נגישות
נגישות

הגדלה שפירה של הערמונית

(0)
לדרג

ערמונית מוגדלת היא תופעה נפוצה מאוד, אך מעבר לחוסר הנוחות עלולים להתלוות אליה גם סיבוכים. תרופות וטיפולים חדשניים יסייעו ברוב המקרים

מאת: ד"ר שירה חתומי

אם עברת את גיל חמישים ואתה יודע היכן נמצאים השירותים הציבוריים בכל מקום שנסעת אליו בשנה האחרונה, נראה שאתה סובל מהגדלה שפירה של הערמונית (פרוסטטה). הערמונית מוכרת לציבור בשנים האחרונות בעיקר בשל הכותרות שתופס סרטן הערמונית. הבעיה שפירה אך מציקה, וכמעט כל גבר יסבול ממנה בשלב מסוים בחיים. הגדלה שפירה של הערמונית שכיחה ביותר בקרב גברים מבוגרים, וגורמת לתסמיני מערכת השתן התחתונה אצל כ-40% מבני 50 ומעלה.

הערמונית היא חלק ממערכת השתן והמין של הגבר, וממוקמת מתחת לשלפוחית השתן. היא חובקת את חלקה האחורי של השופכה, הצינור המוביל את השתן והזרע בתוך הפין, והיא מייצרת את נוזל הזרע. בשל ההתבגרות הפיזיולוגית והשינויים ההורמונליים החלים בגוף הגבר סמוך לגיל 50, הערמונית גדלה ועלולה לחסום את מוצא השלפוחית. גם קולטני אלפא, המצויים בשריר החלק שבצוואר השלפוחית וגורמים לסגירתו, מפריעים למעבר תקין של השתן. הסיבה להגדלה שפירה של הערמונית אמנם אינה מובנת לחלוטין, אך ידוע שהתופעה ייחודית לגברים מבוגרים וקשורה לרמות ההורמון הגברי טסטוסטרון.

תסמינים ואבחון

הפרעות בהשתנה באות לידי ביטוי בתסמיני אחסון:

תכיפות - מספר רב של התרוקנויות.
דחיפות - תחושת צורך עז לתת שתן.
נוקטוריה - השתנה לילית.
אי שליטה בשל דחיפות או מילוי יתר - אירועים של הרטבה.
תסמיני ריקון - זרם שתן חלש ומקוטע וטפטוף, בעיקר בסיום ההתרוקנות.

ההפרעה הניכרת בהשתנה מרובה גורמת לגברים רבים להימנע כליל משתייה, מנסיעה ארוכה או מיציאה לבילוי.

לאורך זמן עלולים להתפתח סיבוכים כגון דלקות חוזרות בדרכי השתן, אבנים בשלפוחית, דימומים (המטוריה), אי ספיקת כליות, אצירת שתן (אי יכולת להתרוקן בכלל) ואי שליטה. נדגיש כי אין כל קשר בין חומרת התסמינים לגודל הערמונית או לסיכוי לחלות בסרטן הערמונית. איכות החיים נפגעת במיוחד בשל התסמינים, ונמצא כי ההשתנה הלילית היא התלונה המטרידה ביותר בקרב הגברים. חסך בשינה גורם עייפות ותשישות במהלך היום, מביא לשינויים גופניים כמו ירידה במערכת החיסון והשמנת יתר, ומגביר נטייה לתאונות מתוך עייפות. גם איכות השינה של בנות הזוג נפגעת.

כדי לבדוק את מצב הערמונית יש לבצע בדיקת שתן לשלילת דלקת, בדיקת דם לתפקודי כליות (קראטינין), ובדיקת דם ל-PSA (אנטיגן ספציפי לערמונית הנחשב כסמן לסרטן, שעם ממצאי הבדיקה הגופנית יכול לרמז על חשד לסרטן ערמונית). נדגיש כי גובה ערך זה אינו מוחלט או מחייב שאכן מדובר בסרטן הערמונית. על פי המלצות האיגודים האורולוגיים בישראל, בארצות הברית ובאירופה, מומלץ לבצע בדיקת דם ל-PSA מגיל 50, אחת לשנה, עד גיל 75. מומלץ גם לבצע בדיקת אולטרא סאונד דרכי שתן.

דרכי הטיפול

מומלץ להפחית בצריכת אלכוהול וקפאין, ולאמן את שרירי רצפת האגן.

טיפול תרופתי, חוסמי קולטני אלפא - קולטנים אלה מצויים בצוואר שלפוחית השתן וגורמים לסגירתו. תרופות החוסמות אותם גורמות לפתיחת מוצא השלפוחית ולהקלה על זרימת השתן. קיימים חוסמי אלפא כלליים (תרופות ותיקות כגון "קדקס" ו"היטרין"), וחוסמי אלפא אורו- סלקטיביים ("קסטרל" ו"אומניק"). תרופות חדשות כגון "אומניק-אוקס" מקבוצת החסמים האורו-סלקטיביים נחשבות לבעלות פרופיל בטיחותי גבוה ולבעלות השפעה מיטבית על השתנה לילית. במנגנון אחר עובדות תרופות מקבוצת חוסמי 5 אלפא-רדוקטז דוגמת "אבודרט". לאלה השפעה על צורתו הפעילה של הורמון הטסטוסטרון (DHT) והן מקטינות את הערמונית. מחקרים רפואיים הוכיחו כי לטיפול משולב בתרופות משני הסוגים יש השפעה מיטבית ניכרת על התסמינים. גם תרופות אנטי-כולינרגיות, שעובדות על קולטנים אחרים בשלפוחית, ניתנות לעתים כתוספת טיפול המיטיב עם חלק מהתסמינים.

טיפול צמחי - מיצוי של דקל ננסי, פרחי צבר, זרעי דלעת. חומרים אלה מורידים תופעות דלקתיות וגודש בערמונית, אך אינם נחשבים לקו טיפול ראשוני על ידי האיגודים האורולוגיים בארץ ובעולם.

ניתוחים ופעולות זעיר פולשניות - טיפול תרופתי מוריד את הצורך בניתוח, אך לסובלים מתופעות לוואי או מרגישות מומלץ לשקול טיפול ניתוחי. חשוב לציין כי רוב הפונים לניתוח הם אלה שהתרופות לא הקלו על התסמינים שמהם הם סובלים. מצבים מסוימים מצריכים ניתוח ללא שהיות: אצירת שתן חוזרת, אי ספיקת כליות בשל חסימה ממושכת, דימומים קשים, זיהומים חוזרים בשתן ואבנים בשלפוחית.

כריתת ערמונית דרך השופכה (TURP) מבוצעת בעזרת מכשיר מיוחד, דרך איבר המין וללא פתיחת הבטן. ניתוח זה מתאים לבעלי ערמונית קטנה. בכריתת ערמונית פתוחה הגישה היא דרך חתך בטני, ומתאימה לבעלי ערמונית גדולה ולכאלה הסובלים מאבנים או מסעיפים בשלפוחית.

גישות ניתוח זעיר פולשניות מקובלות פחות וכוללות הסרת הערמונית בעזרת אולטרא סאונד, גלי מיקרו (TUMT), לייזר או אידוי. הבעיה העיקרית בשיטות אלה היא שאין בהן יכולת לקבל את חומר הערמונית לבדיקה פתולוגית לשלילת סרטן. יש לזכור כי ניתוח הסרת ערמונית שפירה או פעולה זעיר פולשנית כלשהי אינם מונעים סרטן ערמונית בעתיד. המשמעות העיקרית בפעולות אלה היא הקלה על תסמיני ההשתנה ושיפור איכות החיים.

הגדלה שפירה של הערמונית מוכרת בגברים מבוגרים, אך היא בעלת פוטנציאל לסיבוכים. טיפולים תרופתיים משופרים וטכנולוגיות חדישות מונעים סיבוכים ומביאים לשיפור באיכות החיים.

ד"ר שירה חתומי היא אורולוגית מומחית.

בואו לדבר על זה בפורום ערמונית (פרוסטטה) מוגדלת.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום