דלקת ריאות: זהירות לפני החורף

(42)
לדרג

דלקת ריאות עלולה לגרום לסיבוכים קשים בקרב אוכלוסיות פגיעות. מהם התסמינים? כיצד מאבחנים? ובאילו מקרים חיוני להגיע לבי"ח? מדריך מיוחד, רגע לפני החורף

רופא למחלות ריאה
03-9377141

דלקת ריאות עלולה לגרום לסיבוכים קשים, בעיקר באוכלוסיות פגיעות כמו ילדים קטנים, קשישים וחולים עם מערכת חיסון חלשה. חיידקים הם הגורם השכיח ביותר לדלקת ריאות, אולם מחוללים אחרים, כגון וירוסים, עלולים לגרום אף הם למחלה.

מהם התסמינים לדלקת ריאות?

התסמינים השכיחים של דלקת ריאות: חום, שיעול עם ליחה וקוצר נשימה. לעיתים מופיע כאב בחזה, להבדיל מכאב הקשור למחלות לב; כאב החזה המופיע בעקבות דלקת ריאות קשור לנשימה ומתגבר בנשימה עמוקה. כשיש חום גבוה (מעל 39) עלולות להיות גם צמרמורות. תסמינים נוספים יכולים להופיע במקרים מסוימים, כגון: צרבת, בחילות, הזעה, דפיקות לב ועוד.

דלקת ריאות. איור: שאטרסטוק

כיצד נעשה האבחון?

במקרים הקלים, רופא המשפחה יכול לאבחן דלקת ריאות על סמך התסמינים והבדיקה הגופנית. בבדיקה, הרופא יתמקד בהאזנה לריאות; בזמן דלקת ריאות, הרופא שומע חרחורים, במקום זרימת אוויר נקיה, בהאזנה לריאות. החרחורים נובעים מהצטברות של תאים ונוזלים דלקתיים בריאות. במקרה בו הבדיקה או התסמינים אינם חד משמעיים, יבקש הרופא לבצע צילום חזה, בו ניתן לראות תסנין, המעיד על קיומה של דלקת ריאות ועוזר באבחון סוג הדלקת ומידת חומרתה. פעמים רבות מבצעים, בנוסף, גם ספירת דם או בדיקות ליחה.

מהו גורם המחלה?

במרבית המקרים, החיידקים אחראים להיווצרות דלקת הריאות, אך לעתים מדובר בנגיף. דלקת ריאות נגיפית עלולה להיגרם בגלל מספר רב של נגיפים - והיא נחשבת במרבית המקרים פחות מסוכנת מדלקת ריאות חיידקית. ההדבקה בדלקת ריאות היא דרך מגע עם רוק ונוזלים מדרכי הנשימה (התעטשות, נשיקה וכדומה).

מהם דרכי הטיפול?

עיקר הטיפול הוא במתן אנטיביוטיקה - דרך הפה. במקרים בהם המחלה קשה, יש צורך להגיע לבית חולים במהירות ולקבל טיפול אנטיביוטי חזק יותר, בעירוי, במקביל להשגחה רפואית כדי לוודא שאין הידרדרות. מומלץ לחולים לנוח בזמן המחלה, לאכול ולשתות ולהקפיד על השלמת הטיפול התרופתי במלואו. מומלץ להגיע לביקורת רפואית, כדי לוודא שהמחלה חלפה. לעיתים הרופא ימליץ על צילום חזה לביקורת, כדי לוודא שהתסנין נספג והצילום תקין. כאשר מדובר בזיהומים ויראליים, אין צורך באנטיביוטיקה, אלא רק בטיפול בתרופות משככות שיעול, חום וכו'.

מה יכולה להיות הסיבה לחוסר יעילות הטיפול?

כאשר אין שיפור במצב החולה, יומיים לאחר תחילת הטיפול, הוא חייב להגיע לרופא שנית. הסיבות בגינן אין שיפור עשויות להיות עמידות החיידק לאנטיביוטיקה שניתנה; לכן, יש צורך להחליפה; או שגורם המחלה הוא נגיף ולא חיידק - ולפיכך לאנטיביוטיקה אין השפעה ויש להמתין עד שמערכת החיסון של הגוף תילחם במחלה בעצמה.

אילו סיבוכים קיימים?

דלקת ריאות עלולה לגרום להצטברות נוזל מזוהם מסביב לריאה וכך קשה לטיפול האנטיביוטי לחדור לאזור ולרפא את המחלה. במקרים קיצוניים, יש צורך לנקז את הנוזל המזוהם, כדי לרפא את המחלה.

במקרים בהם לא ניתן טיפול אנטיביוטי מתאים בזמן, עלולה להיווצר מורסה בריאות, ובמצב זה יש צורך בטיפול אנטיביוטי ממושך בן מספר שבועות. לעיתים, הזיהום עלול להתפשט לדם ולגרום לזיהום מסוכן. במקרים אלה, יש לקבל טיפול בבית חולים, באנטיביוטיקה בעירוי למשך מספר ימים ולהמשיך מעקב רפואי קפדני.

מי האוכלוסייה ה"מועדת" לחלות בדלקת ריאות?

אנשים מבוגרים (מעל גיל 65), ילדים צעירים (מערכת חיסונית לא בשלה), מעשנים, חולים במחלות כרוניות ובעיקר מחלות ריאה, סוכרת, מחלות לב ומחלות ממאירות. אנשים המקבלים תרופות המחלישות את מערכת החיסון של הגוף נמצאים גם הם בסיכון מוגבר. גם חולים בשפעת או מחלות ויראליות אחרות של דרכי הנשימה, פגיעים יותר ועלולים לפתח בהמשך דלקת ריאות, הנגרמת מחיידקים.

למי מומלץ להתחסן נגד דלקת ריאות?

חיסונים חשובים מאוד, למניעה של מחלות בכלל ושל דלקת ריאות בפרט. למרות החששות שנפוצים בקרב חלקים מהציבור, החיסונים הניתנים בארץ בטוחים מאוד והתועלת בהם עצומה.

לפי המלצות משרד הבריאות, לאנשים מעל גיל 65 מומלץ להתחסן. אנשים עם מחלות כרוניות שונות, כמו מחלות לב, סוכרת, ריאות ועוד - נמצאים בסיכון מוגבר ועליהם להתחסן. חולים עם מחלות ממאירות, או תחת טיפול בתרופות נגד מערכת החיסון, זקוקים למנה שנייה של חיסון, כעבור חמש שנים מהמנה הראשונה.

כפי שהזכרנו, שפעת מהווה גורם סיכון לתחלואה בדלקת ריאות ולפי המלצות משרד הבריאות, חיסון לשפעת מומלץ לכל מבוגר. כמובן: תוקף ההמלצה חזק יותר לכל החולים שנמצאים בסיכון מוגבר וגם לנשים בהיריון.

מומלץ להגיע לביקורת רפואית, כדי לוודא שהמחלה חלפה. צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן למנוע את המחלה?

המניעה חשובה ביותר, מעבר לדגש על חיסונים שהזכרנו. הפסקת עישון חשובה גם היא, כדי למנוע דלקת ריאות. טיפול קפדני באיזון מחלות סוכרת ולב וכו' - עוזר להפחית את הסיכון. הדבקה מתרחשת בעקבות מגע בהפרשות שמקורן בדרכי הנשימה ולכן רצוי לשטוף ידיים עם מים וסבון לעיתים קרובות, במיוחד לפני האוכל. גם על החולים מוטלת האחריות להימנע מהפצת חיידקים ווירוסים לסביבה, במיוחד אלה המשתעלים והמתעטשים. הקפדה על כללים בסיסיים אלה, תפחית במידה משמעותית את התחלואה ותתרום לבריאות של כולנו.

ד"ר דרור רוזנגרטן הוא רופא ריאות בכיר במרכז רפואי רבין.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום