הפרעות במשק הסידן: מדריך

(6)
לדרג

סידן הוא מינרל חיוני לתפקוד התקין של כלל מערכות הגוף. חסר או עודף בסידן קשורים לתהליכים מזיקים העלולים להיות הרסניים. כיצד ניתן לטפל?

פרופ' בלום אילנה
רופא אנדוקרינולוג ,מומחה לרפואה פנימית

סידן (Calcium) הוא מינרל חיוני לתפקוד התקין של כלל מערכות הגוף, החל מהמערכת העצבים המרכזית והפריפרית ועד לשרירים ולעצמות.

ספיגת הסידן לזרם הדם תלויה בתפקוד התקין של מערכת העיכול וברמות התקינות של ויטמין D. ויטמין זה נוצר בגוף כתוצאה מחשיפה לשמש. בין יתר תפקידיו הוא מסייע לספיגת הסידן מהמעיים לדם.

מה הם מקורות הסידן?

מקור הסידן לגוף הינו מהמזון שאנו אוכלים. מזונות עשירים בסידן הינם: מוצרי חלב (בעיקר גבינות שמנות, יוגורט, שמנת וחמאה). מקורות נוספים הם: סרדינים; שקדים; טחינה גולמית וירקות כמו ברוקולי; תרד; חסה ובמיה.

כאמור, הסידן המגיע מהמזון נספג אל זרם הדם בעזרת ויטמין D. בדם, נקשר הסידן לחלבון. הסידן הפעיל הוא רק הסידן החופשי, הלא קשור והזמין לביצוע תפקידיו הרבים. רמת הסידן החופשי תלויה ב-PH של הדם (רמת החומציות). כך למשל, תגובה אלקלית של הדם תגרום ליותר סידן יוני להיות קשור לחלבון. ההפך קורה בסביבה חומצית.

הרמה התקינה של סידן בדם נשמרת דרך איזון עדין בין הפרשות הורמוני התריס ויותרת התריס (Parathyroids). כשרמת הסידן עולה, בלוטת התריס מפרישה את הורמון הקלציטונין ובמקביל נפסקת הפרשת הורמון הפרתירואיד, דבר שגורם לירידה של רמת הסידן בדם. כשרמת הסידן בדם יורדת, מופרש הורמון הפרתירואיד הגורם לנרמול על ידי ספיגה מוגברת של סידן מהעצמות והקטנת הפרשת הסידן דרך הכליות. על התהליכים הנ"ל משפיעים גם ויטמינים, כגון D ו-A, הורמונים המופרשים מבלוטת אחרות, הכבד, הכליות וגורמים תזונתיים.

כאמור, לכבד ולכליות תפקיד חשוב במשק הסידן, מאחר שהם מייצרים את הנגזרות הפעילות של ויטמין D. לוויטמין D הפעיל השפעות מגוונות על המערכת האימונית, במניעת הופעת סרטן, מערכת הרבייה, בשלמות ובהתפתחות השלד ועוד.

מקור הסידן לגוף הינו מהמזון שאנו אוכלים. צילום: thinkstock
מקור הסידן לגוף הינו מהמזון שאנו אוכלים. צילום: thinkstock

מה הם התהליכים המזיקים הקשורים בהפרעות בוויסות רמות הסידן בדם?

היפוקלצמיה היא ירידה בערכי הסידן בדם, שיכולה להיגרם ממספר סיבות:

חוסר תפקוד בלוטות יתרת התריס כתוצאה מהסרתה לאחר ניתוחים בבלוטת התריס או בבלוטת יתרת התריס בעצמה.

חוסר מגנזיום.

מחלות גנטיות או נרכשות, כגון אמילאוידוזיס או סרקאוידוזיס.

פגיעה כלייתית - מחלות גנטיות או נרכשות יכולות לגרום לאיבוד של סידן בשתן. במקרה של אי ספיקה כלייתית הירידה ברמת הסידן בדם נובעת משני גורמים:

1. חוסר יצירה של הנגזרת הפעילה של וויטמין D.

2. עליה ברמות הזרחן בדם, הגורמת להשקעת הסידן בצורת גבישים בדפנות כלי הדם וברקמות.

היפוקלצמיה סימפטומטית - עלולה להיגרם מהפרעה במאזן החומצי/בסיסי, כאשר מתרחשת סטייה לכוון הבסיסי, כגון לאחר התנשפות יתר. כך, כשאדם מתנשף יתר על המידה, הוא פולט דו-תחמוצת הפחמן (co2) דבר הגורם לירידה ברמת הסידן הפעיל בגלל קשירתו לחלבון הנושא אותו בדם.

בנוסף לסיבות הנ"ל, רמות הסידן וויטמין D עלולות לרדת בגיל המבוגר ממספר סיבות:

תזונה לקויה והפחתת צריכה של מאכלים עשירים בסידן.

ירידה בחשיפה לשמש.

מחלות במערכת העיכול (תסמונות של תת-ספיגה).

השמנה עם תסמונת מטבולית.

תרופות כגון פניטאוין או פנוברביטל, הניתנות לטיפול באפילפסיה או תכשירים הסותרים את החומציות בקיבה.

אוסטאופורוזיס - בגיל המבוגר ופחות שכיח בגיל צעיר, עלולה להופיע ירידה בצפיפות העצם. ירידה זו מופיעה בגלל הפרה באיזון בין הבנייה וספיגת העצם לטובת הספיגה. אחראיות לכך ירידה בהפרשת הורמוני מין, מחלות של בלוטות אחרות כגון פעילות יתר של יותרת הכליה, התריס או יותרת התריס, סוכרת, איבוד סידן בשתן ותרופות כגון תכשירים המכילים קורטיזון.

כיצד ניתן למנוע ירידה בסידן מהעצמות בגיל מבוגר?

למניעת ירידת הסידן מהעצמות מומלץ להקפיד על:

אכילת מוצרים המספקים כמות סידן של כ-1,200 מ"ג ליום.

חשיפה מבוקרת לשמש ונטילת ויטמין D בעת הצורך.

פעילות גופנית.

מה הן הסכנות הכרוכות בירידת רמת הסידן בדם?

פגיעה במערכת העצבים המרכזית עד לבלבול.

גירוי יתר של השרירים עד התכווצויות ממושכות (טטניה).

הפרעות בקצב הלב.

ירידה בלחץ הדם.

מהי היפרקלצמיה? מה עלול להיגרם כתוצאה מהיפרקלצמיה?

היפרקלצמיה היא עלייה ברמת הסידן בדם. עליה זו יכולה להיות מתונה עם סימנים קליניים בלתי ספציפיים, כגון: עצבנות יתרה, צרבת, עצירות, עליה בלחץ הדם. במקרים כאלה עליית הסידן בדם מתגלית באופן אקראי בבדיקות מעבדה רוטיניות. אולם, כשהערכים ממשיכים לעלות, מופיעים סימנים נוספים כגון בחילה, הקאה, כאבי בטן, צימאון, השתנה מרובה, הפרעות בקצב הלב, כאבי ראש - ובמקרים קיצוניים בלבול.

מה הן הסיבות להיפרקלצמיה?

לרוב, עליית רמת הסידן בדם קשורה לפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס או למחלות ממאירות עם גרורות בעצמות, או גידולים עם הפרשה הורמונלית פארא-ניאופלסטית. סיבות אחרות קשורות בהרעלת ויטמינים A וD-, מתן תכשירי סידן ביחד עם סותרי חומצה, מחלות גרנולומטוטיות, כגון שחפת או סרקאידוזיס; תרופות כגון תיאזידים או ליתיום; מחלות אנדוקריניות, כגון תת-פעילות של יותרת הכליה; מחלה תורשתית, כגון: היפרקלצמיה היפוקלציוריה משפחתית ( familial hypocalciuric hypercalcemia); חוסר תנועה; איידס ועוד.

כתוצאה מאוסטאופורוזיס עלולה להופיע ירידה בצפיפות העצם. צילום: thinkstock
כתוצאה מאוסטאופורוזיס עלולה להופיע ירידה בצפיפות העצם. צילום: thinkstock

מהו הטיפול המומלץ בהפרעות במשק הסידן?

טיפול בהיפוקלצמיה ובהיפרקלצמיה תלוי בסיבה שגרמה לתופעה. ברוב המקרים של ירידה ברמת הסידן בדם, הטיפול כולל תוספת של סידן וויטמין D. כשהמחסור בסידן נגרם בגלל אי-ספיקה כלייתית, הטיפול מורכב מהורדת רמות הזרחן בדם ותוספת ויטמין D.

במקרים של היפוקלצמיה כתוצאה מהתנשפות יתר - הטיפול הוא פשוט: מצמידים לפנים של החולה שקית נייר או ניילון, בצורה כזו שהיא תכסה את הפה ואת האף. היות והשקית איננה חדירה לאוויר החופשי, קיימת הצטברות של דו-תחמוצת הפחמן וה-PH חוזר לנורמה. דבר זה גורם להעלאת רמת הסידן הפעיל והעלמות הסימנים הקליניים.

במקרים של אוסטיאופורוזיס, משתמשים לרוב בתכשירים המונעים ספיגת העצם, כגון הורמוני מין, תרופות ממשפחת הביפוספונטים או פרוליה. במקרים מיוחדים משתמשים בתרופה הבונה עצם, שהיא למעשה הורמון פראתירואיד במינון נמוך.

באשר להיפרקלצמיה - כאשר היא נובעת מעודף הורמון פרתירואיד, הטיפול הוא לרוב כירורגי. ביתר המקרים הטיפול יהיה מותאם לסיבת ההיפרקלצמיה. במקרים חריפים, הטיפול מורכב ממתן נוזלים בתוספת משתן מסוג הפורוזמיד, ביפוספונטים המונעים ספיגת הסידן מהעצמות וקורטיקוסטראידים.

לסיכום: הפרעות משק הסידן יכולות לנבוע ממחלות שונות, אך גם מירידה בצריכה של מזון עשיר בסידן וויטמין D. יש לזכור כי הסידן הוא גורם חיוני לתפקוד התקין של כל הרקמות בגוף. למחסור או עודף של סידן בדם השלכות חמורות, דבר המצריך אבחון מהיר של סיבת התופעה ומתן טיפול מוקדם.

פרופ' אילנה בלום היא מומחית לאנדוקרינולוגיה ולרפואה פנימית, לשעבר מנהלת המכון האנדוקריני במרכז רפואי רבין. כיום מטפלת במסגרת פרטית.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום
  • צור קשר

עוד בתחום

שדות שמסומנים בכוכבית הם חובה