שחיקת סחוס: הריפוי שייך לצעירים

(0)
לדרג

התערבות כירורגית והשתלת רקמות חלופיות יכולות לשקם את הסחוס ללא צורך בהשתלה של גופים זרים. הבעיה היא שהטיפולים הקיימים יעילים רק בחולים צעירים

מאת: איילת אלקין, כתבת zap doctors

שחיקת סחוסים גורמת לסובלים ממנה כאבים והגבלה בתנועה, ופוגעת בצעירים הסובלים מפגיעות ספורט או פציעות. לסחוס אמנם אין יכולת לשקם את עצמו, אך במסגרת טיפולים רפואיים מתקדמים בצעירים שעברו פגיעת סחוס ממוקדת, לעיתים דרושה התערבות כירורגית והשתלת רקמה סחוסית בטכניקות שונות העשויה לשקם את האזור הפגוע. טיפולים אלו מונעים נזקים עתידיים, משקמים את המפרקים הפגועים ומשיבים אותם לפעילות מלאה.

שחיקת הסחוסים היא המחלה השכיחה ביותר בעולם הגורמת למוגבלות מעל גיל 65. עם זאת, מהמחלה סובלים גם לא מעט צעירים בשל פציעות ספורט או חבלות שונות. שחיקת סחוסים מאובחנת בעקבות כאב והגבלה תפקודית.

הכאב מופיע בדרך כלל במעברים כגון שינוי תנוחה מהליכה לישיבה, תחילת הליכה ועלייה או ירידה במדרגות. החולים חשים בזמן הפעולה כאב בברך או בירך. לדברי ד"ר רונן דבי, מנהל מחלקה אורתופדית בבית החולים ברזילי, "בנוסף לתסמינים הקליניים, צילום הרנטגן הוא הכרחי לשם אבחנה, ואפשר לראות בו שינויים: היצרות של המרווח הסחוסי".

שחיקת סחוס. צילום: שאטרסטוק

תיאוריות לשחיקת סחוסים

ד"ר דבי מסביר כי "תפקיד הסחוס המפרקי הוא לבלום זעזועים ולשמור על תנועה חלקה במפרק. בעבר שויכה המחלה לשחיקת סחוס בלבד, אבל בשנים האחרונות יש עדויות רבות לכך שמרכיבים נוספים במפרק נפגעים מהמחלה ולא רק הסחוס. החולים סובלים מחולשה ניכרת של השרירים במפרק, פגיעה בתבנית ההליכה, פגיעה ברצועות סביב המפרק ושינוי צורה של המפרק".

הסיבה לשחיקת סחוסים ברוב המקרים לא ידועה בוודאות. חלק מהתיאוריות תולות את השינויים הללו בתצורת הגפיים השונה בקרב בני מוצא שונה (עדות המזרח, אשכנז). גורמים אפשריים נוספים לשחיקת סחוס הם השמנת יתר ושרירים חלשים.

שחיקה בסחוס מופיעה גם בעקבות מחלת ילדות, זיהום ישן במפרק, חבלה, פציעת ספורט, שבר או פגיעה סחוסית ממוקדת בעבר. לדברי ד"ר דבי, "פגיעה ממוקדת היא מצב שיכול להוביל בעתיד לנזק גדול - שחיקת סחוסים מלאה. הנזק הקטן הוא חבלות ממוקדות עם נזק מוקדי במפרק. חבלות אלה מופיעות בדרך כלל באוכלוסיית צעירות".

טיפול אגרסיבי לצעירים

אז מה עושים?

לדברי ד"ר דבי, במקרים של פגיעות בקרב צעירים, הטיפול אגרסיבי יותר כדי למנוע נזקים עתידיים. מכיוון שלסחוס אין יכולת ריפוי טבעית, המדע מצא מספר דרכים ניתוחיות זעיר פולשניות העשויות לסייע בטיפול:

א. אחת הדרכים הינה קדיחת אזור הנזק ושיוף גבולותיו, במטרה להביא תאי דם לאזור. בגיל צעיר יש לתאים הללו יכולת לבנות רקמה חליפית שתספוג זעזועים ותכסה את מידת הנזק כמו רקמת הסחוס. עם זאת, הרקמה החליפית נוטה להישחק עם הזמן ותפקודה הולך ופוחת.

ב. אפשרות טיפול נוספת היא השתלת מקטעי סחוס. ד"ר דבי מסביר את התהליך: "לוקחים גלילי סחוס ועצם ממקומות במפרק שאינם נושאי משקל, ומחדירים אותם לאזור הנזק. התוצאה היא סחוס טבעי שגדל באזורי הנזק הסחוסי" .

ג. לעיתים ממליצים הרופאים על הליך של שחזור סחוס. במהלך ניתוח זעיר פולשני נלקחת דגימת סחוס ונשלחת למעבדה. תאי סחוס המופקים מן הדגימה, משמשים ליצירת משתל ביולוגי המיועד לכסות את מידת הנזק וליצור סחוס דומה לרקמה הטבעית של המפרק.

 שחזור סחוס. במהלך ניתוח זעיר פולשני נלקחת דגימת סחוס ונשלחת למעבדה ליצירת משתל ביולוגי. צילום: שאטרסטוק

הנחת היסוד של הקהילה הרפואית היא שטיפולים אלו אפשריים בגיל צעיר ופחות יעילים בגיל מבוגר, שכן בגיל זה כבר לא תתאפשר בנייה מחדש של רקמת סחוס.

לדברי ד"ר דבי, "ככל שמטפלים מוקדם יותר, כך התוצאות הניתוחיות טובות יותר".

הטיפולים הללו טובים לצעירים, אך לפחות נכון לעכשיו אין דרך ליישמם באוכלוסייה מבוגרת הסובלת משחיקת סחוסים ניוונית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום