טרשת עורקים: צנתור או ניתוח מעקפים?

(5)
לדרג
תוכן מקודם

שינוי אורח חיים וטיפול תרופתי עשויים לשפר טרשת עורקים, אך לעתים אין מנוס מהתערבות פולשנית - צנתור או ניתוח מעקפים. על היתרונות והחסרונות של שניהם

רופא קרדיולוג ,מומחה לקרדיולוגיה
077-2313190 (מספר מקשר)

צנתור טיפולי וניתוח מעקפים - מבוצעים לאנשים שיש להם היצרויות קשות בעורקים הכליליים (טרשת עורקים חסימתית). לרוב, מתגלות ההיצרויות בעקבות סימפטומים שונים, כגון תעוקה או קוצר נשימה; במידה והסימפטומים לא חד משמעיים ניתן לבצע בדיקות לא פולשניות כגון בדיקת מאמץ, אקו במאמץ או מיפוי לב, תוצאה חיובית (כלומר פתולוגית) בבדיקה כזו תוביל להפניית המטופל לצנתור אבחוני.

לאחר אבחון המחלה, עומדת בפני הרופאים האפשרות לפתוח את העורקים בצנתור (באמצעות בלון ותומכן), או לבצע ניתוח מעקפים, שבו לוקחים עורק ממקום אחר בגוף, או וריד מהרגל - ומשתמשים בו כמעקף לעורק הכלילי החסום.

טרשת עורקים - היצרויות קשות בעורקים הכליליים. צילום: שאטרסטוק
טרשת עורקים - היצרויות קשות בעורקים הכליליים. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לטרשת עורקים?

גורמים סביבתיים: קיימים גורמי סיכון סיבתיים, שמעורבים ישירות (ולכן, מניעה שלהם או טיפול בהם - ימנעו את המחלה) - לבין גורמי סיכון שידוע קשר נסיבתי בינם לבין המחלה, ולכן טיפול בהם לא ימנע את המחלה.

גורמי סיכון סיבתיים - כולסטרול, סוכרת, לחץ דם גבוה, עישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר. כל אחד מאלה עלול לגרום להיווצרות המחלה; צרוף שלהם מסוכן יותר מכל אחד לחוד. טיפול בגורמים אלה עשוי למנוע את המחלה או לעצור אותה.

גורמי סיכון נסיבתיים - מדד דלקת - CRP, הומוציסטאין.

גורמים גנטיים: יש גם גורמים גנטיים המעלים סיכון לטרשת עורקים, אך אין ספק שמשקלם נמוך בהרבה מאשר משקל הגורמים הסביבתיים המוזכרים לעיל.

האם יש פער בין גורמי הסיכון אצל גברים ונשים?

גורמי הסיכון זהים אצל נשים וגברים, אם כי נשים נוטות לפתח את המחלה בגיל מבוגר יותר מגברים, ככל הנראה בשל המערכת ההורמונלית שמגינה עליהן - עד שהן מגיעות לגיל המעבר.

כיצד מטפלים בטרשת עורקים?

מניעה - מכיוון שהוכח שכאשר מטפלים בגורמי הסיכון הסיבתיים, מונעים את המחלה - יש חשיבות רבה לרפואה מונעת עבור כל אדם בוגר (מעל גיל 18).

לכל אדם בוגר מומלץ להיבדק אצל רופא משפחה אחת לשנה, לבדוק את ה-BMI, רמת הסוכר בצום ורמת לחץ הדם. אחת ל-3 שנים, מומלץ גם לבדוק את רמת הכולסטרול. כמובן שמומלץ להימנע מעישון ולבצע פעילות גופנית מתונה 5 פעמים בשבוע.

טיפול תרופתי/ מניעתי - במקרה שבבדיקות השגרתיות מוצאים בעיה כלשהי, חשוב לטפל בה תזונתית ו/או תרופתית - ולא להזניח אותה. הטיפול בגורמי הסיכון יכול להיות באמצעות שינוי הרגלים (פעילות גופנית ותזונה נכונה). עם זאת, מכיוון שהעובדות מראות כי רוב האנשים אינם מסוגלים להתמיד בכך לאורך שנים - אין מנוס על פי רוב מטיפול תרופתי (נטילת תרופות להורדת כולסטרול, לחץ דם וכו').

צנתור ו/או ניתוח מעקפים - במקרים שבהם הטרשת חוסמת למעלה מ-70% מקוטר העורק וגורמת לסימפטומים, כגון תעוקת חזה, קוצר נשימה במאמץ, ירידה משמעותית ופתאומית ביכולת התפקודית וכו', מבצעים התערבות לפתיחת החסימה.

מהם היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות - צנתור וניתוח מעקפים?

הצנתור הטיפולי הוא הליך פשוט יותר מבחינת החולה; ואם אין סיבוכים, יכול המטופל להשתחרר מבית החולים כבר למחרת; לעומת זאת, ניתוח מעקפים מחייב החלמה ארוכה יותר, הנמשכת חודש עד חודשיים.

למרות זמן ההחלמה הממושך יחסית, המידע הרפואי מצביע על כך שניתוח מעקפים מעניק שקט מסימפטומים ופתרון ארוך טווח, יותר מאשר צנתור טיפולי - כמו כן ניתוח עדיף במקרים מסוימים.

בין המצבים שבהם יש לניתוח המעקפים יתרון על פני צנתור הטיפולי:

1. חולי סוכרת עם הצרות ב-2 או 3 עורקים כליליים: מחקר שהשווה את שני סוגי הטיפולים בחולים אלה; ומצא כי לחולים שטופלו בניתוח מעקפים, היה יתרון (פחות התקפי לב ותמותה), בהשוואה לקבוצת החולים שטופלו בצנתור;

2. חולים עם תפקוד לב מופחת והצרות ב-3 עורקים כלילים.

3. חולים עם תפקוד לב תקין, אך עם היצרויות קשות ב-2 או 3 עורקים כליליים - חומרת המחלה נקבע על ידי מדד, שמעניק "ניקוד" לכל חסימה. ככל שהניקוד גבוה, כך המחלה קשה יותר ומסובכת יותר מבחינה אנטומית - ויש עדיפות לניתוח מעקפים.

4. מחלה בעורק הכלילי השמאלי הראשי: ברוב המקרים מקובל לבצע ניתוח מעקפים.

הצנתור הטיפולי הוא הליך פשוט יותר מבחינת החולה. צילום: שאטרסטוק
הצנתור הטיפולי הוא הליך פשוט יותר מבחינת החולה. צילום: שאטרסטוק

כיצד מתבצעת ההחלטה על אופן הטיפול?

אבחון המחלה מתבצע באמצעות צנתור אבחנתי, שעל פי תוצאותיו קובעים האם להמשיך בצנתור טיפולי או להפנות לניתוח מעקפים. לפי ההנחיות הרפואיות הבינלאומיות, בכל בית חולים אמור להיות צוות קרדיולוגים וכירורגים, שיתכנס לאחר הצנתור האבחוני, ישקול את כל הנתונים (חומרת המחלה הכלילית מבחינה אנטומית, תפקוד הלב, מחלות נוספות כגון סוכרת, כליה, ריאות) ולאור הערכת המצב יקבל החלטה על המשך הטיפול העדיף מבחינת המטופל.

לסיכום: יש לדעת כי צנתור טיפולי וניתוח מעקפים - מהווים פתרון מכני באמצעותם מחדשים זרימת דם בעורקים חסומים. אולם הם אינם עוצרים את טרשת העורקים - במידה וגורמי הסיכון שגרמו לחסימת העורקים ולצורך בצנתור או בניתוח, ימשיכו לפעול באין מפריע הטרשת תמשיך להתפתח וחסימות חדשות יופיעו תוך זמן קצר. על מנת לפתור את הבעיה ולמנוע הישנות של המחלה, יש לטפל בכל גורמי הסיכון, כלומר להקפיד על אורח חיים בריא, פעילות גופנית וטיפול תרופתי לפי הוראות הרופא.

פרופ' דוד רוט הוא רופא מומחה בכיר, במכון לשיקום לב במרכז הלב של בית החולים שיבא, בתל השומר.

  • צור קשר
פרופ׳ דוד רוט
שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה
חשוב לדעת: לאחר מילוי הטופס פרטיך יועברו למרכז השירות של Zap Doctors ומשם לרופאים. לעיתים רחוקות לא נוכל להעביר את הבקשה, או שהיא תועבר באיחור. לכן, בכל מקרה של בעיה דחופה אנו ממליצים להתייעץ עם רופאים בקופ"ח או בבי"ח ולהימנע ממילוי פרטים אישיים, רגישים או חסויים בטופס.
רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום