הסוכרת הבוגרים חולים בסוכרת מסוג 2. על פי רוב, הגורמים לסוכרת מסוג 2 הם השמנת יתר, סיפור משפחתי ותחלואי אורח החיים המערבי (אכילת אוכל מעובד, פעילות גופנית מועטה ואורח חיים יושבני: ישיבה ממושכת לשעות רבות, במהלך היום).

סוכרת הריון (עליה נרחיב מיד) מהווה אף היא גורם סיכון לפיתוח סוכרת מסוג 2. כלומר: אישה שהיתה לה סוכרת הריון - נמצאת בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2, לעומת אישה שלא סבלה מכך בעת ההריון.

מהי סוכרת הריון?

בדרך כלל, סוכרת הריון מופיעה באמצע ההריון - ולרוב היא חולפת מיד לאחר הלידה. סוכרת הריון מתגלה בבדיקה שגרתית, שעוברת כל אישה בהריון, בסביבות שבוע 24 - וקשורה בחלק מהמקרים להשמנת יתר, גיל מבוגר של היולדת ועוד.

חשוב לטפל בסוכרת הריון, כדי למנוע סיבוכים - גם עבור היולדת וגם עבור העובר. עוברים של נשים שחלו בסוכרת הריון ולא טופלו - גדולים יחסית; בשל גודלם של העוברים, הלידה יותר מסובכת; ולעתים, אף מגיעה לניתוח. לאחר הלידה, התינוקות עצמם סובלים מנפילות סוכר. בעתיד, הם מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת והשמנת יתר.

כיצד ניתן לאבחן היפרגליקמיה?

כל אדם החווה באופן מתמשך את אחת התופעות (או יותר) שהוזכרו לעיל - מומלץ לו לפנות לרופא המשפחה ולבקש לעשות בדיקת סוכר. מדובר בבדיקת דם פשוטה, הבוחנת את רמות הגלוקוז בדם, בעת צום.

ההמלצה הניתנת במסגרת רפואה מונעת היא להיבדק בכל שנה - שלוש שנים, החל מגיל מסוים, בהמלצת רופא המשפחה. יחד עם זאת, במקרה שאדם מרגיש רע, הוא ייבדק קודם לכן.

נוסף על בדיקת רמת הסוכר בצום, נהוג לבצע גם בדיקת המוגלובין מסוכרר (הבדיקה נקראת: HbA1C ), כדי לדייק את האבחנה. בדיקה זו (HbA1C) משקפת את ממוצע רמת הסוכר בדם ב-3 חודשים לפני הבדיקה ומאפשרת לאבחן את התופעה כתופעה נמשכת (ולא כרמת סוכר חד פעמית, בבדיקת סוכר בצום).

מבחינת טווח התוצאות בבדיקה זו: תוצאה עד 5.7% בבדיקת המוגלובין מסוכרר נחשבת תקינה; בין 5.7%-6.5% מדובר בטרום סוכרת; מעל 6.5% - מדובר בסוכרת. בדיקה זו משלימה את בדיקת הסוכר בצום הרגילה, מאפשרת לאבחן באופן מדויק את מצב המטופל - ובהתאם לכך, להחליט על טיפול מתאים. כל חולה סוכרת חייב לבצע את בדיקת המעקב מדי 3-6 חודשים, בהתאם למצבו.

מהו הטיפול בסוכרת מסוג 1?

הטיפול בסוכרת מסוג 1 מושתת על הזרקת אינסולין, מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך של המטופל. ניתן להזריק את האינסולין באופן ידני או לעשות שימוש במשאבה שצמודה לגוף המטופל - ומזרימה אליו אינסולין באופן קבוע. משאבות אינסולין חדשניות מחוברות לחיישן בגוף, המודד את רמת הסוכר באופן רציף, ללא צורך בדקירה.

מהו הטיפול בסוכרת הריון?

עד לפני מספר שנים, הטיפול המקובל בסוכרת הריון היה רק באינסולין. עם זאת, כיום יש תרופות שונות המורידות את רמות הסוכר בגוף - ומייתרות לעיתים את הצורך בהזרקה. הטיפול התרופתי נמשך עד הלידה (לאחר הלידה, סוכרת ההריון בד"כ חולפת מאליה; ועמה נפסק גם הטיפול התרופתי).

מהו הטיפול המומלץ בסוכרת מסוג 2?

הטיפול בסוכרת מסוג 2 כולל שילוב בין תזונה מתאימה, לפי הדרכה של דיאטנית, פעילות גופנית וטיפול תרופתי. כל אלה מלווים בבדיקה קבועה של רמות הסוכר בדם, כדי לבחון את יעילות הטיפול או את הצורך לשנות את הטיפול.

הטיפול התרופתי כולל תרופות שונות (פעמים רבות, שילוב תרופות) - שמטרתן הורדת רמות הסוכר בדם. רוב התרופות מגיעות להשפעה מרבית כעבור טיפול סדיר הנמשך כשבועיים. כמובן, יש להמשיך ליטול את התרופות באופן קבוע.

רק במקרים בהם ערכי הסוכר בדם ממשיכים להיות גבוהים, למרות הטיפול התרופתי, עוברים לטיפול באינסולין ו/או מוסיפים זריקות אינסולין (בדומה לטיפול בסוכרת מסוג 1).

האם ניתן לטפל בסוכרת מסוג 2 ללא טיפול תרופתי?

הדבר תלוי בגובה רמת הסוכר. עם זאת, ישנם בהחלט מקרים, בעיקר טרום סוכרת או סוכרת בערכים נמוכים מאוד - שבהם מטופלים הפחיתו במשקלם, הגיעו למשקל תקין וכך גם הורידו את רמות הסוכר לרמה תקינה. במקרים כאלה, כל עוד המטופל מקפיד על תזונה מאוזנת ועל פעילות גופנית, ייתכן שכלל לא יזדקק לטיפול התרופתי. עם זאת, חשוב להקפיד על מעקב תקופתי.

גם מי שהחל בטיפול תרופתי ובמקביל חזר למשקל תקין ומקפיד על ספורט ותזונה - ייתכן שיוכל להפסיק ליטול תרופה, כל עוד רמות הסוכר נותרות תקינות והוא במעקב של רופא/דיאטנית.

מהם השיקולים המנחים, בבחירת תרופה מתאימה?

גלוקופז, מטפורמין או גלוקומין (למעשה, מדובר בשמות שונים לאותה תרופה) - נחשבות "קו טיפולי ראשון" ומגבירות את פעולת האינסולין העצמי - ואיתה את קליטת הסוכר על ידי תאי הגוף. כמו כן, התרופה מפחיתה את שחרור הגלוקוז מהכבד לדם - ומגבירה את ניצול הגלוקוז, על ידי השרירים.

לתרופות אלה יש תופעות לוואי קלות (שלשול ו/או כאב בטן), החולפות לרוב מעצמן בתוך זמן קצר. התרופות תורמות לירידת ערכי הסוכר, גם בצום וגם לאחר האוכל.

מהו הטיפול התרופתי הניתן, במקרים בהם הטיפול ב"קו טיפולי ראשון" איננו יעיל?

במקרים בהם הקו הראשון אינו מועיל, ישנן תרופות נוספות שניתן לעשות בהן שימוש. טרם נסקור תרופות אלה, נציין כי לחלק קטן מהתרופות עלולה להיות לעתים תופעת לוואי, המתבטאת ברמת סוכר נמוכה מדי בדם, הנקראת היפוגליקמיה.

בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1C) משקפת את ממוצע רמת הסוכר בדם ב-3 חודשים האחרונים. צילום: שאטרסטוק
בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1C) משקפת את ממוצע רמת הסוכר בדם ב-3 חודשים האחרונים. צילום: שאטרסטוק

טרם נרחיב בסקירת התרופות המהוות קו טיפול מתקדם, נתייחס - בהערת ביניים - לשאלה: מהי היפוגליקמיה?

מדובר בתופעה מסוכנת, המתרחשת בעיקר כאשר התרופות נלקחות ללא ארוחה, לאחר פעילות גופנית מאומצת או בעת מחלה חריפה. במצבי היפוגלקמיה, מומלץ לצרוך מנת סוכר זמינה, המעלה מידית את רמת הסוכר. הדרך המועדפת להעלאת רמת הסוכר היא באמצעות כדורי גלוקוז נוזל או ג'ל המיועדים לכך, אך ניתן להעלות את רמת הסוכר גם באמצעות מעט דבש/ריבה או שתיה מתוקה/מיץ פרי.

ומהיפוגליקמיה, בחזרה לתרופות: אילו תרופות נוספות ניתנות - לטיפול בסוכרת מסוג 2? מהם קווי הטיפול הנוספים?

נתחיל בתרופה שכיום כמעט שלא משתמשים בה, כדי להסב את תשומת לב הקוראים לכך. מדובר בגלובן, העלולה לגרום היפוגליקמיה, בעיקר אם התרופה נלקחת כאשר מדלגים על ארוחה או לא אוכלים פחמימה, לאחר פעילות גופנית מאומצת או מחלה חריפה או כאשר המינון גבוה מדי.

פרנדאז היא תרופה בה נעשה מעט שימוש כיום: יש לקחת אותה במינון עולה בהדרגה, למניעת תופעות לוואי במערכת העיכול. היא אינה גורמת היפוגליקמיה.

תרופות ממשפחת מעכבי DPPV משמשות קו 2-3: כך, בין היתר: ג'נוביה, גלבוס, טרגנטה - והשילובים של תרופות אלה עם גלוקומין-גנואט, טרגנטה דואו, ויוקריאס. התכשירים הללו אינם כלולים בסל הבריאות ונמכרים בהנחה, דרך הביטוחים המשלימים. יתרונם - שאין להם כמעט תופעות לוואי ואינם גורמים להשמנה.

תרופות ממשפחת מעכבי SGLT2 הם קו 2 או 3: פועלות באמצעות הגברת הפרשת גלוקוז לשתן. תרופות אלה מביאות להפחתה קלה במשקל, ואינן גורמות להיפוגליקמיה. גם תרופות אלה כלולות בסל הבריאות, אבל רק לחולי לב עם רמת המוגלובין מסוכרר מעל 7.0%. וזאת, בשל יתרון מוכח בהגנה על מערכת הלב וכלי הדם.

תרופות אלה אסורות בתכלית האיסור לחולי סוכרת סוג 1 ועלולות לגרום להופעת חמצת (קטואצידוזיס), בעיקר בחולים אלה.

פיוגליטזון משמשת תרופה מקו 4-5. כלולה בסל הבריאות. תופעות הלוואי של תרופה זו: בצקות, עלייה במשקל, צבירת נוזלים או אוסטאופורוזיס. תופעות לוואי נדירות: פגיעה כבדית, פגיעה עינית, בצקת ריאות. לעיתים מחייבות הפסקת טיפול לצמיתות.

תרופה נוספת שיש להכיר הינה אמריל. הייחוד של אמריל בכך שמורידה רמות סוכר גם אחרי האוכל וגם בצום. אמריל גורם פחות לעליה במשקל ולהיפוגליקמיה. אינו כלול בסל הבריאות, אבל זול.

תרופה נוספת - נובנורם - עובדת בדומה לאמריל: מגבירה הפרשת אינסולין מהלבלב. אותן תופעות לוואי, כמפורט לעיל. פועלת בעיקר על עליית רמות הסוכר, לאחר אוכל. כאמור, כל התרופות האלה נחשבות קו 3-5 לטיפול.

תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-1GLP: בייטה, ויקטוזה, ליקסומיה ו-טרוליסטי - ניתנות בזריקות תת עוריות, אחת ליום או אחת לשבוע ונחשבות קו טיפול 3, עבור חולי סוכרת סוג 2 עם השמנת יתר. היתרון של תרופות אלה, בכך שמסייעות לירידה במשקל, בנוסף לשימור תאי ביתא בלבלב והורדת רמת הסוכר בדם. ויקטוזה אף הוכיחה יעילות בהורדת תחלואה ותמותה ממחלות לב.

האם ניתן למנוע הופעת סוכרת מסוג 2?

מאחר שסוכרת מסוג 2 היא מחלה הנובעת מאורח חיים - כל עוד אדם רזה (שומר על משקל תקין) ומקפיד על פעילות גופנית קבועה, יש סיכוי טוב שהוא לא יחלה בסוכרת מסוג 2. עם זאת, חשוב לזכור שיש גם מרכיב משפחתי/גנטי משמעותי למחלה.

לסיכום: לרמת סוכר גבוהה בדם יש השפעות בריאותיות רבות. במקרים בהם רמת הסוכר הגבוהה מהתקין נמשכת לאורך זמן, יש לטפל בה ולהוריד אותה לרמה תקינה - כדי למנוע פגיעה חמורה, לעיתים בלתי הפיכה, במערכות שונות של הגוף.

ד"ר נירית אבירן ברק אנדוקרינולוגית בכירה, מקבלת במרפאה פרטית בשר"פ פלוס בכפר סבא. מנהלת פורום אנדוקרינולוגיה.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap Doctors.

  • צור קשר
  • קבע פגישה
  • שאל אותי
ד"ר נירית אבירן
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום