דליות ברגליים: "לסגור" את הבעיה

(0)
לדרג
תוכן מקודם

דליות הן לא רק בעיה אסתטית, אלא בעיה רפואית העלולה לגרום לכאבים, בצקות וכיבים. החדשות הטובות: ניתן לטפל בצנתור, ללא כאב וסיבוכים מיותרים

רופא כלי דם ,מומחה לרדיולוגיה אבחנתית
077-2310992 (מספר מקשר)

דליות ברגליים הן תופעה רפואית המציינת ורידים בולטים בגפיים התחתונות, הגורמים לנפיחות הגפה. במצבים חמורים, התופעה גורמת לבצקות ברגליים, כאבים, דלקות ולעתים אף כיבים בעור. כל אלה מגבילים את הפעילות היומיומית של המטופל

מה גורם לדליות ברגליים?

הגורם לבעיית דליות ברגליים הינו אי ספיקת דם בווריד הראשי של הגפיים. במצב אי ספיקה, הדם זורם בכיוון מטה - במקום לכיוון הלב, למעלה. הסיבה מדוע תופעה זו מתרחשת אינה ברורה עדיין למחקר הרפואי, אך יש מספר גורמי סיכון, המגבירים את הסיכון ללקות בתופעה.

בין גורמי הסיכון: עבודה במקצוע הדורש עמידה ממושכת, לאורך שעות על הרגליים; היסטוריה משפחתית והורות מרובת ילדים. בשל כך, נמצא כי הבעיה שכיחה מאוד - ומופיעה לאחר גיל 40; בדרך כלל, אצל נשים עם ילדים רבים. מאחר שלמחלה גם השפעה הורמונלית, היא צפויה להחמיר בזמן הריון נוסף.


דליות ברגליים נגרמות מאי ספיקת דם בווריד הראשי של הגפיים. צילום: שאטרסטוק

דליות ברגליים נגרמות מאי ספיקת דם בווריד הראשי של הגפיים. צילום: שאטרסטוק

מהם הסימפטומים של דליות ברגליים?

הסימפטומים כוללים ורידים בולטים ברגליים והרגשת כאב וכבדות ברגליים, המתגברת במיוחד לאחר עמידה ממושכת. תסמינים נוספים הינם בצקות, נפיחות ברגליים וכיבי עור. זאת ועוד: הסימפטומים מופיעים בעיקר בעת עמידה; על פי רוב, שכיבה או הרמת הרגליים - יביאו להקלה משמעותית, בכאב ובנפיחות.

כיצד מומלץ לטפל בדליות ברגליים?

האבחון של דליות ברגליים נעשה על ידי שילוב בדיקה קלינית ובדיקת הדמיית אולטרסאונד, שמטרתה למפות את המבנה האנטומי של הגפה ושל הווריד הראשי. לאחר האבחון, עומדים לרשות הרופא המטפל שני קווי טיפול עיקריים. קו הטיפול הראשון הינו שימוש בגרביים אלסטיים, המייצרים לחץ על הוורידים ומסייע לדם לזרום בכיוון הנכון.

כאשר מתגלה במעקב כי הגרב האלסטי לא מסייע בפתרון הבעיה - עוברים לקו הטיפול השני, הכולל התערבות. בעבר, עד לפני כעשור, הפתרון היחידי שהוצע - למי שסבלו מדליות ברגליים - היה ניתוח להוצאת הווריד הראשי ברגל. הניתוח שהיה נהוג בעבר כלל אשפוז, הרדמה מלאה ותקופת התאוששות בבית החולים; ולאחר מכן, תקופת החלמה (לרבות כל הסיכונים הכרוכים בביצוע הליך ניתוח כזה).

לעומת זאת, הטיפול המקובל - הוא סגירת הווריד הבעייתי, באמצעות צנתר; והפסקת ההפרעה בזרימת הדם, ללא ניתוח. הטיפול בצנתר מתבצע בהרדמה מקומית בלבד, במשרד הרופא - או במרפאה, באשפוז יום. הטיפול אורך כ-30 דקות - וניתן לחזור לפעילות יומיומית שגרתית, מיד לאחר מכן (ההחלמה מידית).

מהן אפשרויות הטיפול בדליות ברגליים, באמצעות צנתר?

לרשות הרופא המטפל בדליות ברגליים באמצעות צנתר, עומדות מספר אפשרויות טכנולוגיות לסגירת הווריד.

האפשרויות הראשונות הן טכנולוגיות של שימוש בחום. במהלך הטיפול בטכנולוגיות אלה, מכניסים את הצנתר אל הווריד הראשי באזור הברך, דרך חור בגודל כ-2 מילימטר. לאחר הכנסת הצנתר לווריד, מחממים את הדופן הפנימי של הוריד, באמצעות קרני לייזר או גלי רדיו.

החימום גורם לסגירת הווריד הראשי ולעצירת בעיית אי הספיקה - והדם ממשיך לזרום כרגיל אל הלב, דרך הוורידים המשניים בגפה. לאחר הטיפול, יש לחבוש גרב אלסטי, לתקופה בת שבועיים לפחות, במהלכם מוסדרת זרימת הדם התקנית - דרך הוורידים המשניים.

אחת הטכנולוגיות החדשניות ביותר, לטיפול בדליות ברגליים - היא שימוש בצנתר, ללא אנרגיית חום. במקום זאת, סגירת הווריד נעשית באמצעות דבק ביולוגי מיוחד, המוכנס אל פתח הווריד דרך הצנתר. לטיפול בטכנולוגיה זו יש מספר יתרונות, לעומת הטיפול באנרגיית חום.

היתרון הראשון: מניעת הסכנה (המזערית) ליצירת נזק לעור ולעצבים - סכנה הקיימת בטיפול בטכנולוגיות האחרות.

היתרון השני: בטיפול באמצעות דבק, ניתן להרדים את הרגל הרדמה מקומית במקום אחד בלבד בגפה; בעוד שטכנולוגיות של חום דורשות הרדמה מקומית במספר מקומות.

היתרון השלישי: בטיפול באמצעות דבק, אין צורך בחבישת גרביים אלסטיים, לצורך החלמה מלאה.

מהם סיכויי הצלחת הטיפול בדליות ברגליים, באמצעות צנתר?

הטיפול מבוצע על ידי רופאים המתמחים ברדיולוגיה פולשנית או בכירורגיית כלי דם. ממצאי המחקר מראים מעל 90% הצלחה. כלומר: הווריד נותר סגור, לא נפתח מחדש - ונוצר שיפור משמעותי בתסמיני הכאב והנפיחות. לעיתים התסמינים אף נעלמים לגמרי, בעקבות הטיפול.
הטיפול הראשון הוא בגרביים אלסטיים המייצרים לחץ. צילום: שאטרסטוק

הטיפול הראשון הוא בגרביים אלסטיים המייצרים לחץ. צילום: שאטרסטוק

האם ישנם מקרים בהם לא ניתן לטפל בדליות ברגליים, באמצעות צנתר?

במקרים יוצאי דופן ונדירים במיוחד, המבנה האנטומי של הווריד הראשי אינו מתאים לטיפול באמצעות צנתור, משום שהווריד מפותל מדי - ואינו מאפשר כניסה חלקה. במקרים כאלה, עושים שימוש בגרב אלסטי בלבד (קו טיפולי ראשון) ומבצעים ניתוח להוצאת הווריד הראשי (קו טיפולי שני).

לסיכום: בעוד שנהוג לחשוב כי ורידים בולטים או דליות ברגליים הינם בעיה אסתטית בלבד, או בעיה שצריך לחיות עמה ולסבול ממנה בלית ברירה - חשוב לדעת כי טיפול באמצעות צנתר נחשב טיפול מצוין, פותר את הבעיה במלואה, אינו כולל תקופת החלמה, יש בו סיכון נמוך מאוד עד אפסי - והוא ומאפשר להעלות במהירות את איכות החיים של המטופל.

ד"ר אדם פרקש הוא מנהל הקליניקה למומים וסקולרים במרכז רפואי שערי צדק (ירושלים); רופא בכיר במחלקת רדיולוגיה וסקולרית ופולשנית, בשערי צדק.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום