פלפיטציות: מרגישים שהלב פועם

(13)
לדרג

תחושת פעימות לב מוגברת עלולה להעיד על חרדה או על בעיה בין חדרי הלב, אבל לעתים קרובות איננה מעידה על ממצא חריג כלשהו. מתי באמת חשוב לגשת להיבדק?

מאת: פרופ' דוד רוט

לבנו פועם באופן טבעי בקצב של בין 60 לבין 100 פעימות בדקה. לרוב, כשאנחנו נושמים וחיים ופועלים בעולם, אנחנו לא חשים בדפיקות הלב שלנו. כאשר אדם מרגיש את פעימות הלב, אנו מכנים זאת פלפיטציות.

יש מצבים שבהם אנחנו רגילים לחוש פעימות לב; למשל: לאחר מאמץ משמעותי או בזמן מתח נפשי. כאשר אדם חש פעימות לב - במצב שבאופן רגיל הוא אינו אמור לחוש בהן - הדבר עלול לגרום לחרדה ולתחושה שמשהו לא בסדר. רבים פונים לרופא מסיבה זו.

האם הפרעה זו נחשבת למסוכנת?

כל הפרעה בקצב הלב עלולה לגרום לפלפיטציות, אך לעתים אנו חשים בפלפיטציות גם כאשר קצב הלב תקין לחלוטין. לכן, הפרעה זו אינה מעידה בהכרח על בעיה, ואינה נובעת בהכרח מחוסר תקינות של מערכת הלב, הדם או שאר מערכות הגוף. לרוב, התופעה אינה מסוכנת.

פלפיטציות. אילוסטרציה: שאטרסטוק
פלפיטציות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהן הסיבות להופעת הפלפיטציות?

כאמור, פלפיטציות הן תחושה של פעימות הלב - והסיבה לכך עשויה להיות אחת מני רבות על הספקטרום, החל מקצב לב תקין לחלוטין; דרך הפרעות קצב קלות ולא מסוכנות (כמו פעימות מוקדמות); הפרעות קצב על חדריות, שיש בהן סכנה מסוימת (כמוSVT או פרפור פרוזדורים); ועד להפרעות קצב חדריות מסכנות חיים.

לכן, חשוב לאבחן את סיבת הפלפיטציות. אם הסיבה לפלפיטציות היא הפרעת קצב על חדרית (ובוודאי אם מדובר בהפרעת קצב חדרית), ניתן לטפל בה בדרכים מהירות ויעילות, כדי להפחית או למנוע סכנה.

מי נמצא בקבוצת סיכון לתופעה?

למעשה - ואולי זה יפתיע חלק מהקוראים - כל אדם חש לעיתים בפלפיטציות, במהלך חייו. כאמור, ברוב המקרים, הסיבה לפלפיטציות אינה מסוכנת כלל וכלל. במיעוט המקרים, מדובר בהפרעות קצב לב המצריכות טיפול.

מתי נדע כי המצב בכל זאת דורש בירור רפואי מקיף?

תחושת פלפיטציות המלווה בחולשה, סחרחורת, התעלפות, כאבי חזה או קוצר נשימה - אחד הסימנים או יותר - בהחלט מעלה את הסיכון לקיומה של בעיה מסוכנת. במצב כזה, אכן יש לפנות לבירור רפואי.

כיצד מתבצע האבחון הרפואי לבעיה?

לשם אבחון הסיבה לפלפיטציות, יש לתעד את קצב הלב בזמן הסימפטומים. ניתן לתעד את קצב הלב על ידי מספר גורמים - ובהם בדיקת א.ק.ג שגרתית, ניטור קצב לב למשך 24 שעות (הולטר), לופ רקורדר (מכשיר חיצוני הנישא על הגוף למשך מספר שבועות), לופ רקורדר פנימי (המוחדר באופן תת-עורי ומקליט את קצב הלב בכל זמן פעולתו).

יחד עם זאת, נדיר שא.ק.ג שגרתי יגלה את סיבת הפלפיטציות, מכיוון שלרוב לא מופיעות פלפיטציות דווקא בזמן ביצוע הבדיקה. למרות זאת, יש חשיבות רבה לבדיקה פשוטה זו, בכל הנוגע לבירור פלפיטציות, מכיוון שצורתה הבסיסית של התוצאה אכן עשויה לכוון לאבחנה.

חשוב לדעת כי סיכוי רב יותר לתעד קצב לב בזמן הסימפטומים עצמם, מתקבל היטב על ידי האמצעים המאפשרים ניטור קצב לב, במשך זמן ממושך יותר: הולטר או לופ רקורדר. בנוסף לתיעוד קצב הלב עצמו, בדרך כלל במצב זה מבוצעת גם בדיקת אקו לב, במטרה להעריך את מבנה הלב ותפקודו. יש להניח כי כאשר הלב תקין, פוחתת הסבירות להפרעת קצב מסוכנת.

פלפיטציות. אילוסטרציה: שאטרסטוק
פלפיטציות. אילוסטרציה: שאטרסטוק

מהן דרכי הטיפול המקובלות בפלפיטציות?

הטיפול תלוי באבחנה. אם מדובר בקצב לב תקין - כלל אין צורך לטפל בתופעה. גם בפעימות מוקדמות אין צורך לטפל, כי הן אינן מסוכנות. ניתן לטפל בהן תרופתית, אם הסימפטומים מחייבים זאת. בהפרעות קצב על חדריות, ניתן לטפל תרופתית או על ידי אבלציה (צריבה) של מסלול ההולכה - פרוצדורה פולשנית, הדומה לצנתור.

בהפרעות קצב חדריות מסכנות חיים, ניתן לטפל תרופתית; כמו כן, ניתן גם לבצע אבלציה במצבים מסוימים. אם ההערכה היא שהמטופל בסכנת חיים גדולה, מתקינים דפיברלטור פנימי (קוצב בדפיברילטור), אשר אינו מונע הפרעות קצב, אך מאבחן הפרעת קצב חדרית - ותוך שניות, נותן נזע חשמלי (שוק חשמלי), אשר מפסיק את הפרעת הקצב - ובכך מציל חיים.

פרופ' דוד רוט הוא רופא מומחה בכיר במכון לשיקום הלב בבית החולים "שיבא" בתל השומר ופרופסור חבר קליני ברפואה פנימית, בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום