נגישות
נגישות

חיסון נגד שפעת - האם הוא יעיל?

(1)
לדרג

החיסון נגד נגיף השפעת הוא פופלארי בארצנו. אך מחקר חדש מצביע על כך שיעילותו לוקה בחסר, עקב התחדשות המוטציות בכל שנה. אז מדוע מומלץ להתחסן?

מאת: ד"ר קובי שדה

בשנים האחרונות, חיסון נגד מחלת שפעת הפך לחיסון פופלארי בישראל, ומומלץ וניתן לכלל האוכלוסייה, מתינוקות ועד לקשישים. כיצד הפכה השפעת לאויבת החורפית הגדולה של כולנו? ומהי בכלל מחלת השפעת?

השפעת היא מחלה זיהומית הפוגעת בבני אדם ובבעלי חיים, ונגרמת על ידי נגיף השפעת (אינפלואנזה). מחלה זו, למעשה, ליוותה את האנושות מקדמת דנן, ואף גרמה בהיסטוריה למגפות גדולות שהתפשטו על פני אזורים נרחבים. מגפות אלו התרחשו בעיקר בשנים שבהן צפיפות האוכלוסין הייתה גבוהה, וההיגיינה והידע הרפואיים היו נמוכים - וגרמו למקרי מוות רבים. שפעת היסטורית מפורסמת היא "השפעת הספרדית" שהיכתה את ארה"ב ואירופה בעת מלחמת העולם הראשונה, וגרמה למותם של מיליונים.

החיסון כנגד מחלת השפעת הלך והשתכלל עם השנים, ויעילותו ובטיחותו גדלו - וכך גם הפופולריות שלו. בארצנו החל משרד הבריאות, ויחד עמו קופות החולים, בעידוד נרחב של חיסוני השפעת במקביל לשאר ארצות העולם. מסעות תעמולה לעידוד השימוש בחיסון באמצעי התקשורת, הביאו לעלייה במודעות לטובת חיסון זה.

צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

כיצד ניתן לדעת שחליתי בשפעת, או שמדובר על סתם עוד וירוס עונתי?

מחלת השפעת מתבטאת בדרך כלל בחום גבוה (מעל ל-38 מעלות צלזיוס), כאב גרון, כאב ראש, נזלת, שיעול, כאב שרירים, חולשה, איבוד תיאבון, סחרחורת ובחילה. תסמינים דומים יכולים להתרחש גם עקב וירוסים אחרים, ואפילו בעקבות אלרגיה - אבל אז התסמינים קלים יותר ולרוב מופיעים ללא חום גבוה, והחולים בדרך כלל פחות חלשים וכאובים. שיא התרחשותה של המחלה הוא שבוע ימים, אך לעתים נותרים אחריה תסמינים של שיעול למשך שבועיים או יותר.

אצל חלק מהחולים, ובעיקר בקבוצות סיכון של קשישים או תינוקות, השפעת עלולה להסתבך ולגרום לדלקת ריאות או לזיהום חיידקי, עד כדי כשל נשימתי או רב-מערכתי.

בפועל, קשה מאוד להבדיל בין תסמיני השפעת לתסמינים אחרים, מה שדורש ניסיון רב מצד רופא המשפחה. לעתים רחוקות, בעיקר כשמדובר במגפות שפעתיות קשות (למשל "שפעת החזירים") ניתן להיעזר בבדיקות דם מיוחדות לזיהוי זני השפעת השונים.

לאחרונה פורסם כי זן אחד של השפעת לא הוכלל בתרכיב החיסון הנוכחי נגד המחלה, ולכן החיסון אינו יעיל במאה אחוזים מפני הידבקות. האם מדובר בחיסון שנתי פחות מוצלח משבעבר?

ישנם זנים רבים של שפעת, ווירוסי השפעת מתאפיינים בשונות גנטית גבוהה מאוד בכל שנה ושנה. לזנים השונים ישנה יכולת לעבור שינויים: הוירוס משנה או משדרג כל עונה את מבנה החלבונים שעל פניו, וכך "משטה" במערכת החיסון שייצרה נוגדנים כנגד הגרסה הקודמת שלו. כך יכולה המחלה להישנות אצל אותו אדם. מסיבה זו יש לייצר חיסונים חדשים מדי שנה. לרוב מדובר בחיסון כנגד שלושה או ארבעה זנים.

כיוון שאת החיסון יש לתת לפני התפרצות מגפת השפעת, לא ניתן לדעת כיצד בדיוק ייראו הווירוסים מבחינה גנטית, ולכן מנסים לחזות את צורתם הביולוגית על ידי מודלים שונים - אך לא תמיד החיזוי מדויק ומוצלח.

כך קורה, למשל, שבשנים מסוימות החיסון מצליח באופן יחסי, ובשנים אחרות יעילותו נמוכה יותר.

האם בכל זאת כדאי להתחסן?

נכון לשבועות אלו, מערך המעקב של משרד הבריאות אחרי התחלואה בשפעת בארץ, מראה שהעלייה בשיעורי התחלואה נמשכת, ובהתאמה, כי קיימת גם עלייה מתמדת בשיעור הפניות למרפאות בשל תחלואה דמויית שפעת. כמו כן, נמשכת העלייה בשיעור הפניות של מבוגרים למרפאות בשל דלקת ריאות, וכן עלייה בתפוסת המיטות במחלקות הפנימיות בבתי החולים ברחבי הארץ.

כל שנה חולים במחלה כרבע מכלל ילדי האוכלוסייה, וכחמישה עד עשרה אחוזים מהמבוגרים. משרד הבריאות ממליץ להתחסן נגד שפעת לכלל האוכלוסייה מעל לגיל שישה חודשים. ההמלצה להתחסן חשובה במיוחד לאנשים שעלולים לסבול מסיבוכי השפעת, לדוגמא: חולים במחלות ממושכות וחולים עם פגיעה במערכת החיסונית, נשים הרות וכן תינוקות וילדים בגילאים חצי שנה ועד חמש שנים.

חיסון לנשים הרות מפני השפעת, עשוי להגן עליהן וגם על התינוק שיוולד בעתיד. נשים הרות נמצאות בסיכון לאשפוזים כתוצאה ממחלת השפעת יותר מכלל האוכלוסייה. לנשים הרות עם שפעת חריפה, ישנו סיכון גבוה יותר ללדת פג ו/או ללידה של תינוק במשקל נמוך, יחסית לשבוע הלידה.

יש לזכור שככל שיותר אנשים יתחסנו, כך תיבלם התפרצות השפעת כמגפה, וכך נוכל להגן יותר ויותר על עצמנו ועל משפחתנו.

ד"ר קובי שדה הוא מומחה לאלרגיה ולאימונולגיה (מערכת החיסון).

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום