תעסוקה ודלקת מפרקים שגרונית

(1)
לדרג

מחקר חדש שבדק את השפעת הסביבה על הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית, מצא כי חשיפה לחומרים מזיקים במקום העבודה מעלה את הסיכון להתפתחות המחלה

מאת: ד"ר עמית עקירוב

בחולים עם חשיפה תעסוקתית לחומרים מזיקים קיים סיכון מוגבר להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,522 מקרים ו-5,580 ביקורות משבדיה, במטרה לבחון את ההשפעה של הסביבה על הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית. לצורך כך, הם בחנו את היארעות דלקת מפרקים שגרונית ב-76 קבוצות תעסוקה. הם התבססו על היארעות המחלה ב-12 קבוצות תעסוקה מתחומי "עבודה טכנית ומקצועית" ו"עבודת מנהלה ופקידות" כקבוצות ייחוס בכל הניתוחים.

ארבע קבוצות תעסוקה נקשרו עם דלקת מפרקים שגרונית: עובדי חשמלי ואלקטרוניקה, עובדי בטון ולבנים, עובדים בשינוע חומרים, ועוזרי אחיות. בפרט, בעובדים ממין זכר בתחום התעשיה תועד סיכון מוגבר להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית עם נוגדנים חיוביים, בהשוואה לאלו שעבדו עבודה משרדתית/פקידותית או עבודה טכנית: עובדי בטן ולבנים (סיכון גבוה פי 2.9), שינוע חומרים (סיכון גבוה פי 2.4) ועובדי חשמל ואלקטרוניקה (סיכון גבוה פי 2.1). כאשר הושלם ניתוח דומה של הנתונים בגברים עם דלקת מפרקים שגרונית עם נוגדנים שליליים, החוקרים זיהו שתי קבוצות בסיכון מוגבר: עובדי בטון ולבנים (עליה של פי 2.4 בסיכון) ועובדי חשמל ואלקטרוניקה (עליה של פי 2.6 בסיכון).

בקרב נשים, בעוזרות אחיות תועד סיכון מוגבר ב-30% לדלקת מפרקים שגרונית עם נוגדנים, בהשוואה לאלו שעבדו עבודה משרדתית או פקידותית ועבודה טכנית. למרות שתחילה נראה כי קבוצות תעסוקה אחרות נקשרו עם דלקת מפרקים שגרונית, הקשר נעלם לאחר תקנון לערפלנים (משתנים מתערבים) מוכרים.

בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים סבורים כי המצב התעסוקתי עשוי להיות גורם חשוב באבחנת דלקת מפרקים שגרונית והערכת הסיכון למחלה הראומטית.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום