נגישות
נגישות

בדיקות סקר לאיתור ליקויים בשמיעה ובתקשורת

(1)
לדרג

אחד הגורמים המכריעים בהתפתחותם התקינה של ילדים היא היכולת לפתח דיבור ושפה. תקשורת תקינה היא פתח לאינטראקציה חברתית, שהיא הכרחית להתפתחות תקינה. התפתחות נורמלית של שפה מתרחשת תוך כדי אינטראקציה שוטפת וברורה בין הילד והמבוגר השולט בשפה.

מאת: תלמה הרצנו

מנגנון תקשורתי המאפשר קליטה והבעת קולות, הפועל כמערכת אוטומטית ואינטגרטיבית, אינו מצריך בקרה מודעת על ידי הילד. לליקוי חמור בשמיעה יש השלכות מרחיקות לכת על התפתחות השפה. אם השמיעה לקויה באופן חמור, נפגעת מערכת הבקרה האודיטורית ונפגע תהליך התפתחות השפה. השפה אינה מתפתחת באופן טבעי וספונטני, וגם ליקויים בלתי חמורים בשמיעה עלולים לגרום חסך לשוני אצל הילד.

התפתחות השפה והדיבור מתחילה עם הלידה. שלוש שנות חייו הראשונות של הילד הן קריטיות לרכישה אופטימלית של המיומנות השפתית. מכאן ברורה החשיבות של איתור ליקויי שמיעה מוקדם ככל האפשר.

ילדים בעלי ליקוי קשה בשמיעה, מלידה או מגיל רך, זקוקים להתערבות טיפולית כדי לפתח דיבור ושפה. בספרות מדווח על שכיחות ליקוי בשמיעה חמור - עמוק בשיעור של 2-1 ל-1,000 יילודים. שכיחות זו גבוהה בהרבה כאשר מובאות בחשבון ירידות בשמיעה בינוניות וחד-צדדיות, שגם להן השפעה על תהליך רכישה השפה.

היום, רוב הבעיות הנלוות המתפתחות בעקבות ירידה בשמיעה מולדת יכולות להימנע לחלוטין או להצטמצם באופן משמעותי בתנאי שהתינוק מאובחן ומתחיל טיפול עוד במחצית השנה הראשונה לחייו.

איתורם המוקדם של יילודים עם ליקוי בשמיעה, השלמת אבחונם המוקדם והפנייתם לטיפול לפני גיל שישה חודשים הוכחו כגורמים המשמעותיים ביותר להצלחת שיקומם ושילובם בחברה השומעת (1998 ,.Yoshinaga-Itano et al). אין גיל מוקדם מדי להערכת שמיעה. כיום ניתן לבצע הערכת שמיעה בכל גיל ובמגוון דרכים.

בדיקות סינון שמיעה

בדיקת הסינון נועדה לזהות את הנבדקים הלוקים בשמיעתם מתוך כלל האוכלוסיה. החמצה של יילודים יחידים עם ליקוי בשמיעה (שלילי כוזב), או תיוג שגוי של נבדקים בריאים כלוקים בשמיעה (חיובי כוזב) הם משמעותיים ביותר מבחינת שיעורי ההצלחה של בדיקת הסינון.

סינון שמיעה ביילודים

כיום אין עוררין על כך שבדיקת סינון שמיעה בקרב יילודים היא השיטה המועדפת לאיתורם המוקדם של תינוקות עם ליקוי בשמיעה. יתרונה של הפעלת תוכנית סינון שמיעה ליילודים עוד בבית החולים היא האפשרות היחידה לכיסוי כמעט מלא של כלל היילודים, ובהם יילודים עם גורמי סיכון לחירשות - בעיקר אלה ששהו במחלקת טיפול נמרץ יילודים (Year 2007 Position Statement). ליקוי שמיעה משמעותי מוגדר כסף שמיעה של יותר מ-40-35 דציבל בתחום התדרים 4000-500 הרץ באוזן אחת או בשתיהן.

לאבחון ליקוי שמיעה מולד חמור בגיל הרך יש משמעות רבה יותר בשנים האחרונות, שכן אפשר להציע טיפול יעיל בתחילה על ידי שימוש במכשיר להגברת השמיעה ובהמשך בניתוח של שתל קוכלארי, החל בגיל חצי שנה, המאפשר לתינוק שמיעה טובה שתאפשר התפתחות תקינה של שפה ודיבור. החל משנת 2010 חלה חובת בדיקת סינון שמיעה לכלל היילודים בישראל. תוכנית הסינון המומלצת מבוססת על עד שתי בדיקות סינון המתבצעות במחלקת היילודים:

  • מידע על תפקוד תאי השיער החיצוניים של האוזן הפנימית כתגובה לצלילים
  • בדיקה אלקטרו-פיזיולוגית המאפשרת קבלת מידע מהימן לתגובות לצלילים (Auditory Brain stem Response - ABR) החל מרמת האוזן הפנימית ועד לגזע המוח

בשלב הראשון מבוצעת בדיקת פלטים קוכליאריים לכלל היילודים. בשלב השני, ליילודים שבדיקת הפלט הקוכלארי אינה תקינה אצלם, תבוצע בדיקת ABR אוטומטי. יילודים בסיכון גבוה לחירשות יעברו את שתי הבדיקות, כדי להקטין את האפשרות לתוצאה "שלילי כוזב", בעיקר במקרים שקיים סיכון ^Auditory Neuropathy/Dys-Synchrony.

יילודים שלא הדגימו תגובה תקינה בבדיקת הסינון יופנו לאבחון שמיעה במכון אודיולוגי, ויילודים עם גורמי סיכון לחירשות יופנו למעקב שמיעה במכון אודיולוגי.

בדיקת סינון שמיעה לתינוקות בגיל 9-7 חודשים

בישראל חובת בדיקות שמיעה (סינון Distraction Test) אצל תינוקות בגיל 9-7 חודשים נמצאת בסל השירותים של הרפואה המונעת ומתבצעת לכל אוכלוסיית המטופלים בתחנות טיפות חלב ברחבי הארץ. בדיקת הסינון מתבצעת דרך שגרה זה העשור הרביעי במתכונת של בדיקה התנהגותית באמצעות כלים המשמיעים צלילים מבוקרים. הבדיקה עברה תקנון ארצי באמצע שנות השמונים.

תינוקות בסיכון גבוה לחירשות, על פי רשימה של גורמי סיכון המפורטת בהמשך, מופנים לאבחון שמיעתי בשבועות הראשונים לחייהם.

מטרת בדיקת הסינון בגיל 9-7 חודשים אינה רק לאתר את הילדים הסובלים מחירשות תחושתית חמורה או בינונית (בלתי הפיכה), אלא גם לאתר ילדים הסובלים מליקוי שמיעתי הולכתי מטיפוס האוזן התיכונה (בדרך כלל הפיך), המתפתח בדרך כלל בגיל הילדות המוקדמת ושבהיעדר טיפול עלול לעכב התפתחות תקינה של שפה ודיבור. תינוקות שנכשלים בבדיקה בפעם הראשונה מוזמנים לבדיקה חוזרת, ומי שאינם עוברים אותה בשנית מופנים לאבחון שמיעתי במכון אודיולוגי.

עם הכנסת בדיקת סינון השמיעה ליילודים תוצא מסל השירותים של הרפואה המונעת בדיקת סינון שמיעה לגיל 9-7 חודשים.

תינוקות או פעוטות שקיים חשש או חשד לגבי מצב שמיעתם יש להפנות לבדיקת שמיעה. הבדיקה לאיתור הפרעות בתקשורת אצל פעוטות בני שנתיים עד שנתיים וחצי היא כלי סינון לאיתור מוקדם של ילדים הלוקים בשפתם יחסית לבני גילם. הבדיקה נערכת בשפת הילד ותוקננה בשפה העברית והערבית. הבדיקה נערכת בטיפת חלב על ידי אחיות בריאות הציבור שעברו הכשרה ייעודית לביצועה. הסיבות להפרעה ברכישת שפה ודיבור המובילות לליקוי בתקשורת קשורות לעתים קרובות לליקוי שמיעתי, אך גם למצבים אחרים, כגון איחור ספציפי בהתפתחות השפה והדיבור, ליקויי למידה, איחור התפתחותי כללי, הפרעה רגשית או הפרעה נירולוגית מרכזית.

פעוטות שאותרו בבדיקה יש להפנות לאבחון תפקודי על ידי קלינאי תקשורת כדי לקבוע את אופי הקשיים ואת דרכי הטיפול המתאימות. ברוב המקרים יופנה הפעוט עם ליקויים בתקשורת גם לאבחון התפתחותי במכון או ביחידה מוכרת להתפתחות הילד. בדיקת שמיעה במכון אודיולוגי היא חיונית כחלק מהתהליך האבחוני! איתור מבעוד מועד של ילדים המאחרים בהתפתחותם השפתית מאפשר במקרים רבים סגירת פערים ושילוב הילדים במסגרות החינוך הרגיל עם בני גילם תוך כדי הפעלת תוכנית שיקומית/טיפולית.

גורמי סיכון ללקות בשמיעה, מולדת, נרכשת או פרוגרסיבית בילדות*


* על פי נייר עמדה משנת 2007 של American Academy of Pediatrics

• חשד של ההורים או המטפלים לגבי השמיעה, הדיבור, השפה או איחור התפתחותי
• היסטוריה משפחתית של לקות שמיעה קבועה בילדות
• שהות של יותר מחמישה ימים בטיפול נמרץ יילודים, או קיום של אחד מהגורמים הבאים ללא קשר לאורך השהות: מתן חמצן, הנשמה, חשיפה לתרופות אוטוטוקסיות או משתנות ורמת בילירובין גבוהה המצריכה החלפת דם, משקל לידה נמוך מ 1,500- גרם
• זיהומים תוך-רחמיים )בזמן ההיריון( כמו CMV , הרפס, אדמת
• ליקויים בגולגולת ובפנים, הכוללים את האפרכסת, תעלת האוזן, צלקות ובליטות באוזן ושינויים
במבנה העצמות )הכוונה לתסמונת ורדנבורג המוזכרת בסעיף הבא(
• תסמונות גנטיות הקשורות בלקות מולדת בשמיעה או לקות שמיעה המופיעה לאחר מכן במהלך
החיים )אשר, ורדנבורג ועוד(
• ליקויים נירודגנרטיביים כמו תסמונת הנטר, או נירופתיה סנסורית-מוטורית, כמו פרידריך אטקסיה
• זיהומים לאחר הלידה הקשורים בלקות בשמיעה תחושתית עצבית, כולל דלקת קרום המוח חיידקית או נגיפית (בעיקר נגיפי הרפס-ווריצלה)
• חבלות ראש, בעיקר שברים בבסיס הגולגולת ובעצמות הפנים, הדורשים אשפוז
• כימותרפיה ומחלות נרכשות זיהומיות ולא-זיהומיות

 תלמה הרצנו, אחראית קלינאות תקשורת, משרד הבריאות

לאבחון כאב אוזניים אצל תינוקות וילדים - לחץ כאן.
 
בואו לדבר על זה בפורום אף אוזן גרון.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום